השריפה על הכרמל העלתה לסדר היום את המחדל בנושא מבנה וציוד מכבי האש. בעוד האש בוערת הזדרז
עיתון הארץ לספר בכותרת ענק שהאסון הבא בישראל הוא רק עניין של זמן". ומדוע? - כשתהיה רעידת אדמה, (היא אמורה לפרוק אותנו בסבירות לא מבוטלת לאור ההיסטוריה), עשויים להיות נפגעים רבים.
בהערת אגב נציין כי אפס שקלים - זהו התקציב ל-2011 של ועדת ההגוי הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה בישראל נכון להיום.עוד מתברר ש-3,500 מבני ציבור סומנו כמסוכנים, 2,000 מבני ציבור זקוקים לחיזוק (רובם בתי ספר ובתי חולים) ו-20% ממבני המגורים בישראל נבנו שלא על-פי התקן וחשופים לסכנת התמוטטות.
בנושא דליפת חומרים מסוכנים מצא
מבקר המדינה שיש 400 מצבורים שטרם מוגנו כנדרש. ועדה בראשות
הרצל שפיר מצאה בדוח שפורסם בשנת 2007 כי במקרה של אירוע חמור בנמל חיפה או במפעלים במפרץ, עלולים להיפגע כ-100 אלף בני אדם ברדיוס של עשרה קילומטרים.
עוד עולה מהדוח, כי מכל האמוניה של "חיפה כמיכלים" הוא נקודת תורפה מרכזית,ואסון במתקן עלול להסתכם ב-90 אלף נפגעים" בקירוב.
ומה אם תפרוץ מחלה זיהומית? לפי תרחיש קיצוני עשויים להדבק 1.6 מיליון חולים כשבשיא ההתפרצות עלולים להתאשפז בבתי החולים 3,500 חולים בכל שבוע.
אתמול זה היה אסון של שריפה, ולמעשה היו לא מעט שרפות ב-15 השנים האחרונות שגרמו לנזקי רכוש רבים. במלחמת לבנון פגע טיל במוסך בפגיעה ישירה. ומה יקרה אם יפגע טיל במלחמה הבאה במיכל האמוניה של חיפה כמיכלים?. אם זה תסריט קיצון אז מה נאמר יקרה אם למשל יהיו שלוש שריפות גדולות באזור הצפון ועוד עשרות ברחבי הארץ בשל פגיעת טילים?.
לא צריך להיות גאון כדי לקבוע שהעורף בישראל אינו מוכן למלחמה. אבל מעבר לביטחון העורף נשאלה עקרונית, האם מדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה תהליך קבלת החלטות כפי שנחשף בתחום הניתן לסיווג כביטחון לאומי? מה המסקנה מהמאבק נגד שר הפנים ישי על שהסתפק במכתבים מתריעים לגידול תקציב הכבאות לעומת "שכיבתו על הגדר" ותקצוב הישיבות? ומה לגבי הפוליטיזציה של שירות הכבאות הכפוף לשלטונות מקומיים ש-85% מהתקציב הולך על משכורות? ולא רק זאת אלא שמדובר במבנה לא פונקציונאלי ובלתי מתואם.
מעבר למבניות זו או אחרת עולה השאלה הבסיסית: האם המשטר הפרלמנטריי קואליציוני שלנו, בו השרים מופקדים על שלום קבוצת האינטרס הפוליטי שלהם אינו מסכן אותנו?, האם משטר זה יכול לדאוג לאינטרסים הרפובליקנים של הגוף האזרחי? הגורסים שינוי המשטר "הצליחו" בעבר לשנות את המשטר.
למשטר שהיה רק כביכול נשיאותי, הייתה בחירה ישירה בראש הממשלה. אבל למעשה במשטר של ראש ממשלה פרלמנטרי הוא זקוק באימון הכנסת, ולכן נשארה השיטה. בעינה. שינוי אמיתי משמעותו הנהגת משטר נשיאותי נוסח ארה"ב או צרפת בה כפוף רה"מ לנשיא. האם ישראל אכן זקוקה למשטר נשיאותי? האם משטר נשיאותי יטיב עימה?
משטר נשיאותי מוצג כדמוקרטיה במלוא מובן המילה של הפרדת הרשויות, תוך חיזוק יכולת המשילות של העומד בראש הפרמידה, אך גם כוחה של הזרוע המחוקקת למשל בנושא חקירה. גם ארה"ב כמו גם צרפת הן מדינות בעלות חוקה (אם כי בצרפת זו הוחלפה מספר פעמים). לעומת זאת, לישראל אין חוקה ואין גם הסכמה על זהותה הלאומית בקרב כלל האוכלוסיה.
ספק גם אם בישראל היהודית דמוקרטית תוכל להתרקם חוקה רפובליקנית –ליברלית. ספק אם המשטר של המדינה היהודית דמוקרטית יהיה יכול להכיל את הזעזועים שיצור השסע " היהודי ערבי", כפי שהחל לפרוץ באוקטובר שנת 2000.הרי למעשה שום דבר לא תוקן לעומק מאז. משטר נשיאותי עם "חוקה בהסכמה", כלומר חוקה שאינה של מדינת רפובליקנית- ליברלית לא יסמן את הדרך הנכונה הן מבחינה עקרונית.
ישראל שרויה במבנה חסר יכולת קבלת החלטות רציונאליות לטווח ארוך ובעלת זהות הנוגדת את האינטרס שלה לקיומו וחיזוקו של לאום טריטוריאלי אזרחי, אחת דתו או מוצאו האתני של האזרח.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
