s1 News1 מחלקה ראשונה
   |   15:07:40
דלג
אקטואליה
ראשי  /   חדשות   תחקירים   מקורות   יומנים   נאומים/הרצאות   מאמרים   הודעות כלליות   שירים   ספרים  
בלוגים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אליעז
יוסף אליעז
אין מנוס מלשמור על ערנות, איסוף מודיעין ומלאי מספיק של חימוש, לרבות מטוסים, טילים ותחמושת אחרת כמו גם אמצעים לגיוס מהיר של כוחות מילואים, רפואה וכל שחיוני להגנה
גאולה - רק בפעולה אנושית שמודעת שהיא כלי לקידום ישועה
איציק וולף
בימים שבהם טוענים רבנים כי ישנה הגנה מיסטית-רוחנית שהיא בלבד זו ששומרת על עם ישראל מפני אויביו כדאי לעיין בפסוקי קריעת ים סוף - שעל-פי המסורת אירעה בשביעי של פסח - ולראות שאפילו רי...
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הסכמה לעסקה המצרית היא כניעה משפילה, והיא הענקת ניצחון לנאצים על גבם של מאות לוחמי צה"ל הגיבורים שנפלו בקרב, היא גוזרת גזר דין מוות על החטופים שלא נכללים בעסקה, ומעל לכל - מהווה סכ...
רון בריימן
רון בריימן
התקשורת הישראלית, ואפילו זו הרואה את עצמה כ"ממלכתית", חוטאת ב"עכשיוויזם" מסוכן ובעידוד הפיכת עסקת החטופים לכניעה ללא תנאי
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
לוסי אהריש [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
מגישה, עיתונאית ושחקנית
לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
רביב ברוקמאייר [צילום: יח"צ]
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי
רביר ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
דני אבדיה [צילום: חוליו קורטז/AP]
גדורסלן
דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
לכל הערכים במועדון+
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
חייבים להחזיר את האיזון
מאת: איתמר לוין  |  15/09/2017
כתוב תגובה חזרה לכתבה
 נושא התגובה   שם הכותב   שעה    תאריך
1
רוב זה רוב זה רוב
  כבש 44   15/09/17 13:43
כתוב תגובה ל- כבש 44
2
רוב זה רוב זה רוב
  כבש 44   15/09/17 13:49
אפילו קול אחד עודף/יותר בהצבעה זה רוב..קול אחד יותר זה לא דיקטטורת של רוב. כשעברו הסכמי הפשע של אוסלו. היה בזכות קול אחד בלבד (אלכס גולדפר) שנגנב ממפלגתו ושוחד ע"י רבין פרס וחבורת הפשע שלהם במכונית מצובישי.ואז וגם היום אף אחד ב-00000מול לא פתח את הביובון צואתון שלו וזעק על דיקטטורת הרוב..
כתוב תגובה ל- כבש 44
3
בעיקר לא נגעת
  פנחס   15/09/17 14:25
העליון לא מידתי כיוון שהוא לא יצוגי. וכיוון שהוא לא יצוגי הוא לא לגיטימי. בעליון צריכים להיות שופטים המיצגים את עיקרי השקפות העולם הרווחות במדינה. ולא עליון הנשלט לחלוטין על ידי מילייה מאוד מסויימת. למעשה העלון על ידי המצאת הפרשנות התכליתית של אהרן ברק עושה בחוק כרצונו. כתוב בחוק לילה העליון מפרש יום. כתוב בחוק יום העליון מפרש לילה. פשוט חוקי המדינה לא מוצאים חן בעיניו. וכפי שרמזה העליונית ברון על העליון להניע תהלכים חוקתיים בעם. כלאמר לא הכנסת והעם קובעים חוקה אלא העליון. הם מאמינים שהם נעלים על כולנו והם יקבעו לאן אנו העם נשים פעמינו. פשוט על ראש הממשלה ויו"ר הכנסת להכריז שהעליון בהרגבו הנוכחי הוא בית משפט לא לגיטימי ולהתעלם ממנו
כתוב תגובה ל- פנחס
4
מרכיב יהודי ולאומי
  באום   15/09/17 14:43
חוק הלאום חייב להגיע כך או כך והוא יזכיר לשופטי בג"צ איפה בעצם אנחנו חיים ומי אנחנו בכלל כי זה נראה ששופטי בג"צ חושבים או מדמים לעצמם שהם נמצאים אי שם ליד אוקספורד הערפילית והקרה ומשוחחים עם פילוסופים אנגליים באנגלית לא משהו ולא בישראל המיוזעת והנלחמת יום יום שעה שעה על הישרדותה. אבל הבעיה העיקרית היא התנגשות בין תודעות.התודעה של חברי הכנסת היא תודעה יום יומית,תודעת שטח שלוקחת בחשבון גם דברים יותר נעלים.התודעה של שופטי העליון היא תודעה נעלה,נשגבת שמרחפת בעולמות עליונים ושמימיים שלא ממש יורדת לקרקע ולו לרגע בודד. כאשר מתנסחים שופטי העליון הם נוהגים להישתמש במונח "המחוקק"."כאשר המחוקק קבע כך וכך הוא התכוון לכך וכך".לגבי שופטי העליון "המחוקק" הוא איזה ישות ערטילאית שנעה לה אי שם במחוזות הפילוסופיה בעוד שבפועל "המחוקק" הם אלה אנשים בשר ודם שחוקקו חוקים תוך כדי מריבות,וויכוחים קומבינות ומחטפים. פה בדיוק נמצאת ההתנגשות בין התודעות ושופטי העליון חיים בעולם מדומיין שבו החוקים יורדים מהשמיים ולא באים מתוך קומביניזציה של הדברים. כל זמן שהתודעה של שופטי העליון תיהיה בעולמות העליונים,תיהיה התנגשות מתמדת בין הכנסת לעליון אבל השאלה שנשאלת היא מדוע בעצם התודעה של שופטי העליון נמצאת בכלל בעולמות העליונים? זה לא שהם לא צריכים לראות את הדברים מגובה מסוים ואולי קצת למעלה מחברי הכנסת ואכן להתריע,לנסות לשפר ולבחון את הדברים אבל עולמות עליונים? מי שם אותם שם ומה פתאום משפטנים שהוכשרו לקמבן,לסובב, לשחק במילים ולאחז עיינים, נמצאים בכלל על תקן של אנשי מוסר ועל תקן של מובילי ומחנכי הדור.לא מוזר? אפשר לתאר למשל את ראש הפרקליטות,ניצן, מחר נכנס לעליון ומתחיל להטיף לנו מוסר.ניצן מטיף לנו מוסר,אתם הבנתם את זה? אבל הפחד הגדול של שופטי העליון מ"חוק הלאום" הוא שיווצר מצב שהוא כבר מעל האינטלקט שלהם.בכל ההיסטוריה,גדולי היהדות התמודדו גם עם המרכיב האוניברסלי וגם עם המרכיב היהודי ומשום כך העם שרד.שופטי העליון הדירו את המרכיב היהודי והלאומי והעלו אותנו על דרך שתחסל למעשה את העם.לא בטוח ששופטי העליון יוכלו להתמודד אינטלקטואלית עם מציאות בה המרכיב היהודי והלאומי שוב נכנס לתמונה ולכן הם כנראה ילחמו על זה שהוא לא יעבור.
כתוב תגובה ל- באום
5
התיקון הנדרש
  חוקר   15/09/17 14:50
במדינה בה ראש התביעה הכללית הינו שקרן! לא ניתן למגר שחיתות. קודם ישלח השקרן לאחר כבוד לפח האשפה של ההיסטורה המשפטית של מדינת ישראל, לאחר מכן תנוקה הפרקליטות, לאחריה המשטרה, רק אז אפשר יהיה לתקן את הטעון תיקון. בין לבין שופטי העליון צריכים להיות קשובים לעתירות ציבוריות ולהפסיק ולהצהיר תחת כל עץ רענן בפסיקה כי אין מקום לבקר את החלטות היועמ"ש לממשלה כמו גם את החלטותיו של "פאקליט - המזימה" הוא שי ניצן. זה האחרון שולח את עושי דברו הפרקליטים, לשקר בבתי המשפט מידי יום ביומו.
כתוב תגובה ל- חוקר
6
הצדק מונח על מאזניים
  מוטי הקרייתי   15/09/17 15:37
מכל-הכתבה המכובדת אני נצמד למושג שצוין והוא המידתיות.
ובימנו...נחצו הגבולות, והמעורבות היתרה של בגץ מוגזמת.
הכנסת והממשל שמייצגים את העם, רק הם שינהלו את המדינה.
השופטים מוטב שיטפלו באנסים--רוצחים--שודדים--ובוגדים!
כתוב תגובה ל- מוטי הקרייתי
7
בהעדר משוב במערכת המשפט
  אוליבר ונדל הולמס   15/09/17 16:12
כל מערכת ללא בלמים, עם כוח ...מתקשה להתאפק ...וגודלת ככל שתוכל. מה יותר חביב מלשמוע שאנשי המערכת טוענים שהם "מצילים את הכנסת" . ממש לא נמצא צידוק יותר חייכני , לחיבוק הדוב. זו טיבעה של כל מערכת נעדרת הבלמים. עם האוכל בא התיאבון. אחריו הסברים מלומדים ( תקראו את הספרים) . מה שלא ייעצר היום, ידרוש יותר אומץ, לבלימה. כדי לעצור מכבש במדרון, ניתן בתחילה לנהג אמיץ לקפוץ. עם המשך התאוצה, אפילו מחסומים לא יצליחו... וועדת חוק ומשפט עם שיניים ,יכלה כבר בעבר לעצור את התהליך, אם הייתה מקבלת סמכות מהכנסת לפטר שופטים ללא פנסיה. הפוטנציאל לבדו היה גדר טובה . היום גם זה לא יספיק...קוראים לזה אינרציה.
כתוב תגובה ל- אוליבר ונדל הולמס
8
ח"כים כמייצגי רצון הציבור?
  akiba@post.tau.ac.il   15/09/17 16:33
נכון שחברי הכנסת נבחרים לתקופת זמן מוגדרת בניגוד לשופטים. אבל באופן עקרוני, השיטה שלנו מאפשרת לכנסת הריבונית - ועפ"י חוק יסוד הכנסת היא באמת ריבונית - לחוקק כל חוק שעולה על דעתה. הבעיה כאן היא שהציבור, בעת שבחר את חברי הכנסת לא יכול היה לדעת מה יחשבו ביום מן הימים חברי הכנסת לחוקק, באילו נושאים, ובאילו כיוונים, פרט לנושאים שהיו במצעים של המפלגות או בדיונים ציבוריים בעת הקמפיין. אני לא מתכוון, כמובן, לחוקים כמו הסדרי תנועה, קביעת תקנונים לאיכות בנייה, וכו', אלא לדברים ערכיים וקרדינלים. מכאן, שהטענה כאילו חברי הכנסת מייצגים בהצעות החוק שלהם ובהצבעותיהם את הציבור שבחר בהם לא תמיד נכון. יש מדינות שבדיוק בנושאים קרדינלים כאלה לא מסתפקים בהצבעות של חברי הפרלמנט אלא מקיימים משאל עם. ואפרופו הצבעות בכנסת, מתסכל לראות שחוקים רבים מתקבלים בקריאה שנייה ושלישית ע"י מספר זעום של חברים. אינני זוכר בגילי המופלג הצבעה על חוקים שבהם השתתפות כל או כמעט כל חברי הכנסת. בקונגרס האמריקני, למשל, כמעט בכל הצבעה משתתפים כל הצירים בבית הנבחרים והסנטורים. אין שם מושג של קיזוזים לצרכי נסיעות לחו"ל, וכו'. יהיו כאלה שיאמרו כי בשיטה הקואליציונית, ממילא הקואליציה יכולה להעביר כל חוק שהיא רוצה וזה כמעט תמיד נכון. אם כך, למה לא לקבוע ששני חברי קואליציה וחבר אופוזיציה אחד בלבד יבואו ויצביעו? ובכלל, במערכת ניהול ישיבות הוועדות והמליאה בכנסת לא קיים מושג של קוורום, קרי, מספר מינימלי של משתתפים אחרת אין דיון ואין הצבעות. פרלמנטים רבים דורשים קוורום אבל אצלנו, חס וחלילה, שאלמלא כן כיצד יוכלו ח"כים לבלות מחוץ לכנסת ומחוץ לארץ במקום להיות נוכחים? נקודה אחרונה: הרעיון מאחרוי חוק ההתגברות דומה לרעיון של הצבעה בפרלמנט לקיים חוק שהוטל עליו וטו, באותם מקרים שיש דבר כזה, כמו בארה"ב. אבל לקבל חוק למרות וטו צריך שיצביעו בעד החוק שני שלישים מחברי הקונגרס - אצלנו זה היה שווה ל-80 ח"כים. אם בכלל חוק התגברות, צריך שניתן יהיה רק במקרים קיצוניים ביותר להשיג רוב כזה, אם בכלל.
כתוב תגובה ל- akiba@post.tau.ac.il
9
החוקה לא תועיל כלום
  פנחס   15/09/17 16:42
אפילו שהחוקה תהיה השולחן ערוך שום דבר לא ישתנה. העליון יפרש את ההלכות כך שיתאימו לטעמו. צריך לפרק את העליון בהרכבו השמאלני הנוכחי ולהרכיב עליון חדש כמו שבוחרים שופטי עליון בכל המערב. כלאמר שופטים המיצגים את עיקרי השקפות העולם הרווחות בציבור הישראלי
כתוב תגובה ל- פנחס
10
ממש לא נכון
  אריה123   15/09/17 17:31
החקיקה נתונה אך ורק בידי הרשות המחוקקת/הכנסת, בית המשפט העליון/בג"ץ יכול רק להביא פרשנות לחוק אם הוא לא "סגור" או מובן מספיק, ברגע שביהמ"ש מבטל חוק זאת רמיסה של הדמוקרטיה, הכנסת או יוזמי החוק נבחנים ע"י הציבור שיחליט בבוא העת לבחור או לא לבחור, זה היסוד של מדעי המדינה, זה הבסיס של הפרדת הרשויות, ביהמ"ש חייב לפעול לפי החוק.
כתוב תגובה ל- אריה123
11
למי חבים השופטים?1
  שפרירית   15/09/17 17:38
כיצד מתמנים שופטים בעולם? בארצות הברית הנשיא בוחר את המועמדים ומציג אותם לאישור הסנט שכמו הנשיא נבחר באופן דמוקרטי ועל כן מייצג את הציבור. בסנט מתקיים שימוע ציבורי פתוח בו הסנטורים חוקרים את המועמדים לגבי כל נושא ראוי בעיניהם. בעקבות אותו שימוע הסנטורים מקיימים דיון גם הוא פתוח ובסיום הצבעה. הצבעה זו היא לצורך הבטחת קיום תפישה חוקתית ולא חתירה תחתיה היות ועל השופטים לקדם את ערכי האומה. רוב הדמוקרטיות בעולם אימצו שיטה בה על בית המשפט להיות קשוב לערכי האומה וזה יקרה אך ורק אם נציגי ציבור הם שיבחרו את השופטים.

במדינות אחרות בתי המחוקקים בוחרים את השופטים. כך בגרמניה שני בתי המחוקקים בוחרים, בשויץ. במדינות אחרות הרשות המבצעת בוחרת את השופטים: בשבדיה נורבגיה באוסטרליה קנדה בלגיה. ביפן הממשלה בוחרת את שופטי בית המשפט העליון והציבור מאשר או פוסל בבחירות הכלליות שלאחר המנוי. ישנו גם שילוב בין הרשות המחוקקת למבצעת: צרפת הסמכות מתחלקת בין הנשיא לשני בתי המחוקקים. באוסטריה ישנה גם כן חלוקה בין הממשלה לבית המחוקקים. כך גם בשאר דמוקרטיות ותיקות וגם חדשות ברחבי העולם, לנבחרי הציבור הסמכות למנות שופטים בכולן פועל העקרון שעל השופטים לעבור מבחן דמוקרטי. כל זאת כדי להבטיח שהמינויים משקפים את ערכי האומה.

ומה בישראל? לפי לחוק יסוד השפיטה שופטים של כל הערכאות מתמנים על ידי הועדה לבחירת שופטים. את הועדה מרכיבים: שלושה נציגי בית המשפט העליון - את הגוש מרכיבים לא רק שלושת השופטים אלא גם עוד שני נציגי לשכת עורכי הדין. נשיא בית המשפט העליון רק הוא מביא מועמדים. נשיא בית המשפט העליון וכמוהו גם שני שופטי בית משפט העליון נוספים מצביעים כאחד. ומי אמר שעורכי הדין מיצגים את הציבור? במקרים רבים הם אינם מיצגים את מרשיהם אלא מוכרים אותם לרצון בית המשפט. לכן כמו השופטים גם שני נציגי לשכת עורכי הדין. אלו עושים כמצוות השופטים פן יבולע להם. ביחד חמישה מתוך תשעת החברים בועדה. גם שר המשפטים שהוא בדרך כלל עורך דין ויש לו עניין לאחר שירתו לשמור על יחסים טובים, בדרך כלל מצביע לרצון נשיא בית המשפט העליון גם עליו "להתנהג יפה", שמא ימצא כתב אישום נגדו. כך שבדרך כלל מצביעים כגוש אחד ששה מתוך תשעת החברים בוועדה ובכך הם מפעילים קרטל, הלכה למעשה. לנשיא בית המשפט העליון ביחד איתו עצמו מובטחים חמישה נציגים. זה כמובן סותר את מה שבייניש בהתחסדות אמרה מה רוצים? הרי יש בועדה יותר פוליטיקאים מאשר שופטים... באותה מידה שהיא דיברה נגד בחירה מטעם מדינאים כדי שלא דעות פוליטיות תקבענה אך היא עצמה בחרה ואישרה מועמדים לפי התאמה פוליטית וכך להתאים לפסיקות הרצויות לה.
כתוב תגובה ל- שפרירית
12
למי חבים השופטים?2
  שפרירית   15/09/17 17:56
לעומת זאת הכנסת מורכבת ממפלגות רבות בעלות גוון מדיני שונה וחבריה אינם מצביעים כגוש אחד. המדינאים בועדה מייגים רצונות מתנגשים חבר כנסת אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזציה. כך ישנם חמישה מובטחים המצביעים כרצון נשיא בית המשפט העליון. כמותם גם שר המשפטים. הדיונים בועדה הם חסויים אין הציבור יודע כלל מיהם המועמדים, ואין הוא יודע כלל על שום מה נדחו לזה יש הצדקה. גם לגבי השופטים הנבחרים לא נמסר מאילו שיקולים החליטו לבחור בהם. אין שום הצדקה שלא לפרסם על שום מה נבחרו. לו היה הסדר כזה בגוף ציבורי מגיע לפני השופטים הנכבדים בשבתם בדין, ניתן לנחש כי היה נפסל על-ידם"... שום גוף ציבורי אינו בוחר את עצמו שכן הוא אמור לשרת את הציבור ולא את עצמו כפי שהשופטת מרים נאור אמרה שהם אינם חיבים כלום לאף אחד. אכן זה משקף את כל ההתנהגות.

תוצאות בחירות הועדה – מיהם הנבחרים, רוב הנבחרים הם מהתביעה. למשרת שופט בית משפט העליון נבחר לפעמיחם אדם משפטן מהאקדמיה. מעולם לא נבחר למשרת שופט מי מהסנגוריה הציבורית. לעיתים נדירות נבחר עורך דין מהשוק הפרטי. גם רבים מהנבחרים הם מהמחלקה האזרחית בפרקליטות – ממחלקת הבג"צים. כלומר פרקליטים האמורים להגן על עמדת הממשלה. בפועל פרקליטים אלו כלל אינם מיצגים את הממשלה לפי עמדתה ותכופות אף בנגוד לעמדתה. אופן יצוג הממשלה הוא לפי רצון הבג"צ כלומר לפי רצון שופטי בית המשפט העליון. והיה ואלו עושים כך לשביעות רצונו של בית המשפט, הם מתוגמלים בהבחרם לשופטים. השופטים בישראל אף טוענים להיות שיטה זו מסורת מפוארת.

בקום המדינה שר המשפטים הראשון פנחס רוזן הציע מועמדים ואלו אושרו על ידי הממשלה ועל ידי הכנסת. כנשיא בית המשפט העליון הציע את לא אחר מאשר את זמורה שותפו לשעבר במשרד עורכי הדין. שני אלו חיברו רשימה של מועמדים לעליון. מי שהיה היועץ המשפטי לממשלה בשנים 1968-1963, משה בן-זאב כתב ש"לא יתכן מינוי של אדם לכהונת שופט, ובודאי שלא לכהונת שופט בביהמ"ש העליון, אם המינוי נוגד עמדה מאוחדת של שלושת שופטי ביהמ"ש העליון המשתתפים בועדה, קיוויתי שזהו הנוהג הבלתי-כתוב, אך אם אין הדבר כך, יש לדעתי לעגנו בחוק".

שופטי בית המשפט העליון ביחד עם שר המשפטים פנחס רוזן פעלו להסרת הפיקוח של נבחרי הציבור על הרשות השופטת. בשנת 1951 הגיש השר רוזן הצעת חוק לבידוד הרשות השופטת מרשויות השלטון האחרות בשם "נחלת כל העמים הנאורים" כדי שכל שופט יהיה בלתי תלוי. בשנת 1953 נחקק חוק השופטים אשר שלל מהכנסת לאשר מינוי שופטים. בשנת 1978 השופט שמגר דרש להרחיב את מספר השופטים בועדה לחיזוק התדמית העצמאית של בית המשפט. בשנת 1996 הזהיר ברק מפני "פוליטיזציה" של בית המשפט. הוא התכון לאפשר לו להנהיג את הפוליטיזציה לפי השקפתו. עשרים שנה מאוחר יותר טען שלא ניתן לקבל מי שאיננו בן משפחה בסגנון דומה למשפחת המאפיה. כך בשיראל שופטים מתמנים ואף הדרך היחידה להרחיק מי מהם הוא על ידי הועדה הנשלטת בידי שופטים מכהנים. הדיונים הם חשאיים ולעם אין כל השפעה. הטענה הינה למנוע השפעה פוליטית כלומר אחרת מזו המקובלת בין השופטים. נחקק גם חוק החסינות המכליל ביותר לשופטים גם ההסכם על הזכאות לגימלאות מרגע ששופט מתחיל לכהן ללא קשר לכמה זמן כיהן, מונע את כדאיות הרחקתו. כך הפכו שופטים לבעלי מגננה בלתי חדירה.
כתוב תגובה ל- שפרירית
13
הסטורית ימים אפלים
  איש פשוט מהישוב   15/09/17 18:01
למרבה הצער "הרעיונות הגדולים" מזכירים לוותיקים שביננו ימים אפלים באירופה של שנות השלושים בו "מדינה מסוימת"(ומנהיגות הזויה) ביטלה את החוקה מינתה את השופטים ויש אומרים שגם שרפה את הפרלמנט שקביעותיו לא היו לרוח השליטים החדשים, תוצאות הדברים האלה "ורעיונות חכמים" נוספים ופגיעתם הקשה זכורה לעולם ובעיקר לעמנו לדורות,
יוזכר לכולם שאותה מערכת פוליטית באירופה שעשתה פעילויות כאלה, עלתה לשלטון בדרך "דמוקרטית לחלוטין", ועל התוצאות מוטב שלא נרחיב את הדיבור,
אז להבדיל אלף הבדלות גם אצלנו חבר כנסת ממפלגתה של שרת המשפטים "המליץ" לעלות על בית המשפט העליון עם דחפור ועוד המלצות חכמות דומות, אז נכון שבין אמירה לבין ביצוע יש מרחק אבל כולנו יודעים היטב לאן מילים יכולות להוביל.....(לאן הובילו הסיקריקים בזמן בית שני, ובימינו רבין בוגד ועוד) שר ההיסטוריה יזכור, ממליץ מאד שנעצור לפני שיהיה מאוחר מדי
כתוב תגובה ל- איש פשוט מהישוב
אל תשכח שמישהו
  באום   15/09/17 20:24
מכובד מהשמאל אמר "לעלות עם טנקים על ההתנחלויות".או שאין סיקריקים בכלל או שהם קיימים בשני הצדדים או שאין כבר מטפורות בעולם ואי אפשר לדבר במשלים.
כתוב תגובה ל- באום
14
למי חבים השופטים?3
  שפרירית   15/09/17 18:29
בעוד שלציבור אין כל פיקוח על הממסד המשפטי, לממסד המשפטי פיקוח על נבחרי הציבור ועל נושאים מדיניים מובהקים. זה נעשה ביותר ויותר עזות מצח. בארה"ב שופטים מתמנים על ידי מדינאים ואינם עוסקים במדיניות. אצלנו זה הפוך שופטים מתמנים על ידי עצמם ומתערבים במדיניות. בארה"ב יש חוקה ובית המשפט העליון הוסכם שישמש בית משפט לחוקה והוסכם בחוק שסמכותו לפסול חוקים, אך עושה זאת פעם בעשורים. אצלנו אין חוקה ומעולם לא הוסכם בחוק שבית המשפט העליון ישמש כבית משפט לחוקה ולא הוסמך בחוק לפסול חוקים, אך כל הזמן פוסל חוקים. חוקה צריכה להתקבל על ידי רוב של לפחות שני שליש וחוקי יסוד שהתקבלו על ידי מיעוט קטן של חברי כנסת ודאי שאינם חוקה. בדמוקרטיה כיון שברק כל כך חרד לדמוקרטיה, לאזרח מותר לעשות כל מה שאינו אסור בחוק ואילו לרשויות להפך - אסור לרשות לעשות דבר שאינו מתפקידה המפורש בחוק!! שאילו כן רשות זו פועלת באופן רודני וודאי שלא דמוקרטי.

בישראל לא נעשה כל מאמץ להבטיח מצד השופטים אחריות ציבורית. רוב חברי הועדה לבחירת שופטים אינם נבחרים על ידי הציבור או נציגיו ולכן אינם אחראים כלפיו. הועדה לבחירת שופטים כלל אינה מייצגת את מאויי הציבור. הרשות השופטת אמורה להיות הצנועה והחלשה ביותר כיון שאינה נבחרת על ידי הציבור לא ישירות ובארץ אף לא בעקיפין על ידי נציגים. עליה להיות מרוסנת ביותר ולא לעסוק כלל בנושאים מדיניים וביטחוניים. במדינות מתוקנות אין לשופטים דריסת רגל באופן בחירתם וגם הרחקתם וכך צריך להיות! בישראל לא רק שיש לקבוצת המשפטנים המונהגת בידי נשיאי בית המשפט העליון רוב, אלא לשיטתם אסור לשנות בזאת דבר גם אם לא היה כך מתמיד למשל שאת זכות הוטו שלהם בגלל הרוב המיוחס של שבעה מתוך תשעה הנדרש להסכמה. הצעת החוק שהועלתה לשינוי הרוב גרמה לנשיאת בית המשפט העליון מרים נאור להגיב בחריפות יתרה, בשגרה מכתב נזעם לשרת המשפטים. במכתב זה היא כינתה את הצעת החוק "הצבת אקדח על השולחן". עוד טענה שכך השופטים לא יוכלו להמשיך בהתיעצויות כדי להגיע להסכמה. כל זה מראה שאין להציב כלל שופטים בבחירת שופטוים אחרים.

עוד במאה ה־19 נשיא ארה"ב אברהם לינקולן הזהיר כי אם במקום שמדינאים יקבעו מדיניות, יאפשרו זאת לבית המשפט העליון, העם יאבד את יכולתו להיות שליט בארצו לטובת קומץ קטן של שופטים. בארה"ב ישנו איזון מה במשפט בין בעלי ההשקפות השונות, כיון שנציגי העם בוחרים בשופטים. אמנם ההכרעות הערכיות הן ברוב של קול אחד, לעומת זאת בישראל התגשם כל הרוע שבאזהרת לינקולן. כאן מתקיימת עריצות המיעוט, ורוב הציבור אינו יכול לקבל החלטות על גורלו בהתאם לסולם ערכיו.
כתוב תגובה ל- שפרירית
15
מריונטות של השמאל
  מינוי מאכזב   15/09/17 21:09
שקד ובנט מריונטות של השמאל. הם לא עושים שום דבר לטובת המחנה הדתי-לאומי, רק מדברים ומדברים אבל מחזקים את השמאל. שים לב איך אחרי כל צעד שהם עושים שמחזק את השמאל - השמאל דואג לתקוף אותם על איזו אמירה "לאומנית" כביכול שלהם, וזאת כדי לעזור להם להמשיך למכור לבוחרים התמימים שלהם את הפוזה הלאומית שלהם.
כתוב תגובה ל- מינוי מאכזב
16
לכנסת לא הוקנתה זכות חקיקה
  אחד העם   16/09/17 18:31
מניין הסמכות לכנסת לחוקק חוקים? ובכן, אין לה. הכרזת העצמאות הטילה על האסיפה המכוננת לכתוב חוקה ולהביא לבחירות על בסיס החוקה, וכל זאת עד אוקטובר 1948. זה לא קרה והאסיפה המכוננת הכריזה על עצמה, בחוסר סמכות, כעל הכנסת הראשונה. באין חוקה אין דמוקרטיה, ואין כל הגבלה על השלטון לחוקר חוקים הפוגעים בזכויות האזרח והאדם. לכן המעצור היחיד שלא נתדרדר לדיקטטורה, הוא בג"ץ. עכשיו רוצים לחוקק את חוק יסוד החקיקה שיאפשר חוקים פוגעים שאינם דמוקרטיים, ללא מעצורים. ......... אז לפני שמדברים על הגבלת בג"ץ בפסילת חוקים, צריך לכתוב חוקה שתגדיר מותר ואסור בחקיקה, ואם וכאשר תהיה חוקה ראוייה, לא נזדקק עוד לבג"ץ לפסילת חוקים... ............... ולכל ההדיוטות שמאכילים אותם כי חוקי היסוד זאת החוקה, להד"מ. צאו ולימדו מהי חוקה ותיווכחו שאין חוקי היסוד מכסים את מכלול נושאי חוקה, הם נוצרים ומשתנים ברוב קואליציוני רגיל ובכך אין הם מגינים על זכויות האזרח.
כתוב תגובה ל- אחד העם
האסיפה קבעה>אוסףחוקי יסוד=חוקה
  ע_הראל   17/09/17 13:21
האסיפה המכוננת אימצה את המודל הבריטי, כי אוסף של חוקי יסוד מתפתחים - מהווים חוקה של המדינה !! §¥§¥§ מה לעשות? המודל האמריקאי של חוקה מאובנת ואף קשוחה עד כדי טיפשות - אינו מתאים למדינת ישראל! §¥§¥§ כי רק חמור לא משנה את דעתו, ומי יכול לעשות עצמו חמור במדינת ישראל המוקפת אוייבים? חוצמזה מדוע הנכדים שלי לא יוכלו בעתיד להוסיף / לתקן חוק יסוד? §¥§¥§ האם ייאלצו לכבול את ידיהם ורגליהם רק בגלל חמור סמולני אחד העם, שהחליט עבורם עוד לפני שנולדו?! §¥§¥§
כתוב תגובה ל- ע_הראל
17
בג"צ-ממשלת העל האנטי יהודית
  חבר מביא חבר   16/09/17 21:08
באתר מידה פורסם מאמר על ספר חדש ששמו-ללא גלימה {שיחות עם שופטי בית המשפט העליון},,שעוסק בשיחות עם שופטי בית המשפט העליון שבה הם מדברים ומספרים על הדרך שבה הם פוסקים את פסיקתם,לקרוא ולא להאמין,,פשוט מזעזע לקרוא איך שופטי בית המשפט העליון מתמרנים את החוק ומרשים לעצמם להפר את החוק תוך פילפולים מסורבלים וחסרי משמעות,,, אבל כל זז דבר ידוע ששופטי בית המשפט העליון שופטים לפי האידיאולוגיה וההשקפה הפוליטית שלהם ולא לפי מה שהתכוון המחוקק והחוק,, אמר פעם עו"ד חשוב מהבכירים בארץ שעמד לדין וזוכה שמי שמחפש צדק בבית משפט מוטב לו שיחפש את זה במקום אחר ועוד הוסיף ואמר שהוא מרחם על מי שעומד למשפט ואין לו כסף לעו"ד בכירים שייצגו אות בבית המשפט,,, אבל בשורה התחתונה ח"כ והממשלה אשמה בכך שהיא לא ריסנה וסיכלה את ההשתלטות העויינת של בית המשפט העליון על הדמוקרטיה,,,אבל רוב האשמה זה באופוזיציה מהשמאל שעל חוק ועל כל דבר שהקואליציה והממשלה עושה שלא מוצא חן בעיניהם רצים ישר להגיש עתירה לבג"צ נגד המדינה במקום לדון בזה בכנסת,,,
כתוב תגובה ל- חבר מביא חבר
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
מלונאות ונופש
בי פטנט פתרונות מיוחדים
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il