בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
תודה לביבי, על המנהיגות, על ההקשבה לדעות שהשתנו במוסדות הביטחון, הקשבה למציאות מסוימת, לרגש, לסולידריות, לחיים, לחשיבה לא פנאטית ולא היסטרית
|
להרים את הראש בגאווה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
אני אוהבת אנשים שמשנים את דעתם, גם אם יש להם עקרונות שלעולם לא יזוזו מהם. לביבי יש עקרונות ובגלל סיבות שלא את כולם נבין היום, אבל נקרא ונשמע עליהם תילי תילים של פרשנויות ומידע - שינה את דעתו. ביבי עשה משהו מצוין "לעם ישראל", למשפחת שליט, לכל מי ששולח בנים לצבא, שזה כמעט כולנו. ביבי שלא העיף מבט על אוהל המחאה של הורי גלעד, שישבו מול ביתו, קיבל עכשיו את ההחלטות שנותנות לנו, וגם לו, להרים את הראש בגאווה ולהרגיש שיהודים וישראלים לא מסכימים לוותר על ילד-חייל שנמק חמש שנים ויותר -בשבי, וחייו אינם חיים, על לא עוול בכפו. תודה לביבי, על המנהיגות, על ההקשבה לדעות שהשתנו במוסדות הביטחון, הקשבה למציאות מסוימת, לרגש, לסולידריות, לחיים לחשיבה לא פנאטית ולא היסטרית. ונקווה שכולנו נזכה לראות את גלעד הצעיר יורד מהמטוס, ישר לזרועות הוריו וסבו ואחיו ובני משפחתו וכולנו נוכל לישון בשקט ולהרגיש שיש מי שמאזין לדעות אחרות, מי שעובד, מי שמקבל החלטות אחרות בזמן המתאים, מי שחושב בחוכמה, מי שמשפיע על רוב חברי הממשלה. גלעד חוזר הביתה - שנזכה לראותו בקרוב - זו תחושה של שמחה, תקווה ואמון שלא חשנו כבר מזמן. תודה לביבי.
|
תאריך:
|
12/10/2011
|
|
|
עודכן:
|
12/10/2011
|
|
שולמית קיסרי
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
מטאטא
|
12/10/11 10:46
|
|
|
|
שולמית
|
12/10/11 11:12
|
|
|
|
רונן גולדשטיין
|
12/10/11 12:34
|
|
2
|
|
דודו1
|
12/10/11 12:20
|
|
|
|
שולמית
|
12/10/11 13:19
|
|
|
|
ההוא
|
12/10/11 14:27
|
|
|
|
שולמית
|
12/10/11 17:09
|
|
|
|
דודו1
|
13/10/11 18:56
|
|
3
|
|
רונן גולדשטיין
|
12/10/11 12:39
|
|
4
|
|
גד
|
12/10/11 13:51
|
|
|
|
שולמית
|
12/10/11 14:20
|
|
5
|
|
י.ש
|
12/10/11 17:54
|
|
6
|
|
אליהו חיים
|
12/10/11 18:16
|
|
פורום: עסקת שחרור שליט
|
כתוב הודעה
|
|
בדרכי היום לבקר בתערוכת הצילומים "ענני מלחמה" במוזיאון הפתוח לצילום בתל חי, הקשבתי לתוכנית "מה בוער" עם אילנה דיין בגלי צה"ל. בתוכניתה ראיינה אילנה את אלוף ב(מיל.) צבי זמיר, ראש המוסד לשעבר במלחמת יום הכיפורים אשר אישר את העובדה, ש-7 חודשים לפני פרוץ המלחמה ידעו בצה"ל, על סמך מידע מודיעיני את תוכנית המלחמה המדויקת של המצרים. גם את המועד המדויק (חוץ מהשעה) ידענו. המחדל נבע מהתיישרות כל הדרגים, כולל המודיעין, עם הקונספציה על-פיה היה מדובר בתרגיל בלבד ללא יכולת אמיתית של האויב להתמודד עם צה"ל.
|
|
|
"חלון ההזדמנויות הולך ונסגר" - זהו טיעון ריק ומקומם, הנשמע אצלנו שוב ושוב כמעט בכל הזדמנות פוליטית, שבה המנהיגים רוצים לחתוך מהר, בלי להתעמת עם מורכבות של סוגיות לאומיות סבוכות ורגישות, שאחריתן מי ישורן.
|
|
|
ברוח הפיוס של הימים האלה אני רוצה לספר על כמה מפגשים של ימי הכיפורים, כשמולי מרחפת רוחו של חנן פורת, שהיה מלא בכף גדושה של אהבת הבריות ורדיפת שלום ופיוס. ועוד נספר בה בפעמים אחרות
|
|
|
אם הארכי-רוצחים היו מוצאים להורג, לא היינו נאלצים כעת לשחרר אותם את מי שבכל זאת שוחררו, ובוודאי את הבכירים שבהם, יש לחסל וגם: מה היה חלקן של התקשורת ומשפחת שליט בהעלאת המחיר
|
|
|
"ספר לי קצת על עצמך", שאלה מוכרת מפגישת היכרות ראשונה. אני יושב עם בחור צעיר ממני בכמה חודשים ומתראיין כמו עובד חדש שמחפש עבודה. ראיון כזה הופך מהר מאד לשיחת חולין נעימה בה אני משתף בראיית עולמי, כיווני פעולה, מעט רעיונות והרבה נימוסין. אני משלים בהבנה עם שינויים, מקבלם ונרתם. כל שינוי שנעשה יש בו משום הימור, בעיקר כשהוא כולל שינויים פרסונליים רבים. וכן, גם הותיקים והמנוסים חייבים בהוכחות ובתוצאות.
|
|
|
|