שופט בית המשפט העליון,
יוסף אלרון, קורא לזרז את מתן פסק הדין במשפטה של סגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום, בפרשת
ישראל ביתנו. קירשנבאום מואשמת בקבלת שוחד במיליוני שקלים מתוך כספים קואליציוניים שקיבלה הסיעה והעבירה לצרכים שונים לפי ראות עיניה.
אלרון מתייחס לנושא (יום ב', 4.1.21) אגב החלטתו בעניין שחרור נכסים של מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר,
רמי כהן, שנותר הנאשם היחיד בפרשה לצידה של קירשנבאום. התיק מתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב בפני השופט
ירון לוי. כתב האישום בו הוגש באוגוסט 2017. כל הנאשמים, למעט קירשנבאום וכהן, הגיעו להסדרי טיעון בהם נדונו לעונשים שבין קנסות לבין מאסרים ממושכים. בתיה כהן, אשתו של רמי כהן, נקנסה ב-35,000 שקל, לאחר שהודתה בשיבוש הליכים באחת מפרשיות המשנה (העברת תמיכה לאיגוד הכדורסל).
אלרון אומר: "בשולי הדברים אך לא בשולי חשיבותם, מצאתי לנכון להעיר את הדברים הבאים. משכו הרב של ניהול ההליך העיקרי בתיק זה, שעה שכספי העורר מוחזקים בידי המשיבה, מעורר אי-נחת. עיון במערכת נט המשפט מלמד כי סיכומי הצדדים בכתב הוגשו לפני כשנה, והדיון בו נשמעה השלמת סיכומים בעל-פה נערך לפני חצי שנה. טוב יעשה אפוא בית המשפט המחוזי אם יפעל להביא את ההליך לסיומו בהקדם".
המדינה מייחסת לרמי כהן
הלבנת הון ב-1.2 מיליון שקל, תפסה במהלך החקירה רכוש שלו ב-1.8 מיליון שקל ולאחר הגשת כתב האישום סוכם שהיא תמשיך להחזיק ברכוש בשווי 900,000 שקל. בחודש שעבר קיבל חלקית בית המשפט המחוזי (השופט יוסי טופף) את בקשתו של כהן והורה למדינה להעביר לבני הזוג 15,000 שקל בחודש. בערעורו בעליון טען כהן, כי אינו זקוק לתשלום חודשי אלא לשחרור הכסף כולו, הן לצורך התקנת מעלית בביתו בשל מצבה הרפואי של אשתו והן לצרכים משפחתיים אחרים.
אלרון מזכיר, כי יש לפעול בצורה מידתית בעת תפיסת רכושו של מי שטרם הורשע, לצד שמירת האינטרס הציבורי העומד ביסוד החילוט. בעניינו של כהן אומנם הסכימו כאמור הצדדים על תפיסת 900,000 שקל, אך חלפו שלוש שנים ולא ברור מתי יסתיים ההליך. "גילם המתקדם של העורר ורעייתו והוצאותיהם הכספיות, כפי שפורטו בפני, כמו גם משך הזמן הרב שבו מוחזק רכושם בידי המשיבה כאשר חזקת החפות עודנה עומדת לעורר, מטים את הכף לטובת קבלת בקשתם לשחרור הרכוש התפוס לעת הזו", הוא קובע.
"זאת ועוד, והיא העיקר", ממשיך אלרון. "במקרה דנן, דומה שלא נשקלו חלופות רלוונטיות
לחילוט כספו. כמתואר לעיל, דרישת המידתיות מחייבת נקיטת אמצעים שפגיעתם בזכות הקניין של העורר ורעייתו פחותה, לשם הבטחת החילוט. יש להעדיף אפוא צו למתן ערבות, ככל שבידי העורר להפקיד ערבות מתאימה, כנטען בהודעת הערר מטעמו. בחינת הערבות ראוי לה שתיעשה על-ידי הערכאה הדיונית, ובנסיבות דנן הדבר לא נעשה. לנוכח זאת, אני מורה על השבת הדיון בבקשה לבית המשפט המחוזי על-מנת שהעורר יציג בפניו חלופות הולמות להנחת דעתו, להבטחת אפשרות חילוט הרכוש, אם יורשע בדינו". את כהן ייצגו עוה"ד
אבי חימי ו
משה וייס, ואת המדינה - עוה"ד מאור אבן-חן ויעל שחף.