|
|
|
מנחם רהט
המרוץ לכהונת הרבנים הראשיים מגיע אל הישורת האחרונה ללא תמיכה ממוקדת במועמד אחד מטעם הציונות הדתית, מה שפותח את הדרך לבחירה נוספת, זו הפעם הרביעית, של רבנים חרדיים לראשות המוסד שהחר...
|
|
|
|
|
יהונתן דחוח הלוי
הרשות הפלשתינית לא תסכים לקבל את השלטון ברצועת עזה על כידוני צה"ל, אלא בנתיב המוביל להקמת מדינה פלשתינית  הטרור באיו"ש נגד ישראל משרת את הרשות הפלשתינית הנתפס בעינה כחיוני להמחשת ...
|
|
|
|
|
דן מרגלית
יאיר גולן נבחר ברוב מכריע כבר מזמן מפלגה זו לא קיבלה החלטה כה נבונה קצין מעולה ומשכיל
|
|
|
|
|
חיים רמון
במחאה נגד הרפורמה, קמה קבוצה מאורגנת של קצינים מיל' שאמרו "אנחנו משתמשים בכוחנו הצבאי ונסרב לשרת אם לא ייענו לתביעותינו" דבר כזה לא היה בתולדות מדינת ישראל. וכל ראשי המחאה, בהם ר...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
דיפלומטית, פוליטיקאית אביטל קולט (ילידת 1.5.1940), רומניה. בשנת 1950 עלתה ארצה עם הוריה. דיפלומטית ופוליטיקאית ישראלית.
|
|
|
|
|
|
|
רב, פוליטיקאי יעקב אביטן (נולד: 5 במאי 1970), פוליטיקאי ישראלי ששימש כשר לשירותי דת, חבר מועצת העיר אשקלון מטעם סיעת ש"ס, סגן ראש העירייה ורב המועצה אזורית חוף אשקל
|
|
|
|
|
|
|
כלכלן ישראלי יאיר אבידן (נולד: 25 בדצמבר 1959), כלכלן. במאי 2020 החל לכהן בתפקיד המפקח על הבנקים בבנק ישראל. מכהן כיום כחבר בדירקטוריון של נימה, חברת הפינטק מקבוצת
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
נדיה |
|
21/05/07 10:16
|
|
|
|
|
|
הנלוית לפרשה מכוערת
|
|
|
כתוב תגובה ל-
נדיה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ידעות = צהובון |
|
21/05/07 13:03
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
אפלבוים |
|
21/05/07 10:32
|
|
|
|
|
דיסאינפורמציה זה מה שאני מתרשם, מודלף עלידי פרקליטיו של קצב.
כל מה שמודלף או מתפרסם נובע משיקוליהם המקצועיים של הפרקליטים.
אין לזה כל קשר לעובדות.
שר התעמולה גבלס אמר בזמנו "ככל ששקר שיופץ יהיה מופרך יותר, כך יהיו ההמונים נוטים להאמין בו"
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אפלבוים
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
יהורם |
|
21/05/07 11:41
|
|
|
|
|
|
עוקב אחר הפרשה מתחילתה,תחושתי הכללית שתפרו לו קידבק,והכי מרגיז שהשלטונות וועדת הכנסת כבר שחטו אותו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יהורם
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
נעמן |
|
21/05/07 14:16
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
ב.ק. |
|
21/05/07 14:34
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
מיכאל 22 |
|
22/05/07 21:31
|
|
|
|
|
"קצב צריך לדעתי להתאבד, או לכל הפחות להתפטר"
טרם שכפתור אחד נוסף בחליפתו או בחנות מכנסיו רוכס הוא ומכפתר.
יואִיל-נא–נוֹאֵף-בלתי-זוֹעֵף, נוֹאֵף-אֲשֶר-אֵינוֹ-מִתְעַיֵיף, נוֹאֵף-מַרְעִיף-חִיוּכִים-אֲשֶר-כוּלוֹ-מְחוּנָף-מְזוּיָיף-מְזַיֵיף, נוֹאֵף-רוֹדֵף-שְמָלוֹת-אֲשֶר-לְמִין-זָמִין-ולתאוות-בשרים-אך-מִשְתוֹקֵק ושוֹאֵף : להתחפף ! להתנפנף ! להתנדף ! מיד עכשיו להתפטר ! ! !
זמן רב מדי את עינינו אוֹחֵז-מְבַזֶה הפּוֹחֵז ולא עוד אלא (מי אם לא הוא) מקטר ! ברוב חוצפתו את עמו ההמוּם-העָמוּם-הכוֹעֵס-הרוֹגֵז, מוליך-שולל הנואף, מבלבל, מהתל, טלטלה-מטלטל. בקלקלתו את כולנו קילקל ומקלקל. בהתעקשותו להמשיך בהתנשאותו, לחיי אזרחיו יורד, אמות מידה מדרדר, תנועת מדינה שלמה מפסיק-עוצר, לתהום נְשִיָה, תהום תחתיות בלי-כל-חשבון גורר, חיי יום-יום ממרר. בלא שמץ כלימה או בושה בשום אמצעי אינו-בוחל, לא בורר.
יגיש-נא את התפטרותו בהקדם (יפה שעה אחת קודם!). גם אז, ללחיי מזכירותיו, ספק אם אי-פעם ישוב-יחזור הסוֹמֶק והאוֹדֶם.
אנו בשום אופן איננו חפצים, להמשיך להלין בגינו, להרכין ראשנו בגללו, להתבייש בעבורו (יען טיפת כלימה ובושה לא היתה ואין בו). את חוֹתָם אישיותו על בית-משכב הנשיא, לדאבוננו הרב, כבר הותיר די והותר. מה עוד צפוי את תקופת התנשאותו של אזרח מס. 1, משה קצב, לעטר ? מאוס-נמאס לנו מפרצופו החייכן-הזייפן-הנאֲפָן-השְפָנְפָן-הרחפן, הבִּלְתִּי-קוֹדֵר. מוטב בעינינו שיגיע עד כמה שמהר יותר להסדר. כך להמשיך לא ייאות ויסכים אפילו עדר. להיווכח במצבו-המפליל-המבחיל-המגעיל-המשפיל (נשיאות בעינינו אינה "שְפִּיל"), מצב אומלל, מקולל, מתאפיין-מצטיין בכזבים, תרמיות דברי-הֶבֶל-שווא-הולכת שולל. "נשיא" מוקא, מובס, מגואל, מבואס. נשיא שאולי מצפה אף לקבל בעבור חטאיו פרס.
אנו, מצידנו, על בית משכב-משכן הנשיא נציב שומר, נפקיד שוער, אשר בשר-נשים לא יחמוד, לא יתאווה למזמזן עוד ועוד. לא יארוב בשער לטרף-מין, למיטתו בחשאי עם-בלי רצונן אותן לא יזמין. לפתחן של מזכירות לא עוד ישַחֵר. אנחנו קיבלנו מנואף זה שיעור מאלף, שיעור אותו לא נשכח, שיעור ממנו רווינו בנפש מפח, שְאַט דַי והותר. מוסד התנשאותנו נמצא עתה, תודה לאל, בשלבי התמוטטות, התרסקות, תסיסה וקריסה. מוסד שותת, מתקוטט, שוֹמֵם, מקוֹמֵם, דוֹמֵם, מְדַמֵם. מקומו בקרבנו לא יכירנו, ומי אשר יזכירנו, יעשה זאת, בחושבו, כי אף לעניי עירו, אזרחי מדינתו, אבד בעת זו כמעט כל מה שפעם היה מקודש.
מלך עירום ותחת אור-שמש אין מאומה חדש.
לא תימצא עתה במדינה, פנה רכה, ענוגה, טובה, חמה, כנה, אמיתית, לבבית, בלתי-יצרית, חלקה בה עדיין לא פשה-רע, מקום בו לא ניתן לקבל מרה שחורה. איה ? היכן ? חיק חם, חיק רך ואוהב של אם, אחות, רעיה.
מוסד ההתנשאות-היהירות-הרברבנות-החטא ספג מכה אכזרית-ואנוּשָה, מיד אשר לא נחשבה מעולם יד חלשלושה-חלושה. וגם אם, אין זה כלל ברור עדיין, איך וכיצד, נואף-מְחוּנָף-מזוייף-מזייף זה ממשיך כהרגלו לחייך ועלה בידי גוזר-גורלות-אכזר-זר-מוזר זה ללכוד את שְלָלוֹ, שְלל בְּשַר-צַיִד לצוּד כצַיָּד, וכה טוב-והיטב מעין-ציבור וביקורת, להתחבא ולהסתתר, אין זאת אומר עדיין כי עַמוֹ, אף בחלמאותו-בטיפשותו-בטימטומו, יוותר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מיכאל 22
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
מיכאל 22 |
|
22/05/07 23:22
|
|
|
|
|
אין זאת אלא, כי אשמה כבדה רובצת אף עלינו, בהיותנו, עם בלתי-צפוי, בלתי-חזוי, עַם בזוי, עם הזוי, עם נקלה, עזוּב, עלוב, עם מקומם. עם המסתפק באמירת:"יעזור לנו, ירחם עלינו השם". עם אדיש, מתיש, בלתי-רגיש, אשר תכונות שליליות רק חפץ-מתאווה להדגיש, פריקת-עול לבטא (תחת שטיח אותן יטאטא!). עם ישנון. שלטונו זרועותיו כתמנון.
עם עקשן, חוששן, לא-קפדן, טיפש, אִלֵם-חרש. איך על נשיא-בלתי-ראוי-שכזה, נקלה, נאלח, נבזה, גולם-פרימיטיב-לָזָה, לא קם העם ? בו לא הלם ? פיו לא סתם ? נשיא רפובליקת-בננות, מדינת חֶלֶם בה שולטים רק אֶלֶם והֶלֶם ו"מנהיגים" רודפי-שררה וכוח אשר לא יכולים ואינם מסוגלים ללכת בתלם. בהשפעתם-השראתם מדינתם-מדינתנו איננה נראית כלל ב"בצֶלֶם". איך נתאפשר לו לאיש כה-נואף, אשר מזכירותיו בלי הפסק, ללא הרף, בימים-בלילות מחזר היה ורודף, איך נתאפשר לו, לקחת אותן אליו למיטותיו אחת-אחת ? באופן כה סוֹחֵף-דוֹחֵף-גוֹרֵף ? במשכבו-משכנו את עצמו הרים מעם, ללא טיפת כלימה-בושה-חלחלה מעשיו הכחיש גם. אף אם יש אומרים כי במיסתור אותם פאר-הִלֵל-שִבח-רוֹמַם.
כך נהג, שתק כמו דג, זממו בצע בחשאי. עד אנא ? עד היכן ? הגידו-נא, עד מתי ? האם כך אמוּרים פני-דברים במדינתנו להימשך ? הן לא מדובר בסיפורי אלף לילה-לילה, ארמון, הרמון ושֵיך ?
איך איפשר לו זאת העם ? איך את כוס-יגון המלחמה יחדיו עם ניאופי-נשיא ותקיעות לְשוֹן-רָמוֹן לָגוֹם-לָגַם ?
בהתנהלותו של עם, התנהלות מלאת-רבת-פגם, במעשיו של נשיא-נבל-משועמם, במסורת ובתרבות של עדר צאן מוּבל לטבח – שם יהבו עַם על מילות "כבוד", הדר, עידוד, הוד, פירגון, חנופה, תודה ושבח. לאינטיליגנציה-אנושית במדינה היה זה בבחינת מעשה טֶבַח. איך בהתנהגותו של עם כאספסוף, כבהמה פרץ בראש נואף-אלוּף, עבר נחוש-נחרץ, בלי כל מאמץ, כל גבול, כל תעלה, כל גדר. פרע ושם לשחוק וללעג חוק, הפר הבטחה, שבועה ונדר. לאור-יום, מירושלים, שבש, חִבֵּל בכל אמת מידה טובה של תרבות וסדר. מוסד ההתנשאות במדינתנו אל בור-תחתיות ושפל-רב הגיע. מְשִיחנוּ מבוא מבושש – ובהעדרו עמו, נראה מאד פגיע. במדינת-גמדים-בה-אין-חוק, מושם בחוצות על-ידי הבריות הכל לצחוק. אין תימה, אף לא כלימה, פליאה, בושה, כך היא התחושה, כי נִצֵל ומנצל זאת מי אשר בארמון של שן יושב.
כלום לא נוכח עדיין הנוֹאֵף איך עמו את מעשיו סובל-כואב-מתעב ?
נואף אשר נמצא הרחק אי-שם באפיריון זהב, יחדיו עם משרתותיו. מרוחק. מנותק. חסין. מאום עליו כבר לא ישפיע: לא גשם, לא רוח אף לא חמסין.
כיצד ? איך ? בקלות כה-בלתי-נסבלת, קלוּת-נקלה, בזויה ומבזה, עלה עד-כה בידי פוחז-לועז-בוזז זה, כל-כך טוב להסתדר ? רק שלא ימשיך לשבת לפנינו, כפי שעד-עתה, עד-כה עשה, כמתלבט-מסתלבט, מתנדנד על הגדר. תם זמנו. בטל קורבנו. מזמן הסתיים כבר מועדו. שעון החול שלו אזל עוד בשעה שלמזכירותיו פזוֹל-פזל. את אמוננו-חירותינו נִשֵל, בִּטֵל, בלי-כל-מורא גזול-גזל. מוטב אם יקום ויתעורר. את זמננו, אנא, בַּל-ימשיך לשווא למשוך, לבזבזו, מאיתנו בעזות מצחו, לסחוט ולשְנוֹרֵר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מיכאל 22
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
טפש משעמם |
|
22/05/07 23:37
|
|
|
|
|
כשאתה כותב מגילות משעממות,
אז לפי חוק המלך במועצתו שהתקיימה בדיר החזירים של קיבוץ XXXXX משמאלה למפנה השמאלי ובו נוכחו כל שמאלני המדינה שלא היו בתפקיד חליבת חזירים באותו רגע...
הוחלט שלטפשים שכותבים דברים משעממים יהיה אסור להאזין או לקרוא את דבריהם והקנס על כך הוא שמונה ימים עבודות חנם במשק שמאלני מופרט שזקוק לכוח עבודה זול כמו אלו שכותבים שטויות בתגובה למאמרים.
במרום שיטרטרו לנו את המוח אז שיתנדבו לעבוד קצת עבור שאריות המפלגה השלטת שעכשיו הופרטו וכנראה רעבים ללחם.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
טפש משעמם
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
כפתור רכוס |
|
23/05/07 11:23
|
|
|
|
|
|
נוסף על שלושת הקופים לא רואה לא שומע לא מדבר מצתרף הפאן הרביעיהנוגד את השלושה אך מאפיין את משפחת הקופים שמ משגל הזכר הדומיננטי החזק ללא הרף כל נקבה הנמצאת בשבט " אין דבר העומד בפני הרצון אך יש דבר שהרצון מעמידו על אף עצם הדבר שבדבר אין עצם"
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
כפתור רכוס
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
מיכאל 22 |
|
23/05/07 13:33
|
|
|
|
|
"קצב צריך להתפטר או להתאבד"
אם להודות על האמת, לדידנו, להתפטרותו מבחינתנו, מזמן אחר כבר את המועד.
עתה נותרה בידיו ברירה אחת בלבד: שיקום עתה באומץ יעשה מצוות-עשה, גם אם נראה שהדבר בעבורו נבצר, מאד-קשה. מעשה ממנו (כנראה) אימה ופחד-מוות הוא פוחד. מה עוד שבנמצא אין איש אשר יתמוך בו, אותו יעודד.
לנו, לא חשוב כיצד או איך יבצע זאת, אם ירעמו או ישתקו בגִינוֹ המוזות, אם יעשה זאת עם או בלי נוכחות עד. העיקר שניפרד. אך דבר אחד מוטב-צריך להיות ברור, שייאמר בראש חוצות, אף אם ביהדות עליו חלה מפורשות תכלית איסור: טוב אם ידע כי גם במעשהו זה, אותנו, בלי כל ספק, לבטח, לא יצליח לאחד.
אך גם אם כך, שֶאָנָא, בל ימשיך לו, לא-יוצלח זה לרבוץ-לשכב במיטתו, עם מזכירותיו-מזכרותיו-זכרונותיו-חלומותיו לנסות להתמודד. זמננו וזמנו שללא-כל-צורך נמתח כמסטיק, מתארך-ארוך, כל-עוד הוא במשכבו-משכנו מתעקש בעקביות אותו למשוך. כל עוד מרקיב-מצחין הוא וממתין לנס בו (אולי?) יעמוד זמנו מלכת, מעורטל כעץ בסתו, בעת שלכת, כמו מי אשר כפאו השֵד. בחפּוּתוֹ ספק-רב אם אפילו הוא היום עדיין מאמין. כלום ייתכן כי לא נוכח, נשיא-פרחח, איך בעמו-ובעצמו קבל-עדה-עם-ועולם בגד-בוגד ?
איך מעשיו ומטרותיו שלו עצמו טִרְפֵּד ?
לנו, כאמור, כלל אין זה משנה, איך וכיצד פוחז זה יִתְעַנֶה, או איך את חייו, במו ידיו, יחליט לכרות ולקפד . אם יחליט לקפוץ מגג , יטביע עצמו באמבטיה (יחדיו עם חתולתו קטיה), באגם, בים, בצוותא עם יו-יו גם, עם כלי-מזונו-אוֹנוֹ-פִּינוֹ--זינו. אם ישרוף עצמו, יקפוץ-בשמה (לא "שְמַע") ויעלה באחד על המוקד, יתפלל ויתקרפד, או שמא אקדח-חָלוּד עשוי מתכת, לרקתו יצמיד-הצְמֵד. העיקר שבמשימתו ינסה וישתדל להתמקד.
אך בוודאי לא ייתכן כי אותנו לתעלולי מָרוֹת-שְרִירֵי-שְרירות-בררנות-בּוּרוּת-קרירות-שערורייתיות-קורת-רוחו של פִּין-פִּינוֹ ימשיך, בחתירה ללא לאות, להעביד ולשעבד ?
אנו מצידנו נסכים, נאות אפילו (גם אם יהיו כמה אזרחים שיזעקו: גוועלט ! הצילו!) להנציחו. לזכרו אנדרטה להקים, אף שעל חטא גדול-עצוּם עתה אנו מכים, להעמיד בעבורו של נואף-בלתי-עייף-חייכן-תחמן-תכססן זה גלעד.
גלעד בדמות-דיוקן-אֵיתָן-חַשְקָן-חייכן-חנפן-חמקן-פתלתל של שְמוֹק. שְמוֹק שיִזְדַקֵר, יִיתַמֵר, יתנשא, ירַצֵד וייראה עד למרחוק, הרחק-מעבר-קו-האופק, קו גבול. קו שלחצותו רק סומא בארובה עלול. יהא זה קו סגול, תכול, עגול, תלול או קו-ירוק.
נשים שמנות, רזות, מלאות, חשופות או אדומות חזה, מה שמכונה "נשות-מֶשֶק", מצויידות במיטב הַנֶשֶק, מזכירות נאמנות-שָשוֹת-לחֵשֶק, מבֵּיעוּתֵי-אֵימֵי-פְּחדִי וסִיוּטֵי שיעור גודלו וקומתו של גלעד זה, שאותן, רק בְּדַל וְצֵל מראהו מסוגל מיד לחֲנוֹק, הפוטנציאל ההרסני-הבתקני החבוי-גלוּם בו (מאד מפחיד! בכלל לא צחוק!), תרחקנה למראהו חיש-מהר משם, בקול נְהִי-ובְּכִי גדול, קול-זעקה-צווחה-צרחה-זוועה-אימה, קול נאקה, חָרוֹן וזעם, מלווה בהד עצום של רעם, שיאחוז בהן (לוּ יהי זאת רק הפעם!). בחלחלה-וחיל, שֶעוֹר-איש ואשה, אדם-חוה, ילד וילדה בקַלֵי-קַלוּת מַכְּחִיל, אֵימָה אשר רק פיל במרוצתו-מנוסתו יודע כיצד, איך להטיל - אותן, את נשות החֵשֶק, לקצה-עולם שְמוֹק-אימתני זה ירחיק לנצח, כאילו יש רק במראהו אות קַיִן וסימן היכר לרצח. לקצה-תבל אותן השְמוֹק דחוֹק-ידחוֹק.
גלעד אשר הזכר-יזכיר לכל נתין, קטין, אזרח יקיר, תושב בר-דעת תרבותי-ומיושב, לכל אדם באשר הוא שם, בקיבוץ, בכפר ובמושב. במושבה, בעיר, בכל יישוב ק
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מיכאל 22
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
מיכאל 22 |
|
23/05/07 13:52
|
|
|
|
|
גלעד אשר הזכר-יזכיר לכל נתין, קטין, אזרח יקיר, תושב בר-דעת תרבותי-ומיושב, לכל אדם באשר הוא שם, בקיבוץ, בכפר ובמושב. במושבה, בעיר, בכל יישוב קטנטון-פיצפון-זעיר, אפילו לבהמות, פר ופרות, שור, חמור וחמורות, סוס וסוסות (עם או בלי ריתמות), לכל חזיר וחזירות בדיר את חלקו של נשיאנו בחזון אחרית-ימים כביר-אדיר, חזון תעתועים, מיקסם שווא, בלתי-נדיר. לכל שְמוֹק-בעולמנו-זה הזכר-יזכיר, את אשר חווה פעם עם יקר-נבחר, עם סגולה, עם-תורה, עם-ספר (עם המתפלש עתה באפר), עם דָגוּל, עם מכיר-תודה-יקיר.
גלעד שגם לגויים יגלם וישמש עד. יהא נָאוֹר, ישתדל להיוותר ככל אשר אפשר בסדום להישאר טָהוֹר, יבקע כאור, יאותת כמגדלור, במצוקתם יראוהו אלו הזקוקים לו, טרם שיפלו לבּוֹר.
יען בהתפתלויותיו-שקריו-גחמותיו-תרמיותיו-כזביו וגיבוביו, עזרת עדת עורכי דינו ויועציו-חכמיו-מפולפליו, מבלבלי-מוחין של-כל בר-בי-רב, שָבַר נוֹאֵף זה את כל הכלים, הפך בריות במדינתנו למהלכין בצל-צללים, הפריך את חוק כלים שלובים, עורר קנאה גם בכלבים, גרם לנו, לכולנו, להיראות עתה, כה נכלמים-בושים-מבויישים-מבוזים-מתבזים, עלובים, כואבים ודואבים.
אכן, עייפנו גם עיוֹף, איך וכיצד שָחַק-אותנו-נשיאנו-גם-שָחוֹק, שמנו ללעג, לבוּז, לחוכא ואיטלולא, לקֶלֶס, לבדיחה, לשחוק. גלעד נעמיד לו בדמות-דיוקן-פִּינוֹ-"הַפִּין" (בסבלנות-רבה ליציקתו ובניינו המתן-נמתין) אפילו אם מחו"ל יופיע פתע רמטכ"ל, משה (בוּגִי) יעלון לדוגמא וכמשל, ויטען כי כל שנעשה, נועד בלבד לצורך "סְפִּין".
גלעד עצום-ענק-נישא-ניצב-איתן ורם אשר יישק גם לאֱלוֹהַ, ישקיף-ויתבונן עלינו מגבוה, יִשַק-יַשִיק ממעל לרָקִיע, אליו במהירות-אור ינסוק-ירקיע, נשים יותר כבר לא יפתיע.
גלעד אשר יזכיר לכמה מזכירות, אשר לתיזכורת כאובה כמסתבר הנן זקוקות, כמה רבות מהן בהגשמת חזון-חייו אכן הצליח להַרְבִּיעַ. איך וכיצד אותו מאומה, שום-דבר (אף לא בוּשָה), הרְתִּיעַ.
גלעד אשר בהשוואה אליו ייוותר המלך זרובבל אֲבֵל בצֵל, מגדל בבל לעומתו, גורד (שחקים) או הר-סיני יתמזער וייתגמד. ומעשי העם, חדוות מלאכת היצירה והבנייה, מחשבה בריאה ופוריה, קדושת-העשייה, תפארתה-של-מדינה, דימיון פורה-יוצר, שלא לומר טובת ההנצחה, ותפילה מלאה של הצלחה, ישמשו-יהיו לנו כעד.
איזה שֵד... ! ישיחו סבתות יקרות לנכדיהן ולנכדותיהן בבוא העת. איזה שֵד... ! היה לנו בשעתו בתור נשיא. הצמרמורת בגופנו, לאור קֶצֶב פעילותו, לא חלפה, עברה כל רף, שברה כל שיא. לא יאומן כי יסופר, עת נָאַף, איך את דמנו, בלי להניד עפעף, הצליח להקפיא !
...וכאשר בשורת-איוב, שנשיאנו הנואף החליט אכן להתאבד, אף אל אוזנם של גדולי-שופטי -הדור (אלוהים אותנו מפגיעתם ופסיקותיהם שָמוֹר-ישמור!), הגע-תגיע במועד, ויוודע אף גורלו, גורל-מר-אכזר של בן-אובד, שופטים שעל מלאכתם, בחריצות, בקנאות, בלי-התפרצות, בלי-מאמץ, שופטים שמעולם לא נס ליחם, מזגם הנוח, השלו, לא פס, לא קץ, אף לא נוּתַץ. שופטים שעל מלאכתם שוקדים-הרי-תמיד-שָקוֹד-שקד, לא מן הסתם, לא מן הנמנע, כי ביניהם, יִמצא אף מי שמעורו, מעור-פילו, סוף-סוף יגיח ויצא, כמו שלל ואתגר עצום, מצא הוא פתע ומוצא.
שופטנו יעשה כן, בין השאר, על מנת שלדורותינו הבאים יוגד, יובהר, יועבר ויסופר איך וכיצד אותנו לפחות (אולי בכל זאת ?) ניסה בתפקידו שופטנו הנָאוֹר והשתדל מאד-מאד, בכל כבוד-הוד-מאודו לאגֵד וללכד.
על כורסתו אותו שופט, בנינוחות, בנוחיות, בנהֱנוּת, בנהנתנות, במדושנות, בתועלתנות, במתינות, בעליונות, במשמעות, בעצלתיים
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מיכאל 22
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
מיכאל 22 |
|
23/05/07 14:30
|
|
|
|
|
על כורסתו אותו שופט, בנינוחות, בנוחיות, בנהֱנוּת, בנהנתנות, במדושנות, בתועלתנות, במתינות, בעליונות, במשמעות, בעצלתיים, בלי פִּיק-ברכיים, יתפרקד.
ובשלווה שמיימית-מֵימִית, שלווה קוסמית, שלווה אשר שְמֵי קוטב בקלות עלולה לקרוע, לבצוע ולפצוע (מה שאומר שאפילו שם, בקצה-עולם, אין בנמצא טיפת-חדוות-מרגוע), שלווה אולימפית-אלוהית-ניצחית-סמכותית-מרותית-ערטילאית, שלווה אשר תצנח על כל בשר ודם כרעם מגבוה, בדפי-נייר אשר בערמה ינוחו לפניו, אותו שופט יגהר (מאוּם ממנו הן לא נבצר), ישקע ויתמקד.
...ופתע, כמו מתוך שממה, קולו יבליח ויבקע, מחריד דממה, מוסיף-אֵימָה ומְצוּקָה למוּעָקָה, קול משקשק קמעה, יש מי אשר יגיד אף מפקפק, רוֹעֵד, אזרח מספר 1 הן לפניו (תרתי-משמע) ניצב-עומד.
שֶמָא יש ממנו בכל-זאת, קצת-מה לפחד ?
"בית משפט קמא זה מוצא, אף אם בהכרח בכך אינו חפץ-רוצה, לא כל שכן, הואיל ועד עתה, איש משופטיו את פיו אינו פוצה, כי במעשיך, נשיא-נוֹאֵף-טוֹרֵף-חוֹלֵף-לא-מתעייף-מחוייך-מזוייף-ומזייף, כל קו אדום וגבול חָצִית והנך חוצה.
ועל כן, לכן, בשמה של מדינה (שעד כה לרפובליקת בננות פורחת-מטוּפַחַת-מוצלחת-משובחת-משתבחת נחשבה האֲנִינָה), למענה, בעבורה, מסיבות שלמות, בריאות, רעות, הדדיות, ערבות, טובת הדור, שלמוּת וטוהר המידות, פתרון-חידות, חיסכון בוועדות, שְלוֹמָן, טוּב וחוֹם-לִבָּן של הפקידות, כמו גם להגנת הדרור, החופש, החירות, הנְאוֹרוּת - בית משפט קמא זה גוזר עליך - מספר ימים של עבודות שירות !"
...ולמען לא יישנו המעשים, בלי להסתמך שוב על ניסים, ייעשו עבודות אלו לא (חלילה) בקרב-במחיצת נשים, בכל מקרה לא מזכירות". אולם מדוע (שומו שמיים!) חולפות עתה בבהירות כזו במוח: תמונות גבעה גבוהה, עץ רענן, עם שאנן, אָחוּ ופָּרות-בשן ? פרות רועות בנחת, לכל אחת מהן יש (איזה?) תחת.
כמו לגימה של יין טוב בסיפור ישן נושן.
ואם תבונה, בינה בקודקודו של השופט שוכנת, פועמת, יוקדת, מתקיימת, לא אילמת, אדרבא, כוֹפָה, דחוּפָה, רועמת, ואין חפץ הוא לסיים דברו בנימה לֵאָה-רְצוּצָה-משעממת, כמו עץ שָתוּל על פלגי מים מטעמה של הקרן הקיימת, שכן גם את עצמו, בקרב עמו, חפץ-רוצה שופטנו לחיות-לראות-לתהות, לרַצות, להפיס ולאחד. בקול-מטיף-מוסר-זועף, זאת יאמר לו לנואף: איך ? איך וכיצד הצלחת, על חשבוננו וזמננו, זמן כה-רב, כך לכייף ?
גערת-קולו של השופט שבאולם בית המשפט כרעם-עז תתגלגל ותהדהד, תבטא לאשורן, כבנֵס בקיעת ים-סוף, עובדות כנֵד: "בינך-לבינינו, לדאבוננו, נשיא זכר-אכזר-קר-זר-מוזר-מְנוּכַּר-ומאובזר, אם לצטט דברי רחל משוררתנו, כבר מזמן אינה כרוּתה לה ברית ההד. קום-צא-נא, עזוב-את משכבך, בנשיאות אל תתן-תשליך יותר את יהבך. יען תם ופג מזמן זמנך. לך-לך, כי בארצנו, בעיני עמנו, בעינינו, הפכת עצמך לשֵד. שֵד מדִיר שֵנָה שאת מנוחתנו בימים ובלילות טוֹרֵד. שֵד עִמוֹ בלתי-ניתן כלל, אי-אפשר, להתמודד".
כך בקול שכמו עלה נידף ברוח, רעד, רועד, כמו מַפוּח, ימשיך-יאמר לנאד-נָפוּחַ-נֶעֱדָר-טִיפַּת-בּוּשָה-שְפַל-רוּחַ, השופט: "אכן, אמנם הפכת שֵד, שֵד לא בוֹדֵד, שֵד שוֹרֵד, שֵד מוֹרֵד, שֵד מוֹעֵד, שֵד שוֹדֵד, שֵד אשר פדחת רק יודע לגרד. שֵד מחריד, מטריד, מפריד, מפחיד, שעם המציאות כלל אינו רוצה-מוכן להתמודד, שֵד אשר אותנו יותר לא-מאחד, שֵד שֶמִין-זָמִין בעַם חפץ-מזְמִין, רק מעודד.
ומה שמצער אף עוד יותר, יאמר לו השופט, הוא כי דוגמא אישית, פסולה, קלוקלת לעמך נתת. מוֹפֵת שימשת לעשיית חטא. יען כמה מתושבי-ארצנו את מעשיך
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מיכאל 22
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
מיכאל 22 |
|
23/05/07 21:55
|
|
|
|
|
ומה שמצער אף עוד יותר, יאמר לו השופט, הוא כי דוגמא אישית, פסולה, קלוקלת לעמך נתת. מוֹפֵת שימשת לעשיית חטא. יען כמה מתושבי-ארצנו את מעשיך הפכו לסֶמֶל ולדֶגֶל. יש מביניהם כאלה העולים אף אל משכבך לרגל. איך וכיצד הצלחת בארצנו, להביא לשיא חדש נִיאוּף, זִיוּף, כָּזָב, מִירְמָה, כְּלִימָה, בּוּשָה, זִימָה ושֶגֶל ?"
אזרח-קטן, קטנטון-פיצפון, האם מוצאים חן בעיניך דבריו-של-השופט ? נימתם ? תוכנם ? הטון ?
כלום מוצא הִנְך בדברים הללו פיצוי לסֵבֶל ? סיבה לאֵבֶל ? ייתכן, אולי, מטמון ? האם יש לך בכלל דעה ?
או שמא, מבית-משכב-משכן-נשיא, ממתין-ומצפה אתה להודעה ?
מה חושב אתה אזרח על כך ? כלום ייתכן כי הנושא, עם פעמי הזמן, אכן נמרח-נדחק-נמחק-נשכח ?
הכל כאן, לפי שעה, בינתיים, רק עורבא-פרח ?
אנא אֱמוֹר-נא, אזרחון, בלי חנפנות, בביטחון. ללא-חינחון, בלי-מורא. (אנא-זכור-נא-את תורתנו. אנא-זכור-נא את התורה).
אנא ספר-לנו, אנא-הגד.
ט"ו בשבט הגיע... הנה פורח לו שָקֵד.
בְּרִית הַהֵד
בְּרִית הַהֵד הַכְּרוּתָה בֵּינֵינוּ
לֹא יָכְלוּ לָה צִבְאוֹת היָמִים,
עוֹד מֵאִיר בִּתְהוֹמוֹת לִיבֵּנוּ
זֵכֶר "אָז" רָחוֹק וְתָמִים.
עַל הָהָר הֵם עוֹמְדִים הַשְנַיִים,
גִיל חַיִים בָּהּ פּוֹרֵץ וּמַמְרִיא,
הוּא חִיוֵור וְעָמוֹק-עֵינַיִים,
חֵן שָקֵט שֶל נַעַר עִבְרִי.
הוּא אוֹמֵר לָה: "קוֹלֵך כְּמִקֶדֶם
קוֹל רוֹעִים בְּהָרֵי יְהוּדָה",
מַהוּ סוֹד הַנִיבִים הַלָלוּ,
לְהַרְקִים בַּלֵב אַגָּדָה ?
מַה סוֹדָם כִּי לִיווּ אֵת שְנֵינוּ
בְּאָרְחוֹת גוֹלָה נְשָמִים,
וְלַבְּרִית הַכְּרוּתָה בֵּינֵינוּ
לֹא יָכְלוּ צִבְאוֹת היָמִים ?
רחל
ג' שבט, תרפ"ח
19. ''...נשיא המדינה מגלם באישיותו את אופיה של המדינה'' (!!!!!!!!!)
מישאל חשין, בשבתו כבג''ץ, 23/01/07 23:51
כל מילה מדוייקת, הנשיא הנוכחי משקף את אופיה של המדינה אשר ממהרת לבעול או לאנוס כל אזרח תמים אשר שם את מבטחו במוסדותיה!!! הנשיא אולי יעוף אבל העם חייב להתפכח! 25. לקצב הז יש לו עור של פיל. הפרסים קוראים לזה בשפתם ''גושתי-כר'' ל"ת
ירושלמי ותיק, 30/01/07 21:48
22. מה המושג לא היה קים בחוק? אז מי ומתי המציאו אותו ?
מה בדיוק הולך, פה ? ? ? ? ? ? ? ? ? ?, 30/01/07 21:37
כך הדיוק מתנהלת לה המדינה. זה אולי לא קריטי כשמדובר ב''נבצרות'' הנשיא. אך ראינו
מה זה עושה לממשלה ולצבא.
21. הנשיא קצב מצפצץ על כולנו !!!!!!!!!! ל"ת הדובר המסור, 30/01/07 21:36
20. כשחמש עשרה נשים אומרות שהטרדת אותן למי אני צריך להאמין? ל"ת בתרי זוזי,30/01/07 21:33
19. האם הנשיא מוכן להיבדק במכונת אמת ? ? ? ל"ת סקרנית, 30/01/07 21:22
הצחקת את קצב... ל"ת דעתן, 30/01/07 21:26
16. משפט שדה - מותר. ומה עם ראש הממשלה? וויקה, מרכז, 30/01/07 21:10
מה עם התיקים הפליליים שלו ? או שלהבדיל מנשיא הוא זכאי עד שיוכח אחרת ? ומה תגידו אם אחרי משפט ארוך עד אין סוף לא יוכח שום דבר ?
תגידי, על נורמות ציבורית מינימליות שמעת? ל"ת תרבות שלטון, 30/01/07 21:20
15. הכנסת שבחרה את קצב לנשיא צריכה להכות על חטא!!! ל"ת בושה ידועה מראש, 30/01/07 21:06
הכנסת עלולה לדרוס את הדמוקראטיה היילי, מרכז, 30/01/07 21:20
אם יעבור חוק בחירה לא חשאית של שימון-החתרן. זאת תיהיה הבושה והפשע !
14. לחוקק מיד ח
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מיכאל 22
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
נורי מור |
|
25/05/07 00:17
|
|
|
|
|
|
קצב צריך להיאסר אבל אתה כל כך עלוב.....
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
נורי מור
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אוהב חתולים |
|
24/05/07 00:02
|
|
|
|
|
|
מספיק שיתאבד. הוא הרס מספיק חיים של בני אדם. אין צורך להוסיף הרג בעלי חיים
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אוהב חתולים
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
דניאלה 44 |
|
23/05/07 13:40
|
|
|
|
|
"נָשִיא" נִקְלֶה, נִבְזֶה, נֶאֱלָח, מְתוֹעָב, מְשוּקָץ, נָבָל, שָפָל, מְנוּוָל, בְּנִיאוּף ומִין סַמְכוּתִּי-מָרוּתִּי מְגוֹאָל
24. קצב מזהה אדישות בציבור קצב יבין כשהציבור יפגין ליד המשכן ופשוט לגרש אותו רק כך יבין, 28/09/06
יש לנו, לְדַאֲבוֹנֵנוּ, "נָשִיא" נִקְלֶה, נִבְזֶה, נוֹאֵף, נֶאֱלָח, מְתוֹעָב, מְשוּקָץ, שָפָל, מְנוּוָל, זוֹל-מְזַלְזֵל-מְזוּלְזָל
בְּנִיאוּף ובְּמִין-סַמְכוּתִּי-מָרוּתִּי דָגַל, טָרוּד-עָסוּק דָבֵק הַנָבָל - בּוֹ מְגוֹאָל "נָשִיא" שְלוּח-רֶסֶן, שֶאֵינוֹ-יוֹדֵע-גְבוּל, בְּלִי עַכָּבוֹת-מְצָרִים-מַעֲצוֹרִים, ללא-כָּל שְלִיטָה בְּעַצְמוֹ ובּיְצָרִים, ללא טִיפַּת-סְייג, בְּלִי שוּם אֲבָל (כַּמָּה חָבַל !)
אָמְנָם, עֲדַיִין לֹא הגִיעָה עֵת, לוֹמַר עליו "קָדִיש" (פִּיש... פִּיש... פִּישְפֵש... פִּיש ! קִישְטָה ! קִישְטָה ! חִיש !),
ועוֹד לא באה השעה לקרוא עליו פסוקי תהילים, "אֵל מָלֵא רַחֲמִים", בָּרוּך שֶפְּטַרָנוּ, ז"ל
אך לפחות נאמר עתה שיש מאד להצטער עַל כִּי "נָשִיא" קוֹדֵר, נוֹאֵף-עָרוּם-תַּחְמָן-חַרְמָן-הוֹלֵל-שָפָל-אוּמְלָל
שֶרַק לִשְאוֹף-לִרְדוֹף נָשִים-שְמָלוֹת (בימים כבלילות), נָכוֹן היה בתַפְקִידוֹ, יָכוֹל, מוּכָן, וּמְסוּגָל
סִיפּוּק אִישִי בִּלְבַד חִפֵּש (מֵזִין-טָעִים עָרֵב לַחֵיכּוֹ כְּמוֹ אֲרוּחָת-שַבָּת עִם קִישְקֶע וְחָמִין), בְּמִין לִשְמוֹ דָגַל
בִּהיוֹתוֹ סוּפֶּר-שָגָל, לתַּאֲוַות-בְּשָרִים הִתְמַסֵר-הִתְמַכֵּר כְּמוֹ דָג לגַל, חֵירוּת מעוֹבְדוֹתָיו נִשֵל-גָזַל,
פִּינוֹ-תָּסַס-הִשְפְֹרִיץ-נָזַל בְּלִי-הֶרֶף, נִיאוּף בִּקֵש לַמְרוֹת וְחֵרֶף אֶל מִין בִּלְבַד (הַיִיתָ מַאֲמִין?!) כַּמַהּ-שָאַף-פָּזַל
אֵיך... אֵיך... אֵיך... וְכֵּיצָד זְמָנוֹ בְּ"כִּיבּוּשָיו"-מַבּוּשָיו לא תָּם ? פָּסַק ? לְאַלְתָּר-הוּפְסַק ? אָזַל ?
אֵין סַפֵק כִּי צַעַר רב מְאֹד נִצְטַעֵר עַל תְקוּפָתוֹ, בֶּגֶד נִקְרַע, נֵשֵב "שִבְעָה":
"אָכֵן דַלָּה מאֹד יָדַעְתִּי זֹאת הַאֵם ...רַק בְּכִי במִיסְתָּרִים עֲלֵי ענְיֵיך" "יָבֵש חָצִיר... צִיץ נָבַל..."
יש לנו "נָשִיא" שֶבִּיְסוֹדוֹ הִנוֹ פָּגוּם, עָגוּם, רָקוּב, נָבוּב, עָזוּב, קָזָנוּב, שָנוּא, בִּלְתִּי-אָהוּב
עם עֶשֶר {10!} מעוֹבְדוֹתָיו במִשְכָּב-מִשְכָּן שָכַב, אָכֵן אִיש-קָלוֹן-הַרְמוֹן-מִירְמָה-שָפָל-חָצוּף-עָלוּב
מאָז בָּחַר לִיצוֹר דְמוּתוֹ ודְיוּקָנוֹ בְּצֶלֶם פִּין, פִּין-פִּינוֹ (פִּין המִשְתוֹקֵק, יֵגֵע ומְחַפֵּש רַק מִין זָמִין)
הָפַך "נָשִיא" זְנוּתִּי, גְנוּתִּי, דָאוּב, שָקוּף, פְּרַקְדָּן שָכוּב, כָּל-כָּך עָצוּב, מְאֹד-מְאֹד כָּאוּב
חֵרֶף היוֹתוֹ חוֹשֵב עַצְמוֹ לְמִישֶהוּ דָגוּל-נִישָא-מעַם-נִדְרָש-נִכְסָף-מְיוּחַל-חָשוּב
מָלֵא הַלֵב וּמִתְמָלֵא לְנוֹכַח צֵל-מַרְאֵהוּ בִּתְחוּשוֹת קָשוֹת ורְגָשוֹת עַזִים שֶל בּוּז, בּוּשָה, כְּלִימָה, בְּחִילָה, חַלְחָלָה, שְאַט-נֶפֶש, גוֹעַל-שִיא, תֵיעוּב.
13. קצבבא מכלום וחוזר לכלום...... Miki, 20/09/06 21:57
קצב מבזה את מוסד הנשיאות ל"ת גם אם הוא זכאי, ראוי שיתפטר, 20/09/06 21:50
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דניאלה 44
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
גני קולוג |
|
23/05/07 16:34
|
|
|
|
|
|
מה שבטוח הוא ששרירי האגן של המערכת המשפטית נחלשו מאוד, וכדאי שהיא תתחיל להשתמש ב"שיטת פאולה" ועד שהשיטה תשפיעה, כדאי שתשים לעצמה חיתול רב-שכבתי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גני קולוג
|
|
|
|
|
|
| 11 |
|
|
Boaz |
|
25/05/07 08:53
|
|
|
|
|
|
קצב צריך לנצל את מעט הזמן שברשותו בו הוא עדיין חפשי לנוע כרצונו ולטוס לאירן ושם לבקש מקלט מדיני בטענה שבישראל מתנכלים לו כי הוא פרסי .....
אחמדיג'אן ושות' ישמחו לקבלו בשל האפקט התעמולתי, והוא יחסוך מעצמו משפט מביש וישיבה בכלא ...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
Boaz
|
|
|
|
|
|
| 12 |
|
|
די לנוני מוזס |
|
26/05/07 18:56
|
|
|
|
|
|
|