דוח חדש ומקיף של מרכז המחקר והמידע של הכנסת חושף את נתוני ההכרה בנכות עקב הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) בעקבות השירות הצבאי. דוח הממ"מ שנכתב לבקשת ח"כ
קרן ברק מגלה סחבת של שנים בטיפול בחלק מהבקשות להכרה במצב נפשי ע"י אגף שיקום נכים של משרד הביטחון.
ממחקר הכנסת ניתן לראות כי עד תחילת אוקטובר 2021 טרם התקבלה החלטה ב-15% מהבקשות שהוגשו בשנת 2016, ב-26% מהבקשות שהוגשו בשנת 2017, בשליש מהבקשות שהוגשו בשנת 2018 וב-48% מהבקשות שהוגשו בשנת 2019.
עוד עולה מהדוח שנכתב על-ידי חוקרת הכנסת ד"ר נורית יכימוביץ-כהן כי בשנים 2021-2016 (עד תחילת אוקטובר) הוגשו לאגף השיקום 3,795 בקשות להכרה במצב נפשי כלשהו - PTSD או אחד מהמצבים הנפשיים האחרים.
מכלל הבקשות שהופנו לאגף השיקום מאז שנת 2016 עד אוקטובר 2021 התקבלו החלטות בכ-2,200 בקשות להכרה במצב נפשי (PTSD) או מצב נפשי אחר) — ב-58% מהן הוחלט להכיר במצב הנפשי. בשנים האחרונות שיעור הבקשות שנדחו קטן בהדרגה, מ-38% בשנת 2016 ל-13% בשנת 2021.
שנת 2017 הייתה שנת שיא עם 795 בקשות ובשאר השנים הוגשו בין 666-548 בקשות; בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2021 הוגשו 641 בקשות ולכן יש להניח שמספרן של כלל הבקשות שהוגשו בשנה זו היה מן הגבוהים.
בהמשך הדוח הוצגו נתונים על התפלגות האבחנות שאושרו לפי מצב פוסט-טראומטי לעומת מצב נפשי אחר. בשנים 2021-2016 נקבעה אבחנה של PTSD ב-1,140 מהבקשות (בגין מצב נפשי) שאושרו (76%) ושל מצב נפשי אחר ב-355 מהבקשות שאושרו (24%). בין שנת 2016 לאוקטובר 2021 הוגשו לבית המשפט 1,015 ערעורים על החלטות בבקשות שהוגשו בגין מצב נפשי.
בקשות לנתונים לא נענו; התמשכות הליכים - ללא הסבר
מרכז המחקר ביקש מאגף השיקום את הנתונים האלו גם בפילוח לפי עיסוק החייל (למשל לוחם או תומך לחימה); מאגף השיקום נמסר שאי-אפשר להפיק נתונים כאלו; בעבור 737 בקשות נרשם כי הן בגין נסיבות קרביות ואירועים טראומתיים, אך ייתכן שיש בקשות שמקורן בפעילות מבצעית של לוחמים והן לא סווגו כך במערכת הממוחשבת. חלק מהבקשות לנתונים לא נענו, בלא שיינתן לכך הסבר: פילוח של הנתונים לפי מגדר ולפי גיל וכן הנתונים שביקשה חברת הכנסת קרן ברק על הסובלים מ-PTSD שגם צורכים סמים.
בדו״ח נכתב כי אין בידי חוקרי הכנסת מידע שיכול להסביר את התמשכות ההליכים במקרים שבהם לא התקבלה החלטה במשך כמה שנים. "התמשכות הטיפול בבקשות מהגשתן ועד לקבלת החלטה של קצין התגמולים (אישור או דחייה) מצביעה על הצורך לבחון לעומק את שלבי הטיפול וצווארי בקבוק שאולי קיימים בו" ציינה בדו״ח ד"ר יכימוביץ-כהן.
ח"כ קרן ברק יוזמת הדוח אמרה עם פרסומו: ״המחקר אותו יזמתי חושף נתונים מדאיגים שאי אפשר להתייחס אליהם בשוויון נפש. לא ייתכן ש-42% מן הבקשות שהוגשו מאז 2016 עדין בהליכי טיפול, למעלה משש שנים ועדיין ללא הכרעות, זה לא מתקבל על הדעת, בוודאי לא כשמדובר בבריאות ילדינו. תמונת המצב מתארת מציאות בה צעירים פוסט טראומטיים נגררים בהליכי בקשת ההכרה במשך שנים ארוכות כשבינתיים מצבם הבריאותי הולך ומידרדר והנזק גדל. בכנסת הבאה בכוונתי להמשיך ולהאבק למענם ועבורם".
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
