w, News1 מחלקה ראשונה
   |   15:07:40
אקטואליה
ראשי  /   חדשות   תחקירים   מקורות   יומנים   נאומים/הרצאות   מאמרים   הודעות כלליות   שירים   ספרים  
בלוגים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
נתניהו וסמוטריץ' מפקירים את הכלכלה    היבריס שלא ייאמן מול משפחות החטופים    דני דנון אינו מתאים לתפקיד השגריר באו"ם    הרגע בו צריך היה להכריז על שירות כללי לכולם
יורם אטינגר
יורם אטינגר
המעבר פועל מכוח תובנות העומדות בסתירה למציאות    תובנות מערביות היכו שורש גם בישראל והביאו לשינוי מדיניות ולפתיחת מו"מ עם ארגוני הטרור פתח ואש"ף, על-אף שחזונם הוא "שחרור פלשתין מהנה...
דן מרגלית
דן מרגלית
"תפסת מחסה מאחורי הסלע מאש האויב, האש עזה, עיני הלוחמים נעוצות בעורפך, אתה קם ומסתער בראשם על עמדת האויב או נשאר לשכב בתקווה שמישהו אחר ייקח את המשימה על עצמו?
עידן יוסף
עידן יוסף
יש כל מיני כללים וכלים לפרשנות חוזים, והם משתנים ממדינה למדינה. גם אם החוזה כתוב בשפה ברורה, צריך להבין את ההקשר, הנסיבות והמטרה העסקית שלו. במקרה של ספק, השופט הוא הפרשן, והוא יכו...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
אביטל קולט [צילום: אלברט פיטוסי, פלאש 90]
דיפלומטית, פוליטיקאית
אביטל קולט (ילידת 1.5.1940), רומניה. בשנת 1950 עלתה ארצה עם הוריה. דיפלומטית ופוליטיקאית ישראלית.

יעקב אביטן [צילום: המשרד לשירותי דת]
רב, פוליטיקאי
יעקב אביטן (נולד: 5 במאי 1970), פוליטיקאי ישראלי ששימש כשר לשירותי דת, חבר מועצת העיר אשקלון מטעם סיעת ש"ס, סגן ראש העירייה ורב המועצה אזורית חוף אשקל
יאיר אבידן [צילום: דוברות בנק ישראל]
כלכלן ישראלי
יאיר אבידן (נולד: 25 בדצמבר 1959), כלכלן. במאי 2020 החל לכהן בתפקיד המפקח על הבנקים בבנק ישראל. מכהן כיום כחבר בדירקטוריון של נימה, חברת הפינטק מקבוצת
לכל הערכים במועדון+
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
ביקורת על דוח ועדת וינוגרד
מאת: ד"ר שמואל גורדון  |  20/05/2007
כתוב תגובה חזרה לכתבה
 נושא התגובה   שם הכותב   שעה    תאריך
1
הליקוי של "שוברת קרח"
  אורי מילשטיין   20/05/07 14:07
פקודת "שוברת קרח" כפי שהוצגה במאמר אמורה היתה לפתור גם את בעיית הקטיושות והטילים קצרי הטווח ואז העורף הישראלי לא היה נפגע. אכן חיל האוויר, שגורדון נמנע עליו ביצע את משימתו כהלכה בימים הראשונים וניטרל את הטילים הבינוניים וארוכי הטווח באופן סביר. את קצרי הטווח היו אמורים לנטרל כוחות הקרקע המוגבלים אך המעולים, שנכללו בתוכנית. כוחות אלה נכשלו לא בגלל שהתוכנית לא היתה טובה, אלא משום שזרוע היבשה של צה"ל התגלתה בכל מערומיה. בעיקר התגלה שדן חלוץ וחבריו שתכננו את "שוברת קרח" לא הכירו את הצבא שאמור היה לבצע את המשימה. זה ליקוי חמור מאוד שעליו לא עמדו לא חברי ועדת וינוגרד ולא האנליסט גורדון.
כתוב תגובה ל- אורי מילשטיין
2
טעות בהנחת היסוד
  דב אבן אור   20/05/07 17:36
ראה את המנדט שניתן לועדה מטעם הממשלה, ותבין כי לפנינו
מלכודת לעם ולחברי הועדה; שכן המנדט כלל רק בדיקת אירועי המערכה! קרי- לא המטרות של המערכה,לא הפן המדיני
אלא אופן הביצוע של הקרב ותו לא!

כך עשה בזמנו, שמעון פרס, כאשר מונה לראש הממשלה לאחר
רצח רבין; המנדט לועדת שמגר, היה ;בדיקת אירועי
האבטחה בעת העצרת! ולכן יגאל עמיר לא זומן להחקר.
כתוב תגובה ל- דב אבן אור
3
חבל שהכותב המלומד לא ציין
  אחד שקצת יודע   20/05/07 17:43
היכן שהוא בשולי רשימתו שהוא ידידו הקרוב של הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ.
כתוב תגובה ל- אחד שקצת יודע
4
אני מנסה להזכר מתי גורדון
  לא פספס?   20/05/07 18:40
לאחר כל כך הרבה פספוסים לא הגיע הזמן שתסתכל במראה ותגיד מתי לא פיספסת?
לו היית טורח להביא הוכחות לדעותיך ולא סתם לזרוק בדלי מחשבות, ניתן היה לדן בכובד ראש בקביעותך.
ונקודה אחרונה היה ראוי שלא תסתיר את הקשר האישי שלך לחלוץ.
כתוב תגובה ל- לא פספס?
תמיד פספס כשלא היה בקוקפיט
  הנחש והנשר   20/05/07 21:42
גורדון היה תמיד חסיד קולני עד כדי מבוכה של הפעלת כוח אווירי בכל מקום - גם כשלא צריך. ראויה לציון תרומתו החשובה לטירוף המערכות בצה"ל באמצעות פרסומיו השונים - למשל החוברת הנחש והנשר שממליצה להילחם מהאוויר במחבלים.

הבעיה אינה גורדון אלא יכולתו להשפיע מבלי שום בקרה של מקבלי ההחלטות - וזו פרשה נפרדת לחלוטין.

יכול להיות שטייסים בכירים צריכים לעשות הרבה יותר חודשים של עבודת חי"ר כדי להבין מה המשמעות של שדה הקרב בגובה של רגל אחת.
כתוב תגובה ל- הנחש והנשר
5
חשיבות הביקורת של גורדון
  משה, עורך-דין   20/05/07 19:09
אין חשיבות רבה לשאלה, האם אל"מ ד"ר שמואל גורדון צודק בביקורתו על הוועדה. החשיבות טמונה בעיקר בעצם מתיחת הביקורת, לאחר שעדר עצום "גמר את ההלל" על מעשיה ועל הדו"ח שלה, רובם ככל הנראה בלא שקראו את הדו"ח הגלוי עד תומו. כמשוער, מרבית השבחים באו כתגמול על פעולת הוועדה לעריפת ראשיהם של שלושת הכשלונרים.

מתיחת ביקורת על דו"ח הוועד הועל מסקנותיה היא מעשה חיוני, נשמת אפה של הדמוקרטיה. חלילה לנו מלקבל פסק-דין, דו"ח, גילוי-דעת או כל יצירה ביקורתית אחרת בשיטת "כזה ראה וקדש". איש אינו נמצא מעל לביקורת - בית המשפט, מבקר המדינה, נציב שירות המדינה, המטכ"ל, מטה שב"כ, מטה המוסד, המשטרה או רשות אחרת. בהיעדר ביקורת, צפויה בוודאות השחתת כל גוף כזה, שכן אנשיו יראו עצמם כמלאכי השרת. ניצנים לתופעה זו אנו רואים בסגידה ההולכת ורווחת להוד קדושתו, מבקר המדינה.

אין חשיבות לשאלה האם גורדון הוא ידידו של חלוץ או שונאו. כל עוד הוא מותח ביקורת עניינית, מנומקת בטעם ומעוררת מחשבות - יבורך.

רק הערה אחת יש לי, לדבריו של גורדון. כל הקורא את דו"ח הוועדה מבחין, כי ביקורתה היא בעיקר על הדרך הנלוזה שבה התנהלו ראש הממשלה, השרים וראשי הצבא, ופחות מזה על טיב החלטותיהם. דומני שהוועדה ממעיטה בעמדה של "חוכמה שלאחר המעשה", בניגוד לדעת גורדון עליה. אם אולמרט או פרץ פעלו והחליטו ללא נקיטת האמצעים החיוניים להבטיח שההחלטה תהא מושכלת, מבוססת על כל המידע הנחוץ ושקולה, די בכך לשמש עילה להדחתם, גם אם ההחלטה היתה נכונה בדיעבד.
כתוב תגובה ל- משה, עורך-דין
6
וועדת וינוגרד
  לובנגולו   21/05/07 11:57
וועדת וינוגרד מסרסת את כושר ההחלטה של הממשלה . התוצאה הישירה היא חוסר המעש והפחד לפעול נגד מחבלי עזה שיורים בשדרות. צריך להבין , שדרות היא רק דוגמא עם היורים לא יענשו הקסאמים יפלו גם בכפר סבא והקטיושות בתל אביב !
כתוב תגובה ל- לובנגולו
7
מפתח סול כגשר על מים סוערים 1
  עזרא ראובן   20/02/08 22:11
כשוינוגרד ירה את המשפט "הוחמצה הזדמנות..." לא יכולתי שלא לחשוב על סצינה מתוך הסרט הטוב, הרע והמכוער כשאולי וואלך שולף במפתיע תוך הפטרת המשפט הנודע:
IF YOU WANT SHOOT SHOOT. DON’T TALK""
"אם אתה רוצה לירות, תירה, אל תדבר" לזה התכוון וינוגרד.
יתכן שראשי המדינה והצבא היו נאיביים מדי באותם ימים של לחימה ויתכן שעסקו יתר על המידה בפרשנויות ובפחדים מההתפתחויות ביום שאחרי. מה קרה שלפתע נפלנו על הראש? התחלנו להתהלך על חבל דק כמשפטנים ולנתח בלייזר. איפה הימים שבהם דיברנו על כך שבתחבולות תעשה לך מלחמה. האם זו רוח התקופה שמכניסה מקלות בגלגלי הנחישות והמעוף? חבר'ה בוא נעצור לרגע ונטרוף שוב את הקלפים, השעון ממשיך לתקתק.
צריך להאמר, כל עוד לא נצחנו בנוק אאוט, כל הישג שמושג היה במערכה ההיא מתגמד היה בעיני כולנו ומותיר אחרינו שובל של החמצה. עם שוק הקרבות והוועדות לא נותר אלא להביט קדימה בגאון ובתקווה ושלא יהיו אי הבנות, בפעם הבאה לא אסלח (כמו רבים מאיתנו) ולא אשכח אם תהיינה סטיות במהלכי הקברניטים. המשפט המנצח מכל מבול העצות ששמעתי לאחרונה הוא "שצה"ל אינו צריך להתכונן למלחמה שהייתה אלא לזו שעוד נכונה לו" לנוכח הוודאות שנהיה עדים במערכה הבאה לנעלמים שונים ויצוצו גורמים נוספים שלא הכרנו מעולם ולאור המגמה המסתמנת במסעם של מובילי הציבור והצבא אל תוך בליל הרייטינג במין משחק הישרדות מתמשך, הבה נפסיק את מחולות הדיבורים, ננצור את לשונינו ונאפשר לצבא לשחק במחול החרבות האמיתי (בינתיים שיצרו תרחישי אימה שונים ומגוונים) ונסייע בידו לחזור למסילת התקומה שהביאה אותנו עד הלום ע"י הגדלת המשאבים הכספיים, הפנייתם והשארתם של הטובים ביותר בשורותיו, בניית כוחו מחדש (גם לכח הרוח הכוונה) ולבסוף נלטף אותו עם הרבה אהבה.
מה קשור אהבה?
ראה המשך
כתוב תגובה ל- עזרא ראובן
8
המשך למפתח סול כגשר על מים סוע
  עזרא ראובן   21/02/08 09:42
אסור לשכוח שאנו ניצבים בפיתחה של מלחמה, אז מה טבעי יותר לכל הרוחות מלאפשר לצבא לבתכונן כראוי ותוך כדי כך גם לתת ולפרגן כי הרי לא היינו מעוניינים לחזות בצה"ל כמתאגרף אגדי שמתכונן לקרב אימתני מול יריב עיקש מתוך ידיעה שהאולם בו יתקיים קרב האגרוף לא יהיה גדוש אלא דל במריעים פוטנציאלים ובאוהדים משולהבים ממחנהו שלו. שכחנו את השיר הידוע "...אז תנו את הכבוד לצה"ל..."
קשה לי להשתחרר מתחושה מוזרה שכל מה שקרה באלפיים ושש נגזר משמיים ונועד למעשה להעיר אותנו ולהכריחינו להשתפר כאילו מישהו מרים לנו את העיניים "היכונו היכונו קדימה לעבר מאבקים מטורפים ממש" אם כך, נעשה ונלמד בואו ניקח אתנחתא קלה וניפסע לזירה אקדמית ובשיטת מה היה קורה אילא, ננסה להבין מעט את הסנריו (עם נגיעה קלה גם בדרג המדיני) אילו לפחות חלק מהכשלים שנתגלו היו מתבררים כבסדר בזמן אמת, התמונה הייתה נראית אחרת? היינו מתקרבים במקרה זה לאידיאל? נחזור חלילה לערב קבלת ההחלטה על הכנסת כוחות הקרקע ללבנון.
אילו נתקבלה ההחלטה עשרה ימים קודם למועד המקורי, עם כוחות מיומנים שגוייסו כביכול מבעוד מועד כפי שדרשה הוועדה האם היינו מצליחים להכריע את כוחות חיזבאלה שהיו מפסיקים מדרך הטבע את ירי הטילים המסיבי לעבר יישובי הצפון? כפי הנראה התשובה לכך הינה חיובית, אף לפני התערבות מועצת הביטחון היינו גורמים להתפרקותם. מה שהיה מביא להישג פסיכולוגי מרשים בכל הנוגע להרתעה משמעותית בעתיד הקרוב. ובאשר לקביעת הוועדה שהגנרלים ניהלו את הקרבות דרך מסכי פלזמה והעדיפו אולם ממוזג. הם קבעו שהנתק של המפקדים הבכירים משדה הקרב לא יאה לצה"ל הספוג במורשת שונה שהורגלנו בעבר לראות את האלופים מאובקים באבק המלחמה. אז מבלי להיכנס לסוגיה הנוגעת לתפיסת עולמם של חברי הוועדה, אילו חנן האל את מפקדינו הבכירים בתבונה לעמוד בראש הכוחות במלחמה, בואו ננסה לדמיין את חלוץ קמפלינסק ניצבים בראש המערכה ומכוונים את הכוחות מתוכה
א. יתכן שהקרב בבינת ג'בל היה נגמר בתוצאה טובה מאוד.
ב. יתכן שהיינו חוסכים ביקורת מצד הלוחמים, שאלת ההחלטות המשתנות ללא הרף וסוגיית הדשדוש לא היו עולות והשאלות הקשות מדוע לצאת משם לאחר שכבר נכנסנו ומדוע להיכנס שוב ולספוג שוב נפגעים, לא היו נשאלות.
ג. יתכן שמסוק היסעור לא היה מופל בכניסת כוחות הקרקע באותן שישים שעות אחרונות, הגיוני שאותם גנרלים היו מגיעים לידי הבנה מוחשית שנורית אש לעבר המסוקים כל העת והאיזור רווי ומסוכן מאוד.
הימצאותם באותה פלטפורמה עם הלוחמים היה מקצר את זמן האוויר וכוחות מוסקים לא היו מגיעים לאיזור. ללא ספק, היינו מדווחים על תוצאות טובות יותר בשדות הקרב. משהו בין 25 ל – 35 אחוזים טובות יותר ושאלת שישים השעות האחרונות לא היתה עולה ומספר הנפגעים היה יורד פלאים. אלא שתזכרו שתמיד ימצא רמטכ"ל בדימוס או פוליטיקאי שיקים קול זעקה, אחד שלא יסתפק בהישג שהושג תוך שהוא דורש תוצאה טובה יותר מול כוחות גרילה ומתריס בזעם "שלא היינו אמורים לספור אותם" .
באותה שיטה של חוכמה לאחר מעשה ננסה להיכנס על קצה המזלג לעובי הקורה באמ"ן (אגף המודיעין) הרי יום לפני החטיפה שהביאה לפריצת המלחמה בוטלה ההתרעה לחטיפת חיילים והלוחמים המסיירים בגבול נכנסו למעשה למלכודת כמו ברווזים במטווח. או-קיי אילמלא אותה החלטה היינו מונעים את החטיפה ע"י סיור מתוגבר שהיה נתפס מוכן לאותה פשיטה והיינו משיבים מלחמה שערה במארב ומי יודע, אולי תוצאות הקרב לא היו כה כואבות.
בכל זאת אני מתעקש לברר היפוטטית ואלי אף וירטואלית האם זה מבטיח שהמודיעין שהושג היה עולה ל
כתוב תגובה ל- עזרא ראובן
9
המשך למפתח סול כגשר על מים סוע
  עזרא ראובן   21/02/08 15:12
אסור לשכוח שאנו ניצבים בפיתחה של מלחמה, אז מה טבעי יותר לכל הרוחות מלאפשר לצבא לבתכונן כראוי ותוך כדי כך גם לתת ולפרגן כי הרי לא היינו מעוניינים לחזות בצה"ל כמתאגרף אגדי שמתכונן לקרב אימתני מול יריב עיקש מתוך ידיעה שהאולם בו יתקיים קרב האגרוף לא יהיה גדוש אלא דל במריעים פוטנציאלים ובאוהדים משולהבים ממחנהו שלו. שכחנו את השיר הידוע "...אז תנו את הכבוד לצה"ל..."
קשה לי להשתחרר מתחושה מוזרה שכל מה שקרה באלפיים ושש נגזר משמיים ונועד למעשה להעיר אותנו ולהכריחינו להשתפר כאילו מישהו מרים לנו את העיניים "היכונו היכונו קדימה לעבר מאבקים מטורפים ממש" אם כך, נעשה ונלמד בואו ניקח אתנחתא קלה וניפסע לזירה אקדמית ובשיטת מה היה קורה אילא, ננסה להבין מעט את הסנריו (עם נגיעה קלה גם בדרג המדיני) אילו לפחות חלק מהכשלים שנתגלו היו מתבררים כבסדר בזמן אמת, התמונה הייתה נראית אחרת? היינו מתקרבים במקרה זה לאידיאל? נחזור חלילה לערב קבלת ההחלטה על הכנסת כוחות הקרקע ללבנון.
אילו נתקבלה ההחלטה עשרה ימים קודם למועד המקורי, עם כוחות מיומנים שגוייסו כביכול מבעוד מועד כפי שדרשה הוועדה האם היינו מצליחים להכריע את כוחות חיזבאלה שהיו מפסיקים מדרך הטבע את ירי הטילים המסיבי לעבר יישובי הצפון? כפי הנראה התשובה לכך הינה חיובית, אף לפני התערבות מועצת הביטחון היינו גורמים להתפרקותם. מה שהיה מביא להישג פסיכולוגי מרשים בכל הנוגע להרתעה משמעותית בעתיד הקרוב. ובאשר לקביעת הוועדה שהגנרלים ניהלו את הקרבות דרך מסכי פלזמה והעדיפו אולם ממוזג. הם קבעו שהנתק של המפקדים הבכירים משדה הקרב לא יאה לצה"ל הספוג במורשת שונה שהורגלנו בעבר לראות את האלופים מאובקים באבק המלחמה. אז מבלי להיכנס לסוגיה הנוגעת לתפיסת עולמם של חברי הוועדה, אילו חנן האל את מפקדינו הבכירים בתבונה לעמוד בראש הכוחות במלחמה, בואו ננסה לדמיין את חלוץ קמפלינסק ניצבים בראש המערכה ומכוונים את הכוחות מתוכה
א. יתכן שהקרב בבינת ג'בל היה נגמר בתוצאה טובה מאוד.
ב. יתכן שהיינו חוסכים ביקורת מצד הלוחמים, שאלת ההחלטות המשתנות ללא הרף וסוגיית הדשדוש לא היו עולות והשאלות הקשות מדוע לצאת משם לאחר שכבר נכנסנו ומדוע להיכנס שוב ולספוג שוב נפגעים, לא היו נשאלות.
ג. יתכן שמסוק היסעור לא היה מופל בכניסת כוחות הקרקע באותן שישים שעות אחרונות, הגיוני שאותם גנרלים היו מגיעים לידי הבנה מוחשית שנורית אש לעבר המסוקים כל העת והאיזור רווי ומסוכן מאוד.
הימצאותם באותה פלטפורמה עם הלוחמים היה מקצר את זמן האוויר וכוחות מוסקים לא היו מגיעים לאיזור. ללא ספק, היינו מדווחים על תוצאות טובות יותר בשדות הקרב. משהו בין 25 ל – 35 אחוזים טובות יותר ושאלת שישים השעות האחרונות לא היתה עולה ומספר הנפגעים היה יורד פלאים. אלא שתזכרו שתמיד ימצא רמטכ"ל בדימוס או פוליטיקאי שיקים קול זעקה, אחד שלא יסתפק בהישג שהושג תוך שהוא דורש תוצאה טובה יותר מול כוחות גרילה ומתריס בזעם "שלא היינו אמורים לספור אותם" .
באותה שיטה של חוכמה לאחר מעשה ננסה להיכנס על קצה המזלג לעובי הקורה באמ"ן (אגף המודיעין) הרי יום לפני החטיפה שהביאה לפריצת המלחמה בוטלה ההתרעה לחטיפת חיילים והלוחמים המסיירים בגבול נכנסו למעשה למלכודת כמו ברווזים במטווח. או-קיי אילמלא אותה החלטה היינו מונעים את החטיפה ע"י סיור מתוגבר שהיה נתפס מוכן לאותה פשיטה והיינו משיבים מלחמה שערה במארב ומי יודע, אולי תוצאות הקרב לא היו כה כואבות.
בכל זאת אני מתעקש לברר היפוטטית ואלי אף וירטואלית האם זה מבטיח שהמודיעין שהושג היה עולה ל
כתוב תגובה ל- עזרא ראובן
10
מפתח סול כגשר על מים סוערים המ
  עזרא ראובן   24/02/08 17:52
בכל זאת אני מתעקש לברר היפוטטית ואלי אף וירטואלית האם זה מבטיח שהמודיעין שהושג היה עולה לנו בחינם ואולי טריגר אחר היה מצית וגוזר עלינו דם ואש ותימרות עשן.
שערו בנפשכם שבאחד מסיורי האוויר שבו מפטרלים ומצלמים מטוסינו להשגת תמונת מודיעין עדכנית בגבול ערב החטיפה היה משתתף גם האלוף ידלין בכבודו ובעצמו שכן, לזה ממש הוא נדרש ע"י וועדת וינוגרד "הגנרלים - לראש המחנה" מי מבטיח לנו שלא היו מקימים וועדת חקירה ממלכתית לאחר מכן לבדיקת אירועי הפלת מטוסו של ראש אמ"ן בטיל שעל קיומו לא ידענו והיתה עולה השאלה הנוקבת "מה עשה האלוף (שהינו טייס במקצועו) לכל הרוחות בשטח"?! שכן אילו הפעיל כוחותיו, כליו, אנשיו, אמצעי הביון והמשת"פים שלו מתוך הבור, בשיקול דעת שאלת חילוצו חלילה מידי החיזבאלה, לא היתה עולה והפדיחה היתה נמנעת שלא לדבר על המחיר היקר לכאורה שהיינו מתבקשים לשלם בעבור ראש אמ"ן.
דומני שלא אחוש בנוח אם חלילה אכן יפול רמטכ"ל או אחד מאנשי מטהו בשבי באחת המלחמות הבאות וזאת גם בגלל אפקט האפיזודה החולפת שתחול אל מול וועדות חקירה למינהן. יתחילו שלא לספור אותם בציבור ובהנהגה בטענה שדיבורים כמו חול ואין מה לאכול...
פנים רבות לגורל. לא נוכל כנראה כאומה לאפשר לעצמנו להעניק לגורל את התענוג לתעתע בנו. תמיד הצבנו זקיפים בכל עקומה או מפרץ בה הוא נמצא, לכן גם תמיד מנענו הדרדרות ואחזנו בהגה בזמן. מה עושים על מנת לחזור לסטטוס בו היינו לפני עידן ועידנים, תקופות רווי מבצעים מיתולוגים? מי שמצפה מהצבא לחזור ולהיות כמו אותו אלי וואלך בסצינה המערבונית שצויינה לעיל, נושף כלפי עשן לוע אקדחו בנונשלנטיות לאחר שירה, צריך להפעיל קוד חשיבה שונה כו...ל...נו צריכים ולא משנה כמה וועדות חקירה יוקמו בעקבות ביקורת ציבורית כזו או אחרת.
הצרה היא שכולנו שומעים השכם וערב שצה"ל לא מוכן ולא מתנהל נכון ושאנו בכלל בליקוי מאורות. זה מה שמטופטף לתוך נבכי בינתינו שמתחילה להאמין שאנו נחלשים ובדינמיקה כזו העגלה עשויה להדרדר.אמונה במיתוס אותו יצרנו לא תזיק אם כן. כדי להוליך את העגלה קדימה אבל זה מצריך כפי שציינתי להירתם, לסמן מפתח סול ולהתחיל ליצור זאת מחדש. ממש במו ידינו
עזרא ראובן


כתוב תגובה ל- עזרא ראובן
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
מלונאות ונופש
בי פטנט פתרונות מיוחדים
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il