|
|
|
אלי אלון
בכתב התביעה נאמר כי התובעת תמר ליפשיץ הוצאה יחד עם עוד שישה נערים ונערות מן המוסד "משום שיש להם דעות קומוניסטיות והם קשורים למפלגה הקומוניסטית"
|
|
|
|
|
דן מרגלית
אני? בגילי? להגן על שבתאי? למה בדיוק? על ששמר על זכות השתיקה כאשר נוער הגבעות השתולל ביהודה ובשומרון נגד אוכלוסייה פלשתינית?
|
|
|
|
|
עידן יוסף | 
המגפה שהשמידה את קיפודי הים באילת התפשטה לאוקיינוס ההודי ומאיימת להשמיד אוכלוסיות קיפודי הים בכל העולם  קיפודי הים נחשבים ל"שומרים" של שוניות האלמוגי. החוקרים מתריעים: מדובר במגפה...
|
|
|
|
|
איתמר לוין
שתי תביעות קטנות נגד חברות תעופה מגיעות לרשם הבכיר שרון קרן, אשר עם הכנה מצוינת, התמקדות בפרטים החשובים וסבלנות רבה מצליח להוביל לפשרות בתוך רבע שעה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
דיפלומטית, פוליטיקאית אביטל קולט (ילידת 1.5.1940), רומניה. בשנת 1950 עלתה ארצה עם הוריה. דיפלומטית ופוליטיקאית ישראלית.
|
|
|
|
|
|
|
רב, פוליטיקאי יעקב אביטן (נולד: 5 במאי 1970), פוליטיקאי ישראלי ששימש כשר לשירותי דת, חבר מועצת העיר אשקלון מטעם סיעת ש"ס, סגן ראש העירייה ורב המועצה אזורית חוף אשקל
|
|
|
|
|
|
|
כלכלן ישראלי יאיר אבידן (נולד: 25 בדצמבר 1959), כלכלן. במאי 2020 החל לכהן בתפקיד המפקח על הבנקים בבנק ישראל. מכהן כיום כחבר בדירקטוריון של נימה, חברת הפינטק מקבוצת
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
א.ג |
|
24/08/06 21:46
|
|
|
|
|
שנכתבו עד כה.
המצב בצה"ל אותו מתאר עו"ד מכנס נכון מאוד.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
א.ג
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
הניה |
|
24/08/06 22:30
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
אהוד מרסל |
|
24/08/06 23:00
|
|
|
|
|
|
מאחר ואני אב לבן שמשרת ביחידה לוחמת .נראה לי בלשון המעטה שאין לך מושג על מה אתה מדבר.הבן שלי עבר טירונות בשיבטה שבו התנאים היום הם הרבה יותר גרועים ממה שאני שירתתי באותו בסיס לפני 30 שנה. בני כמו שאתה מתאר היה ילד של שוקולד לפני הגיוס ולתדהמתי לפני עיני הוא צמח ללוחם. כשנחטפו החיילים בתחילת הלחימה בני שירת בעזה ומייד לאחר החטיפה הוקפץ עם כל הסוללה במטוסים לגבול הצפון ומאז ועד לתום הלחימה החברה של הסוללה ישבו בתומ"תים וירו ללא הפסק לעבר החיזבללה . הם ישנו מקסימום שעתיים בלילה וישבו סגורים בכלים עם כל הריח והסירחון של אבק השריפה קרוב לחודש.איך הגעת למסקנה שהם חיילי שוקולד.חייל שוקולד לא יכול לחיות בתנאים כאלה. אולי תספר לקוראים איזה עבר הירואי היה לך שככה אתה משמיץ את הלוחמים של היום.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אהוד מרסל
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אבי קרן |
|
24/08/06 23:40
|
|
|
|
|
גם אני אב לבן המשרת בצנחנים, דברי הבקורת שלך על לוחמי צה"ל יותר ממופרכים, הם מבוססים על תקשורת חובבנית, על דברי רכילות, ועל הגיגי לב.
הלוחמים של היום טובים מאיתנו.הבקורת הנואלת שלך היא אופיינית לזקנים כלפי הצעירים, כמו אברהם שפירא שאמר "זה נוער זה...זה חרה". או דברי הלעג כלפי "דור האספרסו".
עו"ד מכנס הנכבד, אם אתה מייצג בצורה כזאת את האינטרסים של לקוחותיך אז אבוי להם ואבוי לך.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אבי קרן
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
jj |
|
24/08/06 23:28
|
|
|
|
|
You are confusing two different things.
One is training the soldiers to their best physiological level. In this case "the more the better" is NOT a good rule. Much more is known about physical exercise now than thirty years ago. You bring the example of stress fractures: the reality is that if you train carefully, a soldier who 30 years ago would have washed out and been sent off as a jobnik can now be an effective combat soldier, and his ability to perform and withstand stress can be improved a lot.
There are physiological realities which are hard facts and you cannot change them by giving orders even if you have lots of stars on your shoulders.
The second issue you bring up, of commanders worrying too much about lawyers and newsmen and parents, is a different business. Here you are on more solid ground.
A story from the US may be instructive. A few years ago some people from the West Point class of 1960-something went to the commandant to complain that the soldiers today are too spoiled. In particular they were concerned that the integration of women in West Point had ruined the military toughness of the place. The commandant prepared a response, and his first slide compared the PHYSICAL training of today's women to the physical abilities (running, weight-lifting, pushups) of the men in the class of 1960-something. The WOMEN now were way ahead of the MEN then. He then said if they liked he would also show how much the academic level had improved, but the class of 1960-something said thank you very much,congratulated him on the performance of the cadets, and went home .
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
jj
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
מנגו לואיד |
|
24/08/06 23:50
|
|
|
|
|
|
שנים, אם החיילים לא יפסיקו להיות כוסיות והמפקדים הבכירים יפסיקו לדאוג לתחת שלהם הצבא לא יתאושש
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מנגו לואיד
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
כפיר כהן |
|
25/08/06 04:53
|
|
|
|
|
מר מכנס,
אינני יודע מי אתה, מה השתייכותך הפוליטית או מהי השכלתך - אבל איש משכיל ובוגר בנפשו היה יודע שלא לנצל מקרה טרגי זה, מותו של איתי - אחד מחברי הכי טובים, למען השמעת גערות פוליטיות!
איתי, אהב את מדינתו, את צבאה, והוא אכן קורץ מהחומר המשובח ביותר! זה שממנו נוצרים מנהיגים חיוביים, לעומת אלה שאתה מאסת בהם.
איתי חלם על קורס הטייס, ורק חיכה לקבל את כל מה שלצבא יש להציע לו, והדבר היחיד שביקש, שביקשה אימו, ושציפו חבריו - הוא שהצבא לעולם לא ישים אותו בסיכון מיותר, וזה היה סיכון מיותר!!! אני בטוח שכאשר צפית בילדיך גדלים ורצית להכשירם לעולם שאליו הם נכנסים לא הדלקת גפרור מתחת לאצבעם עד שתכרך בכדי שילמדו שחם הוא.
וזה המיקרה, כל ניסיון להשליכו לכיוונים אחרים יעלה חרס כי לא נכון הוא.
לגבי "השינוי הערכי שמדינת ישראל זקוקה לו" לפי דבריך,
אחד הדברים האחרונים שאמרתי לאיתי לפני הגיבוש היה שחיים צבאיים הם לא החיים שאני הייתי בוחר עבורו...
במדינה מתוקנת, טובי בנינו לא הולכים להילחם!!! במדינה מתוקנת ילדים לא גדלים לתוך מציאות שבה הם רוצים להילחם, ובמדינה מתוקנת לא נוטלים סיכונים מעבר לבדיוק מה שנדרש.
אתה רוצה צבא קשוח, שנכון לכל אתגר, לכל הר, עמק, כפור ושרב???
תחזור לספרטה!!!
אני רוצה צבא של אזרחים, שחושבים על מה הם משאירים בחיים ולא על מה הם יכולים להרוג!
אני יודע, שאם אכן אתגייס לצבא בשנה הקרובה, אני אהיה אדם - אזרח - חייל
בסדר הזה...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
כפיר כהן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
humanape |
|
25/08/06 11:38
|
|
|
|
|
תפקידו היחידי של חייל הוא להרוג, ובכל תפקיד עליו להיות מכוון אך ורק למטרה זאת. הוא לא משרת בצבא על-מנת להוכיח שהוא ראוי לאביו או ל'הגשים' את חלומותיו. אם אלה במקרה חופפים לתפקידו הצבאי - מה טוב.
תפקידו היחידי של צבא הוא לנצח במלחמה. מן הראוי שאבודותיו יתכנסו להערכה הסטטיסטית המקדמית. אך עלין להשלים את משימותיו ויהי מה.
אין משמעות לחייו של הפרט לשימור השרדותה של מדינה.
לצערי הפנמת את יסוד החינוך הפוסט-מודרני, כמדומני שלאנשים כמוך התכוון הכותב.
נ"ב - מסכים עם הכותב המבקש להפריד בין הגישה הפיסיולוגית לנחנחות המנטלית.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
humanape
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
איש המזה"ת |
|
25/08/06 12:31
|
|
|
|
|
|
שוייץ, הלואי והיינו. כאן במזה"ת, אדוני, אנחנו חייבים לחיות בתנאים "ספרטנים". אחרת אין לך מה לחפש פה.אגב, הכותב הדגיש שאפשר להוציא חיילים טובים ע"י מפקדים קשוחים אך אנושיים. יש שילוב כזה ואני מעריכה מאד אנשים כאלה. בני, למשל, הם חיילים מסורים ויעשו הכל למען המדינה המתגוננת. עם זאת הם בני אדם אנושיים הגונים והומניים מאד.הם יודעים להבדיל בין ערבי בשעת מלחמה וערבי בשעת שלום. הם לא "עם רצח בעיניים".
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
איש המזה"ת
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
יאיר לוי |
|
25/08/06 08:48
|
|
|
|
|
|
מוצדקת ביותר לפעירת פצעים בלב העם. התנסחות המחבר מוזרה ומקוממת.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יאיר לוי
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
מרקו מ כץ |
|
25/08/06 08:49
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
ט.ג.מ. |
|
25/08/06 10:33
|
|
|
|
|
אפתח ואומר, שמאמרך הנוכחי, כמו קודמיו, מצית בלבי קנאה. הכתיבה המשובחת והסגנון העשיר והשוצף שלך צריכים לעורר התפעלות גם בלב מי, שאינו מחזיק בדעותיך.
וכפי שהבנת בעצמך- אני חולקת על טענותיך.
אין כל רע במשמעת צבאית הדוקה, ביחוד בצבא פעיל כמו זה שלנו, שחייליו מצווים להישמע להוראות הבכירים מהם.
אולם, יש להבחין בין הטלת משמעת לבין הפקרת חיילים לחום, להתייבשות בצמא, למחסור במזון ובאמצעי קיום בסיסיים ולרשלנות פושעת של מפקדים חסרי אחריות. אנחנו עדים לתופעות המחפירות הללו לא מהיום. הצעיר בגיבושון אינו החייל הראשון בצה"ל, ששילם בחייו בגין רשלנות כזו מצד מפקדיו. יש עשרות, אולי מאות דוגמאות כאלו. ולא רק להתייבשות בצמא, אלא גם לסיכון חיים (רולטת הרשת המפורסמת בחיל האויר, למשל) ואפילו להתעללות נפשית. ואם שכחנו לרגע את הפרשות העגומות הללו, הרי באה מלחמת לבנון השניה, על חייליה המורעבים ולימדה אותנו, שבמדינת ה"אל-תסמוך-על-אף-אחד" שלנו, דבר לא השתנה.
לא ברור לי, כיצד אתה קושר את התופעות הנלוזות הללו להטלת מרות לגיטימית ולחינוך חיילים מפונקים. האם חייל רעב שלשונו מתנפחת בצמא הוא בגדר "ילד מפונק וחסר משמעת", אם הוא מוחה על כך? או אפילו, שומו שמיים, מתקשר להוריו כדי שימחו במקומו? ומה הקשר בין זה לבין משמעת וחינוך מיליטארי ראוי? מה אתה מצפה מחייל כזה? שייפח את נשמתו ועל ערש דווי עוד ילחש בשפתיים סדוקות: "טוב למות בצמא בעד ארצנו"?
דומני, שאתה מעניק משקל רב מדי לעניינים פורמליים, חיצוניים ומתעלם מהמהות ומיצר הקיום, שגוברים על כל פורמליסטיקה פיקודית באשר היא.
ואגב- חיילינו, גם הצעירים, הוכיחו אומץ, גבורה ופטריוטיזם במלחמה האחרונה, למרות חינוכם הלקוי.
ואגב נוסף בעניין ספרי מופת על מלחמות ומשמעת צבאית: האם קראת את סיפורי חיל הפרשים של יצחק באבל? ובייחוד את "מותו של דולגשוב"? אם לא- מהר וקרא.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ט.ג.מ.
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
מורה ואמא של חיילים |
|
25/08/06 12:18
|
|
|
|
|
|
קשים ומפרכים יותר, כך הסכויים שלו להצליח וגם להשאר בחיים בשעת קרב טובים יותר. וככל שמתיחסים לחיילים כפי שמתואר בכתבה כך סיכוייו להצליח ולשרוד קלושים יותר. (אגב, נכון גם לגבי הורים לידים בבית בספר. הפינוק הזה, אגב, מתחיל שם).
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מורה ואמא של חיילים
|
|
|
|
|
|
|