אין מאמר זה נוגע בשאלת ה"מסורת" החדשה של "יום ירושלים" אלא בתוכנה של העיר ירושלים, ובמיוחד כל קדושתה, ועל הציבורים ההופכים אותה למיוחדת, מקודשת ומורמת מכל. מבט בוחן ב"עיתונות הכללית" - ובמיוחד ב"עיתון של המדינה", הראו לי כי כל אחד מכלי התקשורת ה"כללים", בחר מספר צדדים ואישים שידגימו מיהי ירושלים דאז ועד היום עבור ה"ישראלים החדשים". ולא לחינם אני נוקט במושג "ישראלים חדשים" . הנה למשל ה"העיתון של המדינה" הוכיח שוב שהוא - כ"ספינת הדגל" של התקשורת הישראלית, איננו "עיתון כללי" כפי שהוא מציג את עצמו, אלא עיתון חילוני ותו' לא. ומדוע?
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
