|
|
|
רפי לאופרט
העולם האנושי הוא הוויה דינמית והתהליכים המתפתחים בו נגזרים מאינטגרציה של מהלכים רוחניים וחומריים עם השפעות מן הטבע שמעצבים במשותף את תנאי הסביבה בהם מתקיימת החברה האנושית - מתפתחת ...
|
|
|
|
|
חיים רמון
באופן צפוי לחלוטין, כל התוכניות ההזויות שקידם שר הביטחון התפוגגו בלי שום הישג  בעצם, התוכניות של גלנט השיגו דבר אחד - חיזוק השלטון האזרחי של החמאס
|
|
|
|
|
רון בריימן
אין צורך בחוק גיוס מגזרי, ובוודאי שאין צורך בחוק השתמטות מקומם החובה לשרת צריכה לחול על כל בני ה-18 ובנות ה-18, כאשר משך השירות - 3 שנים - והשכר הניתן לחיילי החובה צריכים להיות א...
|
|
|
|
|
דרור אידר
מנהיג התנועה הציונית חיים ויצמן דרש את הארץ מכוח התנ"ך בוועידת פריז וכך גם דוד בן-גוריון מול ועדת פיל ב-1937 הם המשיכו מסורת ארוכה מאוד בת אלפי שנים
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביב ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
כדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
קוראת |
|
10/02/12 12:12
|
|
|
|
|
|
חבל שלא התייחסת ל"אשת חיל מי ימצא" בספר משלי ל"א . זה אקרוסטיכון נפלא , שמצביע על יחס חיובי לאישה . יחס חיובי אותו מביעה המשפחה כולה באמירת תודה לאמא במזמור סביב שולחן השבת.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
קוראת
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
איתן קלינסקי |
|
10/02/12 15:46
|
|
|
|
|
אני מודה לך על התגובה . לצערי, אינני בדעתך.
"אשת חיל" במשלי פרק ל"א היא למעשה קורבן של חיי משפחה פטריאכלית.
זו האישה הכורעת תחת נטל מלחמת הקיום הקשה . היא משכימה קום ועובדת בכל עבודות הבית והפרנסה עד חצות הלילה, רק כדי שבעלה יוכל להתפנות לחיי הרוח והכבוד בשער העיר .
אם שמת לב , בחרתי מספר מצומצם של דמויות מספרות המקרא , ואשת חיל אינה מופיעה בקטיגוריה של אותן נשים , שאני מזדהה עם מה שהן מייצגות .
אני מזדהה עם הצורך לשבור את הראייה המזדקרת מתוך המזמור במשלי פרק ל"א , ולצערי, אינני שותף לדעתך שזה מזמור של הלל .
מאמר באתר כמו NEWS1 אינו יכול להשתרע על מספר רב של עמודים . לכן פסחתי במודע על מספר לא מועט של נושאים .
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
איתן קלינסקי
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
יחס יפה |
|
10/02/12 12:23
|
|
|
|
|
ישנה האמירה המזעזעת בהספרות ההלכה , שאין ללכת בין שתי נשים , עליה חזר הרב עובדיה .באחת מאמירותיו הגסות . אמירה המשווה את ההליכה בין שתי נשים להליכה בין שני כלבים וחזיר.
יופי של יחס לאישה בספרות ההלכה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יחס יפה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
איתן קלינסקי |
|
10/02/12 16:12
|
|
|
|
|
אמירה זו מובאת בשולחן ערוך , ולצערי, הרב עובדיה מרבה לצטט אותה עם תוספות משלו .
למרות האמירה המקוממת בשולחן ערוך , אנחנו חייבים לשלב ידיים נשים וגברים במאבק על דמותה של החברה הישראלית , חברה בה הבכורה תהיה להון האנושי ולא להון הפיננסי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
איתן קלינסקי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
הקומוניסטים אמרו |
|
12/02/12 00:51
|
|
|
|
|
|
את זה פעם. חופש, שיויון ואחווה. שמש העמים. והם הראו לכולם למה הם מסוגלים. למה נדמה לי שקלינסקי הוא קומוניסט לשעבר. לא קראתי עליו בגוגל, אבל אני די משוכנע.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
הקומוניסטים אמרו
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אם איתן קומוניסט |
|
12/02/12 14:02
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
איש עצוב |
|
10/02/12 13:43
|
|
|
|
|
|
קח את הטוב, וזרוק את הרע לפח הקרוב. מה עשו לשולחן ערוך הכלבים? מה עשו לו החזירים? ומה עשו לו נשים שהוא אסר לילך ביניהם? ובמחשבה שניה את מי זה כלל מעניין מה כתוב בשולחן ערוך? אם אלה האיסורים שבו, אז אפשר לסגור ולשים בצד. (ולא לזרוק לפח על מנת שלא לפגוע באחרים) עולמנו מלא מן הטוב ומן הרע וסביר שנבחר בטוב, ולא נכלה את זמננו ברע, (ככל שהוא לא נכפה עלינו), ואנו במדינה חופשית, אפשר להתענג על סיפורי המקרא (וגם למתוח ביקורת עליהם) ובמקביל לא לתת לשולחן ערוך ועוד ספרים מסוגו לעבור את סף הדלת. איתן גם בך יש טוב ורע, וגם בי יש טוב ורע, זו דרכו של עולם. והמסכנים הם אלה שלא יודעים שיש רע וטוב בכל דבר, אלה שבטוחים שאצלם הכל טוב, והמסכנים הם אלה מבין הרע והטוב בוחרים את הרע, או נותנים לו משקל הרבה יותר גדול מכפי גודלו. והמסכנים הם אלה שלוקחים את השטויות מן הסוג שציטט איתן כדברי אלוהים חיים, ולא מקימים להם הנהגה רוחנית אמיצה שתביא אותם אל המאה העשרים ואחת.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
איש עצוב
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
שולה. |
|
11/02/12 11:28
|
|
|
|
|
|
איש עצוב , אתה פטפטן שנהנה מפטפוטי ההבל שלו.
אם זה לא מעניין , לדעתך , מה כתוב בשולחן ערוך , אז מה מניע אותך להגיב .
אם אתה סבור , שהכותב עוסק בדברים לא מעניינים , מה מניע אותך לעוט כאכול "אמוק" ולחנטרש בלי הפסק תגובות של בעד הנגד ולאחר מכן מייד נגד הבעד .
אני משוכנעת , שאם הכתבה היתה ביטויי הלל לספרות המדרש וההלכה בימי התנאים והאמוראים היית מביע את הסתייגותך.
לדעתך , זה לא מעניין אף אחד הנושא שעליו כתב איתן . אז תתליט לא לקרוא .
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שולה.
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
איש עצוב |
|
11/02/12 13:03
|
|
|
|
|
|
כי כנראה הם כואבים. אגב מה דעתך על שולחן ערוך? האם את מכבדת את הספר הזה? האם הוא מדבר לליבך?, יש לך יחס דו ערכי אליו, כלומר את חלקו את מעריכה ומקבלת ואת חלקו את דוחה? בואי ספרי לנו, במקום לבעוט בדלי, לשפוך את החלב, ואחרי כן לבכות על החלב שנשפך.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
איש עצוב
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
שולה. |
|
11/02/12 11:06
|
|
|
|
|
אני מסכימה איתך , בכל מה שנכתב אחרי ספרות המקרא חל פיחות בדמות האישה בספרותהעברית ובייחוד בזו ההלכתית בימי המשנה והתלמוד .
אבל אתה טועה לגבי אשת חיל . נקודת המוצא של משורר משלי ל"א מפסוק 10 זו גישה חיובית לאישה . ההדגשה שלי היא בראייה החיובית .
המשורר חי במציאות פטריאכלית . בתוך המציאות הפטריאכלית הוא מגבש גישה חיובית לגבי הדמות שעליה הוא כותב את יצירתו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שולה.
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
חשדנית |
|
11/02/12 19:07
|
|
|
|
|
שעומד בניגוד גמור למאמרו הנוכחי של קלינסקי שמדבר על הצגת הנשים במקרא כדמויות חזקות עזות רוח ונפש:
"למרבה הצער, הנשים בסיפור המקראי, כולל הזרות, בדרך כלל נתפשות כנשים המאיימות על הסדר החברתי, לכן מתעצמת החובה בסיפור המקראי ליטול אחריות על האישה וזאת כדי למנוע סטייה. מכאן שהמעמד של האישה בחלק הארי של המקרים המתוארים נקבע על-ידי הגבר הקובע בחייה. והגבר זה האבא או הבעל או האח הבכור"
כמובן הבעלים של הציטוט הזה גם הוא קלינסקי...חחח
אז למי להאמין, לקלינסקי א' או לקלינסקי ב' ?
לתיאוריה של גימוד האישה או להצגתה כחזקה ?
התשובה: האמת של קלינסקי היא יחסית, נתונה לשינוי ופירוש לפי הצורך ובאותה שעה !
מסקנה: צריך להתייחס למאמריו של קלינסקי - בהתאם !!!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חשדנית
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
איתן קלינסקי |
|
11/02/12 20:09
|
|
|
|
|
אני חוזר על מה שכתבתי בתגובה למגיבה הראשונה . מגיבה הרואה באשת חיל דוגמא הסותרת את הנחותי .
בתגובה ציינתי ש"אשת חייל היא קורבן של משפחה פאטריאכלית . האישה היא שמשכימה קום ועובדת בכל עבודות הבית ודואגת לפרנסה . היא כורעת תחת נטל מלחמת הקיום הקשה , רק כדי שבעלה יוכל להתפנות לחיי רוח וכבוד בשער ..."
התגובה הזו מלמדת את מה שכתבתי במאמר הקודם . מאמר שהתמקד בעוול שנעשה לנשים כמו רצפה בת איה . אך אני מזדהה עם הדמות ועם מאבקה של רצפה בת איה . יש לי שיח של אוהב עם הדמות .
במאמר הקודם הבלטתי את העוול שנעשה להגר , אך אני קשור בעבותות לסבלה של הגר , כמו שאני קשור בעבותות לסבל של תמר אשת ער הסובלת מיחס גברי גס ובוטה של אבי בעלה . כן, יש לי יחס של אוהב לדמויות אלו .
יש לי שיח של אוהב את הדמויות המתוארות במקרא , אך השיח הזה הוא גם שיח כואב את כאבן של הנשים . מידת הכאב היא רבה יותר כאשר מתייחסים לתהליך של כמעט העלמות דמויות של נשים בספרות שלאחר המקרא ובמיוחד בספרות ההלכה .
השיח הוא כואב בשברירי הדוגמאות שהבאתי . מפאת קוצר היריעה לא הבאתי דוגמאות נוספות .
אז שיהיה שבוע טוב לחשדנית.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
איתן קלינסקי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חשדנית |
|
11/02/12 21:07
|
|
|
|
|
מהפרשנות שלך למקרא, שהרי אתה הולך כמו סומא בשביל אותו ציוותה לך האידיאולוגיה שאתה שבוי בה
בכל זאת, אנסה להסביר:
1. מזמור אשת חיל שיר תהילה לאשה שבזכותה מתקיימת כל המשפחה ברווחה. מעשיה אינם כשל שפחה פחותת ערך אלא שהיא מתוארת - בלשון עכשווית - כיזמית עסקית מפולפלת ומוצלחת. היא קונה שדה ונוטעת כרם, סוחרת עם הכנענים בסדינים שנטוו ונארגו בביתה. היא מלמדת את בני ביתה חוכמה (זוכר ? החוכמה היא אישה. משלי ח)ומוסריותה ונדיבותה מהוללים גם הם. אשת חיל היא עמוד התווך של המשפחה, עמוד השידרה החזק כמו מיגדלור, עליו נשענים כל בני ביתה, ועל כך מהלל אותה המזמור.
2. רצפה בת איה. זוכר ? היא ניצחה את המלך דוד !! המלך הוציא צו שאסור לקבור את ילדיו של שאול. רצפה בת איה שמרה על גופותיהם הגלויות כל החורף ובבוא הקיץ אפילו דוד הבין שצדקה ממנו והיכה על חטא. הוא הורה לקבור את המתים. כך ניצחה רצפה בת איה את המלך דוד והמקרא מהלל אותה על החסד הזה שעשתה עם המתים. אפילו אנטיגונה לא הצליחה במקום שבו רצפה בת איה, האישה הגיבורה מהמקרא, הצליחה. אצל אנטיגונה ההפסד היה כולו שלה בגלל היוהרה והקיצוניות שלה. היא לא הייתה חכמה כמו ריצפה בת איה, האישה שניצחה את צו המלך !!!!
3. תמר אשת ער. מה אומר עליה המקרא ? יהודה: "צדקה ממני".
ראש השבט הגדול והחשוב הזה מכה על חטא ומודה בפני כל האנשים - האישה הזאת צודקת יותר ממני. היא פועלת בחוכמה להשיג את המטרה שלה ובזכות תושייתה ויוזמתה נוסד בית המלוכה של דוד ששלט יותר מארבע מאות שנה על יהודה. המקרא רואה בה את האישה המייסדת של בית המלוכה. איפה זה ואיפה הפרשנות הצרה שלך על מקומה של האישה במקרא ??
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חשדנית
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
איתן קלינסקי |
|
12/02/12 06:51
|
|
|
|
|
לחשדנית , כל זה מוסיף נדבך לכך , שיש לי שיח של אוהב וכואב עם הטקסט המקראי .
שיח כואב עם מר גורלה של רצפה בת איה , שילדיה נתלים ללא עוול בכפם בצו שררה שעלתה על שרטון של אכזריות.
והשיח האוהב נשאר פצוע , פצוע וכואב , גם אחרי שנותן הצו האכזר מכיר בחטאו .
זאת תגובתי לחשדנית , שמשלבת בתגובתה נימה מזלזלת ואפילו בוטה כלפי כותב המאמר הזה .
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
איתן קלינסקי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
מעריץ החשדנית |
|
12/02/12 12:59
|
|
|
|
|
יופי של חשדנית . יופי של תובנות חיים .
דוד המלך נתן הוראה לטבוח את הילדים של רצפה בת איה בתלייה , ואף הוסיף הוראות מבזות.
ואת מהללת את החרטה של דוד כציון דרך . יופי של תובנה מצד השדנית , שכל הערכתה נתונה לחרטה של דוד .
דוד נואף עם אשת קצין גבוה שנמצא במערכה צבאית בקו הראשון , ומביע חרטה . דוד מקריב ילדים שלא חטאו ומביע חרטה.
לך החשדנית שמורה כל התבונה וההבנה המתבססת על החרטה של דוד . אני עפר להדום התבונה והתובנה שלך , גברת חשדנית.
ותרשי לי לבוז לסגנון הכתיבה שלך והתיחסותך כלפי כותב המאמר .
אני סוטה ממנהגי ומתייחסת אליך באותו סגנון , שאת החלטת להתייחס כלפי מי שאת חולקת על דעתו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מעריץ החשדנית
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חשדנית |
|
12/02/12 14:19
|
|
|
|
|
הסיפור המקראי. ילדיה של רצפה בת איה לא נהרגים סתם כך, וגם אין כל קשר בין מותם לבין רצפה, אף על פי שהייתה אמם. זה היה המנהג הידוע והמקובל בכל המזרח הקדום. כאשר מלך חדש תופס את השלטון שלא בדרך חוקית או בדרך של ירושת אבות, הוא ממהר להרוג את כל אלה שיכולים להוות איום על שלטונו. בדיוק כמו שיהוא הרג את כל צאצאי המלך כאשר תפס את השלטון בממלכת ישראל.
ולהבדיל אלפי הבדלות, בדיוק כמו שהאריה המנהיג החדש בעדר הורג את כל גורי האריות צאצאי השליט הקודם, ביום שהוא לוקח ממנו את השליטה על עדר הלביאות...
אכן זה כואב לאמא, אבל זה לא קורה בגללה או בגלל מעשיה או בגלל השפלת נשים במקרא או בגלל המקום הנחות שלהם כביכול בלהקה. זאת הייתה הדרך להבטיח את השלטון של המלך החדש ותו לא.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חשדנית
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
מאיתן |
|
12/02/12 16:41
|
|
|
|
|
לחשדנית שלום
הוכחת, שאת יכולה להגיב בלי תוספות מיותרות של התנצחות אישית בוטה ומבזה את הצד השני .
אני מתייחס לדוד באמות מידה אחרות וזכותך להתייחס באמות מידה אחרות , וכך יאה לנהל שיח ושיג , ולא כפי שנהגת בתגובות הקודמות, כשהבוטות היתה בחזית התגובה .
אני רואה את דוד כדמות שאבדה לו אוטוריטה של אב ואיש מוסר.
הוא אינו יכול להגיב בחומרה כלפי בנו שנהג בצורה בלתי מוסרית כלפי בתו תמר , כשהוא נושא את הכתם של מעשה בת שבע . איך ילין על אונס של בתו על ידי בנו , כאשר הוא נושא את כתם הניאוף.
הוא עובר על הדיבר "לא תרצח" כאשר הוא מקריב את ילדיה של רצפה בת איה , שילדיה הם משאול המלך . לא מקובל עלי שדין "לא תרצח" לפתע מתגמד אצלך , כי קיימת נורמה של הרג צאצאי האויב בעולם הקדמון.
התוצאה שלפנינו רצפה בת איה דמות טראגית שלוחמת כלביאה , כדי שגויות ילדיה לא יהיו טרף לעוף השמים....ולפתע נזכר המלך דוד, שעליו להביע את צערו.
אני בסך הכל ציינתי במאמר שרצפה בת איה היא דמות שנפגעה מאכזריות של מלך , שביקש כביכול לרצות את הגבעונים , כי אבא של הילדים נהג לא כשורה כלפי הגבעונים. לך החשדנית יש הסבר אחר וזה בהחלט לגיטימי.
חשדנית יקרה , מותר שיהיו חילוקי דעות . אך חייב להיות יחס של כבוד לכל דעה . וחבל שבמבחן הזה לא עמדת.
ארון הספרים היהודי יקר לי בדיוק כמו שהוא יקר לך . שמורה לי הזכות לגשת אל ארון הספרים בדרכי שלי .
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מאיתן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חשדנית |
|
12/02/12 18:18
|
|
|
|
|
והולך למחוזות שאין לי בכלל כוונה להכנס אליהם כמו שאלת המוסר של דוד. זאת אולי הדרך שלך להגיב סחור סחור ולא לעניין, אבל לא שלי. ומלבד זה 'שמורה לי הזכות' להגיב בדרכי שלי ולא עפ"י ההנחיות שלך או הציפיות שלך ...
להזכירך, טענתי בתחילה כי הגישה שלך כלפי הצגת הנשים במקרא היא דו-פנית. מצד אחד טענת במאמר הקודם שהאישה הוצגה בתנ"ך כאיזה מין נחות שנועד לשרת את הגבר,
ומצד שני אתה טוען במאמר הזה שהנשים במקרא הן עזות נפש ומעש ובקיצור דמויות חזקות.
אי לכך הפניתי את תשומת לבם של קוראיך לסתירה הפנימית במאמרים שלך, והעליתי את הרעיון שהמסקנות שלך נובעות לא מן הטקסט אלא מן האידיאולוגיה שלך להכפיש כל מה שמריח יהדות. אין לי ספק שהטיעון של אוהב וכואב בא להשמיץ את התנ"ך על הגישה 'האכזרית' שלו לנשים המעולות האלה, בשעה שלא מניה ולא מקצתה. רוב רובן של הנשים במקרא הוצגו כנשים חזקות: החוכמה עצמה היא אישה, היא עוזרת לה' לברוא את העולם. האישה החכמה מתקוע והאישה החכמה מאבל הן דוגמאות לכבוד השמור לנשים במקרא. המוסר הוא עניין יחסי לתקופתו ולא אבסולוטי. מה שנחשב היום כאכזריות היה אז הנורמה המקובלת. אל תשכח גם שהשיח על 'זכויות האישה' וזכותה להצביע ול'חדר משלה' הוא בן כמה עשרות בודדות של שנים ולא יותר. אתה לא יכול לשפוט את המקרא על פי אמות המידה של היום
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חשדנית
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
שמעון,מחוז שפויים |
|
13/02/12 11:51
|
|
|
|
|
|
אני מבין, שהאמת היחסית של איתן מציקה לך...דווקא ביחסיותה. מה שאותי הורס,בדרך כלל, אלה האמיתות "המוחלטות". כמו זו הקובעת כי "האמת של איתן היא יחסית". כמה יחסיות יש באמיתות המוחלטות שלך?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שמעון,מחוז שפויים
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חשדנית |
|
13/02/12 12:16
|
|
|
|
|
"האמת לשעתה" של בג"צ...חחח
שהרי אתם עשויים מאותו חומר נכלולי, מעוותים הכל כדי שיתאים למטרות שלכם באותו רגע, גם אם יומיים לפני כתבתם בלהט משיחי בדיוק את ההיפך !!!!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חשדנית
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
לגבי קלינסקי |
|
12/02/12 00:38
|
|
|
|
|
|
מפתיע שהוא עוסק בנושא, הוא היה צריך להתאסלם כמו טלי פחימה ולעיין בקוראן.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
לגבי קלינסקי
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
רחל סביליה |
|
12/02/12 00:43
|
|
|
|
|
|
לאיתן קלינסקי שבוע טוב
בשמחה רבה קראתי את הכתבה שפרסמת כאן, זה יפה למצוא אנשים רגישים לענייני הנשים.
בכתבה שלך הבאת מספר דוגמאות בהם המקרא איננו מתיחס כראוי לנשים, וכן בתורה שבעל פה, וכן היו לך מספר דוגמאות של נשים שעל אף המחסום הבלתי עביר כמעט, של הדרך של הנשים להכנס גם כן לקנון, למרות הכל, הן עשו זאת, ונתת מספר מדויק של נשים שעשו זאת, לעומת המספר האדיר של הגברים שספר הספרים, שהוא בעצם הספר של הגברים, והנשים נכנסו לשם כבדרך אגב, ואם שרתו את ספור הגבר.
וכאן אני מבקשת להעיר ברשותך מספר הערות בנושא.
ראשית, אנחנו החיים עכשיו במאה העשרים ואחת, ורב חיינו חיינו במאה העשרים, אנחנו עדים לתמורות כל כך רבות ומשמעותיות שקרו בחיינו, האם אנחנו יכולים לשפוט את האנשים שחיו בתקופת המקרא? האם אלפי השנים המפרידים בין תקופות חייהם, לתקופות חיינו אינם מכשול לשפוט מהיר?
שנית, הרשה לי להצביע על המקרה של בנות צלופחד. לבנות צלופחד קרה מקרה מיוחד יוצא דופן במקרא ומחוצה לו. מאז המקרה שלהן, זכו נשים בישראל להיות יורשות במקרה ואין יורש זכר. הדבר היה כמו חוקים אחרים שצצו לעם ישראל, כמו יש מאין, כשלשום אומה או עם לא היו חוקים כאלה, ראה הדוגמא של השבת. אני ממליצה מאד על הספר של דר' צפרירה ן ברק
"ירושת בנות בישראל ובמזרח הקדום." בספר זה החוקרת מראה את העולם העתיק שסביבנו, ומצביעה על כך, שזה המקרה היחיד בעולם העתיק, שבנות יכולות להיות יורשות במקרה ואין זכר יורש. לא המצרים, משם יצאו בני ישראל, לא האכדים, על חוקת חמורבי, לא היוונים שבתקופה זו עדין לא היו מי שהיו, אבל גם בתקופות הקלאסית וההלניסטית, האישה שלהם היתה תחת חסות הגבר. (בע"מ). ורק עם ישראל נתן לחלק מן הנשים, את הפרוילגיה להיות יורשות במקרה שחסר יורש זכר.
וכן, הפניה שלך כאלו החוק היה פטריארכלי, הרי כל החוקים בעולם העתיק היו כאלה, ואין צורך להצביע על כך כאלו רק עם ישראל נחן בפטריארכליות יתרה. ובמיוחד אתה מדגיש את העניין של, "הנה, הבנות סדרו את המנהיג!" אז המנהיג התנהג כמנהיג אמיתי! הוא שמע את בקשתן, דבר גם כן אולי יוצא דופן לתקופתו, הבנות יכלו לגשת אליו אל המנהיג הגדול, ולשטח לפניו בקשה מוזרה ביותר. הוא שמע בסבלנות וענה להן תשובה מעניינת, הוא ישאל את הבוס. והוא נכנס לאהל, הוא שאל, או התלבט עם עצמו, התיעץ עם משהו, זה לא חשוב, החשוב הוא, שהוא חזר עם תשובה מהפכנית מאין כמותה לתקופות ארוכות מאד. הבנות קבלו נחלה.
היה זה עוד אחד מהחוקים שבאו לעולם כהבזקי אור, ולאורם אחר כך הלכו גם עמים אחרים.
יש לך בכתבה מספר דוגמאות להראות עד מה היה דעתם של הרבנים קשה ורעה כלפי הנשים. וזה נכון, אלא, שגם כאן כפי שקורה תמיד לא עם לבדד ישכון עם ישראל, או שהוא שוכן בקרב הכנענים, והשכנים האחרים הם הפלישתים, וכל מני מנהגים פסולים שלהם יכולים בהחלט לזלוג. במיוחד הדברים האלה של זליגה נכונים לאותן תקופות בהן אתה מביא את הציטוטים על דברי הרבנים, אלה דברים שנאמרים בתקופות מאוחרות קרובות לימי הביניים, ואז כידוע עולה האיסלם, והנצרות בשיא פריחתה בלשון המעטה.
היטב ידועים לנו חוקי האיסלם שהם קיימים עד היום הזה לגבי הנשים. ובאשר לנוצרים הם שרפו את הנשים כמכשפות.
היהודים לא הכניסו את הנשים להסגרי כלא עולמיים כמעשי המוסלמים, ולא שרפו את הנשים, כמעשי הנוצרים. האשה היתה "אם כל חי".
מכאן שאני נזהרת בשפיטה של דורות קדומים.
וכן, לדעתי עם ישראל היה ויצג קדמה גדולה גם בנושא הנשים.
ר. מיפו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רחל סביליה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
איתן קלינסקי |
|
12/02/12 07:33
|
|
|
|
|
לרחל סיבליה שבוע טוב
תודה על התגובה ועל ההתייחסות למאמר .
רחל , אני מנהל שיח של אוהב וכואב עם טקסט , שהפך לנבס צאן ברזל לא רק בחיי עם ישראל .
אין לי זכות לשפוט אנשים , שחיו במציאות רחוקה מאות ואלפי שנים מהתקופה בה אני חי . אני מנהל שיח של אוהב וכואב עם נכס תרבותי שהם השאירו לנו. כאמור, השיח הוא שיח מכבד ומאוד אוהב , אך הוא גם מאוד כואב.
אטול לדוגמא את בנות צלופחד . רחל , את בצדק רב ציינת את עצם הזכות, שהיתה לאותן בנות בחברה הישראלית , לבוא אל המנהיגות הפטריאכלית ולהשמיע את טענותיהן .
עובדה זו מוסיפה נדבך משמעותי לשיח האוהב , במיוחד שזכות זו אינה קיימת בתרבויות אחרות. לכן בשיח האוהב ציינתי במאמרי- אני מחבק באהבה רבה חמש בנות נפלאות, שאינן מוותרות על זכויותיהן ומצליחות לכופף את המחוקק ובכך יוצרות תקדים משפטי המחייב את החוק המקראי להיות קשוב לזכויות הירושה של נשים.
רחל , ברשימה הזו ביקשתי להבליט את עוצמת הפער בין מספר הדמויות הנשיות בטקסט המקראי ובין מספר הדמויות הגבריות . מספר הדמויות הנשיות הולך ומצטמצם כשאנחנו מגיעים לתקופת התנאים והאמוראים . כאן השיח הכואב משתלט , וכמעט לא נותר מרחב קיום לשיח האוהב . לכן הבאתי רק מספר מועט של דוגמאות .
במהלך החודש אתפנה להרחיב את הנושא . ושוב אני מודה לך על הערותיך .
תודה
איתן
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
איתן קלינסקי
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
אורי עמר |
|
12/02/12 08:05
|
|
|
|
|
|
לו למדת כהוגן וללא משחקעי חשיבה של היום הרי כל מה שכתבת היה הפיך.. ומראה כמה התורה נותנת כבוד לאשה.
אשת חיל מי ימצא.. \
פזמון חביב לליל שבת בכל בית יהודי.
מה אתה אומר ?.
הפוך בה הפוך בה דכולה בה.
ולא אתה תוסיף ותגרע. קדמו לך חכמים בני חכמים. ואתה רק מקלקל.. עוד כתבה עמומה וחמוצה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי עמר
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
שמעון ממחוז שפוים |
|
12/02/12 09:46
|
|
|
|
|
|
שלום "איש עצוב".אני חושב שאינך קיים. אולי מטאפורה. האמת היא,שאם לא היית מופיע, צריך היה להמציא אותך,רק למען שמירתו של ממוצע סטטיסטי. כזה שבו טיפוסים "אינטלגנטיים" ,כמוך, מושכים,כלפי מטה, את הממוצע והופכים אותו לאמין יותר,כמותית ואיכותית. אחרת, בשביל מה, באמת ,צריך אותך ואת "העצבות המחוייכת" שלך? אם צריך הייתי להמציא אותך, הייתי עושה זאת הרבה פחות טוב ממך. לי היו עלולים להאמין. דבר שלא יקרה לך.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שמעון ממחוז שפוים
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
שמעון ממחוז שפוים |
|
12/02/12 09:58
|
|
|
|
|
|
שלום איתן. הפעם קשה לי איתך. התנך,כלומר המקרא, הוא הלאומני שבספרים. כך היה כול שנכתב בתקופות ההן.לא האדרת לאום הייתה הבעיה, אלא הדרת כול מי שאינו מכ"בי (מי כמוך באלים ה'). כאשר אתה מדבר על הדרת אחרים, זרים לאל המסויים הזה...זה כולל עמלקים ומואבים וזה כולל נשים. כך אני מתפלא. הרי רוב הנשים שהזכרת,שירתו אותנו, כאמהות, כמיילדות,כרעיות. לא בזכות עצמן.בזכותנו. שופטת שהזכרת (דבורה), כול כך יוצאת דופן. גם זו שרצחה או ילדה או הניקה, את מי שרתה? אותנו הגברים,עוד בטרם היה לאום וגם אחריו. אני רוצה, לאהוב את המקרא,איתך כסיפור לידתה של אומה,לידתו של עולם...אבל בכול לידה,גם היום,האשה נתפסת כאמצעי. אם אינה כזאת ,היא מודרת.
קשה,לי,לינוק באהבה, את שנותנים לי סיפורי המקרא. צריך לקרוא,צריך לדעת ואולי,אולי גם לדעת להשתחרר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שמעון ממחוז שפוים
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
כואבת ואוהבת |
|
12/02/12 14:47
|
|
|
|
|
אינני שותפה לכל ההנחות שאיתן העלה במאמר . כי אני מתייחסת לטקסטט בהקשר בו הוא נכתב .
בהקשר בו הוא נכתב יש בו בשורה גדולה של קידמה . אינני יוצרת אידאליזציה מהטקסט כמו חוגים פאנטיים .
אני שותפה לדעתך , שיש בטקסט גילויים לאומניים וגזעניים שיש לדחותם . אך במאזן הכללי , לדעתי , הבשורה ההומאנית עולה על אותן הלכות , אותם מסרים וגילויי התנהגות שאני דוחה בשאט נפש.
אני שותפה להערכה , שיש לך כלפי העבודה שמבצע איתן , אך אני מסתייגת מהערכות לא מעטות שהוא מעלה במאמריו , ומסתייגת מהנחרצות שלך , שמעון, להתנתק מהטקסט הזה , שאני מאוד קשורה אליו. אני קשורה אליו בשיח של אוהבת ובשיח של כואבת , כמו שהעלה איתן במאמר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
כואבת ואוהבת
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
עלי ד. |
|
13/02/12 17:23
|
|
|
|
|
ההשדנית הזו מביישת את ארון הספרים היהודי . אין אצלה אפשרות של פלוראליזם . רק דעה אחת !! מי שמבטא דעה ארת , עבורה הוא אד שלא מבין , או שמבחינתה הוא סתם אדיוט. השדנית , מבקר המאמרים ואיש עצוב , כנראה אדם אחד , מהווים דוגמא לאטימות .
אם כלפי טקסט מסוים יש לאדם מסויים שיח אוהב ושיח כואב זה לא יכול להתקבל כדבר אנושי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
עלי ד.
|
|
|
|
|
|
| 11 |
|
|
שמעון מחוז שפויים |
|
12/02/12 10:08
|
|
|
|
|
|
שלום איתן,
הפעם קראתי את כול התגובות...ומיד התחרטתי על שלי.התכוונתי לכול שכתבתי,אבל...לא העליתי בדעתי, עם מי אתה מתמודד.חשבתי שרק הקריקטורה של איש עצוב(שמו הוא מותג,לכן אותו קראתי...והרי לזה הוא מתכווין...שנקרא), היא החריג. מקריאת מירב התגובות האחרות, הבינותי, שאנחנו חריגים (כרגיל).מקריאת
"נשות החיל", הבינותי, באיזה בוץ אתה ואני מתבוססים,בכל פעם,שנדמה לנו ,שאיננו לבד. אז יש אסתי וזהו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שמעון מחוז שפויים
|
|
|
|
|
|
| 12 |
|
|
א ש ליאור |
|
12/02/12 10:38
|
|
|
|
|
|
ממש מזעזע. תודה על המחקר המעמיק
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
א ש ליאור
|
|
|
|
|
|
| 13 |
|
|
נעמי אגסי |
|
12/02/12 13:51
|
|
|
|
|
איתן, פעם ראשונה שאני מתוודעת לבלוג שלך .
גם אם יש לי חילוקי דעות כאלו או אחרים עם אמירתך, אני מביעה את צערי ואת ההלם מהתגובות המבזות .
גם כמי שחולקת בכמה נושאים על גישתך, אני ממש בהלם מרוממות הרוח של מגיבה הקוראת לעצמה חשדנית , המתבשמת מעצם העובדה שדוד התחרט , אך אין לה מילה אחת לגנותה של המציאות , בה מלך בישראל נותן הוראה לתלות ילדים , כביכול על חטא שחטא האב , שפגע בגבעונים . ועל כך יש סליחה ומחילה , כאילו דבר לא קרה .
הברבריות הבלתי נסבלת בהתנהגות של מלך בישראל אינה מזעזעת אותה , אלא גילוי החרטה הוא שכובש אותה .
ממתי הבעת חרטה על רצח מאפשרת לאדם להיחלץ מידי הדין והחוק.
קיים חוק וקיים דיבר - "לא תרצח" . אך אצל דוד עצם האמירה , אני מצטער , היא שמזכה אותו ומטהרת אותו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
נעמי אגסי
|
|
|
|
|
|
| 14 |
|
|
שרה ב. |
|
13/02/12 20:03
|
|
|
|
|
איתן, כל הכבוד לך על כך, שאתה מתמיד להאיר לנו את המקרא התלמוד והמשנה ובכך להראות את הקשר הקיים בין התפיסות המסורתיות בדת לבין הנעשה היום ולהצביע על הגישה השלילית כלפי נשים הנקוטה היום כלפי נשים מצד חוגים שמרניים בחברה הדתית של ימינו. כל מי מצדיק את יחסו השלילי כלפי נשים בציטוטים מן הכתובים הרי עוצם עינים מן האפשרויות המצויות בתוך אותם כתובים ועשויות לשחרר בהרבה את כבלי החשיבה מקובעת ולאפשר שינוי ביחס כלפי הנשים.
תודה בכבוד שרה
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שרה ב.
|
|
|
|
|
|
|