|
|
|
עידן יוסף
יש כל מיני כללים וכלים לפרשנות חוזים, והם משתנים ממדינה למדינה. גם אם החוזה כתוב בשפה ברורה, צריך להבין את ההקשר, הנסיבות והמטרה העסקית שלו. במקרה של ספק, השופט הוא הפרשן, והוא יכו...
|
|
|
|
|
רון בריימן
חטא אי-השוויון בנטל השירות הסדיר ושירות המילואים הוא צורם ומקומם גם בימים רגילים, קל וחומר בימי מלחמה, והנה, כמו במשל מלפני שלושת אלפי שנים "האיש העשיר" חמל לגייס את "צאנו ובקרו", ...
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
אומץ ליבה, דבקותה באדמתה, גאוותה הלאומית, אפילו שלוותה של אורה חתן, אכן מעוררים השתאות, קרן אור בצפון המופגז  "מרוב שאני עסוקה בעניינים שלי, לא תמיד אני שומעת את הבומים. אין לי זמ...
|
|
|
|
|
איתמר לוין
נתניהו וסמוטריץ' מפקירים את הכלכלה היבריס שלא ייאמן מול משפחות החטופים דני דנון אינו מתאים לתפקיד השגריר באו"ם הרגע בו צריך היה להכריז על שירות כללי לכולם
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
דיפלומטית, פוליטיקאית אביטל קולט (ילידת 1.5.1940), רומניה. בשנת 1950 עלתה ארצה עם הוריה. דיפלומטית ופוליטיקאית ישראלית.
|
|
|
|
|
|
|
רב, פוליטיקאי יעקב אביטן (נולד: 5 במאי 1970), פוליטיקאי ישראלי ששימש כשר לשירותי דת, חבר מועצת העיר אשקלון מטעם סיעת ש"ס, סגן ראש העירייה ורב המועצה אזורית חוף אשקל
|
|
|
|
|
|
|
כלכלן ישראלי יאיר אבידן (נולד: 25 בדצמבר 1959), כלכלן. במאי 2020 החל לכהן בתפקיד המפקח על הבנקים בבנק ישראל. מכהן כיום כחבר בדירקטוריון של נימה, חברת הפינטק מקבוצת
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
משטרת הזבל |
|
4/07/13 18:58
|
|
|
|
|
|
דחוף!, צריך להקים משטרת ב' שאליה יגויסו שוטרים איכותיים בתנאים טובים, את המשטרה הקיימת ובמיוחד את קציני הזבל יש לפטר בהדרגה.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
משטרת הזבל
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
צרעה |
|
8/07/13 15:59
|
|
|
|
|
|
אתה צודק שלמשטרע הזאת אין זכות קיום. פירוקה אסור שיהיה באופן שיביא לארכיה מוחלטת אלא יש לעשות זאת בחכמה. כיצד? הדרך הנכונה היא לבנות חלופות לכל פונקציה של המשטרה. במדינות דמוקרטיות רבות ישנן הרבה משטרות לנושאים שונים. זה תואם את עקרון פיזור הכוח בניגוד לגוף המפלצתי אצלנו הנקרא משטרת ישראל. בראש וראשונה ראוי להקים גוף מומחה לחקירות שמה יעשה הוא באמת חקירות - כלומר חיפוש האמת ולא תפירת תיקים. שירות בתי הסוהר ובתי מעצר שלא יהיה חלק ממשטרת ישראל ותפקידו יהיה שמירה על שלומם של האסירים/עצורים כך אי אפשר יהיה לענותם כדי להוציא מהם "הודאה". כנזכר מעלה גם לגבי תנועה - גוף שתפיקו להלחם בתעונות דרכים ולא ירידה לחיי האזרחים תוך התעלמות מנהגים פראיים, וכדומה להוציא את הסמכות מידי המשטרה לגבי כל תפקיד עד שלא תהיה יותר משטרת ישראל! יהי רצון אמן סלע
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרעה
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
שולם |
|
4/07/13 19:38
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
מהידענים |
|
5/07/13 06:29
|
|
|
|
|
המשטרה כמו התביעה רואה את הצלחתה בהבאה לכמה שיותר הרשעות, על כן גם קנה המידה שלה לקידום חוקרים כמו של תובעים הוא שיעור ההרשעות שהביאו לו. כיון שריבוי ההרשעות היא מטרת העל של המשטרה יש להשיגן במהירות ובקלות כדי להתפנות להשגת הרשעות נוספות. אי לכך המשטרה כלל אינה מתעניינת בעובדות האמיתיות אם אינן עוזרות לה להרבות הרשעות אלא מעדיפה שקרים אם אלו מקדמים הרשעות. לפי מטרת המשטרה כאירגון נוהגים גם חוקריה. את החוקרים לא מטרידה השאלה אם החשוד ביצע עברה/פשע אלא איך ניתן יהיה להביא להרשעתו. האבחנה בין חוקר שיודע שחשוד אינו אשם אך מעונין להפלילו ולכן בודה ראיות, לבין חוקר שסבור שהחשוד אשם אך מוסיף ראיות שקריות כדי להיות בטוח בהפללתו, ברוב המקרים אינה עניינית. מה עוד שבדרך כלל אין למשטרה קצה חוט של מושג מה באמת התחולל אם בכלל התחולל. לחוקרים אין דעה, והם פשוט מעוניינים להפליל את מי שהכי קל להפליל. חוקרי משטרה מקבלים גיבוי מלא לשקריהם ומקודמים בשל כך. לגבי המשטרה אמת עובדתית ואוביקטיבית העומדת בפני עצמה ללא קשר להחלטתה אינה קיימת. לגבי המשטרה העובדות הן מה שהיא קובעת. על כן המשטרה אינה מוטרדת אם דיוחה אמת או שקר, פתיחת תיק לחשוד שעבר עברה או חשוד שהוא חף אינה מהוה שיקול. באתר הקודם של המשטרה פורסם שמטרת כל חקירה משטרתית היא כמובן –להביא להרשעת הנחקר , כך על פי ניסוח המשטרה. [באתר החדש הנוכחי זה כבר אינו מופיע - בעקבות גילוי פניה האמיתיות של המשטרה ברבים, היא מעסיקה על חשבוננו עשרות יועצי תדמית ויחסי ציבור והאתר החדש משדר סבר פנים יפות אל האזרח אך מסתיר את רוב המידע אודות המשטרה].
באותה המידה שהמשטרה אינה יודעת דבר טרם תלונה היא גם אינה יודעת דבר לאשורו לאחר התלונה לפני שיש לה מידע אמיתי. האדם הסביר עד כה לא חשד שבכל מקרה המשטרה תרצה להפלילו והוא לתומו סבר שהמשטרה היא מקום ההגינות והחוקיות, המשטרה גם דאגה להציג עצמה ככזאת לכן דוקא ההגונים נופלים בפח. באתר הקודם של המשטרה נכתב שנאמר לחוקרים לבדוק כיונים רבים באותה הדרך שבה מנסים למצא איזה מפתח הוא המתאים. המציאות שונה בתחליט. ההתיחסות לתלונה תלויה במידת הקושי או הקלות להפליל את החשוד. קורה ובתלונה עצמה או בהשלמתה מתגלות סתירות לעיתים עד כדי רמז עבה להונאה. ההתיחסות לאלו היא בהתאם לנלון: אם הינו תמים וקל להלחיץ אותו המשטרה מתעלמת מאי מהמנות התלונה ופועלת להפללת החשוד. כמו גם להפך אם התלונה מוצדקת ועקבית אך החשוד יודע איך להתנהג במשטרה ומה כדאי לו לומר והמשטרה אינה שאינה חוקרת והיא אינה מצליחה מלאכותית להלביש עליו פרטים מפלילים – היא מטילה דופי במתלונן.
מה שנקרא "חקירת אנשים" איננו אלא חקירה כיצד להפליל בכל מקרה פרטים המרשיעים את החשוד. לצורך כך המשטרה משתמשת בשיטות רבות שהבסיס שלהם הוא מראה הפוכה לשיטות לגילוי האמת למה שלומדים שחקירה אנשים צריכה להיות. על המשטרה לזמן את החשוד ללא כל דעות קדומות כפי שקורה כאשר בא אליה מתלונן. בחקירה תקנית שנועדה לגלות את העובדות לאשורן, בשלב ראשון יש להניח לנחקר לומר את דברו באופן חופשי ולא להפריע לו. לאחר שניתנה לו הזדמנות לספר את ספורו יש לתשאלו להשלמה והבהרה. השאלות צריכות להיות פתוחות לגמרי, כלומר שאלות שאין בהן ולו רמז להנחת יסוד, אין להתנות את הנחקר לכל כיון שהוא. מה שהמשטרה עושה בפועל הינו ההפך המוחלט. עוד לפני זימון החשוד החוקר בונה בקוים כלליים כעין טיוטה לתרחיש שהוא רוצה להלביש על הנחקר. "החקירה" היא איך יוכל להתאים מתוך דברי הנחקר, ואם לא יצליח אז תוך הוספת פרט
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מהידענים
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
עידןסובול |
|
4/07/13 20:23
|
|
|
|
|
|
יוחנן דנינו ומירי גולן שיחקו באן-דן-דינו בין-יבשתי בפרשת הנשיקה הפומבית של חיים רמון, עד שלא נותר בהם כוח וחשק לטפל בפרשות רצח, חבלות חמורות ותגי-מחיר משיחיים. גולן כבר בדימוס, כך גם השופטת כוחן, שקיוותה לטפס על גבו של רמון מהשלום למחוזי, לאור הצלחת התרגיל המסריח של שופט השלום לשעבר, זכריה כספי. רק דנינו עוד ממשיך לגרבץ בחקירות אימפוטנטיות.
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
עידןסובול
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
אזולאי |
|
4/07/13 20:26
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
בר דרור דוד |
|
4/07/13 21:47
|
|
|
|
|
בס"ד
הספ"ק מזמן היה צריך לעשות חשבון הנפש,כל נושא שימוש ברכבים מבצעים לצרכים בלתי הולמים.
אן עם מה לדבר הכל נראה במדרון בלי חשבון!!!!
אך יתכן שכל נושא האלכהול צריך חשבון אישי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בר דרור דוד
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
הצבורי עליהם |
|
4/07/13 22:04
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
כידוע |
|
4/07/13 22:17
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
טולסטוי |
|
5/07/13 00:16
|
|
|
|
|
|
אני פנסיונר של המשטרה "והגוף" הזה יצר מצב שאני מתבייש להגיד שאני פנסיונר ושרתתי בעבר בגוף זה.
קצינים שיודעים להציג מצגות בחד קרן אך לא יודעים לעבוד.
בושה
יום טוב ונהיגה בטוחה
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
טולסטוי
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
סל |
|
5/07/13 06:39
|
|
|
|
|
התרשמות שופטים כהוכחה להרשעה בפלילים
במשפט הדבר הראשון החשוב ביותר הוא האם הנתבע/הנאשם עשה את המעשה המיוחס לו, אחר כך הנסיבות כמה אחראי הוא האם בכונה תחילה או בשגגה. העובדות לאשורן האמת שאינה תלויה בנפשות הפועלות היא המרכיב החשוב והמכריע. כדי ששופט יוכל להגיע אליה התכונה החשובה ביותר שצריכה להיות לו היא אוביקטיביות מוחלטת וחוסר הכרה ומשוא פנים. שיקוליו צריכים להיות עניינים ומשוחררים מכל שיקולים זרים. הן בתרבות ישראל וגם בקרב העמים מקובל שצדק איננו נעשה על פי מראה עיניים, אלא על פי שיקול דעת של בחינת העובדות. הן במשפט העברי והן בשיטות המשפט המודרניות במדינות דמוקרטיות, ישנה הבחנה חדה בין העדים, המעידים על אירוע, לבין השופטים, השומעים עדויות ולפי אלו פוסקים, "אין עד נעשה דיין". סדר הדין במשפט הוא עדים מעידים בפני השופטים, וגם מגישים מסמכים וראיות. ואילו שופטים חורצים את הדין על פי הערכת הראיות. העדויות הבאות במקום התרשמות ישירה של השופט מהאירוע. לפי הרמב"ם: "אין בית דין עונשין באומד הדעת, אלא על פי עדים, בראיה ברורה", לא בכדי בקרב העמים אלת הצדק מחזיקה בידה מאזניים ועיניה מכוסות לבל יטעוה עיניה לבל תכיר פנים. בתרבות ישראל העקרון הוא זהה גם אם ללא הביטוי הפיסולי של אלת הצדק. על פי כללי הצדק הטבעי התרשמות ממהימנות העד היא סוביקטיבית עליה לכל היותר להיות נלוית או תוצר ממצאים הבלתי תלויים.
למצער בית המשפט הישראלי רחוק מאלו כרחוק מזרח ממערב. המשפט הישראלי נמנה עם שיטות המשפט שיש בהן "הערכה חופשית" של עדויות, ולא "הערכה פורמלית. חשיבות ומשקל העדויות בשיטות כמו זו של הישראלי פחותים מאשר בשיטות של המשפט העברי ורוב הדמוקרטיות המודרניות: למהמנות העדות נקבעו שלושה מבחנים:
1:ההתרשמות הבלתי אמצעית. תגובותיו והתנהגותו של העד, במהלך מתן העדות.
2:הגיונה הפנימי של העדות. בחינת תוכן העדות באמצעות השכל הישר וההגיון.
3:סימני האמת החיצוניים. אישוש, או הפרכה, בממצאים עובדתיים חיצוניים.
במשפט הישראלי המבחן הראשון, ההתרשמות האישית והבלתי אמצעית של השופט מהעדים הינה ברוב המקרים מרכיב עיקרי בהחלטה. על פי סעיף 53 לפקודת הראיות: "ערכה של עדות שבעל פה ומהימנותם של עדים הם ענין של בית המשפט להחליט בו על פי התנהגותם של העדים, נסיבות הענין ואותות האמת המתגלים במשך המשפט". ס' 53 לפקודת הראיות קובע כי: "ממצאי מהימנות יקבעו ע"י ביהמ"ש בהתייחס לפרמטרים הבאים : (א) התנהגות העדים (ב) נסיבות הענין (ג) אותות האמת העולים מהעדות". קני מידה אלו מזכירים משפט אצל נוצרים בתקופות חשוכות ביותר. הצידוק לכך הוא שהשופט יושב באולם בית המשפט והוא המבחין בסימני השאמת. במשפט הישראלי השופט בערכאה הראשונה הוא עד!
המבחן השלישי של העדות על-פי סימני אמת חיצוניים בא לשמש "שסתום בטחון" לשני המבחנים הראשונים. שאפילו לפי המבחן הראשון התרשם בית המשפט לטובה מן העד, ולפי המבחן השני מצא בעדותו הגיון פנימי, עדיין קיים חשש ל"הטעייה", כלומר יש כאן היפוך סדר החשיבות של הגעה לעובדות האמיתיות. במקום שההוכחות החיצוניות תהינה החשובות ביותר ואחר כך גם הגיונה הפנימי של העדות ומבחן ההתרשמות רצוי שלא תהיה או לא תעמוד בפני עצמה, הרי שמבחן ההתרשמות הסוביקטיבית הוא הקובע. זה אמור גם במשפט פלילי בו נטל השכנוע אמור להיות מעל לכל ספק! לכן סעיף 53 לפקודת הראיות סותר בעליל עקרון זה ואיננו חוקי! אלא שכאשר מדובר ברצון שופטים אין פסלות חוקים! אם לא די בכך השופט אף משוחרר מהחובת ההנמקה למסקנתו אודות מהימנות העדות,
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סל
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
סל |
|
5/07/13 06:50
|
|
|
|
|
עקרונות פסיקה אלו חמורים דיים גם כאשר שופטים פועלים בכנות ואינם מביימים משפט ואינם מחליטים מראש על הפסיקה. חמור הדבר עשרת מונים כאשר כפי המציאות ברוב המקרים במשפט פלילי שופטים מלכתחילה גומרים אומר להרשיע ויהי מה. הנמקת ההתרשמות משמשת מסווה לחוסר הוכחות ממשיות לשם חיוב בדין. ועוד יותר חמור מזה, הרשעה על פי התרשמות עוזרת להסתיר קיומן של הוכחות לחפות והתבקשותו של זיכוי. כך נחסמת ערכאת הערעור מלהפוך את הדין. בדרך כלל שופטים נמנעים מלציין מפורשות התרשמות גרועה מעד. בפלילים בדרך כלל הנאשם הוא זה שמועברת עליו חוות דעת גרועה. לכן שגורות מיני הקנטות על המורשע כמו "הואיל לבסוף" "הסכים בטובו" וכגון אלו וזה במקרה הטוב. במקרה הגרוע יותר הם מנתחים את אופיים הקלוקל של המורשעים, ולרשימותיהם אופי צהובוני.
משהתרשמות היא עיקר העיקרים, המבחנים האחרים נעשים משניים בלבד. את המבחנים האחרים למהמנות משתדלים "לסדר". הגיונם הפנימי של העדויות: עדות התביעה משופצת ככל הניתן, בזמן העדות שופטים מנסים להדריך את עדי התביעה, העדות עוברת עריכה מושמטים דברי הבל נוספים תירוצים והסברים משנים סדר והקשר כך שתראה הגיונית, אם גרעין העדות נשאר בלתי סביר ואין תחליף אחר, ניחא, ערכאת הערעור לא תתעמק כי מציינים את עד התביעה כמהימן!.עד תביעה מהרשות כגון שוטר יכול להעיד כי אינו זוכר וזה מתקבל ובפסיקה אף רושמים כי ענה לשאלות בית המשפט. עדות ההגנה בזמן העדות משתדלים להפריע ככל הניתן משמיטים לפי הצורך: משטיטים תאורים והסברים הגיוניים, משאירים חלקי משפט כדי שהעדות תראה מבולבלת וחסרת הגיון. מושמטים גם חלקים מהותיים מהעדות וחלקים אחרים מותרים ללא המשך כדי שיתמכו בתביעה ולבסוף מפסיקים אותה! לצורך כך אף מותירים לתביעה להתפרץ בפראות בשאלות (צרחניות) טרם הגעת העד לנושא וכמובן מותרים רק את החלק המתאים בתשובותיו. התוצאה כאילו עד ההגנה/הנאשם הודה באופן מושלם באשמה בעוד שהצהיר שאיננו מודה. ממצאים חיצוניים: יכולים גם לא להיות או כאלה המפריכים את טענות התביעה ומעידים על חפות הנאשם. אלו ירשמו כמאששים את טענות התביעה. ערכאת הערעור לא תכנס לעובי הקורה ולא תחפש ולא תתיחס לאי התאמות המעוררות חשד כבר להטיית משפט. ערכאת הערעור כעקרון מתיחסת אך ורק להתרשמות הערכאה הדיונית וכל השאר כביכול משלים. בתנאים אלו בהם אין כל נסיון למצא את האמת פסיקה על פי "התרשמות חופשית" הינה פסיקה על פי שרירות הלב המהווה הוכחה!, המשפט בישראל הינו מעוקל ומשפט אמיתי איננו קיים!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סל
|
|
|
|
|
|
| 11 |
|
|
זועבי עצבני |
|
5/07/13 12:17
|
|
|
|
|
|
החשודים האמיתיים יתפסו אולי אם המשטרה תתפנה מהעיסוק החשוב של לרדוף אחרי נערי גבעות בני שתיים עשרה (שגם מהם לא הצליחו להוציא הודאה)
ותתרכז במי שיש לו מניע כמו פעילי שמאל מחרחרי ריב ומדון, ערבים או כמו ש הוכח בעבר אנשים שרצו את שוויה המלא של מכוניתם (לשרוף ולרשום תג מחיר) למה להתאמץ ולמכור מתחת למחירון?
תג מחיר בקבר יוחנן בו עוזיאל
תג מחיר המסגד בצפון (למה שמתנחלים יסעו שעתיים וחצי לגליל לכפר שרובו משרתים בצה׳ל כשמיסביב לירושליים האדמה רוויה מסגדים וערבים?)
תג מחיר אבו גוש מתוך עשרים ושמונה מכוניות רק שתיים היו של ערבים היתר של צ׳רכסים (צרכסים באבו גוש מסוכסכים קשות עם ערביי אבו גוש) ויהודים
ויש עוד ועד ...פשוט למשטרה אין זמן להסתכל על המציאות, הם עסוקים בלהלביש תיקים על ילדים בני שתיים עשרה
ש
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
זועבי עצבני
|
|
|
|
|
|
|