כדי לבחון חשבונית לצורכי מע"מ, די בכך שבוצעה עסקה של העברת טובין בין הצדדים ואין צורך לוודא שהמוכר אכן היה בעליו של הנכס. כך סבור שופט בית המשפט העליון,
יוסף אלרון. המשנה לנשיאה בדימוס
חנן מלצר והשופטת
יעל וילנר סבורים, כי בתיק שלפניהם אין צורך להיכנס לקביעה כזו.
חוק מע"מ מאפשר לעוסק אשר גבה מע"מ מלקוחותיו, לנכות מס תשומות (דהיינו המע"מ שהוא עצמו שילם במסגרת עסקיו) מן הסכום שעליו להעביר למדינה. תנאי לניכוי הוא קיומה של חשבונית מס ש"הוּצְאה לו כדין". לפיכך, מובן שאין אפשרות לנכות חשבונית פיקטיבית המתארת עסקה שכלל לא בוצעה. לצד זאת, לא לניתן לנכות חשבונית אשר הוּצְאה על-ידי מי שאינו צד לעסקה, המכונה "חשבונית זרה". בית המשפט העליון טרם פסק כיצד ייקבע האם חשבונית היא אכן "זרה".
לדעת אלרון (12.7.21), "לצורך קביעה כי הוּצְאה 'חשבונית זרה', כל שיש לבחון הוא אם אכן התבצעה עסקת חליפין במסגרתה הועבר הנכס מהמוכר לקונה בתמורה, כמתואר בחשבונית המס. משכך, אין צורך להידרש להיקף זכויותיו של המוכר בנכס הטובין לצורך קביעה כי החשבונית הוצאה כדין... עסקה אשר מטרתה העברת זכויות בנכס טובין מעוסק לקונה, ואשר במסגרתה הועבר הנכס לקונה, עשויה לעלות כדי 'מכר' לפי חוק המע"מ, אף כאשר בעלות העוסק בנכס מוטלת בספק. בהתאם לכך, עסקה למכירת נכס טובין, המקיימת את יתר התנאים הקבועים בחוק, תחויב במע"מ. זאת, אף אם נפל פגם בזכותו הקניינית של העוסק שמכר את הנכס - ובלבד שהעסקה עצמה לא בוטלה ושתנאיה לא השתנו כתוצאה מכך.
"הגדרה רחבה מעין זו מתיישבת היטב עם הצורך להקפיד על פשטותו של מס
הערך המוסף על-מנת לממש את היתרון הגלום בו על פני שיטות מיסוי אחרות. מטבע הדברים, הכפפת תחולת המס לקיומן של זכויות קניין בנכס תגרום לסרבול הליכי גביית המס - ומכך יש להימנע... [לפיכך] עסקה החייבת במע"מ עשויה לזכות בניכוי מס תשומות ללא תלות ישירה בזכויותיו הקנייניות של המוכר בנכס הטובין שנמכר. מסקנה אחרת תוביל לגביית מס עודף במקרים שבהם נפל פגם בבעלות בנכס".
אלרון החליט להחזיר לבית המשפט המחוזי בתל אביב את ערעורן של חברות אביוב גולד וש.א.ר.ם מתכות, על החלטת רשות המיסים שלא להכיר בחשבוניות בסך קרוב ל-8 מיליון שקל בגין רכישת זהב בשנים 2013-2012. הרשות קבעה, כי הזהב נרכש לכאורה מידי סמי כוכב, שהבריח אותו משטחי הרשות הפלשתינית, בעוד שבפועל הוא נותר בידי כוכב. השופטת
ירדנה סרוסי דחתה את הערעור באומרה שלא הוכח שהחברות המוכרות היו בעלות הזהב, אך אלרון אומר שלאור קביעתו בנוגע להגדרת "חשבונית זרה" - יש לבחון עובדתית האם בוצעו עסקות, בלא קשר לזהותו של המוכר.
מלצר הסכים עם אלרון לגבי החזרת התיק למחוזי, אך לא מאותם נימוקים והוא אינו סבור שיש לקבוע הלכה חדשה בנוגע להגדרת "חשבונית זרה". וילנר סברה בדעת מיעוט שיש לדחות את הערעורים, בשל העדר מקום להתערב בממצאי העובדה של סרוסי, ולא עסקה בשאלת הקביעה מהי "חשבונית זרה". את החברות ייצג עו"ד קובי קול, ואת רשות המיסים - עוה"ד
טליה נעים והילה בז'ה-דולינסקי.