|
|
|
דן מרגלית
שלושה או חמישה ימים לפני תאריך היעד לפקיעת האולטימטום בנימין נתניהו יחריף את העימות בגליל העליון ממנו נסוג בבושה ובבושת פנים ובחרפה
|
|
|
|
|
רפי לאופרט
העולם האנושי הוא הוויה דינמית והתהליכים המתפתחים בו נגזרים מאינטגרציה של מהלכים רוחניים וחומריים עם השפעות מן הטבע שמעצבים במשותף את תנאי הסביבה בהם מתקיימת החברה האנושית - מתפתחת ...
|
|
|
|
|
רון בריימן
אסור שחיילי צה"ל ישמשו מגש הכסף להשלטת המחבלים "הטובים" של אש"ף - הארגון לשחרור פלשתין (כולה! מן הים עד הנהר!) - על המחבלים "הרעים" של חמאס  מטרתם זהה.
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
אנשים בבזל לא בדיוק מבינים את פשר מלחמתנו בטרור הם, כמו בית הדין האנטישמי בהאג ניזונים בערוצי הטלוויזיה ממראות ההרג וההרס בארץ החמאס
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
דיפלומטית, פוליטיקאית אביטל קולט (ילידת 1.5.1940), רומניה. בשנת 1950 עלתה ארצה עם הוריה. דיפלומטית ופוליטיקאית ישראלית.
|
|
|
|
|
|
|
רב, פוליטיקאי יעקב אביטן (נולד: 5 במאי 1970), פוליטיקאי ישראלי ששימש כשר לשירותי דת, חבר מועצת העיר אשקלון מטעם סיעת ש"ס, סגן ראש העירייה ורב המועצה אזורית חוף אשקל
|
|
|
|
|
|
|
כלכלן ישראלי יאיר אבידן (נולד: 25 בדצמבר 1959), כלכלן. במאי 2020 החל לכהן בתפקיד המפקח על הבנקים בבנק ישראל. מכהן כיום כחבר בדירקטוריון של נימה, חברת הפינטק מקבוצת
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
פטריוט ישראלי |
|
10/03/07 11:03
|
|
|
|
|
|
בתי המשפט בפסיקתם בעצם מעודדים את חברות הביטוח, וחברות מסחריות אחרות, וגם משרדי ממשלה, להתעמר באזרחים ובלקוחות ומונעים מהם לקבל את המגיע להם, מאחר והם יודעים כי בבית המשפט הם יכולים ובמקרה שיפסידו את התיק, אז יחזרו לנקודת ההתחלה וישלמו מה שהיו צריכים לשלם ממילא. טוב היה אילו השפט במקרה דנן היה מחליט על סכום פיצוי על עוגמת הנפש ופיצוי עונשין של כ- 100000 ש"ח. וכמובן שיותר עורכי דין היו במקרים אלה מוכנים להופיע ולהציג את האזרחים בעבור אחוזים מהפסיקה. אז ההינו רואים כי אותם חברות ומוסדות היו מבצעים את חלקם בהתקשרות עם מהאזרח או הלקוח ונמנעים מלהגיע לבית המשפט. יש לזכור כי אלפי אזרחים לא מקבלים את מה שהיו צריכים לקבל על פי חוק וההסכם ומחוסר זמן וברירה ובגלל פסיקת בית המשפט מגיעים עם החברות לפשרה מאונס.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
פטריוט ישראלי
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
שמחה ניר, עו"ד |
|
10/03/07 12:52
|
|
|
|
|
השופט רצה להגן על התחת שלו, סליחה: על היד שלו, מפני הגודעין.
הוא חשש שאם הוא יחטיף לחב' הביטוח את כל מה שמגיע לה, היא תערער - לפחות בגלל האגו - והתוצאות מי ישורן.
ראו כאן.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שמחה ניר, עו"ד
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
שמה, עורך-דין |
|
10/03/07 17:46
|
|
|
|
|
על פי הכתבה, אני מניח שלא היתה מחלוקת בדבר שווי התכשיטים שנגנבו, אלא רק בשאלת הבעלות בהם: של המבוטח או של לווים עלומים, ש/הפקידום בידיו בטוחה להחזר הלוואות. אגב, הביטוי "שוק אפור" אינו ביטוי מגונה, ומתן הלוואות בריבית אינו מהווה עבירה אם הדבר אינו כרוך באיומים, בסחיטה או באלימות. יש בישראל החוק להסדר הלוואות חוץ-בנקאיות, שעצם קיומו מהווה אות לכשרותו של עיסוק זה.
לא ברור לי מדוע השופט לא קבע, שהמבוטח היה זכאי לתגמולי הביטוח גם אם צדק החוקר בהשערותיו הדמיוניות. הרי אם התכשיטים הופקדו בידיו של המבוטח, היה לו בהם אינטרס ביטוחי שכן אובדנם גרם לו נזק: בבוא הלווה לפרוע את ההלוואה, היה על המבוטח להחזיר לו את התכשיטים, או את שוויים אם התרשל בשמירתם. לכל היותר יכלה חברת הביטוח לטעון, כי על המבוטח לגלות את זהותם של בעלי התכשיטים, כדי למנוע כפל תשלום. אך גרסת החברה לא יכלה להעמיד לה עילה להתחמק מתשלום ערכם של התכשיטים.
פסק הדין תמוה מאוד, דוקא מאחר שהשופט גולדס הוא יודע-דין וחריף. במקרה שתואר, היה מקום לחייב את חברת הביטוח בהוצאות המשפט לדוגמה, בסכום גדול, דווקא על פי הגרסה שהשופט אימץ: העובדה שהמבטח העליל עלילת-שווא על המבוטח, ללא כל ראיה מוצקה, הצדיקה חיובו בהוצאות כבדות ולא 5% בלבד.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שמה, עורך-דין
|
|
|
|
|
|
|