|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הימין הצליח לאחרונה לייצר כמה קומבינות יפות מול המשחק המכור של הוועדה למינוי שופטים, אבל לא בקומבינות מתקנים את העיוות הזה. צריך לשנות את השיטה בגלוי ועל השולחן
|
|
הוועדה לבחירת שופטים. משחק מכור [צילום ארכיון: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
| רק אדם בלתי נאור בעליל חושב שהמלך עירום. ולכן מי שרוצה להתיר קצת את עניבת החנק הזו ולתת לעם לנשום, בלי שיאשימו אותו בחושך ובהתנכלות לדמוקרטיה, חייב להמציא כל מיני קומבינות נגדיות ותרגילי משפטוקרטיה מפותלים. במבחן התוצאה זה בדרך כלל לא עוזר כי אתה משחק במגרש שלהם, ותמיד יימצא איזה יועמ"ש או איזה מגיש עתירה שיסכל את התרגיל | |
|
|
|
|
בתחילת השבוע עברה בוועדת השרים לחקיקה הצעת חוק שאמורה לעשות שינוי בשיטת הייצוג של לשכת עורכי הדין בוועדה למינוי שופטים. אתם הבנתם את זה? גם אני לא. אבל לא בטוח שהחוק יובא לאישור הכנסת כי לקראת סוף השבוע היועץ המשפטי של משהו הסביר למישהו שהחוק הזה לא עומד באיזה מבחן משפטי. גם את זה לא ממש הבנתם, נכון? לא צריך להתאמץ מדי להבין את הפרטים, כי הסיפור בכללותו פשוט למדי. שיטת מינוי השופטים בישראל היא האימא של הקומבינות הפוליטיות שהשמאל אִרגן כדי לשמור לעצמו שליטה בלעדית במערכת המשפט בכלל ובבית המשפט העליון בפרט. אבל כמו בבגדי המלך החדשים אסור לומר את זה בפירוש, כי רק אדם בלתי נאור בעליל חושב שהמלך עירום. ולכן מי שרוצה להתיר קצת את עניבת החנק הזו ולתת לעם לנשום, בלי שיאשימו אותו בחושך ובהתנכלות לדמוקרטיה, חייב להמציא כל מיני קומבינות נגדיות ותרגילי משפטוקרטיה מפותלים. במבחן התוצאה זה בדרך כלל לא עוזר כי אתה משחק במגרש שלהם, ותמיד יימצא איזה יועמ"ש או איזה מגיש עתירה שיסכל את התרגיל. ואם מישהו מהין לדבר בפירוש על שינוי השיטה באופן שייצר בית משפט מאוזן יותר, קופצים כל דוברי השבט הנאור וצועקים בזעזוע 'פוליטיזציה של מערכת המשפט'. ולי זה מזכיר את המשפט הגששי הידוע: כל המוציא דבר קללה מפיו אינעל אבי אבי אביו. כי אין מנגנון פוליטי יותר מהוועדה הקיימת, שתוכננה כדי להיות משחק פוליטי מכור עם תוצאה פוליטית מוכתבת מראש. היא בנויה כאילו באופן הכי מאוזן: תשעה חברים, בהם ארבעה פוליטיקאים וחמישה משפטנים (ועכשיו תקשיבו ואל תברחו לי, הקטע הזה לא מסובך בכלל). נמצאים שם שני שרים, שהם לפעמים מהשמאל ולפעמים מהימין, תלוי מי בשלטון באותו זמן. עוד שני חברי כנסת, אחד מהאופוזיציה ואחד מהקואליציה, מה שאמור היה להבטיח שתמיד אחד מהם בא מהשמאל. עוד שני נציגים של לשכת עורכי הדין, שהם בדרך כלל שייכים למילייה המשפטי ויש להם אינטרס אישי ומקצועי לשאת חן בעיני השופטים הבכירים ולשתף פעולה איתם, כלומר שמאל (השימוש במילים הגסות שמאל וימין נחשב בלתי מנומס בהקשר הזה. אהרן ברק קרא לזה "הציבור הנאור". לאחרים יש שמות כיסוי אחרים, אבל למעשה מדובר בשמות כיסוי. אני ברשותכם אמשיך להשתמש במילים הגסות, רק לצורך הבהירות והפשטות). ולבסוף שלושה שופטים מבית המשפט העליון. עד כאן הרכב הוועדה. עכשיו תעשו את החשבון: שלושה שופטים, שני מקורבים לשופטים, ולפחות פוליטיקאי אחד מצד שמאל, הרי שישה אנשי שמאל מתוך תשעה בזמן שהימין בשלטון, ושמונה מתוך תשעה בזמן שהשמאל בשלטון. שח מט. ועכשיו לך תציע שמות של מועמדים שלא באים מהשבט הנאור, כלומר מהשמאל. אין סיכוי לעולם. התוצאה היא שבית המשפט העליון משבט את עצמו, ובכל פעם ששופט אחד פורש, מתמנה במקומו אחד אחר שנראה בדיוק אותו דבר כמו כל היתר. |
|
| אם מישהו מהין לדבר בפירוש על שינוי השיטה באופן שייצר בית משפט מאוזן יותר, קופצים כל דוברי השבט הנאור וצועקים בזעזוע 'פוליטיזציה של מערכת המשפט'. ולי זה מזכיר את המשפט הגששי הידוע: כל המוציא דבר קללה מפיו אינעל אבי אבי אביו. כי אין מנגנון פוליטי יותר מהוועדה הקיימת, שתוכננה כדי להיות משחק פוליטי מכור עם תוצאה פוליטית מוכתבת מראש | |
|
|
|
לאחרונה הצליח המחנה הבלתי נאור (סליחה, הימין) לבצע שני תרגילים עוקפי קומבינה: גדעון סער העביר תיקון הדורש רוב של שבעה למינוי שופטים בעליון (מה שעדיין מעניק רוב לשיבוט בזמן שהשמאל בשלטון ולעולם לא מעניק רוב לימין בוועדה. אבל לפחות יאפשר בזמן שהימין בשלטון לחסום מינוי של השמאל ובכך ליצור אפשרות כלשהי של מו"מ מסוג נתמוך בשני מועמדים שלכם בתנאי שאתם תתמכו באחד שלנו). והתרגיל השני מבריק יותר: כשפתחו את מעטפות הבחירה של שני חברי הכנסת - אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה - נדהמה הברנז'ה לגלות שהשניים הם דודו רותם מהקואליציה ו אורי אריאל מהאופוזיציה. עכשיו כל אחד משני הצדדים יכול לטרפד את מינוי המועמדים של הצד השני, ואף אחד משני הצדדים לא יכול להעביר לבדו את המועמד שלו. מה שניסו לעשות השבוע הוא קומבינה שלישית, שתעביר לצד ימין עוד אצבע, של אחד משני המייצגים את לשכת עורכי הדין. אבל זה כנראה לא יצליח, כי צד ביניש המציא איזה פטנט משפטי נגדי, ובקומבינה משלו סיכל את קומבינת הימין, שנועדה לסכל קומבינה קודמת של השמאל בלשכת עורכי הדין. חד גדיא. בקיצור, שיטת השקשוקה לא מתקנת באופן יסודי שום דבר. בקומבינות מחנה ביניש חזק יותר גם כי כל היועמ"שים עובדים אצלו, וגם כי הוא נשען על קומבינת היסוד הבראשיתית. צריך לשנות את השיטה בגלוי ועל השולחן. צריך לבנות את זה באופן פוליטי בלי להתבייש ובלי לגמגם. בכל העולם הדמוקרטי השופטים מתמנים או נבחרים על בסיס פוליטי, ופוליטיקה היא לא מילה גסה. בישראל הדבר ראוי וצודק על אחת כמה וכמה, כיוון שמאז ימי אהרן ברק בג"ץ הוא זירה פוליטית לגמרי. אצלו מתנגשים שלום עכשיו והמדינה, אצלו נחתכים קונפליקטים של דת ומדינה, אצלו דנים על פסילה והכשרה של רשימות לכנסת, והוא מפרש בגמישות רבה מאוד את כוונת המחוקק על-פי רוח שופטיו והשקפותיהם השמאלניות (סליחה, הנאורות). אז בחייכם, תעזבו את לשכת עורכי הדין במנוחה, גם על רעיון השימוע אל תבנו יותר מדי (עוד ניסיון התגוננות של הימין), ולכו ביושר לשנות את השיטה העקומה מן היסוד. לא כדי להוליד בית משפט ימני, אלא כדי לבנות בית משפט מאוזן וצודק.
|
|
| תאריך:
|
12/11/2011
|
|
|
עודכן:
|
12/11/2011
|
|
אורי אליצור
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אריה משפטן
|
13/11/11 07:50
|
|
|
|
2
|
|
שומר החומות
|
13/11/11 10:43
|
|
|
|
|
|
אריה משפטן
|
13/11/11 13:46
|
|
|
|
|
|
emilio
|
13/11/11 16:28
|
|
|
|
|
|
ברוך שטיין
|
13/11/11 18:34
|
|
|
|
|
|
אריה משפטן
|
13/11/11 20:22
|
|
למשפחה ערבית אי שם בארץ שהאשה בה אינה יכולה ללדת, מגיע לאימוץ במקום תינוק - נער. כולם חוטפים ההלם. הבעל סלים, (מתן קינר) איש מחשבים שנאלץ להתפרנס כמכונאי במוסך; האשה, נדיה (אלמה דישי הכובשת במשחקה הבוטח ומלא האכספרסיה) - עובדת סוציאלית המלאה רגשות שהיא מעניקה למטופליה, אך צמאה להיות אם. והנער - שבעצם נחטף על-ידי אביו החרדי, שבחר להחביאו בקרב משפחה בכפר ערבי.
|
|
|
|
|
עם מותו של הנסיך סולטן אל-עזיז, ערב הסעודית עומדת לפני תפנית היסטורית. הנסיך, שנפטר בגיל 87, אמור היה לרשת את מקומו של המנהיג הנוכחי, המלך עבדאללה, לכשילך בדרך כל הארץ. עבדאללה עצמו כבר אינו צעיר (בקיץ ימלאו לו 88 שנים), והוא סובל מבעיות בריאותיות. מי שצפוי לזכות בתואר יורש העצר כעת, במקומו של הנסיך סולטן, הוא אחיו למחצה של המלך עבדאללה - הנסיך נאיף. אלא שגם גילו של נאיף מתקרב ל-80, ולאחר פטירתו נראה שבית המלוכה הסעודי ייאלץ להעביר את השרביט לדור הבא.
|
|
|
|
|
רשתות הטלוויזיה הערביות והזרות זפזפו בין שתי מדינות שכנות, והציגו תמונות מקוטבות כביכול: בזו חגיגות סביב גופה, בזו חגיגת דמוקרטיה. הגופה היא גופתו של שליט לוב המודח מועמר קדאפי, שנתפס חי ונורה על-ידי אלמוני. היא הוצגה לכל דורש במשך ימים בבית מטבחיים במסראתה. והדמוקרטיה היא זו של תוניסיה, שערכה, לראשונה מאז היווסדה, בחירות דמוקרטיות חופשיות.
|
|
|
|
|
אנחת אכזבה קלה נשמעה במרחב המגזרי לאחר הודעת הפרישה של נפתלי בנט ממועצת יש"ע. אנחה שהתגלגלה לכדי חרושת שמועות קטנה בנוגע לסיבתה האמיתית.
|
|
|
|
|
אתמול ביקשה המדינה ארכה של שישה חודשים מבג"ץ, כשהיא מציגה מכתב שעליו חתומים חברי הוועד של גבעת אסף. וזו לשון המכתב: "מבלי להיכנס לדיון עקרוני לזכותנו על הארץ, אנו מסכימים להיכנס לדיון כן ואמיתי במשך ששת החודשים הקרובים במגמה לפתור את שאלת גבעת אסף בדרכי שלום". הסיכום הושג ביוזמתו ובשותפותו הפעילה של השר בני בגין. הנהלת מועצת יש"ע דחפה להגיע לסיכום שהוא גם על דעתם של יו"ר 'אמנה' זאב חבר (זמביש) ושל חבר הכנסת אורי אריאל, שהיה גם הוא שותף פעיל בהסכם.
|
|
|
|
|
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
