ליברמן: לא מדובר בבית חולים שדה אלא במסע פרסום פרטי

באנטליה טורקיה הסתיימה פגישת שרי החוץ של רוסיה ואוקראינה, סרגיי לברוב ודמיטרו קולבה. השניים נפגשו לראשונה מאז פלישת רוסיה לאקוראינה, אך היא הסתיימה ללא הסכמות, ולא הביאה לתוצאות.

המלחמה הטראגית המתחוללת בין רוסיה ואוקראינה מעוררת שאלות רבות הנוגעות לערכים האנושיים בכל תחומי החיים: כלכלה, מלחמת-רשות, מוסר והומניזם, יעדי מלחמה, אסטרטגיה, ערבויות והסכמים בין מדינות, פליטות ופליטים, ו-עוד ועוד. שיאה של הטרגדיה שנחשף אל מול עינינו הינו הקלות שבה אדם בודד יכול להוביל את עמו לפתוח במלחמה ללא סיבה הנראית לעין נגד מדינה שלא מסכנת לא את קיומו ולא את שלומו, ומנגד חוסר האונים של העולם החופשי למנוע את המלחמה.

וַיֹּאמְרוּ֩ עַבְדֵ֨י פַרְעֹ֜ה אֵלָ֗יו עַד-מָתַי֙ יִהְיֶ֨ה זֶ֥ה לָ֙נוּ֙ לְמוֹקֵ֔שׁ שַׁלַּח֙ אֶת-הָ֣אֲנָשִׁ֔ים וְיַעַבְד֖וּ אֶת-יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם הֲטֶ֣רֶם תֵּדַ֔ע כִּ֥י אָבְדָ֖ה מִצְרָֽיִם: (שמות פרק י פסוק ז). עבדי פרעה ראו את המציאות והמכות שנחתו על מצרים הביאו אותם למסקנה הכרחית שיש להכנע ולאפשר לבני ישראל לצאת ממצרים.

אנחנו חיים במציאות של מלחמה על אדמת אוקראינה. הצבא הרוסי פתח את המלחמה בביטחון מרבי, שתוך ימים ספורים ישיג את כל יעדיו. כיום אנו עדים למצב, שהכובש הרוסי נתון במצוקה קשה, כי לא עלה בידיו להשיג יעדים, שנראו לו כברי השגה תוך ימים ספורים.

כמעט כל אחד חווה פעם רגע כזה. רגע עוצמתי של הארה פנימית והתפכחות. רגע ששופך אור חדש על כל המציאות שקדמה לו. לי זה קרה בשנה השלישית בבית הספר לרפואה במהלך הרצאה של המיקרוביולוג הנודע, פרופסור תיאודור זקס. זקס זכור לי כגבר גבוה ומרשים בעל קול עמוק ורך שמדבר במבטא דרום אפריקני כבד. אני זוכר שאחד הסטודנטים שאל משהו ופרופסור זקס חשב רגע ואז השיב: " תנסה לרגע לחשוב על זה מנקודת המבט של החיידק". את שאר התשובה איני זוכר כי אלף פעמונים צלצלו בראשי והרגשתי את האדמה רועדת תחת רגליי. פתאום קלטתי שעד אותו רגע תפיסת המציאות שלי הייתה מוגבלת ולא שלמה. בבת אחת הבנתי שלא ניתן להבין את המציאות בלי להכיר גם את נקודת המבט של הצד שמולי, אפילו אם הוא חיידק. אלף דלתות נעולות נפתחו בבת אחת בעימקי תודעתי והפיחו בי רוח רעננה. אלף סכרים נפתחו בראשי ומים זכים שצפו את מסילות מוחי ומילאו אותי בתפיסת מציאות חדשה ומורכבת. זו הייתה המהפכה הקופרניקאית הפרטית שלי ואותה אני נוצר בליבי. עד היום אני מזכיר לעצמי את העצה של פרופסור זקס בכול צומת החלטה ומנסה להבין גם את "נקודת המבט של החיידק".