בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
יו"ר ועדת הכלכלה על חוק שירותי תשלום: מבקש לוודא שהעלויות לא יגולגלו על העסקים הקטנים והצרכנים בהעלאת עמלות הסליקה ● אמר את הדברים בישיבה שכינס לבחינת יישום החוק, שנכנס לתוקף השבוע והודיע כי בעוד כשבועיים תדון הוועדה בקיצוץ מסגרות האשראי, וכי נועד אתמול עם שר האוצר בעניין
ועדת הכלכלה בחנה (יום ד', 28.10.20) את יישום חוק שירותי תשלום, שנכנס לתוקף השבוע. החוק, שנחקק בכנסת ה-20, קובע הגנות צרכניות ומסדיר שימוש באמצעי תשלום חדשים כדוגמת ארנק אלקטרוני וישומוני תשלום סלולרי. היו"ר יעקב מרגי פתח ואמר כי הציבור כמעט לא מרגיש את כניסתו של החוק לתוקף, וכי הוא מבקש לקבל דיווח על היערכות משרדי המשפטים, האוצר ובנק ישראל להשגת מטרת החוק ועל מוכנות בעלי העסקים.
נציגת משרד המשפטים האחראי על החוק, עו"ד רני נויבואר, אמרה כי החוק הוא חלק מיישום המלצות לצמצום השימוש במזומן, ונועד לקדם שימוש באמצעי תשלום אחרים. לדבריה, החוק נועד להסדיר את האחריות במקרים של שימוש לרעה באמצעי התשלום, או במקרים של כישלון עסקה או תשלום על מוצר שלא סופק ועוד. עוד ציינה עו"ד נויבואר, כי החוק צופה פני עתיד ויחול גם על כל שיטת תשלום שתומצא בעתיד, כך שכל החברות יפעלו על בסיס משותף. הצעת החוק נועדה להגן גם על הצרכנים וגם על בעלי העסקים, לקדם תחרות ולחזק אמינות בשימוש באמצעי התשלום החדשים.
נויבואר הוסיפה כי ישנן פניות מגופים שביקשו החרגה, כך שהחוק לא יחול עליהם וכי הופצו תקנות בעניין זה להערות הציבור, שתוגשנה בעתיד לאישור ועדת הכלכלה. היו"ר מרגי ביקש לדעת האם ההגנה שהלקוח מקבל דומה להגנה בשימוש בכרטיס אשראי, ונויבואר השיבה כי ההגנה זהה.
מנהל תחום רשתות המזון באיגוד לשכות המסחר, נמרוד הגלילי, ביקש לפטור מתחולת החוק את תווי השי וכרטיסי המתנה, ואמר: "מדובר בכרטיסים חד-פעמיים בסכום מוגבל, שמעסיק נותן לעובדים או שאנשים קונים במתנה למשפחה וחברים ולא נכון להחיל עליהם את החוק. מי שיפגע מכך הם בעיקר עובדים שמקבלים תווי שי לחג מהמעסיק". מרגי אמר בתגובה כי הוועדה תדון בכך לכשיגיעו לאישורה.
סגן המפקח על הבנקים, דני חחיאשווילי, אמר כי לא הגיעו תלונות מבתי עסק. הוא התייחס לחשש של היו"ר, כי העלות שמוטלת על חברות האשראי תגולגל לבתי העסק ולצרכנים באמצעות העלאת עמלות הסליקה, ואמר: "בחמש השנים האחרונות עמלות הסליקה בירידה".
ח"כ אימאן חטיב יאסין אמרה כי במסגרת הקדמה וההתייעלות צריך למצוא את הדרך להפחית עמלות וריביות. היו"ר מרגי סיפר כי עבד בסוף שנות ה-70 בסניף הראשי של בנק לאומי בבאר שבע, שהיה מלא בעובדים. הוא ציין כי היום הבנק התייעל ואפשר לדבר לקירות בסניף, אבל העמלות רק עלו מאז. ח"כ אנטאנס שחאדה הוסיף כי השימוש בטכנולוגיות החדשות תקשה על אזרחים שאין להם נגישות לאמצעים דיגיטליים, בין היתר בחברה הערבית. ח"כ יבגני סובה אמר כי הבעיה היא להשיג את אמון הציבור בטכנולוגיה חדשה שנראית להם מסוכנת.
היו"ר מרגי סיכם את הדיון ואמר כי בתקופה הקרובה תיכנס ועדת הכלכלה לעבודה מוגברת בתחום הבנקאות והאשראי. הוא ציין כי נפגש אתמול עם שר האוצר, ח"כ ישראל כ"ץ, באשר לקיצוץ מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי וכי הוא מנהל שיח בעניין עם כל הגורמים הנוגעים בדבר לקראת דיון בעניין, שיתקיים בעוד כשבועיים.
לאחר שביום שני לא אישרה ועדת הכספים את הרשימה נוכח כך שהרשות לא הציגה נתונים, בהם רשימת 5 מקבלי השכר הגבוה בעמותות השונות, אישרה היום הוועדה את הרשימה למרות שהמידע שהובא היה חלקי, תוך התניית האישור בכך שהנתונים הנוספים יוגשו אליה בקרוב (קרעי. העברתם רשימה חלקית [צילום: שמוליק גרוסמן/דוברות הכנסת])
בעקבות לחץ של יו"ר ועדת העלייה והקליטה, שערך שלושה דיונים בכנסת בנושא, הודיע משרד הקליטה על מתווה להמשך התמיכה באמנים-עולים. המשרד ימשיך את התמיכה עד סוף השנה הלועזית, ויוציא מכרז חדש בדומה לקודם.
האוצר הורה לבטל את ההתקשרות עם חברת טלדור, מפעילת המרכז, ולהודיע להם על כך מיד, וזו פיטרה את כל העובדים. אחרי ראש השנה, התקבל תקציב העודפים במשרד הקליטה. משרד הקליטה פנה לחברת טלדור בבקשה לנסות ולהפעיל את המרכז שוב, אך נענה כי אין בחברה עובדים להפעיל את המרכז מחדש, שכן כולם פוטרו ומשכו את הפיצויים.
יוזמת הדיון הקודם בנושא, ח"כ טלי פלוסקוב, הדגישה, כי ב-20 שנות קיומו, המרכז פיתח וסייע לאומנים-עולים. כעת האמנים-העולים ללא פרנסה וללא מקור הכנסה כלשהו.
ח"כ סמוטריץ': שרת התחבורה הורסת אבן אחרי אבן במשרד הקריטי הזה. אין חלקה טובה שלא נשרפת במשרד הזה" ▪ רגב: "סמוטריץ' עשה דברים נוראיים בתחבורה והיה כלי של הפקידים, הוא הפקיר את הפריפריה"
יו"ר הוועדה ח"כ חיים כץ למשרד האוצר: ממחר תהיה כאן אנרכיה ואתם תצטרכו להסביר את זה" על-פי פסיקת בג"ץ, היה על הממשלה להסדיר את הסוגיה עד היום (כץ. "תהיה כאן אנרכיה" [צילום: שמוליק גרוסמן/דוברות הכנסת])
שר המשפטים: מלבד טפסים מכוח חקיקה ראשית ישנם טפסים רבים שבהם ניתן לשנות כבר עכשיו את הנוסח ובמקום לרשום "אב" ו"אם" לרשום "הורה א'" ו"הורה ב'" ▪ כחול לבן והימין החדש נעדרו, הרשימה המשותפת התנגדה, ישראל ביתנו תמכה
להב הרצנו. מספר המתנגדים כפול [צילום: שמוליק גרוסמן/דוברות הכנסת]
ניסנקורן. כחול לבן נעדרה [צילום: שמוליק גרוסמן/דוברות הכנסת]
ימינה מפולגת בעמדותיה לגבי הצעת החוק של ח"כ יוראי להב-הרצנו (יש עתיד) המבקשת לקבוע כי בכל טופס הניתן על-ידי גוף ציבורי או על-ידי גוף פרטי המציע שירות לציבור, ייעשה שימוש בכינויים "הורה 1" ו"הורה 2", במקום "אב" ו"אם". חברי הכנסת של מפלגת האיחוד הלאומי, בצלאל סמוטריץ׳ ואופיר סופר, יצביעו נגד, ואילו חברי הכנסת של מפלגת הימין החדש מתן כהנא ואיילת שקד יתקזזו. גם היו"ר נפתלי בנט המתאושש מניתוח ייעדר מההצבעה.
ועדת החינוך לא אישרה את התקנות וקראה לממשלה לתקן את נוסח התקנות למתווה הגיוני יותר בקפסולות של 20 תלמידים ובמרחק של 50 מטרים בין קבוצה לקבוצה שיאפשר יותר שעות לימוד
דברי מנהלת המחלקת לחינוך וקידום הבריאות במשרד הבריאות
מאיר כהן, עוזי דיין ותהלה פרידמן [צילום: דוברות הכנסת]
אושר לקריאה ראשונה: חברי כנסת לא יכהנו במועצה הציבורית של יד בן צבי ▪ יועמ"ש ועדת הכנסת: אין הסבר איך קרה כזה דבר שנקבע ככה בחוק (יד בן צבי [צילום: איתמר לוין])
מליאת הכנסת דחתה (יום ד', 28.11.20) את הצעתו של ח"כ בצלאל סמוטריץ' בדבר הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת ניגודי העניינים במערכת המשפט, כאשר 4 חברי כנסת תמכו לעומת 55 שהתנגדו.
שר המשפטים אבי ניסנקורן הודיע (יום ד', 28.10.20) במליאת הכנסת כי ישנם טפסים רבים שבהם ניתן לשנות כבר עכשיו את הנוסח ובמקום לרשום "אב" ו"אם" לרשום "הורה א'" ו"הורה ב'". לדבריו, הוא ממליץ לכל שרי הממשלה, ולשרי כחול לבן בפרט, לבחון זאת בתוך משרדיהם.
ועדת החינוך דחתה (יום ד', 28.10.20) פה אחד - תשעה ח"כים - את מתווה הקפסולות ללמידה בשטח פתוח שהציעה הממשלה. ח"כ עוזי דיין (ליכוד) תמך בהשארת מרחק 100 המטרים.
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
מאז אסון ה-7 באוקטובר 2023, ניכר כי המושג "הפקרה" נחרת בשיח הציבורי כתיאור מצב המייצג את אשר פקד אותנו ביום המר והנמהר ההוא - קלות הבלתי נסבלת של ייחוס אשמת "הפקרה" לממשלת ישראל