נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן, מוסיף שמן למדורה בהפיכת שמה של רות דוד למרמס - טוענת דוד, בעתירה לבג"ץ שהגישה נגד רוזן. העתירה עוסקת בהחלטתו של רוזן, לפיה דוד סגרה במהירות תמוהה ביולי 2004 את תלונתו של רפי רותם, לשעבר חוקר ברשות המיסים, על שחיתות ברשות.

ההחלטה ניתנה בנובמבר 2017, ורוזן אומר בה, כי דוד (שהייתה אז פרקליטת מחוז ת"א) אימצה בתוך ארבעה ימים את המלצתו של הפרקליט המלווה, מנחם מזרחי (כיום שופט שלום) לסגור את התיק. לדבריו, גם לא היה ראוי שהחלטה זו - בשל רגישות התיק - תתקבל בלא התייעצות עם פרקליטת המדינה (אז - עדנה ארבל) לפני ההחלטה. עוד ציין רוזן, כי לא ברור מדוע בוער התיק בשנת 2014 - בעת חקירת פרשת רונאל פישר, בה דוד עומדת לדין - ומי אישר זאת (ראו קישורים משמאל).

בעתירתה אומרת דוד, כי שמה הפך שלא בצדק לסמל לשחיתות ולמרמס ציבורי, וכי בהחלטתו שפך רוזן שמן על המדורה "תוך קביעת עובדות שגויות ומופרכות". לדבריה, ביקורתו של רוזן גם יוצרת את הרושם המוטעה כאילו הפרקליטות מחפה עליה. דוד מוסיפה, כי רוזן כלל לא פנה אליה לפני מתן החלטתו והוא אף סירב להעביר לה את תלונתו של רותם. היא גם מציינת, כי רוזן חזר על ממצאיו ואף בחריפות יתר בראיון לידיעות אחרונות שפורסם בינואר השנה.

לגופם של דברים אומרת דוד, כי היא ליוותה את התיק בנוגע לתלונתו של רותם מאז ספטמבר 2003, כולל ישיבות עבודה עם מזרחי, קריאת ראיות מן התיק וקריאת סיכומו של מזרחי (ובו המלצה לסגור את התיק) תוך כדי כתיבתו. לדבריה, רוזן התעלם מתגובתו של פרקליט המדינה דאז, שי ניצן, ולפיה סביר שהיא הייתה מודעת לפרטי התיק תוך כדי החקירה. דוד מעירה, כי אם הייתה מקבלת את ההחלטה לאחר חודש - ודאי שלא היה מקום להניח שבכל אותו חודש עסקה בתיק; ואין מקום גם להנחה הפוכה משום שהחליטה במהירות. רוזן "פטר את עצמו מבדיקת העובדות", היא טוענת. הוא פועל "כמו שופט שחרץ את הדין אחרי שמיעת עדי התביעה בלבד, ואולי את חלקם בלבד".

עוד אומרת דוד, כי רוזן התעלם מן העובדה שהיא מינתה את מזרחי - פרקליט מנוסה - ללוות את החקירה, מה שמלמד שהתייחסה אליו ברצינות הראויה. לדבריה, באותה עת לא היה חייב פרקליט מחוז להתייעץ עם פרקליט המדינה בעת סגירת תיקים, אך רוזן התעלם מעובדה זו גם כאשר ניצן הבהיר לו אותה. רוזן עצמו אמר שקביעתו זו צופה פני עתיד, ודוד תוהה כיצד יכול היה למתוח באותה נשימה למתוח עליה ביקורת משום שלא פעלה לפיה. היא גם מזכירה, כי פרקליטות המדינה דחתה את ערעורו של רותם על גניזת התיק. דוד גם יוצאת נגד הקביעה המשתמעת, לדבריה, ולפיה היה לה חלק בביעור התיק - למרות שהדבר נעשה ארבע שנים לאחר שעזבה את הפרקליטות.

בסיכום העתירה טוענת דוד, כי רוזן "התעלם לחלוטין מעובדות שסתרו את מסקנתו", כאשר נמנע מלבדוק עובדות אלו, בכך שלא ציין את אלו שעמדו בניגוד למסקנותיו ובכך שלא שאל את עצמו שאלות שהתשובות עליהן סתרו את החלטתו. עוד אומרת דוד, כי רוזן התייחס אליה בחוסר הגינות, שכן כאמור כלל לא ביקש את תגובתה. היא מבקשת מבג"ץ להורות לרוזן לתקן את הטעויות שלדבריו נפלו בהחלטתו ואת ההחלטה עצמה.