עוד אמר אקוניס, לשעבר שר במשרד התקשורת ויו"ר ועדת הכלכלה, כי השיטה של הפיפל-מיטר מיושנת וכבר יש מדינות בהן נהוגות שיטות אחרות חדשות יותר. הוא הוסיף כי "יש לכך לא רק השפעה על שוק הפרסום, אלא גם על מה שמקבל הציבור. אם ניקח ערוץ מסוים שלא ננקוב בשמו, והוא משדר חדשות מ-15:00 עד חצות, ללא סדרות, ללא סוגה עילית, וערוץ אחר שמחליט לשדר עציץ מיובש 8 שעות וכוחו הוא במספר האפיק שחילקה לו המדינה - אז מי החליט שתוכנית בישול מעניינת יותר? אני רוצה לדעת האם שיטת המדידה רלוונטית לשנת 2022 או שהיא אנכרוניסטית ומיושנת, ויש לי יסוד סביר להניח מה התשובה. השאלה היא גם מדוע ערוצים החליטו שהם אינם חלק מוועדת המדרוג, כמו התאגיד, ערוץ 14 והרשות השנייה בעצמה".

נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת, רועי גולדשמיט, הציג נתונים מהמחקר ואמר כי בעולם מי שמנהל את מדד הצפייה זו ועדה מקצועית, בישראל זו ועדת המדרוג שאינה מעוגנת בחקיקה. גולדשמיט הוסיף כי התאגיד פרש בגלל ביקורת על תהליך המדידה, והרשות השנייה לא השיבה לחוקרים על השאלה מדוע פרשו. החוקר אלירן זרד הוסיף כי בבריטניה הדירוג הוא לא מדד רייטינג, ונטפליקס נכללת בו, ובקנדה משתמשים בפיפל-מיטר נייד, כמו שעון, שמודד כל צפייה בכל מכשיר.

מנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ, אמר כי התאגיד בחר לעזוב לפני שנתיים בגלל חוסר רלוונטיות. הוא הסביר כי המדידה של הסדרה קופה ראשית, למשל, לפי ועדת המדרוג הייתה 197 אלף צופים בממוצע לפרק, אבל בדיגיטל הממוצע היה פי-11 - 2.3 מיליון צופים. לדבריו, לגופים מסחריים שאין להם דרך אחרת לתמחר יש אולי ערך במדידה הזו. קובלנץ הוסיף כי התאגיד עובד בשיטה עצמאית שתאפשר מדידת רדיו, טלוויזיה ודיגיטל, כגוף ציבורי שרוצה לחקור את האמת, וקרא לגופים נוספים להצטרף. "נאפשר לכל מי שחפץ להשתמש בנתונים של הכלי שאנחנו בונים, הוא יצטרך גם לשאת בעלויות", אמר.

ח"כ אקוניס שאל האם התאגיד מקים ועדת מדרוג חלופית, והיו"ר ביטון שאל האם יש כלים אפקטיביים לכך. קובלנץ השיב: "זה אתגר מאוד גדול. להבנתי, בהולנד התחילו עכשיו ניסוי של השיטה המשולשת. זה לא יהיה פשוט, אבל אנחנו נצליח להקים את הכלי הזה".

מנכ"ל הוועדה הישראלית למדרוג, רוני ארן, הגן על השיטה ואמר כי היא זהה בכל העולם המערבי. הוא אף בישר כי הערוץ הערבי הלא טי-וי הצטרף היום לוועדה, אחרי שווידא שהפאנל מייצג גם את החברה הערבית. לשאלת אקוניס, השיב ארן כי המדגם משקף חד-משמעית את הציבוריות הישראלית על כל גווניה. ארן הוסיף כי כמו שיש מטבע אחת צריכה להיות רק מדידה אחת, והוא מצפה שהתאגיד יהיה חלק מהוועדה. "התאגיד פרש מסיבה פשוטה, בבריטניה 4 מתוך 10 התוכניות המובילות היו של הבי-בי-סי, שיענה קובלץ מדוע הוא התרה בי לא לפרסם את נתוניו", אמר ארן.

מנהלת מחלקת המדיה בלשכת הפרסום הממשלתית, טליה לוינס, אמרה כי בהחלט יש מקום למדידה אחידה בכל המסכים, אך הבעיה היא שגוגל ופייסבוק לא תמיד משתפות פעולה. לדבריה, למדינה יש תפקיד לפקח על מדידה כמה שיותר רחבה. היא הוסיפה כי כאן 11 החליטו להעלות מחירים בלי נתוני חשיפה מעודכנים, ולכן הלשכה לא פרסמה בתאגיד לתקופה מסוימת, כד שהושגו הסכמות חדשות. לדבריה, גם ערוץ 14 העלה מחירים בצורה דרמטית בלי למסור נתוני רייטינג, ולכן הלשכה הפסיקה לפרסם בו. "אנחנו עדיין במשא-ומתן, אבל הוא לא עובד כמו בכל מקום אחר, אנחנו מעוניינים בו יותר מהצד השני", אמרה.

היו"ר ביטון סיכם והודה לח"כ אקוניס, הוא הוסיף כי "ועדת הכלכלה תמשיך לקיים מעקב אחרי תהליכי העידכונים והשיפורים של תהליכי מדידה שידייקו את השיטות הנהוגות כיום, שהן לא עדכניות, לא ממצות ולא כוללניות ונדרשות להתאמה ובחינה מחודשת. כל התהליך צריך להיות שקוף לציבור. נשקול חקיקה בהתאם למה שקורה בעולם, ליצור ועדות מדרג עדכנית וטובה יותר. הממשלה היא אחד מגופי הפרסום הגדולים במדינה והיא לא יכולה לקבל החלטה איפה לשים את הכסף בצורה מושכלת, כי תמונת המצב על הרייטינג היא חלקית. לכן אנחנו קוראים לשרי התקשורת והאוצר לקיים דיון בסוגיית ועדת המדרוג וקוראים לשרים לכלול את השיפורים בוועדת המדרוג בתוך רפורמת התוכן שנדונה היום ודרשנו ביולי להציג אותה".