ועדת הכלכלה אישרה (יום ב', 4.7.22) את התקנות שהגיש משרד הבריאות ונועדו להסדיר את מוסר התשלומים לספקים במערכת הבריאות, מתוקף חוק מוסר תשלומים לספקים ("שוטף פלוס 30") שאושר בוועדה עוד בכנסת ה-20.
היו"ר
מיכאל ביטון הזכיר כי ההבטחה הייתה להחיל את החובה על מערכת הבריאות כבר לפני שנים, אך הדבר לא קרה. לאחר שהצליח להביא לסיכום עם שר האוצר,
אביגדור ליברמן, שאפשר את אישור התקנות, אמר ביטון: "הבאנו בשורה אדירה למאות ואף אלפי בעלי עסקים המשרתים את מערכת הבריאות. העסקים הקטנים ייהנו מהבשורה מיד, והגדולים יכנסו להסדר בעוד שלוש שנים. אני מודה לשר האוצר, אביגדור ליברמן, על החלטתו ועל הבשורה שהבאנו יחד אחרי שנים של המתנה".
שר האוצר ליברמן מסר לאחר אישור התקנות: ״אנחנו ממשיכים לסייע לעסקים בישראל שהם מנוע הצמיחה שלנו והפעם בתחום הבריאות. התזרים של העסקים הוא המתכון לוודאות ולצמיחה ולכן פעלו לאורך השנה האחרונה כדי למקד את הסיוע של המדינה ברבדים הללו". ליברמן הודה ליו"ר הוועדה על "שיתוף הפעולה וקידום הצעד החשוב הזה".
התקנות, שלפי החוק היו אמורות להיות מוגשות לוועדה כבר לפני כארבע שנים וחצי, מבקשות להסדיר את מבקשות להסדיר את מועד התשלום לספקי מערכת הבריאות, כך שספקים של קופות החולים ובתי החולים בבעלותן וכן בתי החולים הציבוריים יקבלו תשלום תוך עד 45 ימים מקבלת חשבונית אצל מזמין השירות ולא יאוחר מ"שוטף פלוס 30".
כבר בפתח הדיון הודיע היו"ר ביטון שאין בכוונתו לאשר תקנות שיחולו על מספר מצומצם של עסקים ונותני שירותים, ודרש להחיל את התקנות על עסקים עם מחזור של עד 20 מיליון שקל, או התקשרויות של עד שני מיליון שקל עם מערכת הבריאות, לאלתר, ועל כל ספקי מערכת הבריאות בתוך שלוש שנים.
לאחר שאנשי המקצוע ממשרד האוצר התנגדו להצעה, בשל העלות התקציבית ומחשש שהדבר עלול לפגוע בעסקים הקטנים, ביקש ביטון להביא את הנושא להכרעת שר האוצר. הוא אף הזכיר כי דרש לעשות זאת בדיון הקודם שקיימה הוועדה בנושא, לפני למעלה מחצי שנה. ביטון הוסיף כי הריבית במשק עלתה והדבר מוביל לכך שהעסקים הקטנים למעשה מממנים את משרד הבריאות.
היו"ר ביטון הכריז על הפסקה בדיון, ודרש להתייעץ עם שר האוצר. לאחר ההפסקה אמרה רפרנטית בריאות באגף התקציבים באוצר, גאיה עופר, כי החשש הוא שמערכת הבריאות תעדיף התקשרות עם ספקים גדולים, שהתקנות לא יחולו עליהם. היא אף הוסיפה כי לשכת שר האוצר מעורבת בתקנות והשר חתום עליהן.
ח"כ ענבר בזק אמרה כי ספקי משרד הבריאות ממתינים לתקנות כבר שנים, ו-57% מבעלי העסקים מדווחים על פיגור ממוצע של 57 ימים, כך שהחוק לא מיושם בשטח. ח"כ
ולדימיר בליאק הוסיף: "ברגע האחרון החליטו להחריג את מערכת הבריאות וסגן שר הבריאות דאז,
יעקב ליצמן, הבטיח תקנות בתוך חצי שנה. מאז חלפו כמעט שש שנים ואנחנו עדיין ממתינים".
נציגת לה"ב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל), עו"ד לילי לאה בורוכוב, אמרה כי מדובר בגרירת רגליים, וכי מאחורי הסחבת יש אנשים שמחכים לקבל את הכסף עבור מוצר או שירות שמכרו למערכת הבריאות, ואולי עד אז הם יקרסו.
היו"ר ביטון ביקש שלא לקבל החלטה עד שלא ישוחח אישית עם שר האוצר, והכריז על הפסקה שנייה בדיון. לאחר ההפסקה הודיע כי סיכם עם ליברמן על פשרה לפיה התקנות יחולו מיד על ספקי תרופות או ציוד רפואי בהיקף של עד מיליון שקלים וחצי בשנה, וכן על שורה של נותני שירותים בהם פסיכולוגים, עובדים סוציאלים ועוד. בנוסף הסכים השר ליברמן להחיל את החוק על כלל המערכת בעוד שלוש שנים ובכך לבטל את החרגת מערכת הבריאות.
נציג הלשכה המשפטית של משרד האוצר, עמיהוד שמלצר, אמר כי הממשלה כרגע היא יוצאת ולכן מחויבת בריסון תקציבי, וככל שזו ממשלת מעבר ואין דחיפות מיוחדת במהלכים הדבר לא ניתן ליישום. היו"ר ביטון מתח ביקורת על הדברים וציין כי הממשלה טענה שאישור התקנות דחוף כי הוגש בג"ץ בעניין העיכוב.
שמלצר השיב: "בהחלט יש דחיפות בהתקנת התקנות, אבל מה שהוועדה מבקשת הוא שינוי משמעותי עם עלויות משמעותיות". על כך אמר ביטון: "אתם ביקשתם את זה בדחיפות, אז מה ציפיתם? שהוועדה תהיה חותמת גומי?". ח"כ בליאק הוסיף ותהה: "אם חורגים ממה שביקשתם אז זה כבר לא דחוף?". בליאק הוסיף כי הסיכום הוא בשורה חשובה לאלפי עסקים קטנים, ואין חשוב ודחוף מזה. ביטון אמר כי הדחיפות נוצרה בעתירה לבג"ץ, בפניית הממשלה לאשר את התקנות ובספקים הקטנים שממתינים לתשלום בזמן.
נציגת אגף התקציבים, גאיה עופר, אמרה כי הרחבת המתווה לכלל מערכת הבריאות תעלה שני מיליארד שקל ללא מקור תקציבי. היו"ר ביטון העיר כי שר האוצר הבין מהר מאוד את המצב והכריע. הוא ציין כי מדובר בפשרה שיש לה השלכה תקציבית, אך 3 שנים זה די והותר זמן להיערכות.
כאמור, הוועדה אישרה את הפשרה אליה הגיעו שר האוצר ליברמן והיו"ר ביטון. בתום הדיון בירך היו"ר ואמר: "אנחנו מביאים בשורה למאות ואולי אלפי אנשי עסקים שמשרתים את מערכת הבריאות. הקטנים שבהם ייהנו מהבשורה מידית והגדולים ייהנו בעוד שלוש שנים, וכך ראוי שכל הממשלה תהייה כפופה לחוק מוסר תשלומים ללא חריגים. היו חריגים, היו עיכובים, והעיקר שהבאנו את זה לסיום. אני מודה לשר האוצר על החלטתו, ומצפה מאנשי המקצוע ליישם את המדיניות הזו בהקדם האפשרי".
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
