"הוֹלֵךְ תָּמִים, וּפֹעֵל צֶדֶק; וְדֹבֵר אֱמֶת, בִּלְבָבוֹ"

בספרו של המשנה (בדימוס) שלמה לוין - "להיות שופט", קראתי את הדברים הבאים, אשר נדמו לי לרגע כדברים שכוונו לתלמידו ולחברו הטוב, לימים נשיא בית המשפט העליון:

• 
  "תורת ניהול משפט... מחייבת התייחסות רצינית למועדים שנקבעו בכללים ובצווי בית המשפט, עם אפשרויות סטייה מהם במקרים מיוחדים. היא מחייבת לנקוט יד קשה כנגד מי שמנסה לעשות שימוש לרעה במשפטים וכלפי מי שנוקט תכסיסי השהיה שלא לצורך... ייעול מערכתי ועשיית הצדק אינם נוגדים זה את זה".
  

ואכן, הנשיא גרוניס יישם את הדברים ותרגם אותם הלכה למעשה בתקופת כהונתו. יעילות ועשיית צדק לא נגדו אצלו לעולם זה את זה.

הדיונים באולמו ממוקדים ופסקי הדין שלו כתובים בתמציתיות, בבהירות ובדייקנות. אין בהם מן המיותר, ואין הם חסרים. אך מעבר ליעילות עבודתו שלו, נדרש הנשיא גרוניס גם ליעילות המערכת השיפוטית כולה. עם השבעתו כנשיא, ניתנה לו האפשרות לפעול לקידום השקפתו בעניינים אלה, גם במישור הניהולי. הוא ניגש למשימה זו, כדרכו, ללא עיכוב. לאחר שבחן את הדברים ודן עם הגורמים הרלוונטיים, פרסם הנשיא גרוניס "נוהל טיפול בבקשות לדחיות דיונים" ו"נוהל שמיעה רציפה של תיקים בהליכים פליליים". לא אחדש אם אומר שראיתי עמו עין בעין בנושאים אלה. על קידום שמיעתם של משפטים מיום ליום הכרזתי כאחד מיעדיי המרכזיים, עם תחילת כהונתי כיועץ המשפטי לממשלה. פעלתי בעניין זה בשיתוף פעולה מלא עם הנשיא גרוניס, וכן עם שרי המשפטים לשעבר, פרופ' יעקב נאמן וציפי לבני. לא ניתן היה לקדם את הדברים, אלמלא הציב אותם הנשיא גרוניס בראש סדר העדיפויות שלו. וזאת הזדמנות נאותה עבורי להודות לו על כך.

שיתוף הפעולה עם הנשיא גרוניס לא התמצה אך בעניינים אלה. זכיתי ממנו לשיתוף פעולה מלא ופורה בנושאים נוספים. לא כולם היו נעימים. אך כולם חייבו טיפול מערכתי ממוקד, ובכולם זכיתי לשיתוף פעולה מלא מצידו של הנשיא, וגם על כך אני רואה להודות לו.

הנשיא גרוניס נקרא על שם סבו, הרב אשר גרוניס, שהיה רב העיר קארדיף, בירת ווילס. אם נדרש אנוכי לגילוי נאות אומר לכם, כי לאחרונה הסתבר לי במקרה שאשתי ובני משפחתה, שגם הם הגיעו מקארדיף, מכירים היטב את משפחתו של הנשיא. אני מקווה שעובדה זו לא פוסלת אותי מלשאת דברים היום. מכל מקום, מחשש פסלות אעשה זאת בקצרה. על סבו הרב נאמר כי "תשובותיו ההלכתיות מצטיינות בבהירות סגנונית ובסברה ישרה". נראה כי הדברים יפים גם לפסיקותיו של אשר גרוניס, הנכד. הנשיא גרוניס יושב על כס השיפוט למעלה מחצי יובל שנים. ידענותו ראויה להערצה. הוא מומחה של ממש במשפט האזרחי והמסחרי. חלק נכבד מהחידושים ומההלכות של בית המשפט העליון בתחומים אלה, נקבעו על ידו. אין לי ספק כי הם ישמשו אבני יסוד לדורות של משפטנים אחריו.

הנשיא מותיר אחריו פסיקה ענפה גם בכל תחומי המשפט האחרים. כשופט, ובעיקר כנשיא בית המשפט העליון, הוא ישב בראש הרכבי השופטים בתיקים הציבוריים הגדולים והמשמעותיים שנדונו בתקופת כהונתו.

אין זה סוד כי הנשיא גרוניס נותר לא אחת במיעוט בין חבריו להרכב, במיוחד בפסיקת בית המשפט בתחומי המשפט הציבורי והחוקתי. בפסיקה זו ניכרת נאמנותו של הנשיא גרוניס לתפיסתו הסדורה והעקבית בדבר המגבלות הראויות לבית המשפט בחברה דמוקרטית, וחשיבות ההקפדה על שמירת מרחב הפעולה של רשויות השלטון האחרות. הדברים בולטים, למשל, בעמדתו של הנשיא גרוניס בעניין דחיית השירות הצבאי של תלמידי ישיבה. בעניין זה הבהיר הנשיא, כי על-פי גישתו יש הצדקה לביקורת שיפוטית רק במקרים של פגיעה במנגנונים דמוקרטיים, פגיעה ביחידים ככאלה או בקבוצות מיעוט. על כן קבע, בניגוד לעמדת הרוב, כי אין הצדקה להתערבותו של בית המשפט בחקיקה אשר במסגרתה בחר הרוב במדינה לתת זכות יתר למיעוט. הנשיא גרוניס הוסיף שם, כהאי לישנא:

• 
  "זו אשליה לצפות שהחלטות שיפוטיות יביאו לגיוסם של חרדים לצה"ל ולכניסתם לשוק העבודה. שינויים חברתיים וכלכליים עשויים להביא לתוצאה המקווה. היכולת של בית המשפט להשפיע במקרה דוגמת זה שבפנינו הינה מועטה... התרומה של בית המשפט לשינוי בהתנהלות החברתית של מגזר שלם בחברה הישראלית מצומצמת ביותר...".
  

בדבריו אלה בולטת גם גישתו המעשית של הנשיא גרוניס והבנתו את מארג הכוחות בחברה. מפסיקתו של הנשיא גרוניס בתחום המשפט הציבורי עולה ביטחון בסיסי בבריאותה של המערכת הדמוקרטית בישראל ויכולתה להתמודד עם כשליה וחולשותיה בעצמה גם בלא מעורבות עמוקה של בית המשפט לתיקון כשלים אלה. בעמדו על התמורות בגישתו של בית המשפט העליון בתחום המשפט החוקתי והציבורי, מציין פרופ' מנחם מאוטנר את תחושת החרום שהניעה את בית המשפט החל משנות השמונים של המאה הקודמת, תחושה לפיה, בפרפראזה על אמרתו של הלל הזקן, "אם אין אני לה (למדינת ישראל), מי לה? ואם לא עכשיו - אימתי?". דומה בעיני, כי הנשיא גרוניס אינו שותף לתחושת חרום זו.

יהיה מי שיסכים עם גישה זו ויהיה מי שיחלוק עליה, אולם אין חולק כי לתפיסה זו מקום בשיח המשפטי.

בתחום המשפט הפלילי פסק הנשיא גרוניס כשלנגד עיניו עומדים המאפיינים המיוחדים של ענף משפט זה, על תכליתו והשלכות הפעלתו, וכשהוא זוכר ומתריע מפני הסכנה שיורשעו חפים מפשע. באחד המקרים כתב:

• 
  "פוטנציאל הפגיעה בחירותו של אדם הטבוע במשפט הפלילי חייב להוביל להתייחסות שונה בעת שבית המשפט נדרש להפעיל את דיני העונשין, להחילם ולפרשם".
  

מובן הוא כי הזכרתי כאן אך מעט מאוד מן הפסיקה ומן העשייה של הנשיא גרוניס. אין בדברים האלה, כמובן, כדי למצות, אולם השתדלתי לכבד את דרכו של הנשיא הפורש, ולשמור כאמור על קיצור ועל תמציתיות. לא אאריך לפרט פסקי דין רבים נוספים ועשייה משמעותית בתחומים אחרים, אך מקומם של אלה לא ייפקד ממורשתו של הנשיא גרוניס ומתרומתו להיסטוריה השיפוטית של מדינת ישראל.

הנשיא גרוניס שירת את הציבור נאמנה שנים רבות. ניכר הוא כי ראה בכך שליחות. הוא שפט באלפי המקרים שבאו בפניו, כשהוא מונחה אך ורק על-ידי מקצועיותו, חוכמתו הטובה, ניסיונו ומצפונו. ניכר הוא בעיני כי ביקש לקדם את הערכים הראויים לה לחברה, ולתרום ככל שלאל ידו לעשיית צדק, במישור הפרטני ובמישור הכללי. אני סבור כי הציבור בישראל חב לו הרבה, ואין הנשיא גרוניס מאלה המבקשים להם תודה.

מכובדי הנשיא גרוניס, לכבוד הוא לי לברך אותך עם פרישתך מכס השיפוט. אני סמוך ובטוח כי בחתימת פרק זה לא מקיץ הקץ על פועלך, וכי עוד נכונו בספר חייך עלילות מרתקות ומעוררות השראה. אני מבקש לאחל לך המשך עשייה שתמצא בה עניין וסיפוק. כולנו נוכל להיתרם מכך.

באירוע שהתקיים לאחרונה נשאנו שנינו דברים. בדבריך הייתה נימה של סיכום. אמרת שם כי עברת תקופה יפה ואינטנסיבית כשופט וכנשיא בית המשפט העליון, והוספת כי לגבי פועלך בתקופה זו "אחרים ישפטו". אינני מתיימר, כמובן, להיות השופט והפוסק בעניין זה. הרשה לי רק לומר לך, אדוני הנשיא, כי לו דעתי הייתה נשמעת, הייתי מסכם, מתוך דבריו של משורר תהילים, כי הנשיא גרוניס היה בכל דרכו: "הוֹלֵךְ תָּמִים, וּפֹעֵל צֶדֶק; וְדֹבֵר אֱמֶת, בִּלְבָבוֹ".

אדוני הנשיא, בשם התביעה הכללית בישראל, בשם השירות הציבורי המשפטי, בשם מערכת אכיפת החוק ובשם משרד המשפטים, אני מודה לך.

ולך, הנשיאה הנכנסת מרים נאור, אומר כי בזכות כניסתך לנעליו של הנשיא גרוניס, אין חשש בליבי. בטוח אני כי הנכס היקר הזה מופקד היום בידיים בטוחות ונאמנות. אין לי ספק שאת תיכנסי במלוא המרץ, כדרכך, לתפקיד המאתגר, ותמלאי אותו בַּתבונה, בַּנחישות ובַּערכיות שמאפיינים אותך כל כך. אני מאחל לך הצלחה רבה בתפקידך החדש. אין לי ספק בהצלחתך.

תודה לך אדוני - הנשיא גרוניס.