הקבלן יאיר ביטון טוען, כי כלל לא היה קיים מסמך משטרתי סודי שלכאורה הודלף לו בידי ערן מלכה ורונאל פישר. כך אומר (יום ה', 3.12.20) סניגורו, עו"ד איתן פלג.

בכתב האישום בפרשת פישר נטען, כי בתחילת 2014 העביר מלכה לפישר חומרים מתוך החקירה הסמויה בעניינו של ביטון (שהובילה לכתב האישום הנפרד נגדו, בטענה לקשרים עם העבריין יצחק אברג'יל). על-פי כתב האישום, במארס אותה שנה טסו פישר ורות דוד לבודפשט, שם שהה ביטון, ותדרכו אותו לקראת חקירתו תוך שימוש באותם מסמכים מסווגים.

המסמך בו מדובר לא הוצג לבית המשפט, וכאמור - טענת ההגנה היא שכלל לא היה קיים. פלג אמר לראש צוות החקירה בפרשה, דובי שרצר: "אנחנו הולכים לטעון שאין מסמך כזה ולא היה מעולם. לא מצאתם כי אין, וגם לא חיפשתם". שרצר אמר קודם לכן: "לא ידענו בדיוק מהו המסמך, ולכן לא הצלחנו לאתר אותו. אם הייתה דרך למצוא אותו בנקל ולא עשינו זאת - פשלה שלנו". הוא הוסיף: "למיטב זכרוני בדקתי את המחשב המשטרתי של ערן ולא מצאנו מסמך שהועבר". פלג: "או שחיפשת ולא מצאת ואין, או שלא חיפשת". שרצר: "לא הייתה דרך למצוא את המסמך".

קודם לכן אישר שרצר, כי ידוע לו שביטון טוען שהיכה אותו מחוץ לחדר החקירות. לדבריו, הוא לא כתב מזכר, משום שהחקירה תועדה ויזואלית; שרצר אינו זוכר האם דיווח לממונים עליו על טענתו של ביטון, אבל "בטוח שלא הסתרתי". לדברי פלג, החוקרים בראשותו של שרצר מנעו ממנו להיפגש עם ביטון, למרות שבדיעבד התברר שהוא ישן מספר שעות בחדר החקירות ולא נערכו פעולות חקירה. שרצר: "יכול להיות שהיו פעולות חקירה אחרות. אפשרנו את זכות ההיוועצות; לא צריך לתת בכל פעם בה החשוד או עורך הדין דורשים זאת".

פלג טען עוד: "אתם הבאתם את דוד למצב בו היא אמרה דברים שאסור היה לה לומר בשל חיסיון עו"ד-לקוח. אתם ידעתם את זה, אבל לא מנעתם ממנה לדבר". שרצר השיב: "אני לא מקבל את הטענה שלך ברמת העובדות. דוד לא ייצגה את ביטון ולא יכלה לייצג אותו, כי הייתה דירקטורית בחברת ב.יאיר. ואם הם עשו עבירות ביחד, אין חיסיון".

בתחילת הדיון התייחס סניגורו של פישר, עו"ד אלי פרי, לגילוי לפיו מח"ש הציגה לבית המשפט (בהארכת מעצרו של פישר ביולי 2014) ידיעה מודיעינית שמקורה אינו ידוע. לדברי פרי, "היום ברור שזו ידיעה מודיעינית ללא מקור, שהשתילו אותה לתוך המערכת למרות שהיא חסרת ערך. עם הידיעה הזאת הלכו לבית המשפט וקיבלו הארכת מעצר. כל נושא אילון מכלוף וזוהר בוצ'ן מבוסס על ידיעה ללא מקור. אני לא מבין איך ממשיכים את המשפט בנושא הזה".

סניגורו של פישר, עו"ד עמית בר, הוסיף: "מטרת תעודת חיסיון היא להגן על מקור. אני לא מבין איך מוציאים תעודת חיסיון כאשר אין מקור. האם המטרה הייתה להסתיר מאיתנו את המקור?". השופט משה סובל העיר: "עמדת המדינה היא שצירוף הידיעות עלול לחשוף את המקור ושהחיסיון עדיין נחוץ כדי להגן על מקור".

בהמשך נחקר שרצר על העתירה שהגיש נגד המדינה (ראו קישור משמאל). לדבריו, הוא הוקרב על מזבח היחסים בין המשטרה לבין הפרקליטות, ופרקליט המדינה דאז, שי ניצן, לא עשה נאמנה את מלאכתו כאשר אפשר לבכירי המשטרה להתנכל למח"ש בכלל ולו-עצמו בפרט. בחקירה החוזרת הציגה התובעת, עו"ד שירה קני-טל, מסרון תודה שקיבל שרצר מהוריה של עדת המדינה ע"י, במטרה להפריך את טענת ההגנה לפיה הוא איים על ע"י ואף סחט אותה בחקירתה על-רקע יחסיה המיוחדים עם ערן מלכה.