הליכים משפטיים בשלוש ערכאות התנהלו נגד אדם שזהותו האמיתית אינה ידועה לאיש - לא לבית המשפט, לא למדינה ולא לסניגוריו. כך מגלה (17.6.21) החלטה של שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון. בכל ההליכים הוא מכונה "מתחזה אלמוני".
האדם הזדהה בשתי חקירות משטרה ובמספר דיונים בבית המשפט תחת השם "עלי אחמד עוואד דג'אג'מה" - תושב הרשות הפלשתינית שהלך לעולמו בינואר 2013. הוא הואשם בהתחזות כאדם אחר במטרה להונות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ושיבוש מהלכי משפט. האיש הורשע במסגרת הסדר טיעון ובית משפט השלום באשקלון גזר עליו שלושה חודשי מאסר. בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש, בציינו שהאיש כבר הורשע בעבר בהתחזות לאחר, והחמיר את עונשו ל-14 חודשי מאסר.
האיש ביקש לערער לבית המשפט העליון, בטענה שבית המשפט המחוזי שגה בכך שביצע "מהפך קיצוני" בעונשו, תוך שיצר "פער חריג" בענישה בינו לבין השלום. לטענתו, עונש המאסר בפועל שהוטל עליו אינו מתיישב עם הפסיקה במקרים דומים, ומהווה "חריגה בולטת מרמת הענישה ההולמת" העולה כדי עיוות דין ואי צדק קיצוני. אלרון דחה את הבקשה, באומרו שהמקרה אינו מצדיק גלגול שלישי, ושהעונש אותו גזר המחוזי משקף נכונה את חומרת מעשיו של האיש:
"יש להדגיש את חומרתה היתרה של עבירת ההתחזות, שביצועה מפקיע מאדם אחר את שמו הטוב ואף את כבודו, ומקשה על רשויות האכיפה לזהות חשודים ועדים. זיהוי נכון של אדם הוא גם במידה רבה הבסיס לפעולתה התקינה של החברה, ונחוץ כדי לקשר את הפרט לנכסיו, למעשיו, למשפחתו ולמקום מגוריו, כך שלא ניתן להשלים עם שיבוש כה בסיסי. המבקש דנן הורשע בעבירת התחזות שתוכננה בקפידה, בוצעה באופן שיטתי ולאורך זמן רב - ולכאורה נמשכת עד עצם היום הזה עם סירובו של המבקש להזדהות על-פי זהותו האמיתית. למבקש הרשעה קודמת באותה עבירה, ומאחר שלא הורתע מלחזור על מעשיו נדרשה עתה ענישה משמעותית יותר".
גדעון סער הדגיש השבוע את מקומו של האזרח במערכת המשפט, והוא צדק בהחלט 
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
