חברות אג"ח שעשו "תספורת" לא ייכללו בחוק הסדרי החוב בקורונה

בשורה לבעלי עסקים שנקלעו לחובות: ועדת החוקה אישרה (יום ג', 23.2.21) לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את החוק להסדרי חוב בזמן הקורונה - הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 - הוראת שעה) (נגיף הקורונה החדש) (עיכוב הליכים לשם גיבוש ואישור הסדר חוב), התשפ"א-2021. החוק ייכנס לתוקפו שבועיים מיום פרסומו וחברות ויחידים יוכלו להיכנס להסדר בשנה הקרובה. על-פי ההסדר, יוכלו חייבים לקבל עד ארבעה חודשים של "עיכוב הליכים", אבל בשונה מהליך חדלות פירעון, לא ימונה נאמן לחייבים והם ימשיכו לנהל את ענייניהם הכספיים השוטפים בעצמם, כפוף למגבלות ההסדר.

יחיד שנקלע לחובות בשל הקורונה יוכל להמשיך לקבל אליו את משכורתו ולשלוט בחשבון הבנק שלו ובתאגידים - מנהלי החברה יישארו בתפקידם, אבל החייב ילווה ביחידים ובתאגידים על-ידי "מנהל הסדר" שיסייע להם בגיבוש הסדר החוב ויפקח על עמידתם במגבלות שלו.


יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר: "הגענו יחד לתוצאה ראויה ומאוזנת שתוכל להביא את הבשורה לאותם אנשים כשהמטרה היא לוודא שלא יישאר להם כתם לחיים וגם לנסות להוליך אותם קדימה. אני מקווה שאצליח לרתום גם את האוצר לעניין הזה כדי להשלים את המלאכה בצורה הטובה ביותר. נפלה בידינו זכות לחוקק חוק כזה בתקופה הקשה הזו של הקורונה, זו בשורה טובה מאוד. אני שמח שגם בימים טרופים של בחירות וקורונה אנחנו עושים את הדברים הראויים ובאומץ. עכשיו צריכים להתפלל שהנסחים יסיימו את הניסוחים כדי שהחוק יובא לקריאות שנייה ושלישית כבר מחר במליאה בעזרת השם".

הוא הודיע כי ידווח לוועדה על תוצאות המו"מ עם האוצר והביע תקווה "שנוכל להגיע עם בשורות שישלימו את המהלך הזה שהוא חשוב לאנשים הקטנים, לחברות הקטנות והבינוניות וזה גם מהלך גדול וטוב לכלכלת ישראל. זו חשיבותו, זה רווח לכל".

בשל התפשטות נגיף הקורונה, הוטלו בישראל מאז חודש מרס 2020 הגבלות שונות שהקשו עד מאוד על פעילותם של עסקים. הצעת החוק יוצאת מנקודת הנחה כי צפויה עלייה בהיקף החייבים - תאגידים ויחידים - שיתקשו ומתקשים כבר כעת לעמוד בהחזר החוב שלהם בשל כך, ומבקשת להציע מספר הסדרים שנועדו להתמודד עם מציאות זו.

לפי הצעת החוק, בקשת יחיד לעיכוב הליכים מוגשת לבית המשפט והקפאת ההליכים תימשך עד 4 חודשים. בדומה לעיכוב הליכים לגבי תאגיד, גם לגבי יחיד, מוצע כי לא ייפרעו חובות העבר שלו, אלא לפי הוראות החוק; הוא ייכנס להקפאת הליכים- לא ניתן יהיה לפתוח נגדו בהליכי גבייה של חובות עבר, לא ניתן יהיה להטיל עיקול על נכסיו, ככלל לא ניתן יהיה לפתוח או להמשיך בהליכים משפטיים נגדו ועוד ;מוצע עוד לקבוע סעיף לפיו היחיד יהיה מנוע מלהוציא מרשותו או למכור נכסים או שלא בהתנהלות כלכלית רגילה, אלא באישור בית המשפט.

לפי המוצע, בהליך זה ימונה בעל תפקיד "מנהל הסדר", שיסייע לחייב, וינהל את הליך גיבוש הסדר החוב, תוך שהוא מחויב להיפגש עם היחיד, ולקיים ישיבת הסדר משותפת עם היחיד והנושים. אם הגיעו להסדר מוסכם - יועבר ההסדר לאישור בית המשפט. אם לא הגיעו הצדדים להסכמה - ההליך עובר למסלול הרגיל של החוק לאישור הסדרי חוב, אשר כאמור מחייב אישור הסדר חוב מוצע באסיפות סוג של כל בעלי העניין ואישור בית משפט.

לגבי תאגידים (ויחידים המנהלים עסק), יחולו הוראות דומות ובנוסף לפי הצעת החוק תוצג לבית המשפט "תוכנית הפעלה" לפיה יפעל התאגיד בתקופת עיכוב ההליכים, "מנהל ההסדר" יפקח על עמידת התאגיד בהוראות תוכנית ההפעלה ועל התנהלותה השוטפת, יהיה נוכח בישיבות דירקטוריון התאגיד ויסייע לה להתנהל בתקופה זו בגיבוש הסדר חוב.

במהלך הדיון הודיע משרד האוצר כי נענה לבקשת היו"ר ח"כ אשר לפיה המדינה תתמוך בעסקים קטנים ובינוניים הנכנסים להסדר, בייעוץ לשיקום, על חשבון המדינה. תמר לוי בונה מאג"ת באוצר: "היה לנו רצון שלא יהיה שום תמריץ לעסקים שאחד יקבל הטבות שאחר לא מקבל ובחנו את הצעת יו"ר הוועדה, שמי שנכנס למסלול קורונה יקבל ייעוץ בהליך חדלות הפירעון ועשינו על כך עבודת מטה ראשונית עם הרשות לעסקים קטנים ובינוניים. עלינו עדיין להבין את ההיקפים אך הכוונה היא לאפשר הליך ייעוץ עמוק יותר ונעדכן בשבוע שבועיים הקרובים את הוועדה".

אסף וקסלר מאג"ת במשרד האוצר הוסיף: "בחנו כל מיני אלטרנטיבות כשהרעיון היה לבחון כפיילוט בגלל שמדובר בעולם מורכב עם השפעות רבות של תמריצים, וחשש לניצול לרעה. דובר על פיילוט ראשוני של עשרות מיליונים ויש גם חשש מהמורכבות".

אשר הגיב לדבריהם: "אי אפשר ללכת עם הגישה של החשש מניצול לרעה. צריך לסגור את כל הפרצות ולהביא מתווה מגובש שלוקח בחשבון קביעת גבול בנוגע לעסקים בינוניים. כמה עשרות מיליונים שיושקעו יחסכו הרבה מאוד כסף בשנים הקרובות. אל תפחדו שנפתח חלון חדש ותקפצו את ידכם".