בית המשפט העליון לא עומד ביעדי החוק לייצוג הולם. כך פרסם (יום ד', 30.11.22) העיתונאי אברהם בלוך באתר סרוגים. על-פי הפרסום, למרות שהחוק קובע כי ישנה חובה ש-5% מהעובדים יהיו בעלי מוגבלות ולמרות החלטת ממשלה מכוח החוק אשר קבעה כי ישנה חובה לתת ייצוג הולם של 7% לבני החברה החרדית, מעסיק בית המשפט העליון רק 10 עובדים מתוך 209 מכוח מכרזי "ייצוג הולם".
בבית המשפט העליון עובדים רק שבעה חרדים, למרות שעל-פי הוראות החוק אמורים להיות מועסקים 14 עובדים חרדים. כמו-כן, מועסקים בבית המשפט העליון רק שני ערבים, ועובד אחד יוצא העדה האתיופית. בית המשפט העליון לא מעסיק אפילו לא בעל מוגבלות אחד, או עולה חדש.
מהרשות השופטת נמסר בתגובה כי הרשות השופטת מייחסת חשיבות רבה לגיוון של כלל עובדי המערכת, לרבות השופטים, העוזרים המשפטיים והמתמחים בערכאות השונות. "נושא זה מצוי על סדר יומה של המערכת, וכל העת נעשות פעולות שונות לקידומו. למעשה, בשנה האחרונה עלתה הרשות השופטת ב-18.6 נקודות במדד הגיוון התעסוקתי של נציבות שירות המדינה, ואנו פועלים כל העת להוסיף ולשפר מדד זה", נמסר בתגובה.
עוד נמסר כי הנתונים על-אודות אוכלוסיית הייצוג ההולם נאספים על סמך סימון שמבצע העובד עצמו בטופס הרלוונטי, ככל שהוא בוחר לעשות כן, במסגרת הליכי המיון לעבודה. ככאלה - הנתונים הללו עלולים להיות לא מדויקים, משום שעובדים רבים בוחרים שלא לסמן את השתייכותם לקבוצה זו. "לכן, אין ברשותנו מידע מהימן ומדויק על מספר האנשים מקבוצות ייצוג הולם. ייתכן, אפוא, כי מספר העובדים מקבוצות ייצוג הולם גדול יותר", ציינו ברשות השופטת.
ברשות השופטת הוסיפו כי הנושא הוכנס לתוכניות העבודה של בית המשפט העליון לשנת 2023 בכל הנוגע לקידום איוש תקני מתמחים ועוזרים משפטיים בבית המשפט העליון מקרב אוכלוסיות הייצוג ההולם. "הוחלט כי לצד קיום מכרז ייעודי לאוכלוסיות ייצוג הולם למתמחים בבית המשפט, יתבצעו פעולות נוספות שמטרתן מיפוי וזיהוי החסמים העומדים בפני אוכלוסיות הגיוון, והסרתם של חסמים אלה, ככל הניתן. בין היתר, הוחלט על קיום שיחות עם דיקני הפקולטות למשפטים באוניברסיטאות ובמכללות לצורך זיהוי חסמים והסרתם; קיום הכשרה ייעודית לעוזרים המשפטיים בבית המשפט העליון לקראת מועדי הראיונות להתמחות ועוד", לשון התגובה.
