|
דן מרגלית
ברמה המעשית לשנים הקרובות יכלה ישראל להגיע ליעדה האסטרטגי גם במהלך המלחמה הרעה הזאת אילו הסכים ביבי להעביר את השליטה ברצועת עזה למנהלה פלשתינית הכוללת גם את הרשות הפלשתינית
|
|
|
איתמר לוין
בקיאות מרשימה, תשומת לב לכל פרט, אנושיות שופעת ומחשבה רחבה - כל אלו מאפיינים את טיפולה של אורלי מור-אל בתיקי חדלות פרעון. לצד זאת, שוב ניכרת הבעיה של ניהול מו"מ כאן ועכשיו
|
|
|
הרצל חקק
ככל שאנו נסחפים אחר העלילה הקסומה בספרה של רבקה רז אנו מפליגים אל ים נעלם, מבינים שלפנינו דרמה של חיים ושירה, חיים ושפה, חיים והשראה. דף אחר דף נקרעים מסכים, והסודות משמעם - הבנת נ...
|
|
|
רון בריימן
"ידידתנו הגדולה" עושה זאת שוב. שוב היא גוזלת ממדינת ישראל ומעם ישראל את הניצחון על אויב תוקפני. כך היא נהגה ונוהגת בכל מלחמות ישראל ב-76 שנות "עצמאותנו"(?). שוב היא נוהגת בישראל כפ...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביב ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
כדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
1 |
|
|
bulka |
|
21/06/09 11:54
|
|
|
|
כתבה שיטחית לחלוטין , אתה רואה את הדברים באור צר מאוד ולא תואם את האינטלגנציה שאני מאמין שמייחסים לך , ידידי הנכבד החיים הם הרבה יותר מורכבים מכפי שאתה מתאר בכתבתך , וזאת מבלי להתייחס למקרים שאתה מציג כאן , גם בית המשפט בבואו לגזור את גזר הדין של אדם כלשהו,בוחן את הנסיבות השונות וקיימים נסיבות מקילות , לפעמים כאלה שאפילו מבטלים את רוע הגזירה לחלוטין, וראוי שכך יהיה אנחנו בני אנוש ורחמנות היא תכונה חיובית , בטח שנקמנות גם שיפוטית יותר שלילית בפרספקטיבה רחבה מעוותת את תוצאות המשפט לא פעם , גם להענשה יש תכלית , ולא תמיד עונש יחזיר דברים לקדמותם , בטח לא יעזור לקורבנות מלבד תחושת הנקמנות , וככללותו לא יויעל לחברה , יש מקרים , ובמיוחד במקרה דודו טופז שראוי שבית המשפט יבחן מה מביא אדם במעמדו לעשות מעשה כל כך קיצוני , לא הייתי מטיל ספק שמדובר בבביות נפשיות קשות , שלהם הייתה תרומה גדולה לזלזול ןחוסר הפרגון לו הוא זכה לאחרונה מהגורמים בתקשורת, ולפעמים זלזול בוטה והעלבה בסיטואציה מיוחדת יכול להיות אף כואב ממכות פיזיות , ויובהר שאני לא מצדיק בשום אופן את מעשיו , אבל בהחלט במקרה שלו הייתי בוחן נסיבות מקלות אפילו עד שחרור ממאסר , טיפול ושירות לחברה תוך פיצוי כספי סביר של הקורבנות .
|
|
כתוב תגובה ל-
bulka
|
|
|
|
2 |
|
|
אריה דרוקמן |
|
21/06/09 13:17
|
|
|
|
הריני מציג דעה שונה משלך. כזו, שבוחנת את אלמנט הרחמנות בכל מקרה. ראשית, משום שאין זה תקין לשהות תמיד באוהלה של נקמנות. היא גורמת לך לראות בכולם מקשה אחת של אנשים ואין זה כך. שנית, גם אדם שחטא, יש לבדוק את הנסיבות ולתת לו מידה ראויה של יחס. לדעתי, הירשזון אינו אדם רע. הוא שגה וחטא בכך שחשב בטעות שכל מה שהוא עושה בכספי ההסתדרות העובדים הלאומית - תקין. ולפתע, מישהו טפח על כתפו והעיר אותו מחלום לא מציאותי. לא כל כך ברור ממי הוא גנב. יכול גם להיות שחלק ניכר מהסכומים שצרך - יכול היה לצרוך אותם לו נועץ בעורך דין שמבין בתחומים אלה. בעיניי, הירשזון אשם כנראה אך הייתי רואה בעברות שעבר עברות טכניות ולא עברות של רשע. לכן, עליו לשלם קנס ולבצע עבודות שירות. לא הייתי רוצה לראותו בכלא. זה לא מראה דברים טובים עלינו, המדינה שרוב שריה וחברי הכנסת שלה מואשמים בכל מיני עברות.
|
|
כתוב תגובה ל-
אריה דרוקמן
|
|
|
|
|
|
|
ריטה לין |
|
21/06/09 13:30
|
|
|
|
אתה חושב על הירשזון, הכותב חושב על כל העם.
בעניין הזה אני מסכימה איתו.
מנהיגים ששולחים צעירים לאש-
חייבים להיות צחים כשלג.
|
|
כתוב תגובה ל-
ריטה לין
|
|
|
|
|
|
|
אריה דרוקמן |
|
21/06/09 16:17
|
|
|
|
את יכולה לחיות בעולם של אידיאלים ותלושה מקרקע המציאות. גם האביר הלבן אינו תמיד לבן. אין מדובר להוציא את הירשזון חף מפשע. הויכוח הוא רק על עוצמת העונש. אני מציע קנס פלוס עבודות שירות. הכותב - חסר רחמים. יש לו אידיאולוגיה בעניין. הוא שולח את כולם לכלא. זה לבטח יגרום לו הנאה לבקר אותם. שימו לב ילדים, הנה קצב, והנה אולמרט והנה הירשזון. הרשימה אצלו דומה לרשימה אצל אנשי המהפיכה הצרפתית שהוציאו את כולם להורג, עד שלבסוף הוציאו גם אותם להורג. אדם שדורש דרישות מהמנהיגים שלו, מוטב שידע ש"נוח, איש צדיק היה בדורותיו" היה רק אחד כזה. מי שהיום מספיק טיפש ללכת לשירות ציבורי ולהרוויח רבע ממה שמרוויחים במגזר הפרטי - אינו החכם מכל אדם. וככל שתתבעי ממנו תכונות נאצלות, כך תתאכזבי שוב ושוב. אני כבר הגעתי למסקנה שאיןטעם כבר להצביע. כי מי שנותר, זוהי הזיבורית.
|
|
כתוב תגובה ל-
אריה דרוקמן
|
|
|
|
|
|
|
ריטה לין |
|
21/06/09 16:59
|
|
|
|
תחשוב על זה-
אתה שולח את הבן שלך לצבא, הוא (חס וחלילה) חוזר
בארון, ואתה קורא בעיתון שהירשזון שילם שמונת אלפים שקל (שגנב) על שני בקבוקי יין.
האם לא תשאל את עצמך שאלות נוקבות?
|
|
כתוב תגובה ל-
ריטה לין
|
|
|
|
|
|
|
אריה דרוקמן |
|
21/06/09 22:04
|
|
|
|
בכל יום נתון בשנה ישנם אנשים שנהרגים מתאונות, פעולות צבאיות ובמקביל מישהו מידידנו בכנסת ובממשלה קונה די וי די או מדפסת או מחשב, או מחליף את החרסינה ללא הצדקה.
מה שאת קוראת לזה: גניבה. אם כך הדבר, היו מזמן צריכים מספר אבות ובנים, ואחים ודודים להצטייד בקלשונים עם שיניים חלודות (רצוי) ולעלות ירושליימה, או לקרייה בת"א.
אבל זוהי דמגוגיה צרופה! אין קשר בין א ל-ב. ביום שבו אחד מקציני צה"ל קפץ והפיל עצמו על רימון, לבטח היו מספר ידיעות בעיתון על הונאה, ומעשה מגונה, וחשד לרמייה, ואונס ועוד כל מיני מרעין בישין... למה איש לא עלה בשצף קצף?!
אולי משום שלא קישר בין הדברים? לכן, גם אני לא הייתי מקשר. מהי הדוגמה הבאה שלך??
|
|
כתוב תגובה ל-
אריה דרוקמן
|
|
|
|
3 |
|
|
דני חלמיש |
|
21/06/09 15:18
|
|
|
|
על השאלה "למי מגיעה רחמנות" בהקשר משפטי, יש שתי תשובות מנוגדות, שמתאימות לשתי שיטות משפט סותרות.
שיטה אחת, הנקראת "המשפט האזרחי" או "השיטה היריבותית" או "סדר הדין הפלילי במדינת ישראל", אומרת כי העונש נקבע בהתאם לנאשם: אם הנאשם הוא כזה וכזה, ונסיבות חייו הן כאלה, וכולי וכולי - אז עונשו יהיה כך וכך. בשיטה זו יש ויש מקום לבנו של הנאשם לבקש רחמים, ואין שום סיבה למתוח בקורת על כך.
השיטה השניה, הידועה בשם "המשפט העברי", אומרת כי העונש הוא בהתאם לעבירה וללא שום קשר לנאשם. כלומר - נאשם שהורשע בגניבת 100 שקלים - עונשו יהיה תשלום 200 שקלים לזה שממנו גנב. אין שום שייכות לקורות חייו, מצבו הבריאותי, מזג האוויר או כל דבר
|
|
כתוב תגובה ל-
דני חלמיש
|
|
|
|
4 |
|
|
ש. עליון |
|
21/06/09 15:29
|
|
|
|
הקלה בעונש מגיעה לאנשים שהודו מרצונם, והביעו צער אמיתי לפני שהיתה לכך תמורה צפויה.
כאשר אדם כבר נתפס ואשמתו כבר בלאו הכי הוכחה, ועומד להיגזר גזר דינו, זו חוכמה קטנה מאוד להיזכר אז להודות ולהביע צער.
סיבות נוספות להקלה בעונש, גם אין פה. לא מדובר באנשים נבערים מדעת, שלא הבינו את חומרת מעשיהם. לא מדובר פה באנשים שהגיעו מרקע סוציאלי קשה שנאלצו לפשוע כדי להתקיים. לא מדובר פה באנשים שהתנדבו והקדישו את חייהם בהתנדבות למען מטרות נעלות. מדובר באנשים שכולם קבלו על פעולתם שכר גבוה מאוד והטבות מפליגות. המעט שהציבור זכאי לדרוש מהם תמורת המעמד הגבוה שהוענק להם, זה שהם עצמם יכבדו את מעמדם בכך שלא יוטל בהם דופי.
צודק נרי - מדובר באנשים שחייבים לשמש דוגמה אישית. אם אינם משמשים דוגמה אישית. ישמש עונשם דוגמה לאחרים.
|
|
כתוב תגובה ל-
ש. עליון
|
|
|
|
|
|
|
אנטון ואן לוונהוק |
|
21/06/09 16:27
|
|
|
|
זה כמו משחק של שוטרים וגנבים. לו הייתי בנעליהם של חברי הכנסת או השרים, הייתי רוכש (מיד עם קבלת המשרה) את שירותיו של עורך דין ורואה חשבון על מנת שידריכו אותי כיצד לקבל הרבה כספים מהקופה הציבורית ושזה יראה חוקי. האמן לי שישנה שיטה מחוכמת כזו. הירשזון פשוט לא חשב עליה. היה יותר מדי בטוח שהוא "מלך העולם" בהסתדרות העובדים הלאומית. מה שהיה חסר לו זוהי אסמכתא. אתה בטח מכיר את האיש שנכנס לחנות לחומרי כתיבה, קונה כל מיני דברים שמוצאים חן בעיניו ומבקש לרשום בקבלה: צורכי משרד. והרי לפניך אסמכתא. לא תקינה אבל חוקית. וזה הרי מה שאתה מחפש. זה כמו הסיפור על בנו של שרון שעשה עבודה פשוטה של חיפוש מידע באינטרנט ועריכת נתונים על פרויקט, כך שמעתי שמספרים העיתונאים, וקיבל על כך שכר של עשרות אלפי שקלים. רצונך בשכר עבור עבודה, תקבל את זה. אין שום בעיה. כפי שתציע את המיטה כך תישן בה. עם מנהיגים ברמה ג.
|
|
כתוב תגובה ל-
אנטון ואן לוונהוק
|
|
|
|
|
|
|
מנחם מנדל |
|
25/06/09 14:22
|
|
|
|
|
5 |
|
|
מנחם מנדל |
|
25/06/09 14:13
|
|
|
|
המרחם על אכזריים סופו שמתאכזר לרחמנים
גם אם הבן אדם מסכן ביותר - יש למצות את הדין עד תום ולגזור את דינו, ברם אנו יכולים ללמוד מדוד המלך שכאשר עמד בדין עם עני היה עושה "משפט וצדקה"
קודם שופט את הדם לפי הדין וגוזר לפי הדין,
ולאחר מכן עושה עמו צדקה ועוזר לו לשלם את חובו במקרים קשים את כל חובו
לכן יש להבין שחופה לשפוט לפי הצדק,
אחר כך אם ירצה הנשיא לרחם עליו זה עניין לדיון אחר.
|
|
כתוב תגובה ל-
מנחם מנדל
|
|
|
|
6 |
|
|
מירה טל |
|
14/07/09 01:24
|
|
|
|
אני רוצה להצדיע לנרי אבנרי ורוצה שהוא יראה את זה!!!
|
|
כתוב תגובה ל-
מירה טל
|
|
|
|
|