|
נתפס בידי הממונה על רכוש אויב
|
|
|
|
|
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, רחמים כהן, דחה (11.2.21) את בקשתו של צמח וולפה לאשר תביעה ייצוגית נגד בנק לאומי בנוגע לכספים שהפקידו ניצולי שואה בבנק אנגלו-פלשתיין (אפ"ק, שמו הקודם של לאומי). כהן קבע, כי וולפה לא הוכיח את תביעתו האישית והיא ממילא התיישנה.
בשנות ה-30 של המאה הקודמת הפקידו יהודים רבים מאירופה כספים בבנקים בארץ ישראל, ובראשם אפ"ק ובנק ברקליס (כיום - חלק מבנק דיסקונט). הכספים נתפסו בזמן מלחמת העולם השנייה בידי הממונה הבריטי על רכוש האויב (ומשם עברו לממונה הישראלי), ושאלת גורלם עלתה לפני 20 שנה והובילה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בראשות קולט אביטל. הוועדה קבעה, כי מאות מיליוני שקלים (בערכים ריאליים) לא הוחזרו ליורשי הקורבנות ובעקבות זאת הוקמה החברה להשבת רכוש קורבנות השואה.
בקשתו של וולפה עסקה בכספם של הניצולים והוא טען, כי אפ"ק החזיר להם אותו בלא הפרשי ריבית והצמדה, וכך נשחק שוויים בעשרות אחוזים. לדברי וולפה, אביו המנוח - זיגפריד וולפה - הפקיד באפ"ק 1,000 ליש"ט בשנת 1935, ואילו בשנת 1951 קיבל 1,000 לירות, שערכן היה נמוך ב-70% מהפיקדון המקורי. הוא ביקש לייצג את יורשיהם של כל הניצולים שכספם נשחק באותה צורה. לאומי הציג גרסה שונה בתכלית: 400 ליש"ט הופקדו בבנק ברקליס ו-450 לירות הוחזרו בידי הממונה על רכוש אויב.
כהן קובע: "עיון בראיות ובעדויות שנשמעו מעלה, שסיפור המעשה המגבש לכאורה את עילת התביעה של המבקש נגד המשיב תלוי על בלימה", שכן אין בידיו ראיות אלא מה שלדבריו שמע מאביו לפני פטירתו ב-1970. עילת התביעה התיישנה - או בשנת 1951, כאשר וולפה קיבל את הכסף; בשנת 1977, שבע שנים לאחר פטירתו; או לכל המאוחר בשנת 2011, שבע שנים לאחר פרסום הדוח של ועדת החקירה.
"מאחר שאבי המבקש אינו עוד בחיים הרי שלא ניתן לברר מה ידע ומה לא ידע באשר לחשבון. קושי זה מתעצם בשל העובדה, שמדובר בבקשה לאישור תובענה ייצוגית בשם של מאות או אלפי אנשים, שאינם, כפי הנראה ולמרבה הצער, עוד בין החיים. מכאן עולה התהייה הכיצד ניתן לברר לגבי כל חבר בקבוצה, האם הוטעה על-ידי הבנק ומתי נודעו לו העובדות המהוות את עילת התובענה", מוסיף כהן.
מעבר לכך אומר כהן, כי פרופ' יוסי כץ - שחשף את פרשת הפקדונות בארץ והעיד מטעמו של וולפה - אישר, כי ניצול שואה שהגיע ארצה אמור היה לקבל את כספו מן הממונה על רכוש אויב. עוד אמר כץ, כי במקרה של וולפה - החבות היא של המדינה ולא של לאומי. כהן גם קיבל את טענת לאומי, לפיה הריבית שולמה לכל המפקידים בהתאם לתנאים שסוכמו איתם מראש. בשל חשיבותו הציבורית של הנושא קבע כהן, כי לאומי ישא בעלויות המומחים מטעמו של וולפה (כץ ורו"ח יהודה ברלב). את וולפה ייצגו עוה"ד גלעד נרקיס ולימור ביתן, ואת לאומי - עוה"ד אלון יואלי, מיכאל טסלר ורותם רייבי.