בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
ועדת הכלכלה אישרה (יום ד', 24.2.21) את התיקון לתקנות העוסקות בהגבלות על פעילות שדות תעופה וטיסות בשל הקורונה. בהתאם לתקנות שאושרו, מספר חלונות הטיסה המרבי יהיה כזה המאפשר שמספר הנוסעים הנכנסים לא יעלה על 2,000 ביום, וכך גם מספר היוצאים. במהלך הדיון מתחו חברי הכנסת ביקורת על ניהול הכניסה לישראל, והיו"ר יעקב מרגי הבהיר בתום הישיבה כי אם לא תבוטל זכות הערעור בשדה התעופה למי שחתם במועד על הסכמה לבידוד במלונית - לא אאשר תקנות נוספות.
התיקון המרכזי, שנכנס לתוקף כבר היום, נועד להסדיר מחדש את ההגבלות על-כניסת כלי טיס לישראל ויציאתם ממנה. אחד התיקונים נוגע לביטול ההגבלה שאפשרה רק לחברות התעופה הישראליות להמריא ולנחות בארץ, כך שגם החברות האמריקניות תוכלנה לעשות זאת, בהתאם להסכמם התעופה בין ישראל לארה"ב. כמו-כן, ניו-יורק נוספה כיעד ממנו אפשר להיכנס לישראל, ושרת התחבורה, בהסכמת שרי הבריאות והחוץ, תוכל לאשר טיסות מיעדים נוספים. עוד אושר כי טיסה לא תוכל להגיע לישראל כטיסת מטען ולצאת עם נוסעים ולהפך.
עוד אושר להסמיך את שר הבריאות להורות על ביטול טיסה, אם קיומה יוצר סיכון של ממש לבריאות הציבור ולאחר התייעצות עם שרת התחבורה ושר החוץ. תוקפן של התקנות יהיה עד 10 במרס 2021 וכל עוד תקנות הגבלת הכניסה לישראל והיציאה ממנה בתוקף.
בתשובה לשאלת היו"ר מרגי אמרה היועצת המשפטית של רשות התעופה האזרחית (רת"א), עו"ד רננה שחר, כי שרת התחבורה תוכל להוסיף טיסות נוספות גם מיעדים אחרים באופן חד-פעמי, אך כדי להוסיף יעדים נוספים באופן קבוע צריך לשנות את התקנות.
מנהל המחלקה ליחסים בינלאומיים במשרד הבריאות, ד"ר אשר שלמון, כי אין בעיה של צוותים אלא בעיה של קיבולת בשדה. לדבריו, אנשים מסרבים להתפנות לבידוד במלוניות ולא רוצים להפעיל כוח, לכן מנהלים משא-ומתן עם כל אחד. "הבעיה לא נגמרת בשדה, אלפים במלוניות לא מפסיקים לערער. העסק הזה בשדה לוקח בין 4 ל-6 שעות לטיסה. שכללנו את התהליך כמיטב היכולת".
היו"ר מרגי מתח ביקורת על כך שמאפשרים למי שחתם על התחייבות לבידוד במלונית לערער על כך בשדה התעופה, ואמר כי כמה סוררים בהפגנות, בהתכנסויות, בחתונות ובנתב"ג לא יכולים לתקוע מדינה שלמה. שלמון הוסיף כי אנשים מגיעים עם אישורים מזויפים, וח"כ מרגי זעם על כך ואמר: "מי שזייף שילך למעצר. אנחנו חסים על זכויות של כמה סוררים ומענישים מדינה שלמה".
ח"כ אימאן ח'טיב יאסין אמרה כי היא צריכה לקחת נשימה עמוקה כדי לא לצעוק, וכי אין לה מילים לתאר את הטרטור של סטודנטים שצריכים לצאת ללימודים. ח"כ מיכל וונש הוסיפה כי לא ייתכן שאזרחי ישראל יהפכו להיות בני ערובה של חוסר החלטה. ח"כ יצחק פינדרוס אמר כי אין מדיניות ומי שמצליח להידחף למטוס מקבל אישור. הוא התפרץ מספר פעמים במהלך הדיון וזעם על חוסר הסדר בכניסה לישראל, והוסיף כי אסור לאפשר לכאוס הזה להמשיך להתקיים. ח"כ רות וסרמן לנדה אמרה כי אם הבעיות בוועדת החריגים לא יטופלו זה יצור צוואר בקבוק.
עו"ד שחר התייחסה לטענות ואמרה כי ועדת החריגים נתנה עד היום 8,000 אישורי כניסה מחו"ל לישראל וכ-7,000 מהם נכנסו. היו"ר מרגי זעם על כך ואמר כי ישנם 4,500 בקשות ביום ולא יכול להיות שאי אפשר להכניס יותר מ-600 איש ביום, במדינה שיודעת לנהל דברים גדולים יותר. ח"כ פינדרוס זעם ואמר כי ועדת החריגים לא אישרה שום דבר לאף אחד. "הדבר היחיד שיכולתם להחריג פה זה להכניס את נינט טייב ולהוציא את הישרדות, אין יותר ציני מזה", אמר ח"כ פינדרוס.
מנכ"ל משרד התחבורה, עופר מלכה, אמר כי הגבלת היציאה נעשית מאחר שמי שיוצא גם חוזר. הוא הוסיף כי מיום ראשון הקרוב יפעל נתב"ג במתכונת שתאפשר כניסה של 200 איש ביום. הוא הוסיף כי אנשים לא מוכנים לעלות לאוטובוס למלונית.
בתום הדיון, כאמור, אישרה הוועדה את התקנות. היו"ר מרגי סיכם ואמר כי "לא יהיו עוד תקנות בלי שאני יודע שהסוררים ישלמו מחיר. לא יכול להיות שהרוב הדומם משלמים את המחיר. לא יהיו עוד תקנות אם לא תבוטל זכות ערעור למי שעלה למטוס וחתם שהוא הולך לבידוד במלונית. יש לנו תאי מעצר בשדה תעופה, אני מכיר אותם, מי שמסרב לצאת לבידוד במלונית שילך לשם"
יו"ר יש עתיד כינה את יו"ר עוצמה יהודית תומך טרור ▪ איתמר בן-גביר: "לפיד יודע היטב שאם הציונות הדתית תהיה גדולה, יש ממשלת ימין חזקה, ולפיד יחד עם טיבי ועודה ממשיכים לצעוק מהאופוזיציה"
לפיד. התנגדות למועמד רשימת הציונות הדתית [צילום: יהונתן סמייה/דוברות הכנסת]
משרד התחבורה ביקש להתאים את התקנות למניעת שכחת ילדים מתחת לגיל 5 ברכב לחקיקה האיטלקית, אך יו"ר הוועדה הודיע כי יקיים הצבעה לאחר קבלת נוסח מתאים ▪ משרד התחבורה: באיטליה יש למעלה מעשרה יצרני מערכות וכבר מינואר ניתנת הטבה ליבואנים שמציעים את המערכת במכוניות חדשות
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) (שטח מחיה במיתקני שירות הביטחון הכללי) (הוראת שעה), התשפ"א- 2021, ברוב של 20 תומכים מול 11 מתנגדים.
מוצע CV לקבוע כי על-אף האמור בכל דין, מרחב המחיה במתקני מעצר המיועדים להחזקת עצורים החשודים בעבירות ביטחון במהלך חקירתם בידי שב"כ ובטרם הוגש נגדם כתב אישום, יהיה לפי כללים שיקבע ראש הממשלה בהסכמת שר המשפטים, באישור ועדת השרים לענייני השב"כ וועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, וכי כללים אלה יהיו חסויים.
כן מוצע לקבוע כי ההסדר ייקבע כהוראת שעה לשלוש שנים, אך שר המשפטים, בהתייעצות עם ראש הממשלה, השר לבט"פ ובאישור הוועדה המשותפת, יהיה רשאי להאריך את תוקפה בשתי תקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים כל אחת. במהלך תקופת תוקפה של הוראת השעה ימסור ראש השב"כ דיווחים עתיים על שטח המחיה במתקני המעצר ועל התקדמות בנייתם של מתקני מעצר חדשים.
הצעת החוק הוצגה במליאה על-ידי שרת התיירות אורית פרקש הכהן, שאמרה כי "הצעת החוק יוצרת איזון ראוי בין חירויות העציר וזכויותיו ובין הזמן הנדרש לממשלה כדי לעמוד בפסיקת בג"צ".
ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת): "הנוסח המוצע כאן עוקף את העקרונות האלו ואת פסיקת בג"ץ תוך שימוש ציני בצרכי ביטחון. הוא מאפשר להחזיק בני אדם בתנאי התעללות לתקופות ארוכות למטרות השפלה ודיכוי, שבירת רוחם וגיוסם כמשת"פים של אנשים, רבים מהם צעירים שנעצרים באמצעות צווי מעצר מנהליים שהם ביטוי מכובס לחטיפה ושבי. אל תחשבו שזה יעצור בפלשתינים". ח"כ היבה יזבק הוסיפה: "מתקני המעצר של השב"כ הם מתקני הכליאה הצפופים ביותר. הם נסתרים מעיני הציבור והעצירים מנותקים לרוב גם מעורכי דינם ואין באפשרותם להתריע על תנאי אחזקתם ופגיעה בזכויותיהם".
ח"כ משה ארבל (שס) אמר: "גם עציר הוא אדם. העובדה שממשלת ישראל לא העבירה תקציב ולא קידמה בינוי של מתקני כליאה נוספים שעומדים בתקן הזה זו חרפה. זה קריטי, חשוב ואנושי, זו חובה ערכית ומוסרית ואנו עומדים כאן היום עם הצעת חוק המבקשת לייצר מימד מסתורי ולפגוע בזכות הכל כך אנושית של עצירים מנהליים. ההצעה הזו לא נכונה ולא סבירה. אילו מדינת ישראל רצתה לדחות ולקבל עוד פרק זמן הייתה יכולה לפנות לביהמ"ש ולבקש ארכה ולא לבוא לכאן ולבקש את התמיכה שלנו לטובת עינוי בני אדם. מדובר פה על בני אדם, זה לא שאלה של קואליציה ואופוזיציה. העבודה שאדם לא יכול ללכת מעל 2 מטר היא לא הגיונית".
השרה אורית פרקש הכהן סיכמה: "החוק הוא הוראת שעה שנועדה לגשר על התקופה שבה המדינה תתאים את עצמה לקריטריונים שקבע בג"ץ. יש כאן איזון שנועד לתת למדינה אפשרות לייצר עבודות תשתית ובינוי וכל הזמן לכוון את הספינה לכיוון פסיקת בג"ץ שקובעת שטח מחייה מינימלי לכל אסיר במתקני הכליאה. ההצעה כוללת מנגנוני בקרה ודיווח שוטפים לגורמים שונים".
ח"כ שבח שטרן מאשים כי בניסיון לנקות את שם סבה קסטנר, ירקה מרב מיכאלי בפני הקורבנות ואמר כי "זהו פרצופה של מפלגת העבודה 2021" ▪ חברי האופוזיציה זעמו ▪ ח"כ מיכאלי הגיבה: "ההסתה שהביאה לרצח קסטנר זו אותה ההסתה שמאיימת ומכרסמת ביסודות הדמוקרטיה הישראלית כאן ועכשיו" (ח"כ שבח שטרן [צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת])
הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית: פקודת העם תוקנה כך שתאפשר העברת מידע לרשויות המקומיות, למשרד החינוך ולגורמים במשרד הרווחה על אנשים שלא התחסנו ▪ ח"כ חיים כץ: "עד היום הממשלה לא נקטה צעדים קשים ולכן אנחנו עם 5,605 מתים. אם היינו נוהגים אחרת לא היינו מגיעים למספרים האלה"
חיים כץ. הציג את הצעת החוק [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
מליאת הכנסת אישרה (יום ד', 24.2.21) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 36) הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש התשפ"א-2021. על-פי החוק, שאושר כהוראת שעה לשלושה חודשים או עד תום תקופת ההכרזה על מצב חירום בעקבות מגפת הקורונה, משרד הבריאות יורשה להעביר מידע על מי שלא התחסן לרשויות מקומיות, למנכ"ל משרד החינוך ולגורמים במשרד הרווחה המפעילים מוסדות טיפוליים, במטרה לאפשר לגופים אלה לעודד אנשים להתחסן, במסגרת פנייה אישית לאותו אדם ופעולות נוספות שיוגדרו על-ידי מנכ"ל משרד הבריאות.
בשורה לבעלי עסקים שנקלעו לחובות: ועדת החוקה אישרה (יום ג', 23.2.21) לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את החוק להסדרי חוב בזמן הקורונה - הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 - הוראת שעה) (נגיף הקורונה החדש) (עיכוב הליכים לשם גיבוש ואישור הסדר חוב), התשפ"א-2021. החוק ייכנס לתוקפו שבועיים מיום פרסומו וחברות ויחידים יוכלו להיכנס להסדר בשנה הקרובה. על-פי ההסדר, יוכלו חייבים לקבל עד ארבעה חודשים של "עיכוב הליכים", אבל בשונה מהליך חדלות פירעון, לא ימונה נאמן לחייבים והם ימשיכו לנהל את ענייניהם הכספיים השוטפים בעצמם, כפוף למגבלות ההסדר.
בעקבות השינוי במערך הרישום למעונות יום לקראת שנת הלימודים תשפ"ב, המתבצע בימים אלו רק באופן מקוון ישירות באגף למעונות יום ומשפחתונים, ולא באמצעות המסגרות כפי שהיה עד כה, קיימה הוועדה לפניות הציבור של הכנסת דיון בנושא, שבו עלו טענות ראשי המעונות בדבר החששות לבעיות שייווצרו בעקבות הרישום באופן המקוון. בדיון הודיע אמיר מדינה, מנהל האגף למעונות יום במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, כי בעקבות הבקשות הללו ובאופן חד-פעמי לשנה זו, יתאפשר רישום למערכת גם דרך המוקד במילוי טופס. מדינה עדכן כי כבר עד כה נרשמו מעל 60,000 ילדים במערכת החדשה עבור שנת הלימודים הבאה.
מליאת הכנסת אישרה (יום ב', 22.2.21) בקריאה ראשונה את הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש) (מסירת מידע על מתחסנים), התשפ"א-2021 ברוב של 21 תומכים מול 6 מתנגדים. ההצעה תועבר לוועדת העבודה הרווחה והבריאות להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
ועדת החוקה בראשות ח"כ יעקב אשר המשיכה (יום ג', 16.2.21) להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 - הוראת שעה) (נגיף הקורונה החדש) (עיכוב הליכים לשם גיבוש ואישור הסדר חוב), התשפ"א-2021, החלק העוסק בעיכוב הליכים ליחידים.
התעלומה האופפת את היעלמותו של יחיא סינואר מהספקטרום התקשורתי ומהפגנת נוכחות פיזית בשטח, שומה שתעלה סימני שאלה באשר למידת תפקודו, או אף גורלו התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
ההגדה אינה מסמך קפוא אלא טקסט גנרי שמחזיק רעיון המתחדש עלינו מדי תקופה ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל