|
|
|
בצלאל סמוטריץ'
ביקורתו הפומבית של יו"ר המחנה ה"ממלכתי" על ניהול המלחמה פוגעת במלחמה ובלוחמים כאשר בשל שיקולים פוליטיים הוא מאיים להפיל את הממשלה. על גנץ להתאחד מאחורי העם, להילחם עד הניצחון ולא ל...
|
|
|
|
|
דן מרגלית
הפרופסור שקמה ברסלר חזרה הלילה למקומה בראש ההפגנות לאחר ראיון שהעניקה שלשום לטלוויזיה  איננו עקורים בארצנו, אמרה ברסלר שהיא שילוב של מדע ואהבת הארץ, מכון ויצמן ועמק יזרעאל
|
|
|
|
|
רפי לאופרט
העולם האנושי הוא הוויה דינמית והתהליכים המתפתחים בו נגזרים מאינטגרציה של מהלכים רוחניים וחומריים עם השפעות מן הטבע שמעצבים במשותף את תנאי הסביבה בהם מתקיימת החברה האנושית - מתפתחת ...
|
|
|
|
|
יואב יצחק
המשטרה חקרה חשד, לפיו מאור פחימה, עבריין ידוע ומוכר למשטרה, מעורב בהטמנת מטען חבלה שנועד לפגוע במנכ"ל החברה הכלכלית לפיתוח קיסריה, מיכאל כרסנטי - לאחר שזה דחה בקשתו להכשיר עבירות ב...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
דיפלומטית, פוליטיקאית אביטל קולט (ילידת 1.5.1940), רומניה. בשנת 1950 עלתה ארצה עם הוריה. דיפלומטית ופוליטיקאית ישראלית.
|
|
|
|
|
|
|
רב, פוליטיקאי יעקב אביטן (נולד: 5 במאי 1970), פוליטיקאי ישראלי ששימש כשר לשירותי דת, חבר מועצת העיר אשקלון מטעם סיעת ש"ס, סגן ראש העירייה ורב המועצה אזורית חוף אשקל
|
|
|
|
|
|
|
כלכלן ישראלי יאיר אבידן (נולד: 25 בדצמבר 1959), כלכלן. במאי 2020 החל לכהן בתפקיד המפקח על הבנקים בבנק ישראל. מכהן כיום כחבר בדירקטוריון של נימה, חברת הפינטק מקבוצת
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
צרצר |
|
14/06/14 05:48
|
|
|
|
|
עתירות המוגשות על ידי תנועות כמו:
התנועה לאיכות השלטון - זו התנועה המתחסדת של הג'ינג'י שרגא, ממש מעוררת אמון בזכות כונותיה. הפורום לשוויון בנטל - מי זה? של לפיד? תנועת הרצליה למען תושביה - מי אלו? שלום עכשיו הפועלים בדרך כלל נגד גיוס ובעד השתמטות?
איש לא נתן לבית המשפט את הסמכות להיות מפקח על הכנסת ועל הממשלה זהו מחטף שבית המשפט עשה על דעת עצמו.
נימוקים כבדי משקל לחוק שקד ישנם!
1. הצבא אינו מעונין בכמות כזו גדולה של חרדים בבת אחת, הוא אינו יכול להכשירם כיאות.
2. גיוס כמות כזו של חרדים בבת אחת יגרום להוצאה כספית אדירה ללא תועלת ועל חשבון צרכי בטחון חיוניים.
3. שויון בנטל??? מה לגבי כל אותם מתחמקים משרות המעודדים מהשמאל? מדוע הדואגים לשויון בנטל כלל אינם דנים בהם???
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חזקי שנאן |
|
15/06/14 10:15
|
|
|
|
|
|
במסדרת החוק הרבה בחורים לא חרידים בישיבות ציוניות בוחרים לא להתגייס וכך יוצר תופעת זליגה מתרחבת - זה כבר קורה היום. החוק נותן לגיטימציה לדחיית הגיוס עד ללא שירות צבאי בכלל. אין חשש מגיוס הרבה חרדים.יש תפקידי מנהלה וטכניים שמספיק להם רובאי 2 ופלוגות שמירה שמספיק להם רובאי 3. ויסות כוח האדם תמיד יישאר בידי הצבא ויכול לשחרר דרג מסתער למשימות חשובות יותר.
לצבא יש חוסר כ"א של גיוס חובה,] חוסר שצפוי לגבור ב5 שנים הקרובות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חזקי שנאן
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
צרצר |
|
14/06/14 05:55
|
|
|
|
|
עם כינון הדמוקרטיות למין המאה ה-18 נוסף לבית המשפט תפקיד לפתור סכסוכים בין אזרחים לבין רשויות השלטון. בעוד שבהליך פלילי, למדינה טענות כלפי האזרח ומבית המשפט אוכף את החוק על האזרחים במידה ועברו עליו, בתפקיד החדש האזרח טוען כלפי רשויות המדינה ומבקש מבית המשפט לאכוף את החוק על הרשויות. זאת בהתאם לעקרונות היסוד: 1. רשויות המדינה כפופות לחוק לכן עליהן לפעול בהתאם, 2. לאזרחים זכויות בסיסיות אותן על מוסדות המדינה כולן לכבד. כך נוצרה "הביקורת השיפוטית" על השלטון.
הזכויות הבסיסיות של האזרחים לחלק שווה בשלטון נפגעות בין השאר כתוצאה מהפער במידע: הציבור ברובו אינו יודע אודות המניעים להחלטות שלטוניות או לחקיקה. אלו לעיתים עשויות לנבוע מרצון מרצון לרצות קבוצה ברת השפעה ולא מתוך רצון להטיב עם הציבור. לכן לדעת בית המשפט תפקידו לעזור לציבור להתיר את הסבך. מה שאינו מוזכר פה הוא שבית המשפט עצמו וכך גם רשויות התביעה התלויים הדדית בניגוד לרצוי, מהוות בעצמן קבוצה או קבוצות של בעלי ענין. המערכת המשפטית באמצעות שרי המשפטים מקדמת חקיקה שהיא תכופות לרעת האזרחים. כיון שחוקים אלו אינם מחייבים את האזרחים למעש כלשהו, הרי שהם אינם מתפרסמים ברבים והאזרחים אף אינם יודעים על קיומם.
"זכות העמידה בדין" הונהגה עבור צד שיש לו נגיעה מהותית למקרה, כגון מי שזכויות הפרט או האינטרסים שלו נפגעו, יוכל להישמע בבית המשפט. הגבלה זו מנעה את הצפתו בתי המשפט בהתדיינויות . לפי אהרון ברק, גישה זו מאפשרת לרשויות לפעול באופן בלתי חוקי וכך לפגוע שלטון החוק. לשיטתו כל מי שמבקש הכרעה משפטית לגבי שלטון החוק, או בנושא שלפי קביעת בית המשפט יש בו עניין לציבור, זכאי לעמידה. הוא כמובן לא התיחס למי שנפגע מהמשטרה – לגבי המשטרה הורה לשופטים "להניח תקינות" שופטים ביחד עם התובעים כל כך מניחים תקינות החקירה עד שהם דואגים שכך תראה גם אם ברור שההפך הוא הנכון. שופטים אף מונעים זכויות דיוניות במשפט. שלושת גורמים אלו פועלים תדיר תוך הפרות כל החוקים שהם אמורים לשמור בפעולתם.
"שפיטות" - התפיסה משפטית קרובה. אהרון ברק בעקביות גם הסיר את הגבלות השפיטות: 1. שפיטות נורמטיבית 2. ושפיטות מוסדית. 1. שפיטות נורמטיבית - קריטריונים משפטיים לפיהם על בית המשפט להכריע; במידה ואלו לא קיימים, הרי שהמקרה אינו שפיט. 2. שפיטות מוסדית - הנושא או שמתאים או שאינו מתאים להכרעה משפטית, כיון שקיימת רשות שלטונית אחרת ראויה יותר. לדוגמא בנושאים מדיניים מובהקים עבורם ישנן רשויות אחראיות המבצעת והמחוקקת. לשיטת ברק "מלוא כל הארץ משפט". כמו "מלא כל הארץ כבודו" (של ריבון העולמים). כפי שהחילו את הסמכות השמימית על המדינה, כך מלא ברק את הארץ בסמכות בית המשפט על "כל התנהגות אנושית" כולל "מחשבות סובייקטיביות" – אף הרחיק לכת מחוקי ההלכה לפיה החברה אינה מענישה על מה שאין בו מעשה! ומרוב "דמוקרטיותו" קבע כלל המתאים יותר לאינקויזציה! - מכאן שלבית המשפט זכות לקבוע בכל ענין. בזכות בית המשפט לקבוע בכל עניין ברק עקבי מאוד גם בנושא הבקרה על בית המשפט שמר עניין זה לבית המשפט עצמו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
צרצר |
|
14/06/14 06:03
|
|
|
|
|
למען זכות בית המשפט לקבוע בכל ענין, ברק גם סרב לקבל את את עקרון הפרדת הרשויות והגבלת סמכות בתי המשפט. לפי גנבת הדעת הנפתלת של ברק הכל שפיט, אסור לבית המשפט לדחות דיון במחלוקת משום היותה פוליטית היות והסרוב הוא כהכרעה פוליטית – לשיטתו! והרי הכרעה פוליטית אינה מתחומו של בית המשפט. כך מגיע הוא להפוך על פיהם עקרונות של השכל הישר. אי התערבות בית משפט פירושה אי התערבותו, חוסר דיון. על ידי כך בית המשפט כלל אינו קובע אלא מניח למי שהוסמך לכך לקבוע, הצד פוליטי לו רוב צריך לקבוע הרי לשם כך קיבל רוב. אלא שאת זה בדיוק ברק לא רצה! בהיותו בעל השקפה פוליטית מוגדרת וגם שתלטנות שאינה יודעת גבולות, הוא החליט שאל לו לתת לפוליטיקאים שנבחרו בנגוד להשקפתו לנהל את המדינה. כך הפך הוא את בית המשפט למוסד פוליטי אשר מינה את עצמו. כל זה כמובן מתוך "נאורותו" ו"דמוקרטיותו". לבקורת השיפוטית יש משמעות רק אם בית המשפט הינו חסר פניות דיו ואינו נוטה בברור לכיון פוליטי זה או אחר.
לשיטת ברק באי החלת כלים משפטיים בית המשפט מאפשר פעולות לא חוקיות והרי ישנה הרשות המחוקקת כדי שתתן או תדחה תוקף מדיניות. במדינות בהן לבית המשפט סמכות לבטל חוקים ולבטל החלטות, בית המשפט מסתמך על חוקה של המדינה, המגדיריה את הסמכויות של השלטון והיא כוללת גם מגילה של זכויות אדם וחוקים אחרים. במדינות אלו ניתנה לבית המשפט סמכות לפסוק בהתאם להכרעות דמוקרטיות המבוטאות בחוקה ובחוקים. למדינת ישראל אין חוקה. ישנה כוונה שחוקי היסוד יתקבצו אי פעם לחוקה. חוקי יסוד אלו אינם מסמיכים את בית המשפט לבקר את חוקי הכנסת. למרות זאת, בג"צ הסמיך את עצמו תוך השענות על עליונות חוקי היסוד על פני חוקים רגילים. לשיטתו חוקי היסוד מחייבים את בתי המשפט להצביע על כל חריגה שהכנסת אינה רשאית לה. ברק אף הרחיק לכת בטענה שאי התערבות בית המשפט לפי ברק מאלצו לתת תוקף למדיניות שגם אם היא חוקית היא הנופלת "במתחם הסבירות" לפי שיקולו כמובן. כאן ברק גם הפך על פיה את טוענת החוקיות, הוא אישר שהכנסת היא זו הנותנת תוקף חוקי, אך החליט לעקוף ולבטל זאת בתירוץ "הסבירות". ברק יותר מכל אדם אחר הפר חוקים וכמוהו הרשות השופטת מפרה חוקים יותר מכל רשות אחרת.
לפי ברק היות ורצוי שיהיו "יחסי אי-תלות תוך פיקוח הדדי להגנה על זכויות האדם", על בית המשפט העליון כשומר על שלטון החוק ומגן זכויות הפרט, לבחון פעולותיהן של הרשות המבצעת והרשות המחוקקת. באשר לתחומים פוליטיים שאין זה מין הראוי שיתערב, ברק ובעקבותיו בית המשפט העליון, כיבדו במידה והתאימו להשקפות הפוליטיות. הפרופסור למשפטים מאוניברסיטת מקגיל ארווין קוטלר: "הדין הישראלי בדבר זכות העמידה הפך למקיף ביותר מבין כל הדמוקרטיות הפרלמנטריות בעולם", כך "הלכת ה'שפיטות' היא המקיפה ביותר". האכיפה השתלטנית של "שלטון החוק" פוגעת במערכת הפוליטית ובכלל החברה. אמנם נכון שלשם הגנה על זכויות האדם רצוי שיהיו בלמים ואיזונים בין הרשויות אך הפיקוח חייב להיות הדדי גם על בית המשפט חייב להיות פיקוח. הרי הפגיעה הקשה ביותר בפרט באופן אישי נובעת מרשויות החוק וסופית מבית המשפט באם אלו אינם נוהגים כראוי ועל פי החוק וגם באופן סביר. בית המשפט על דעת עצמו ולגבי עצמו בלבד קבע כי "מקצועיות השופטים, יושרם ואי תלותם מאפשרים להם לדון באופן עקרוני בכל מקרה הבא לפניהם ללא פניות וללא משוא פנים."
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
צרצר |
|
14/06/14 06:11
|
|
|
|
|
"יושרם ואי תלותם" של השופטים מתגלים לכל מי שעוקב אחר משפטים ורואה איך הם משנים עובדות כדי להתאימן לתוצאה הרצויה להם. לא כל שכן רואים זאת מי שגם נכחו בדיונים וגם קוראים את הפרוטוקולים שאינם דומים למה שהתרחש בדיונים. התנהלותם כולה אומרת משוא הפנים. על כן לציבור בכללותו בין אם בקרב אנשים שבאו בשערי בית המשפט או שעקבו אחר משפטים, דעה מנוגדת בתחליט.
במקום שמדינאים יקבעו, בית המשפט הופך כל עניין לבעיה משפטית ובכך מתעלם מרצונות העם וכופה את דעתו שהיא במיעוט. בית המשפט מבטל את שיקול הדעת של הרשויות הנבחרות בזו שלו, ואת ערכי הציבור באלו של השופטים. במקום שהממשל יתירא מהציבור, הוא מתירא מבית המשפט! בית המשפט מפיץ את הדעה כאילו החלטותיו הם המעשה הדמוקרטי! הציבור מצידו למד לעקוב פחות אחר פעולות הממשל ואנשיו. אותה האוכלוסייה שפסיקת בג"ץ פוסק תמיד נגדה נואשת ממאמצי השכנוע בציבור, ואלה שבג"ץ מאשר את עמדתן נוהגים בחוסר לב כלפי אוכלוסיות שלמות.
תפקידו העיקרי וסיבת קיומו של בית המשפט הינו פתרון סכסוכים בין האזרחים בינם לבין עצמם בין אם בהליך אזרחי, בו האזרחים ככאלו או כמוסד תובעים אחרים בין אם אלו אזרחים פרטיים או מוסדיים, או בהליכים פליליים בהם המדינה היא התובעת למען הסדר הציבורי. את תפקידו זה בית המשפט מבצע בדרך כלל על הצד הגרוע ביותר. בהליך פלילי לדוגמא בית המשפט כלל לא מקפיד באם הרשות המבצעת המשטרה והפרקליטות פועלות לפי החוק או על מידת שמירתן את הזכויות הבסיסיות של החשודים/נאשמים. כך גם בית המשפט אינו לוקח בחשבון את זכויותיהן הבסיסיות של הנאשמים. בית המשפט אינו מחיל כלים משפטיים לגבי פעולותיו הוא. באשר לפיקוח על בית המשפט על ידי הכנסת שהיא הריבון ושזה תפקידה, אהרון ברק התנגד נמרצות בשם הפרדת הרשויות בה הוא צידד הפעם לצורך זאת. כך הרשות השופטת ומערכת המשפט כולה וגם המשטרה לגבי עיקר פעולותיה, הינן ללא פיקוח חוקי. אלו יכולות להפר חוקים ואכן כך עושות כבדרך שיגרה. על שמירת שלטון החוק מצד גורמי אכיפת החוק בית המשפט כלל אינו מקפיד, בענין זה לא קיים "האקטיביזם השיפוטי".
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
נמלה |
|
14/06/14 15:35
|
|
|
|
|
תודה על התגובה המסודרת מפורטת ומענינת
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
נמלה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חזקי שנאן |
|
15/06/14 10:38
|
|
|
|
|
|
צריך לבחון את הרווחים מול המחירים.
דוגמה לרווח, בג"ץ לאו"ר שחולל שינוי בתפישה של המערכת הפוליטית את מימון המפלגות השקיפות והביקורת.
בשדה המשפט הפלילי בכלל והתעבורתי בפרט אני מסכים עם מה שכתבת.
הסבל של האזרחים הוא גדול והפוליטיקאים לא רואים ממטר.
חוק שקד חדש לחסימת גישה לבתי משפט לתעבורה בצנרת וצריך מי שיחסום את הפוליטיקאים הרעים.
דמוקרטיה זה בדיוק שלטון הרוב, למשל מה עם זכיות מיעוט?
אין לנו בית משפט לחוקה כי אין חוקה לרוב הפוליטיקאים אין תרבות ייצוג אמיתית והבג"ץ הוא מערכת תיקון של השיטה. לדעתי עדיין הרווח גדול מהמחיר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חזקי שנאן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
צרצר |
|
15/06/14 14:47
|
|
|
|
|
|
כנראה אינך יודע על חוקים רבים כמו חוקי שפיטה וחוקי הגנות הרמטיות לשופטים שהם פרי דרישת שופטים. אלו חוקים פשיסטים לחלוטין. נכון למדינאים אין רגישות כי הראיה הם מסכימים ומחוקקים אותם במקום לדאוג לפטורי השופטים הדורשים. אוי הם אינם יכולים כי נתנו את כל הכוח במינוי והרחקת שופטים לשופטים עצמם.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
צרצר |
|
15/06/14 15:27
|
|
|
|
|
|
יש גם לחץ ציבורי, ישנם קבוצות לחץ שבאות לכנסת יש תקשורת אם כי העתונות הרשמית לא משהו, אך יש מרשתת בלוגים/תגובות יש גם אתרים מפלגתיים ואתרים של אוהדי מפלגות עם מקום לתגובות. חברי כנסת לפחות חלקם קוראים אותם ומתיחסים אליהם.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
|