|
|
|
דן מרגלית
"תפסת מחסה מאחורי הסלע מאש האויב, האש עזה, עיני הלוחמים נעוצות בעורפך, אתה קם ומסתער בראשם על עמדת האויב או נשאר לשכב בתקווה שמישהו אחר ייקח את המשימה על עצמו?
|
|
|
|
|
צבי גיל
במציאות הזאת אף שהמערכה בפנים היא קשה וסיזיפית, בחוץ היא תהיה יעילה יותר שכן הבן-גבירים והסמוטריצ'ים אף שהם מצויים בכול מקום אינם קובעים את סדר היום כפי שאלה קובעים אצלנו
|
|
|
|
|
אלי אלון
לוד הייתה הצומת החשוב ביותר בארץ ישראל בתקופת המנדט בו נפגשו קווי הרכבת - יפו ירושלים שחצו את הארץ לרוחב וקווי הרכבת חיפה - קנטרה שחצו את הארץ לאורך וקישרו אותה למצרים
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
אומץ ליבה, דבקותה באדמתה, גאוותה הלאומית, אפילו שלוותה של אורה חתן, אכן מעוררים השתאות, קרן אור בצפון המופגז  "מרוב שאני עסוקה בעניינים שלי, לא תמיד אני שומעת את הבומים. אין לי זמ...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
דיפלומטית, פוליטיקאית אביטל קולט (ילידת 1.5.1940), רומניה. בשנת 1950 עלתה ארצה עם הוריה. דיפלומטית ופוליטיקאית ישראלית.
|
|
|
|
|
|
|
רב, פוליטיקאי יעקב אביטן (נולד: 5 במאי 1970), פוליטיקאי ישראלי ששימש כשר לשירותי דת, חבר מועצת העיר אשקלון מטעם סיעת ש"ס, סגן ראש העירייה ורב המועצה אזורית חוף אשקל
|
|
|
|
|
|
|
כלכלן ישראלי יאיר אבידן (נולד: 25 בדצמבר 1959), כלכלן. במאי 2020 החל לכהן בתפקיד המפקח על הבנקים בבנק ישראל. מכהן כיום כחבר בדירקטוריון של נימה, חברת הפינטק מקבוצת
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
קוסם |
|
29/04/07 16:03
|
|
|
|
|
מה הפלא שסוללות הקסאם כל כך מצליחות. הטנדרים שנושאים את המשגרים ממקום למקום נוסעים על בנזין שישראל מספקת. אז אני שואל אתכם: אין זו חלמאות? ישראל מספקת דלקים לעזה לשימוש אירגוני הטרור למען בצע כסף ואירגוני הטרור מסיעים טנדרים עם קסאמים ממקום למקום על בנזין כחול לבן, ומסיעים חומרי ביצורים ואמל"ח ממקום למקום בעזרת כלי רכב הנוסעים על בנזין ישראלי וזה על קצה המזלג.
אפשר בעצם לומר כי כל רצח של אזרחים שנהרגו בפיגועים ויהרגו בעתיד הוא ויהיה תולדה של הדלקים שאנחנו ישראל מספקת לעזה.
אז איך זה שאף אחד לא תובע את מדינת ישראל בבית משפט מחוזי ובבג"צ.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
קוסם
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
Florida Jack |
|
29/04/07 16:28
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
אותליה |
|
29/04/07 17:00
|
|
|
|
|
קיומיות ורהב: מאמר חדשני ומדהים המסביר את בסיסיו התרבותיים של הסאוב בישראל כיום
global-report.net
פרקי המאמר: שגב ומה שמעבר לכך; קיומיות מעורטלת; ג'נוסייד כאמת מידה; הרהב.
מתוך המאמר:
יש להבין שהציונות מייצגת גם יומרה ורהב, עוד מראשית הציונות המדינית, יומרה ורהב שעמדו במובלע מאחורי המגמה לבוא במקום העם הילידי ''הפרימיטיבי'' שהוא כביכול כאין לעומת הגדולה היהודית והחזון של ''אנשי המעלה''.
הגישה ההרצליאנית היתה כי היהודים, רבים מהם ''מטובי האנשים'' – כאשר יקימו מדינה משלהם, הרי זו תהיה מדינה הבולטת בהיותה מתקדמת ונאורה. כאן יש הדים לאליטיזם היהודי מלפני המלחמה בו דגלו, למשל, הקומפוזיטור ארנולד שנברג (באופרה ''משה ואהרון'' – היהודים כמעין גזע עליון שינהיג את האנושות). אכן, הדברים התבססו על הצבעה על מצויינות יהודית וגדולי הרוח כאיינשטיין, פרויד, מרקס, ברגסון ורבים אחרים.
התגובה המוקצנת לשוללנות או לאנטישמיות הזאת, תגובה הקשורה עמה בקשר גורדי ובסימביוזה הדוקה, הינה היומרה אפופת הרהב, השזורה במובלע בזכאות לדורסנות. מול הגימוד מוצבת הענקות, ומול הענקות, מול זכויות-היתר לכאורה של הענקים שקופחו, מה הם ''דברים זעירים של מה בכך'' כגון זכויות העם הפלשתינאי, או אף הזכות לחיים הוגנים של רוב העם בישראל, של קורבנות השואה ויורשיהם, הזקנים והחלכאים החיים בשוליים וכיוצא באלה?
וכך, ישראל כיום מייצגת יומרה – מדינת יומרה – מול שרידי ההנחה המושרשת בעולם הנוצרי שהיהודי נידון לכשלון אונטולוגי, ואם הוא מצליח – הרי זה פרי דברים לא כשרים. האם עלינו לסייע לכך במו ידינו, או להתנתק באחת ממעגל השוללנות והרהב הדורסני הנגדי?
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אותליה
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
מנסה לרדת דרומה |
|
29/04/07 22:10
|
|
|
|
|
|
|