ביידן מחצין אינטליגנציה רגשית גדולה (אביגיל..), אך בגלל מחדלו גואה במשמרתו האנטישמיות בקמפוסים כשיחזרו חטופים, נראה אנשים שבורים גופנית ונפשית; סינוואר ימשיך להחזיק חלק מהחטופים ...
בימים שבהם טוענים רבנים כי ישנה הגנה מיסטית-רוחנית שהיא בלבד זו ששומרת על עם ישראל מפני אויביו כדאי לעיין בפסוקי קריעת ים סוף - שעל-פי המסורת אירעה בשביעי של פסח - ולראות שאפילו רי...
האנטישמיות הגואה באוניברסיטאות בארה"ב ביחד עם המלחמה המתמשכת, גורמים לפקפוקים בצדקת הדרך מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
ב-1920 צידד זאב ז'בוטינסקי בחיזוק הגליל העליון ואם אי אפשר לחזק אז לסגת. נסיגה היא מהלך צבאי לגיטימי ולעתים גם חיוני. חבל לדוגמא שצה"ל לא נסוג מן המעוזים לאורך תעלת סואץ בפרוץ מלחמת יום הכיפורים. במחדל זה הוקרבו לוחמי המעוזים לשווא. מנחם בגין, אריק שרון ובנימין נתניהו החליטו מה שהחליטו במצב שונה לחלוטין - ויתור על שטחי מולדת כדי להימנע ממלחמה. גם יצחק רבין ושמעון פרס שלא היו תלמידי ז'בוטינסקי נהגו כך בהסכם אוסלו. אין לגזור אותו דין על מהלכים אחרונים אלה ועל גישתו של ז'בוטינסקי שהיה הוגה הציונות האסטרטגית שאיש מן המנהיגים אחריו לא הבין וכמובן לא אימץ.
זה בדיוק העניין: נסיגה צבאית אינה בריחה אלא מהלך לגיטימי כפי שאתה אומר. ואולם כאן מדובר בנקודות התיישבות, וברור שכך גם לגבי סיני ב-82 וגם לגבי גוש קטיף.
שלום,
מה שכתבת על הנסיגות והוויתורים המבישים של נתניהו הם דברים נכונים.
נתניהו מפקיר את שטחי יהודה ושומרון, הגליל והנגב לערבים אשר בונים כאוות נפשם וגוזלים את הארץ מהיהודים.
אבל איני רואה כל קשר בין עמדתו של ז'בוטינסקי בשאלת הגליל העליון
לבין מה שעושה הליכוד ובמיוחד, לבין מה שעושה נתניהו.
הפרשה המתוארת במאמר אינה ידועה ברבים ואינה מוכרת לאנשי בית"ר-חרות-הליכוד.
הם אינם משננים את פרוטוקולי הישיבות של פעם לפני שהם עולים על יצועיהם לעת ערב. הם אינם חיים או פועלים לאור אירוע היסטורי, כזה או אחר, ואין זה חלק מהמורשת האידיאולוגית של ז'בוטינסקי.
ההיפך מכך הוא הנכון - הם יודעים כי ז'בוטינסקי היה תקיף וחזק, ואם הם מבצעים נסיגות והפקרת הארץ הם יודעים כי הם פועלים בניגוד לדרכו של ז'בוטינסקי.
הפרשה מתארת הערכת מצב לגבי סיכויי העמידה של המתיישבים מול כוחות חזקים מהם בהרבה. מותר גם לאידיאולוג נוקשה לחשוב שהמצב הקשה מחייב נטישה, במיוחד כאשר האלטרנטיבה היא השמדה והרג של היהודים. זה שהוא טעה מצד אחד, ודעתו נותרה במיעוט מצד שניי הם דברים משמחים.