|
|
|
יוסי אחימאיר
מיהו גולן, מה דעותיו - לכל ידוע, לא כן אבי שקד  לפי מודעות הענק שפירסם בעיתונות סוף השבוע, הסוציאליסט הזה כנראה אינו חסר ממון בכיסיו כגודל המודעות - כך גודל האבסורד הפוליטי
|
|
|
|
|
רבקה שפק ליסק
ההתעלמות של הרבנים החרדים מקורבנם של הלא-חרדים במלחמה, בני משפחותיהם, ההורים, האלמנות והיתומים היא מנוגדת לערך חשוב ביהדות: "ישראל ערבין זה לזה"
|
|
|
|
|
רון בריימן
תשובה ציונית הולמת ומתבקשת מול "בית הדין" האנטישמי בהאג היא הצטרפות של כל הכוחות הציוניים לממשלת חירום, מיאיר לפיד ועד איתמר בן-גביר לשם כך על כולם לגזור על עצמם איפוק ואחריות
|
|
|
|
|
הרצל ובלפור חקק
על המשוררת טניה הדר, מחווה לזכרה בשיריה של טניה הדר אנו נסחפים כבמטה קסם אחר המסע הפנימי, הולכים לאן שהולכת הנפש
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
דיפלומטית, פוליטיקאית אביטל קולט (ילידת 1.5.1940), רומניה. בשנת 1950 עלתה ארצה עם הוריה. דיפלומטית ופוליטיקאית ישראלית.
|
|
|
|
|
|
|
רב, פוליטיקאי יעקב אביטן (נולד: 5 במאי 1970), פוליטיקאי ישראלי ששימש כשר לשירותי דת, חבר מועצת העיר אשקלון מטעם סיעת ש"ס, סגן ראש העירייה ורב המועצה אזורית חוף אשקל
|
|
|
|
|
|
|
כלכלן ישראלי יאיר אבידן (נולד: 25 בדצמבר 1959), כלכלן. במאי 2020 החל לכהן בתפקיד המפקח על הבנקים בבנק ישראל. מכהן כיום כחבר בדירקטוריון של נימה, חברת הפינטק מקבוצת
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
לכולם מותר |
|
7/07/13 07:09
|
|
|
|
|
|
כמאמר החכם: ״אם אלוהים מת, הכל מותר״.
כששלטון החוק באופן ממוסד וכולל עובר על החוק בשיטתיות וביודעין ובכוונה חד משמעית, המסר הוא ברור וחד משמעי: אף אחד לא חייב לכבד שום חוק. אם לשומרים מותר לגנוב, לרעבים מותר פי כמה וכמה.
העיקר שביום השואה מתבכיינים שתנאי הכליאה בגטו לא היו נחמדים... צביעות מובהקת!
|
|
|
כתוב תגובה ל-
לכולם מותר
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
חורפי |
|
7/07/13 20:18
|
|
|
|
|
|
שלטון החוק?.ראשית החוק איננו השלטון. השלטון מורכב ממוסדות המורכבים מאנשים, מסך אינטרסים מעוים יצרים חולשות וכדומה. החוק אינו יכול לשלוט החוק הינו הוראות כיצד יש או אין לנהוג זהו ביטוי מושאל לומר כי מה שקובע בשלטון הינו החוק. רשויות האכיפה אמורות להשליט את נורמות החוק וכתנאי ראשוני לנהוג בעצמן על פי החוק., אלא שהפועלים בתוך הרשויות אינם בהכרח נוהגים על פי החוק. הביקורת המבוטאת על ידי הציבור אינה נגד השלטת החוק אלא נגד המוסדות ואנשיה משום שאלו כמו בדיקטטורה אינם נוהגים בעצמם על פי החוק ובהכרח גם אינם משליטים אותו. אנשי רשויות האכיפה נוטים לחשוב שהם וכל מעשיהם יהיו אשר יהיו הינם החוק עצמו גם אם פועלם הוא בנגוד מוחלט לחוק. החוק הינו ישות אחת הרשויות הן ישות אחרת והאנשים הפועלים בהם ישות נוספת. השימוש בסיסמא "שלטון החוק" אמור להטיל מורא על אזרחים מפני הרשויות. האזרחים מצופים מייד לעבור לדום למשמע אותו סיסמא "שלטון החוק", זהו טרור מחשבתי המופעל עלינו בעוד שהעברינות נמצאת בתוך מוסדות האכיפה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חורפי
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
טנא |
|
8/07/13 16:08
|
|
|
|
|
בתקשורת נשמעת זעקה על שאין תקציב לפעולות שיקום האסירים שעושה המשטרה. אכן מספר האסירים הוא רב וחמור מכך הוא שכאשר גומרים אסירים אלו לרצות את מאסרם אין להם עתיר. לעיתים קרובות אין להם היכן לחיות, אין איש מוכן להעסיקם, וברוב המקרים לא נותר להם אלא לפנות אל עולם הפשע הוא המקום היחדי המוכן לקבלם. בתקופת מאסרם אף למדו שיטות מאסירים עברינים ופושעים. פעולות השיקום של המשטרה אינן עוזרות כל כך. למרות ההכשרה המקצועית רוב העוברים אותן אינם מוצאים עבודה.
סוהרים להם הכרות קרובה עם האסירים מספרים שמתוך כל חמישיה אסירים שלושה מהם חפים. למי שחושב שטענה זו מוגזמת והיא אינה יכולה להיות כה מוגזמת כאשר המשטרה דואגת להפליל כל מי שהיא מניחה ידה עליו. הפרקליטות דואגת לחפות על המשטרה ולקבל כל טיעון מופרך כל תחריש בלתי אפשרי שהמשטרה רושמת ואף משלימה את החסר. שופטים רואים את תפקיד השפיטה הפלילית בהרשעה, חפים רבים מאוד מורשעים. גם לגבי אלו שלא נגזר עליהם מאסר, עברם הפלילי אף אם הוא בדיה – גורם להרס שמם הטוב ולחייהם. תעודת יושר ניתן לקבל אך ורק והמשטרה העברינית, וכך בשחרורם הם נשאבים בעל כורחם אל עולם הפשע. בתי הכלא מתמלאים עד שאינם יכולים להכיל את כל האסירים. על מנת לפנות מקום בבתי הסוהר משחררים עברינים. המשוחררים הם לעיתים קרובות לאו דוקא החפים אלא האשמים אלו שהיו הוכחות מוצקות נגדם ולהם לא נותרה ברירה אלא להודות, ולכן זכו להקלות. בדרך זו עברינים מזיקים ואף אלימים משוחררים לקהילה.המתמלאת בעברינים "תודות" לפעולות המשטרה. מורשעי שוא בריאותם נפגעת חלקם נעשים חולים מאוד ואף מתים. נודעו מקרים של מי שהיו בכלא על לא עול בכפם חלו בסרטן ומתו, יש המאבדים את שפיות דעתם ומתאבדים וחלקם כאמור הופכים עברינים אמיתיים.
טיפול הרשויות הינו יקר מאוד והנזק כביר במקרים בהם היא מיותר. עלות הטיפול בתיק, תחילה על ידי המשטרה, עלות מעצרים טיפול משפטי בתיק – הכנת כתבי אישום, עלות ההליכים בבית המשפט גם אם אלו מקוצרים בשל הלחץ על הנאשם להודות ובכך לקצר הליכים, עלות מאסרים וגם לסנקציות אחרות יש עלות. העלויות הן לא רק בפעולות המבוצעת אלא עבור מנגנונים מנופחים מעבר למידת הצורך הממשי. דוגמא בולטת במיוחד היא התביעה המשטרתית המוציאה תחת ידי תביעות בלתי מוצדקות, וכדי להפיק את אלו רק הולכת ותופחת ודורשת עוד ועוד תקנים ותקציבים התביעה המשטרתית מהווה כיום קרוב לתשעים אחוז 90% מכלל התביעות. על כך יש להוסיף ירידה בתועלת החברה מפרטיה וירידה בתפוקה הכללית. ישנו גם נזק כלכלי ישיר כאשר אלו הופכים עברינים.ישנה גם עלות הטיפול בחולים כתוצאה מעולות השלטון.
המשטרה משנודעו פשעיה מטפלת בתדמיתה בקרב הציבור כמובן על חשבונו. קרוב למאה אנשי יחסי ציבור מועסקים לשיפור התדמית. המשטרה תמיד מצמצמת הוצאות במקום שכואב לציבור לדוגמא עורכת סיורים מועטים אין פעולות הענות למצוקה גם לא פעולות בדיקה ואיסוף ראיות אמיתיים - אלו מבחינת המשטרה "עלולים" גם להפריך חשדות. המשטרה לעולם אינה מצמצמת בהעדפותיה כמו בתביעה המשטרתית המביאה לה מורשעים רבים – יוקרה בעיני עצמה כיון כביכול תפסה עברינים רבים. עתה המשטרה מוציאה ממון רב על בתדמית. לפיד איפה הכסף? כאן יש בזבוז כספים שאינו מועיל ואף מזיק זו הינה הזדמנות לצמצם ולבטל. כל האמור הוא מבחינת ההיבט הכלכלי כמובן ישנו ביסוד ההביט האנושי חברתי והוא השאלה לשם מה קיימת משטרה? האם עבור עצמה כמקום פרנסה וכוח עבור חבריה?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
טנא
|
|
|
|
|
|
|