ועדת החוקה ננעלה מבלי להאריך את תקנות הסגר

ועדת החוקה התכנסה (יום א', 11.10.20) לדון בהארכת מצב החירום המיוחד, בחוות הדעת האפידמיולוגית שבבסיס ההארכה ובתקנות מכוח ההכרזה על מצב החירום המיוחד.

יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב אשר, התייחס תחילה לטענות שהועלו על סמכויות הוועדה: "נטען שאין לוועדה אפשרות לשנות את התקנות. בהשוואה לימי שגרה, תקנות שמתקינה הממשלה, הוועדה לא יכולה לשנותן פורמלית, אך אנחנו מבהירים כשדברים לא נראים לנו ויש מו"מ לעיתים מאחורי הקלעים או במהלך הדיון ודברים משתנים. כאן מדובר בהחלטות קבינט או ממשלה שרובם שעת חירום. הדבר היחיד שבו אפשר לשנות יותר הוא בחקיקה. יש לנו כלים מסוימים ומוגבלים שצריך להיות מאוד זהירים בהם".

אשר הזהיר: "לכל המדברים בסיסמאות, אם זה יגיע שוב באותה צורה, בלי שום תוכנית, אלא רק פרמטרים, ולאחר מכן לא ברור מה יהיה באותה עיר בה צריך לשים סגר מהודק, אם לא תהיה תוכנית מסודרת איך אנשים לא יאבדו פרנסתם, אנשי המקצוע לא יכולים רק להדליק רמזורים אלא חייבים לתת תוכנית פעולה חלופית, איך אנשים יחיו שם. אם יהיו רק סיסמאות ומסיבות עיתונאים שוב, לא תהיה תוכנית. האחריות היא שלנו ולא צריך להתחרות מי דואג יותר לשלמות עם ישראל ולחופש שלו".

בהתייחסו לשימוש הממשלה בחריג הדחיפות המאפשר לממשלה לאשר תקנות שייכנסו לתוקף לפני תום 24 שעות בהן יכולה הכנסת לדון בהן לפי חוק הקורונה הגדול אמר: "דרשתי ממזכיר הממשלה שיתאמו את לוח הזמנים לחוק, כך שיתאפשר זמן לדיון בתקנות הסגר וכדי שלא ייעשה שוב שימוש בסעיף הדחיפות. דרשתי שהתקנות יונחו בפנינו בשלישי כך שנספיק לדון בהן. השימוש בסעיף לא צריך להיות שלא לתכליתו המקורית, ולכן אני מצפה מהממשלה לדון כבר מחר בנושאים שהעלתה הוועדה ולתת לנו תשובות מסודרות".

בהתייחסו לטענות שהועלו בימים האחרונים ביחס לאכיפה אמר: "התעסקות היתר עם בודדים ששוהים בחוץ ללא מסכות, צריכה להיות מחודדת בנהלים מול המשרד לביטחון הפנים. בנוגע למפרי בידוד או מאומתים מכל המגזרים יש להחמיר מאוד".

סגן שר הבריאות יואב קיש הסכים לדבריו ואמר כי יש בעיות קשות בתחום האכיפה וכי יתקיים על כך דיון בממשלה. קיש: "אם לא היה סגר ואחריות ציבור היינו יכולים להיות היו באירוע של תחלואה מתפרצת ובקריסת מערכת הבריאות. אם עם ישראל לא היה מקפיד על הסגר היינו ב-10,000 נדבקים ליום. הקרדיט כולו לציבור שפעל באחריות בסגר הזה. אסור שייצא מסר מהוועדה שזה נגמר ומאחורינו, כלקח מהגל הראשון, צריך לחשוב לא רק איך משחררים אלא איך הכל מתנהל באחריות ולא חוזרים על טעויות העבר".

ביחס להפגנות אמר כי שמח שיש פתרון להפגנות. "עדיין מה שרואים בהבימה בעייתי, לעומת זאת מה שרואים בצמתים בהתקהלויות קטנות זה מצוין".

בהתייחסו לדרישה להתיר עסקים קטנים אמר: "אנחנו רוצים לשמר R של 0.8. היינו יכולים לאשר אימוני נבחרות ועסקים קטנים אבל זה היה משפיע על ה-R. גם עסק קטן עם 3 עובדים, שמקפיד, בסוף אותם אנשים אוכלים יחד וזה מדבק, אי-אפשר לבדוק עד כדי כך. בנינו תוכנית יציאה והיא מוגשת לקבינט לשחרור לפי רמת הסיכון: עבודה ללא קהל, טייק אווי, שמורות טבע וחופים זה השלב הראשון, לאחר מכן קהל מצומצם ולאחר מכן גדול יותר. אם נצליח לרדת בתחלואה נלך על מסעדות, בתי קפה וחדרי כושר אך חייבים מגמת האטת תחלואה. נהיה חייבים מהלך דיפרנציאלי מגזרי ועסקי, שלא הצלחנו בו".

במהלך הדיון חשף סגן השר קיש כי "מקדמים מתווה לפתוח את אילת, להקפיץ אותה בשלבים. לייצר מתווה בדיקות מהירות עם ראש העיר" עוד אמר כי "המתווה עשוי לכלול אזורים נוספים חוץ מאילת. זה לא מתווה שיפתח מלונות בכל הארץ אלא יחייב כניסות ויציאות מפוקחות וסיבה כלכלית הגיונית, לא נעשה זאת בכל מקום מבודד. נעשה זאת רק כשנדע שנוכל לשמור על תחלואה ירוקה".

פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות: "אנחנו עדיין במצב חירום מיוחד, לא הגענו למספר שממנו ניתן להתחיל לשחרר. יש קונצנזוס על היעד, כל עוד לא הגענו לזמן מה של ממוצע שבועי של 2000 נדבקים וקצב ההדבקה נשאר קבוע מתחת ל-1, 0.8, אין מקום לשנות שום דבר. אין משמעות לכך שקודם היו 7000 ביום. קבענו מדדים ברורים שיאפשרו לעבור לשלב הבא. מגבלת ה-1000 מטר, לא נובעת מתוך רצון ליצור מודעות של סגר, אלא שכך ניתן למנוע קיומם של דברים רבים בלי להיכנס לפרטים.

נכון להפריד צימרים מבתי מלון ולפתוח אותם קודם. ייתכן שנעשה שימוש מסוים ברמזור לגבי חינוך אך רק קביעה אם עיר אדומה או לא, לא שימוש מלא ברמזור.



המשנה ליועמ"ש עו"ד רז נזרי סיפר כי היועמ"ש שוחח עם מזכיר הממשלה בנוגע למועד כינוס קבינט הקורונה להארכת מצב החירום המיוחד: "לא היינו רוצים שרק בשלישי יתכנס קבינט הקורונה כדי להאריך הכרזה לפני החלטת ממשלה, ביקשנו מהממשלה להקדים את לוחות הזמנים שככל שיוחלט על ההארכה זה יאפשר יותר זמן לכנסת לפעול".



פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית: "האסטרטגיה הפטרנליסטית שמתערבת בכל דבר לא מוכיחה את עצמה. האם הסגר תרם לסולידריות ואמון הציבור שהם הכלים הקריטיים להתמודדות עם מגיפה? החשש הוא שהציבור כבר לא מאמין לכלום ולא ישמור על הכללים המתחייבים. למה לא לבטל היום את מגבלת התנועה ולאפשר לצאת לשמורות הטבע והים? טייק אווי? אתם לא חותמת גומי ועליכם כוועדה לפקח על ההחלטות הבלתי הגיוניות של הממשלה. אם החשש הוא מקריסת מערכת הבריאות למה לא משקיעים בחיזוקה עכשיו? לצד שגרה שניתן לחיות איתה".



ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד תל"ם): "מרד העסקים הקטנים הוא העדות החיה לכך שהתקנות בלתי סבירות. הן גוזרות גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה. המשק הישראלי בנוי על אותם בעלי עסקים קטנים שאסרנו עליהם לבוא להתפרנס. אין שום עניין אפידמיולוגי. אותו דבר היה לגבי ההפגנות והצעת ח"כ סגלוביץ' להפגנות רכובות. כך גם לגבי אימוני נבחרות שלא משחקות בינלאומי. אם יהיה סגר תהיה פחות תחלואה, אם נסגור את הכבישים לא יהיו תאונות דרכים אבל האם אלו החיים שאנחנו צריכים?"



ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "צריך להקדיש את הדיון למחשבה איך חבר ועדה מגיע למסקנה שאין ביכולתו להשפיע. חוק הקורונה הגדול מאין כל פיקוח פרלמנטרי והממשלה מוסיפה חטא על פשע, עם כל המגבלות שיש והאין פיקוח, הממשלה באה תמיד בדקה ה-90 ומשתמשת בסעיף חריג הדחיפות. מה אנחנו אמורים לעשות כשהממשלה מאשרת ב-6.10 והתוקף עד מחרתיים. למה לא לכנס קבינט היום או מחר?"



ח"כ אילת שקד (ימינה): "ביום ראשון הבא לכל המאוחר ייפסק מצב החירום המיוחד ויעברו למתווה הפגנות אחר שאפשר היה לאמצו לפני שבועיים במקום לקחת את העסקים הקטנים בני ערובה. ביום ראשון יפתחו את המגזר הפרטי שאינו מקבל קהל ואת גני הילדים. יש ענפים נוספים כמו הצימרים שניתן לחשוב ביצירתיות על פתיחתם".

בהתייחסה לחתונות אמרה: "שמישהו יגדל ביצים ויאמר שלמרות התקנות לא תהיה אכיפה לגבי החתונות מעבר לקילומטר בהתקהלות של עד 20 אנשים. תפסיקו להתעלם מהמציאות, התקנות מטומטמות, הקואליציה המחורבנת היא שלכם תתקנו את התקנות. שבועיים אתם מגרבצים, ואף שר לא לוקח על עצמו לשנות את התקנות. האם מישהו מהממשלה הרעה הזו מסוגל לקחת משימה לשנות את התקנות? אם לא, אני מוכנה שכל זוג שירצה להתחתן, יעביר אליי את השוטר שיאכוף זאת".



המשנה ליועמ"ש עו"ד רז נזרי השיב לדרישתה: "המצב בו מותרת התקהלות של 20 איש אך בפועל אסור בגלל הגבלת הקילומטר לא הגיוני. מצד שני, לשון החוק הנוכחית לא מאפשרת זאת, לשון מפורשת. צריך לתקן זאת. נושא האי-אכיפה צריך להגיע לרמת היועמ"ש לממשלה ונבחן את הדבר הזה. זה דבר עקום ולא הגיוני אך לגבי איך לשנותו, האם בחוק בתקנות או באי אכיפה נבחן היום".



ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתי תל"ם): "פנינו לקיים דיון במצב החירום המיוחד כבר ביום חמישי והוועדה לא התכנסה. ב-6.10, הגיע הדוח לפיו החליטה הממשלה להאריך את מצב החירום המיוחד. המספרים בדוח אינם תואמים את מספרי משרד הבריאות עוד באותו השבוע. הנתונים שצריכים לקבוע את החלטתנו היום הם נתוני היום. נעשה פה הסדר פוליטי שהשווה בין עסקים קטנים להפגנות. העסקים הקטנים נשארו סגורים, ההפגנות נכנסו לאיסורים מופרכים, יש גבול. אנחנו צריכים שלא לאשר את התקנות שיהיו בתוקף עד חצות ולהודיע לממשלה שאם לא יאפשרו דברים מסוימים התקנות יפוגו. רק כך תיפסק הפסאדה".



ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו): "לאחר שהממשלה השתמשה בעיקרון הדחיפות, לא ברור איך יו"ר הוועדה לא השמיע זעקה. זה מצטרף לכך שהדיונים שקיימנו היו מאוד מעמיקים אך ללא תכלית. אין קשר בין הדיון החשוב לתוצאת ההצבעה. איש לא צריך להלין על כך שאיבדנו אמון בתהליך שנערך בוועדה ולכן אנחנו הולכים לבג"ץ שייאלץ להתערב".



ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת): "סעיף 98 שמונע דיון אמיתי במליאה מאז שהוק קיים 53 שנים השתמשו בו 18 פעמים, 8 פעמים בכנסת הזו. זו חלק מהדורסנות של הממשלה. חוק הקורונה בעצמו רע אך גם מה שנגזר ממנו, מה שמצמצם את המרחב הדמוקרטי, את החרות ואת הרווחה של האזרחים. אומרים חסידיו של הנאשם בשלושה כתבי אישום שעומדת לו זכות החפות. יש עוד אדם- מאהר אל אחרף שנמצא במעצר מנהלי ומסרבים לשחררו 78 ימים, גוסס בביה"ח, והסכימו לשחררו בנובמבר. כלומר שאין על מה להעמידו לדין. אם האדם הזה חלילה ימות, מותו יהיה בראשה של הממשלה והעומד בראשה ושאיש לא ילין על כך שזה יביא לדברים נוראים בשטחים. אין נגדו אפילו כתב אישום ויש לו זכות חפות. מה שהממשלה עושה הוא פשע מלחמה".



ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ): "מה שקורה כאן בחודשים האחרונים הוא סירוס הכנסת. כל מה שקורה נועד למנוע הפגנות בבלפור. איך מנהלים מאבק בווירוס כשהכל נמדד בבלפור? זה טמטום. ההמלצה המקצועית באמצעות הפרויקטור שמיניתם היא למדיניות דיפרנציאלית שמשמעותה סגר בישובים אדומים שרובם היום חרדים. במקום זאת, עושים פה משחקים של נרטיב, אבל לווירוס לא אכפת מהמשחקים הללו ואנשים מתים".



ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן): "ברור שצריך לסיים את מצב החירום המיוחד ואמליץ לחבריי בכחול לבן שלא לאשר יותר את הארכתו ולחזור למצב חירום קורונה רגיל. חייבים לצאת בהדרגתיות מהסגר איפה שאפשר, גנים, עסקים קטנים ללא קבלת קהל והכל לפי מתווה הרמזור. הפתרון היום לבעיות הוא ראשי הערים והשלטון המקומי ומי שיכול להעביר יותר ערים לירוקות הוא השלטון המקומי. צריך להעניק להם יותר סמכויות ואחריות. שהממשלה תהיה מלמעלה ותפקח. ממשלה ריכוזית לא תוכל לשלוט בכל המדינה, בשביל זה יש הנהגה מקומית".



לקראת סיום הדיון נטשו ח"כים מסיעות האופוזיציה את אולם הוועדה במחאה על החלטת יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר שלא להצביע היום על תקנות הסגר המחמירות:

היו"ר ח"כ אשר הודיע כי הוועדה לא תצביע היום על התקנות ואמר כי חלק מחברי הוועדה ביקשו כי ההצבעה תיערך מחר.

בתגובה, חברי הכנסת עופר כסיף, אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת), יואב סגלוביץ', קארין אלהרר (יש עתיד תל"ם), אלי אבידר (ישראל ביתנו) נטשו את הדיון.

ח"כ כסיף: "אתה הופך את הוועדה לקרקס ולכלי שרת בידי הממשלה. אנחנו לא סטטיסטים"



ח"כ אבידר: "ההתנהלות כאן בוועדה והעובדה שאתה לא מביא להצבעה כאן היום היא עדות מוצקה למה היינו צריכים ללכת לבג"ץ. ההתנהלות שלא להתכנס בחמישי, משיכת זמן בדיון שכבר דנו בו, שלא נאמר בו דבר חדש והדחייה של ההצבעה למחר, אסור היה לעצור את המשק הישראלי ולזרוק מאות אלפי אנשים לאבטלה רק כדי שמישהו לא יפגין בבלפור".



היו"ר ח"כ אשר השיב לטענות הח"כים בדיון כנגד אי-ההצבעה היום על התקנות "זו דמגוגיה לשמה. אם היו מאשרים פה את פתיחת העסקים ולא את ההפגנות הייתם מתנגדים. אם מארגני ההפגנות היו עושים הפסקה של ההפגנות לשבועיים יכולנו לעשות הרבה דברים טובים. אני לא מסתתר, ורציתי לעשות דיונים בימי ראשון וחמישי ואמרתם שקשה לכם לבוא".