|
|
|
איתמר לוין | 
המסר של יום העצמאות תשפ"ד הוא שביום העצמאות תשפ"ה חייבת להיות פה ממשלה אחרת, שתתחיל במלאכת השיקום הגדולה ביותר בתולדות המדינה  אירועי השבוע האחרון רק מחדדים את הצורך הקיומי הזה
|
|
|
|
|
דן מרגלית
ישראלים נבונים חייבים לשטוף עתה את הרחובות והכיכרות ולהתייצב מול קלגסי המשטרה הפועלים בשליחותו של איתמר בן-גביר, ולמנוע את מה שעלול להיהפך ל"בכיה לדורות"
|
|
|
|
|
עו"ד יוסף פנדריך
פסק דין מוסכם משלב שני יסודות - הסכם ופסק הדין שאישר אותו. אם ההסכם לא חוקי גם פסק הדין איננו חוקי
|
|
|
|
|
אלי אלון
דן הדני עלה לישראל ב-1948, סיים קורס חובלים ושירת בחיל-הים כקצין בשירות קבע בשנת 2016 מסר דן הדני את אוסף תצלומי העיתונות שלו שכלל כמיליון צילומים לספריה הלאומית
|
|
|
|
|
איתן קלינסקי
לא יכולתי להסיר עיני ממודעת האבל בעיתון, שהייתה מצורפת לתמונה חברי שקדו בנמרצות להעלות על הכתב את דברי המרצה, ואני שקדתי באותה נמרצות על כתיבת טיוטה לשיר "סליחה מאוחרת"
|
|
|
|
|
מנחם קלמנזון |
נאום חתן פרס ישראל בתחום תקומה - גבורה אזרחית והצלה בשם הזוכים בטקס פרסי ישראל לשנת תשפ"ד שנערך בשדרות [ו' באייר תשפ"ד, 14.05.2024]
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביב ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
כדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
rehvot |
|
28/02/12 14:31
|
|
|
|
|
|
הנעל...מן הצדק היה שהיו נותנים לו להסביר מדוע זרק על בייניש נעלו....
|
|
|
כתוב תגובה ל-
rehvot
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
שפוט עליון |
|
28/02/12 15:05
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
פוסק הלכות |
|
28/02/12 15:30
|
|
|
|
|
|
(נא להימנע מהשוואות מיניות. הכוונה למשמעויות העולות מהפסוק המקורי). וכך נאמר בישעיהו א' פסוק כ"א: "אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה, מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט, צֶדֶק יָלִין בָּהּ, וְעַתָּה מְרַצְּחִים. כב כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים, סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם. כג שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים, כֻּלּוֹ אֹהֵב שוחד וְרודֵף שַׁלְמונִים, יָתוֹם לא יִשְׁפוטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לא יָבוֹא אֲלֵיהֶם (הערה, אני חילוני מוחלט).
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
פוסק הלכות
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אהרון אוטוביאנקי |
|
28/02/12 18:21
|
|
|
|
|
|
היא הירשתה לי לבקר בין הר גריזים להר עיבל, ואפילו בעמק הבכא.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אהרון אוטוביאנקי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
סוף סוף אור |
|
28/02/12 18:32
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אפריים מרבה-רגלים |
|
2/03/12 23:27
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
דרדר |
|
28/02/12 15:45
|
|
|
|
|
בישראל בניגוד לכל מקום אחר בעולם שופטים נבחרים על ידי שופטים אחרים. עד לא מזמן לא היו נבחרי ציבור שהשתתפו בבחירה. בעבר הלא רחוק גם לא היו כל נציגי צבור שהשתתפו בבחירה. קנה המידה לבחירת שופטים היה חסוי, גם חברי כנסת לא ידעו על פי מה מועמד נבחר לשופט. על כך אמרו שופטים: "מכירים אותו". מה שברור שבנפוטיזם ובפרוטקציוניזם הקיים בבית המשפט בני ונכד שופטים שנבחרים ודאי מוכרים וכך גם בני עמדות פוליטיות זהות בעלי יחסים בתוך המקצוע.
עם קום המדינה כאשר החלו להרכיב את בית המשפט העליון, הייתה בתוקף פקודת בתי המשפט המועמדים לכהונת שופט הוצעו על ידי שר המשפטים, אושרו על ידי הממשלה, ואז אושרו סופית בכנסת - שיטה המתאימה למדינה דמוקרטית. אלא שבהמשך שר המשפטים הראשון פנחס רוזן חיבר ביחד עם נשיא בית המשפט העליון משה זמורה, הוא שהיה לא אחר משותפו לשעבר במשרד עורכי די,ן את רשימת המועמדים לשופטי בית המשפט העליון ללא כל התיעצות עם נציגי ציבור. לאחר שקמה ועדה לבחירת שופטים השופט מאיר שמגר בשנת 1978 הביא להרחבת מספר השופטים בוועדה בטוענה של חיזוק התדמית העצמאית של בית המשפט. 1996אהרן ברק – השופט הפוליטי ניסה לשכנע שאין דבר הרסני יותר מהנהגת פיקוח דמוקרטי על בחירת השופטים בטוענת פוליטיזציה.
הועדה לבחירת שופטים כיום מונה תשעה חברים. ששה נבחרי צבור שלושה שופטים. אלא שלכל החלטה דרושים רוב של שבעה מתוך התשעה. כך ששופטים יכולים לבטל כל החלטה בנוסף יש להם גם זכות וטו שאין לנבחרי צבור. חברי הוועדה הם: נשיא בית המשפט העליון, שני שופטים נוספים מבית המשפט העליון(3), שר המשפטים(1), שני נציגים של לשכת עורכי הדין(2) שר נוסף שהממשלה ממנה(1) שני חברי כנסת (2),. רוב חברי הוועדה לבחירת שופטים - שלושת השופטים ושני נציגי לשכת עורכי הדין – (5) אינם נבחרי ציבור, ואינם אחראים כלפיו. שני השופטים מלבד נשיא בית המשפט העליון, בדרך כלל מצביעים לפי רצון נשיא שבחר בם, עורכי הדין תלויים מקצועית בשופטים, ועל כן נוטים הם לרצותם. כך לפחות חמישה מצביעים בהתאם לרצון הממסד המשפטי, שר המשפטים הוא בדרך כלל עורך דין הנאמן לממסד המשפטי יותר מאשר לעמדות הממשלה והכנסת ולערכיו של ציבור הבוחרים. דבר זה בולט במיוחד כאשר שר המשפטים הוא גם עורך דין המיצג לקוחות בבית משפט וגם איננו כלל נבחר ציבור. כך שבדרך כלל לפחות ששה (6) מתוך תשעת חברי הועדה מצביעים לפי רצון הממסד המשפטי. נוסף על כך שני החברי כנסת הם אחד מהקואליציה ואד מהאופוזיציה בדרך כלל מצביעים באופן שונה אחד מהם עשוי להצביע ביחד עם הממסד המשפטי (7).
בשם עצמאות בית המשפט אימצה ישראל שיטה שבה הרשות השופטת אינה אחראית כלפי איש. שופטים מתמנים על ידי ועדה הנשלטת על ידי השופטים המכהנים, ודיוניה נערכים בחשאי, ואילו האומה נותרת ללא כל זכות להתערב בהכרעה מי יישם ויפרש את חוקיה, זוהי גאות השופטים, המכנים את השיטה כ"טובה בעולם" - מאחר שהשופטים מעצבים את בתי המשפט בצלמם הם. למרות מאמצי שופטי ישראל אף אומה אחרת לא השתכנעה בכך.
בשם עצמאות בית המשפט קיימת בישראל חסינות מוחלטת לשופטים. וכך נקבע בסעיף 8 לפקודת הנזיקין : "אדם שהוא גופו בית משפט או בית דין או אחד מחבריהם, או שהוא ממלא כדין חובותיו של אדם כאמור, וכל אדם אחר המבצע פעולות שיפוט, לרבות בורר - לא תוגש נגדו תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוט" הנה כי כן, חסינותו של אחד מחברי הרשות השופטת הינה מלאה. גם אם התרשל, וככל הנראה גם אם פעל מתוך מניע פסול, לא ניתן לתבוע אותו על מעשיו".
לטענת השופטים הרצון לשמור על
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דרדר
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
אורי עמר |
|
28/02/12 15:46
|
|
|
|
|
|
לומר את האמת "שדה" הנימוס גבר על האמת.
פחד שמא תאמר דבר כנגדה.
והרי זה מן "הטבע" הטבעי לשמור על הנימוס.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי עמר
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
פלפל |
|
28/02/12 15:47
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
כבוד מגורשי קטיף |
|
28/02/12 15:55
|
|
|
|
|
|
אם צריך הוכחה ,או תזכורת למה שקרה בתקופה של חוסר שמירת כבוד האדם וחרותו, מול סירוס הצבא בפעילות נגד טירור, אז זה הזמן להיזכר, כשמחלקים מטפחות והערצה ,
ואנו חסרי אמון במערכת
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
כבוד מגורשי קטיף
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
אליהו חיים |
|
28/02/12 16:15
|
|
|
|
|
|
"ויקו למשפט והנה מספח.."זה המצב בימי שפוט השופטים , נער הייתי וגם זקנתי וראיתי בתי משפט וראיתי את אלפי המסכנים המתרוצצים עם שקיות נילון מלאות במסמכים,המשפט תלוי בעומק הכיס שלך , יש לך יש סיכוי שהשופט ישמע, אין לך ,טוחנים אותך הנבלים בתחנות הכאילו צדק.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אליהו חיים
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
ברוריה מקרית חיים |
|
28/02/12 16:21
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
אלופת הנפוטיזם |
|
28/02/12 16:24
|
|
|
|
|
|
| 11 |
|
|
דרדר |
|
28/02/12 16:30
|
|
|
|
|
בישראל בניגוד לכל מקום אחר בעולם שופטים נבחרים על ידי שופטים אחרים. עד לא מזמן לא היו נבחרי ציבור שהשתתפו בבחירה. בעבר הלא רחוק גם לא היו כל נציגי צבור שהשתתפו בבחירה. קנה המידה לבחירת שופטים היה חסוי, גם חברי כנסת לא ידעו על פי מה מועמד נבחר לשופט. על כך אמרו שופטים: "מכירים אותו". מה שברור שבנפוטיזם ובפרוטקציוניזם הקיים בבית המשפט בני ונכד שופטים שנבחרים ודאי מוכרים וכך גם בני עמדות פוליטיות זהות בעלי יחסים בתוך המקצוע.
עם קום המדינה כאשר החלו להרכיב את בית המשפט העליון, הייתה בתוקף פקודת בתי המשפט המועמדים לכהונת שופט הוצעו על ידי שר המשפטים, אושרו על ידי הממשלה, ואז אושרו סופית בכנסת - שיטה המתאימה למדינה דמוקרטית. אלא שבהמשך שר המשפטים הראשון פנחס רוזן חיבר ביחד עם נשיא בית המשפט העליון משה זמורה, הוא שהיה לא אחר משותפו לשעבר במשרד עורכי די,ן את רשימת המועמדים לשופטי בית המשפט העליון ללא כל התיעצות עם נציגי ציבור. לאחר שקמה ועדה לבחירת שופטים השופט מאיר שמגר בשנת 1978 הביא להרחבת מספר השופטים בוועדה בטוענה של חיזוק התדמית העצמאית של בית המשפט. 1996אהרן ברק – השופט הפוליטי ניסה לשכנע שאין דבר הרסני יותר מהנהגת פיקוח דמוקרטי על בחירת השופטים בטוענת פוליטיזציה.
הועדה לבחירת שופטים כיום מונה תשעה חברים. ששה נבחרי צבור שלושה שופטים. אלא שלכל החלטה דרושים רוב של שבעה מתוך התשעה. כך ששופטים יכולים לבטל כל החלטה בנוסף יש להם גם זכות וטו שאין לנבחרי צבור. חברי הוועדה הם: נשיא בית המשפט העליון, שני שופטים נוספים מבית המשפט העליון(3), שר המשפטים(1), שני נציגים של לשכת עורכי הדין(2) שר נוסף שהממשלה ממנה(1) שני חברי כנסת (2),. רוב חברי הוועדה לבחירת שופטים - שלושת השופטים ושני נציגי לשכת עורכי הדין – (5) אינם נבחרי ציבור, ואינם אחראים כלפיו. שני השופטים מלבד נשיא בית המשפט העליון, בדרך כלל מצביעים לפי רצון נשיא שבחר בם, עורכי הדין תלויים מקצועית בשופטים, ועל כן נוטים הם לרצותם. כך לפחות חמישה מצביעים בהתאם לרצון הממסד המשפטי, שר המשפטים הוא בדרך כלל עורך דין הנאמן לממסד המשפטי יותר מאשר לעמדות הממשלה והכנסת ולערכיו של ציבור הבוחרים. דבר זה בולט במיוחד כאשר שר המשפטים הוא גם עורך דין המיצג לקוחות בבית משפט וגם איננו כלל נבחר ציבור. כך שבדרך כלל לפחות ששה (6) מתוך תשעת חברי הועדה מצביעים לפי רצון הממסד המשפטי. נוסף על כך שני החברי כנסת הם אחד מהקואליציה ואד מהאופוזיציה בדרך כלל מצביעים באופן שונה אחד מהם עשוי להצביע ביחד עם הממסד המשפטי (7).
בשם עצמאות בית המשפט אימצה ישראל שיטה שבה הרשות השופטת אינה אחראית כלפי איש. שופטים מתמנים על ידי ועדה הנשלטת על ידי השופטים המכהנים, ודיוניה נערכים בחשאי, ואילו האומה נותרת ללא כל זכות להתערב בהכרעה מי יישם ויפרש את חוקיה, זוהי גאות השופטים, המכנים את השיטה כ"טובה בעולם" - מאחר שהשופטים מעצבים את בתי המשפט בצלמם הם. למרות מאמצי שופטי ישראל אף אומה אחרת לא השתכנעה בכך.
בשם עצמאות בית המשפט קיימת בישראל חסינות מוחלטת לשופטים. וכך נקבע בסעיף 8 לפקודת הנזיקין : "אדם שהוא גופו בית משפט או בית דין או אחד מחבריהם, או שהוא ממלא כדין חובותיו של אדם כאמור, וכל אדם אחר המבצע פעולות שיפוט, לרבות בורר - לא תוגש נגדו תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוט" הנה כי כן, חסינותו של אחד מחברי הרשות השופטת הינה מלאה. גם אם התרשל, וככל הנראה גם אם פעל מתוך מניע פסול, לא ניתן לתבוע אותו על מעשיו".
לטענת השופטים הרצון לשמור על
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דרדר
|
|
|
|
|
|
| 12 |
|
|
דרדר |
|
28/02/12 17:32
|
|
|
|
|
לטענת השופטים הרצון לשמור על אי התלות של הרשות השופטת, ועל אי התערבות בפעולתה מחייבת חסינות רחבה.
השופט דוד גולדשטין קבע כי לשופטים חסינות מוחלטת. "גם אם הפעולה בגינה נתבע שופט נעשתה בחוסר סמכות, אין מקום לבחון האם נעשתה בזדון או ברשלנות". "המטרה היא מניעת פגיעה בעצמאות שיקול דעתו של השופט ותכליות המשנה, למנוע פגיעה באמון הציבור ותביעות סרק שיכפישו את תדמית השופטים או הבטחת סופיות הדיון והליך דיוני תקין.... כמו גם "מניעת פגיעה בתפקוד השופט ערעור מעמדו ושאלות באשר לטיב שפיטתו, מניעת עיוות דין (?) ובזבוז זמן שיפוטי יקר". לפי כך יש להעניק לשופט עצמאות מוחלטת כאילו אינו פועל בשליחותה של החברה וכילו אין תפקודו משפיע על אחרים קובע גורלות.. משמע שופטים שונים משאר בני תמותה אשר עצם התביעה נגדם פוגעת בהם קשות ולהבדיל נזקקים לשירות עורך דין. להבדיל בעיסוקים אחרים יש אחריות ועל מעשים פליליים משלמים מבלי שהדבר יפגע בתפקוד או במעמד. לפיו "אין כל מקום להטיל אחריות שילוחית או ישירה על המדינה על פעולות שופט ואין משנה סוגה של הרשלנות". לדעת השופט דוד גולדשטיין חסינות מהותית נרחבת ומוחלטת. באה לשרת את הציבור ואת האינטרס הציבורי ולא את נושאי המשרה השיפוטית באופן אישי, אין זו זכות/חסינות אישית של נושא המשרה השיפוטית, עליה הוא יכול לוותר"... לשיטתו חוסר אחריותם כל השופטים כלפי הציבור אינה חלילה מתוך אנוכיות השופטים אלא מאוד מטיבה עם הציבור הנתון בידי השופטים המרשים לעצמם הכל.. ועוד מוסיף "לא עולה כלל על הדעת, כי נושא משרה משפטית - שופט, רשם, ראש הוצל"פ, בורר או כל אדם אחר המבצע פעולת שיפוט - יצטרך להתגונן מפני תביעות, זו סופה של עצמאות הרשות השופטת ותחילתה של 'פסיקה מתגוננת'", ומה לגבי בעלי עיסוקים אחרים? השופט פרגו פסק: "אם אין לשופט אחריות, , גם למדינה אין אחריות. "היות והחסינות המוענקת ל 'רשות השופטת' הינה מהותית - אין אחריות של המדינה ומאחר שאין יחסי עובד-מעביד בין השופטים למדינה". כאן נשאלת השאלה מי הוא מעסיקם של השופטים? את משכורתם מאין מקבלים? מהמדינה!. שופטים דורשים להשוות תנאי העסקתם לשרים של המדינה!. מי מעניק להם מינוי? נשיא המדינה! וכי מייצג את השלטון של המדינה כמו שופטים? אך חמור מכל מה לגבי הנפגעים שלא כדין מהשפיטה?
בנוגע לאחריות השיפוטית: לפי סעיף 8 לפקודת הנזיקין לא ניתן לתבוע בעל תפקיד שיפוטי "על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוטי". לשופטים עצמם חסינות מתביעה, אולם גם למדינה אין אחריות שילוחית מדובר בחסינות מהותית ושופטים אינם "עובדים" לצורך העניין. שופטים אשר אימצו את "הלכת פרידמן", לפיה "החסינות איננה חוסמת כליל הגשת תביעה נגד המדינה באחריות שילוחית בשל רשלנות שופט", ולכן לפי אותם שופטים "שלטון החוק איננה מונעת הגשת תביעה נגד המדינה ובנסיבות אלו ניתן וצריך לאפשר הליכה בנתיב זה במקרים קיצוניים של רשלנות בוטה מאוד", לא מוזכר פה מתוך זדון שהיא דרכם השכיחה של שופטים. לפי גדרה זו שלטון החוק פרושו חוסר אחריות השופטים או במילים אחרות שלטון החוק לפי תפישה זו אינו מחייב את השליטים.
יש לכך ביטויים אחרים כמו הדיווח מטעם בית המשפט. שופטת בית המשפט העליון בדימוס ונציבת תלונות הציבור על שופטים הראשונה: "יש סתירה מסויימת בין עצמאות בית המשפט לבין חובת הדיווח... האומנם? האם מהנדס שמוציא תרשימים מדוייקים, נפגעת עצמאותו להחליט מקצועית כיצד יבנה? לא כל שכן רופא השומר את תוצאות כל הבדיקות ורושם גליונות רפואיים. האם השל כך נפגעת יכולתו לשקול ולהחליט על הליכים וטיפולי
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דרדר
|
|
|
|
|
|
| 13 |
|
|
דרדר |
|
28/02/12 17:42
|
|
|
|
|
עצמאות מוסדית, משמעה עצמאות של הרשות השופטת כגוף. אי-התלות המוסדית מהווה ביטוי של עקרון הפרדת הרשויות לשם דחיית התערבות מרשויות אחרות המחוקקת והמבצעת. עצמאות מוסדית היא תנאי הכרחי לעצמאותו של השופט היחיד.
עצמאותו של השופט היחיד, שמשמעה אי-תלותו בגורמים חיצוניים בלתי רלוונטיים.
עצמאות בית המשפט או אף עצמאות שיפוטית בשום אופן אינה מטרה בפני עצמה, אלא אמצעי כדי להבטיח את שלטון החוק בעזרת קידום החלטות ללא משוא פנים.
האם קיימת דילמה בין עצמאות שיפוטית - לאחריות ציבורית.
עצמאות שיפוטית נועדה לתת הגנה על שופטים מפני לחצים חיצוניים העלולים לעוות את פסיקותיהם ואחריות ציבורית דורשת מן השופטים להתחשב בערכי היסוד של האומה אשר את חוקתה הם מפרשים.
יש להכיר במוגבלות העצמאות השיפוטית לעומת האחריות השיפוטית. למרות שבמונחים מוחלטים אין התאמה בין עצמאות לאחריות, על השופטים להיות מספיק עצמאיים כדי לאפשר צדק ללא משוא פנים ולדחות מעליהם נסיונות הפחדה. אין השופטים עצמאיים במידה שלא ישאו באחריות. עצמאות מוחלטת ללא אחריות מתאימה למשל למי שאינו מועסק ואינו פועל בשם אחרים או למענם לדוגמא העוסקים בתחביבים או יוצרי אומנויות עצמאיים שלא על פי הזמנה, לא כך לגבי עובדי ציבור האמורים להיות נאמניו.
הליך מתוקן למינוי השופטים צריך להגן בקנאות על עצמאותם של שופטים מלחצים כלשהם בשעה שהם ממלאים תפקידם, אלא שההגעה לתפקיד חייבת להיות מבוססת על אמון העם באמצעות הליך מיון ציבורי. כדי להשיג עצמאות שיפוטית תהליך בחירת השופטים צריך להבטיח בחירת שופטים בעלי יושרה ללא דופי וכישורים מקצועיים – לא על פי אידאולוגיות או עמדות פוליטיות אלו אסור שיהיה להם ביטוי בבית המשפט, היות ואקטיביזם שיפוטי הינו אמצעי פוליטי אין לו מקום בבית המשפט. סיגים אלו באים להבטיח שהחלטותיהם תתבססנה על חוקים בלבד. על בבית המשפט להשען על תמיכת העם למען הבטחת קיומה של מערכת הוגנת שאינה נושאת פנים.
בישראל השפיטה עצמה כלל אינה עצמאית. בין בית המשפט לתביעה מתקים יחס סימביוטי. השפיטה תלויה לחלוטין בתביעה ופועלת לרצותה – זה מתבטא באופן התנהגותם שאין בה כל הגינות ובפסיקותיהם. אין בית המשפט מגן על האזרח הישראלי מפני זרועות שלטון אחרות ולא על אזרח אחד מפני השני. משמע כל הצעקה של "עצמאות בית המשפט" אינה אלא אחיזת עיניים. בית המשפט איננו מבקש אלא עצמאות לנהוג בכפוף לתביעה.... גם אחריות ציבורית בישראל אינה קיימת מאחר שלא רק שלא נעשה כל מאמץ להבטיח אחריות זו אלא מובהר לשופטים עד כמה מוחלט כוחם על הציבור...לא הציבור בחר בהם ואין הם תלויים בו או חייבים לו דבר. אחריות ציבורית מטבעה מחייבת עצמאות עניינית שגם היא אינה קיימת. בית המשפט בישראל "עצמאי" מכל מחויבות כלפי החברה.
"עצמאות שיפוטית" כביכול זו מתבטאת בכמעט 100% הרשעות וגם בערעורים המצב עגום מאוד.
קבלת רשות ערעור:
בתחום האזרחי: בקשות רשות הערעור שהתקבלו: % 77.8 של המדינה ורק 10.2% של מתדינים שאינם המדינה. סיכוי המדינה ל רשות ערעור מהעליון בהליך אזרחי גבוה מהסיכוי של האזרח פי 7.6
בתחום הפלילי: בקשות רשות הערעור שהתקבלו 74.4% מהתיקים 5.6% של נאשמים.
הפיכת פסקי דין. סיכוי המדינה לרשות ערעור מהעליון בהליך פלילי גבוה מהסיכוי של האזרח פי 13.3
הפיכת פסק הדין
בערעורים פליליים: 80.7% הצלחה למדינה, בעוד שנאשמים 16.2% הצלחה לנאשמים. סיכוי המדינה להפוך את פסק הדין. בערעור בזכות בהליך פלילי גבוה מהסיכוי של האזרח פי 4.
בערעורים אזרחיים בזכות 80% הצלחה למדינה כמשיבה 20% ה
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דרדר
|
|
|
|
|
|
| 14 |
|
|
nleon |
|
28/02/12 17:45
|
|
|
|
|
ברוך שפטרנו מהאשה הרעה הזאת
וממורשת ברק.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
nleon
|
|
|
|
|
|
| 15 |
|
|
אלישמע |
|
28/02/12 17:46
|
|
|
|
|
|
| 16 |
|
|
חוטר |
|
28/02/12 17:47
|
|
|
|
|
במדינות העולם מלבד ישראל חסינות השופטים הינה מוגבלת. למשל בארצות הברית. שם, מתדיין שרואה עצמו נפגע יכול להגיש תביעה נגד השופט אשר חסינותו לא תעמוד לו. בישראל חסינות השופטים הינה מוחלטת גם אם החלטה שפוטית נתנה מתוך רשלנות, זדון או מניעים מושחתים, אין לנפגע כל אפשרות להגיש תביעה נגד שופט. חסינות כזו הינה כפירה בשויון ופגיעה קשה בניזוק. ככלל לכל עובדי הציבור במדינה ישנה חסינות לאלו כמה טעמים:
1.בחשש מפני הרתעת יתר ולפגיעה קשה בתפקוד עובדי השירות הציבורי, שמא יהפכו להססנים ולנטולי יוזמה. 2. בחשש מפני שיבוש בפעולת המנהל ולריבוי תביעות סרק ואיבוד השקעת זמן ומשאבים. 3. בחשש מפני עיוות השיקול הדעת. 4. בחשש בדבר עומס כבד על הקופה הציבורית ומפני הצפת בתי המשפט בתביעות. 5. רצון לשמור על כבוד הדדי בין הרשויות. כאן מתבקשת החלטת רשות שיפוטית בעניין החלטה שנתנה רשות שיפוטית אחרת.
לעובדי ציבור הוענקה חסינות חלקית שאינה כוללת התרשלות. לבתי המשפט הוענקה חסינות מלאה. וכך נקבע בסעיף 8 לפקודת הנזיקין :
"אדם שהוא גופו בית משפט או בית דין או אחד מחבריהם, או שהוא ממלא כדין חובותיו של אדם כאמור, וכל אדם אחר המבצע פעולות שיפוט, לרבות בורר - לא תוגש נגדו תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוט" חסינותו של אחד מחברי הרשות השופטת הינה מלאה. גם אם התרשל אף פעל מתוך מניע פסול, לא ניתן לתבוע אותו על מעשיו"
בישראל נהנתה הרשות השופטת מאמון מלא. אך האם תוצאת אמון זה צריכה להיות מתן זכויות לרשות השופטת בלא הטלת החובות המוטלות על כל עובד ציבור אחר? נראה שהוחלט לנצל לרעה את האמון שנתנו אזרחי ישראל בבית המשפט, לאמור אם אזרחי ישראל נותנים אמון בבית המשפט הוא יכול להרשות לעצמו מה שבתי משפט בארצות אחרות לא יעלו על הדעת. על סמך מה נתנו את אותו אמון מלא? נראה שלא מתוך ידע על תפקודה כי המידע היה מועט מאוד. מדינה לא מפותחת זו התאפינה בחוסר מידע לציבור. נראה שבזכות האתוס הציוני,"אנו בארץ לבנות ולהבנות בה". מי היה מעלה על הדעת שלאחר אלפיים שנות גלות לאחר מה שעבר על עמנו יהיו אלו שופטים מתוכנו אשר ינהגו כשטנים. במדינה צעירה שאוכלוסיתה ברובה חסרת תודעה דמוקרטית ורוב מדינאיה חסרי ידע מהי דמוקרטיה, לשופטים עזות מצח לדרוש ככל העולה על רוחם, וכמשפטנים להכין את הדרך לשליטה מוחלטת לחוסר מחויבות כלפ הציבור. שר המשפטים הראשון פנחס רוזן (פרוגרסיבים, ליברלים עצמאיים) אשר כהן ארבע עשרה שנה כמעט ברציפות. עשה כל שנתבקש על ידי שופטים וכך הביא בשנת 1959 בפני הכנסת את החוק לתיקון פקודת הנזיקין האזרחיים. הוא הרשה לעצמו להצהיר: "ברורה חשיבות העקרון של אי תלות השופטים, סעיף 13 לחוק השופטים, תשי"ג-1953. הקובע: "אין על השופט מרות זולת מרות החוק", "להבטיח את אי תלותה של הרשות השופטת בכל רשות אחרת במדינה. ..... להבטיח משפט צדק, חופש ואומץ הכרעה בידי השופטים. אולם באותה המידה חשובה חסינות השופטים לא רק בפני ידן של שאר הרשויות במדינה, אלא גם מפני תוצאות אפשרויות של הכרעותיהם ופסקי דינם". לדעתו כפי שהתבטא: "אין ספק כי הצדק עשוי להיפגע, והאומץ הדרוש לשם חריצת משפט אולי ייעדר, אם יעמוד השופט מול האיום בהסקת מסקנות לרעתו מפסק דינו או ממעשים אחרים שהוא עושה תוך כדי מילוי תפקידו השיפוטי"...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חוטר
|
|
|
|
|
|
| 17 |
|
|
מסתובבת חוקה |
|
28/02/12 17:53
|
|
|
|
|
|
| 18 |
|
|
הוא לכל ציוני |
|
28/02/12 17:57
|
|
|
|
|
|
| 19 |
|
|
חוטר |
|
28/02/12 18:05
|
|
|
|
|
השר פנחס רוזן טען שאם שופטים יעמדו בפני איום לתביעה נגדם במידה וישפטו שלא כהלכה יפגע הצדק! וכי ניתן להעלות על הדעת טענה יותר מופרכת מזו? אם יתבעו על שפיטה זדונית הרי שלא התביעה קובעת את תוצאת המשפט, אחרים שופטים זאת. מובן שתמיד ישנם מתלונני שוא לכן יש משפט לשיקול ולהחלטה. אלא שכאן ביטל השר כל אפשרות לנפגעים להפרע "על שופט לא חלה אלא מרות החוק" אך אין מי שיאכוף את החוק עליו כיון שהוא נהנה מחסינות ואין רשות יעודית המטפלת באכיפת חוקים על שופטים. על פי הגיון זה מדוע על האוכלוסיה כולה לא תוכל מרות חוק שכזאת, אשר אין למרות חוק זאת כל אכיפה כדי שלא יפגע שיקול דעתה של האוכלוסיה מאיום בהסקת מסקנות? מכאן שהשר פנחס רוזן החיל את הגדרת העצמאות השיפוטית זו עצמאות לא רק מפני רשויות אחרות אלא גם מפני מחויבות כלפי הציבור אותו הוא אמור לשרת. הצהרתו הבאה בולטת בחוסר מוסריותה התהומית "ומוטב שאדם פרטי אחד ייפגע בזכויותיו במקרים יוצאים מן הכלל, מאשר יהיו השופטים נתונים להשפעה, ולו במידה קטנה, של מורא מפני תוצאות שיפוטם", האם אותה אמת מידה תקפה גם לאנשים מהישוב כלומר מוטב שאזרח א' יפגע מאזרח ב' ומלבד שלא תהיה מורא לאזרח ב'? כל זה בשם האוביקטיביות המלאה הנדרשת משופט. האם כך מושגת אוביקטיביות? לדעתו הרחיב את הגדרת העצמאות השיפוטית אך למעשה סתר אותה. הרי על השופט מופעלים לחצים מצד רשויות אחרות ואין לו מחויבות שכנגד כלפי הציבור.
השופט ברק" "תנאי חיוני לקיומה של רשות שופטת עצמאית, ובלתי תלויה, הוא באמון הציבור, זהו אמון הציבור בכך, כי הרשות השופטת עושה צדק על פי דין, זהו אמון הציבור, כי השפיטה נעשית באופן הוגן, ניטראלי, תוך מתן יחס שווה לצדדים וללא כל אבק של ענין אישי בתוצאה". במציאות כאשר צד אחד הוא רשויות המדינה לא קיים יחס שווה בין הצדדים עדיפות ניתנת למדינה. בעלי דין שניזוקו מעולות אינם יכולים לתבוע את השופט. ככל שמתרבים מקרים אלו המגיעים לידיעת הציבור הוא חסר אמון כלפי הרשות השופטת. החסינות המלאה לא רק שאינה מגבירה את אמון הציבור אלא מבטלת אותו וגורמת לזעם. במיוחד לאור העובדה שאין מי שיחקור ויודא שהשפיטה נעשית באופן הוגן וניטרלי. החסינות שהוענקה לחברי הרשות השופטת מתחילה ומסתיימת בם עצמם. חסינות זו אינה חלה על המעבידה, המדינה, ואינה מונעת הגשת תביעה נגד המדינה בקשר להחלטות ופעולות של שופטיה וניתן היה להגיש תביעה נגד היועץ המשפטי או נגד הממשלה. כך על סמך חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) תשי"ב 1952. אלא שבשנת 1959 עם הנחתה של הצעת חוק לפיה "מעשה או מחדל שנעשה תוך כדי מילוי תפקיד שיפוטי, לא ישמש עילה לתביעה על נזיקין אזרחיים," חלה החמרה נוספת סעיף מבטל כל אפשרות שאזרח יוכל לקבל פיצויים בעד הנזק שנגרם לו על לא עוול בכפיו, ואם שר המשפטים בא להגן על חסינות שופטים הרי חסינות כזאת מרחיקה לכת עד כדי שהאזרח נשאר בלתי מוגן.השר לא הפנים שמהות הרשויות היא להגן על זכויותיו של האזרחים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חוטר
|
|
|
|
|
|
| 20 |
|
|
ראובן חזק |
|
28/02/12 18:17
|
|
|
|
|
|
בייניש הפכה את ישראל ממדינה מוסרית למרכז השחיתות הבינלאומי. פרופ' ריצ'רד פוזנר מארה"ב הגדיר את פעילותה של דורית בייניש "שודדת ים משפטית" (judicial buccaneer). בכל העולם לא קיימת מערכת משפטית שקיבלה כ"כ הרבה ביקורת שלילית כמו המערכת בראשותה של דורית בייניש. אם מדינת ישראל תתפרק ותימסר לערבים, יידעו התושבים מי אשם בכך: דורית בייניש.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ראובן חזק
|
|
|
|
|
|
| 21 |
|
|
אברהם מערב השומרו |
|
28/02/12 18:36
|
|
|
|
|
|
דבר מוזר:נוצר מפגש בלתי אמצעי בין לשונו לבין ישבנה של הביינישית
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אברהם מערב השומרו
|
|
|
|
|
|
| 22 |
|
|
גדי רייפן |
|
28/02/12 18:42
|
|
|
|
|
האם מישהו שמע אותה היום אומרת משהו על הגירוש מגוש קטיף ?
חבל שכותב המאמר לא שם לב לכך.
דורית בייניש ! גירוש היהודים מחבל עזה היה במשמרת שלך !!!
לא נשכח ולא נסלח !!!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גדי רייפן
|
|
|
|
|
|
| 23 |
|
|
חוטר |
|
28/02/12 18:42
|
|
|
|
|
לפי החוק העברי יש להטיל אחריות על מעשה שנעשה בזדון ולא רק ברשלנות אך שר משפטים פנחס רוזן לא חשב שהטלת אחריות היא דרך נכונה וטען שאינו מעלה כלל על הדעת שדבר כזה יקרה. אם כך לא העלה כלל על הדעת שיקרה מה שקורה כדבר שבשגרה. יחד עם זאת טען "אבל לקבוע בחוק שהמדינה אחראית לנזיקין הנגרמים על ידי שופטים, בעוד שהשופטים חסינים - זוהי לדעתו דרך מאד בלתי אחראית. מכיון שאותו לחץ מוסרי יורגש על ידי השופטים, והם כבר לא ירגישו את עצמם כל כך חפשיים בגישתם אל משפט". נוסח פקודת הנזיקין האזרחיים, 1944 מאפשר הגשת תביעה נגד המדינה בשל עוולה שביצע שופט, אך אינה מחייבת את בתי המשפט. בועדת חוק ומשפט הוחלט שלא להכריע בשאלה. מכאן שזהו תפקידו של בית המשפט הפרשן המוסמך של החוק. בכנסת קבעו שהראוי להעניק לשופטים חסינות אישית מפני תביעות בנזיקין. הכנסת העדיפה את רצון השופטים לחסינות על פני טובת בעלי הדין הניזוקים. מאותם שיקולים חששו מהטלת אחריות על המדינה. אולם השאירו פתח לעשיית צדק לניזוק ומניעת עוול למי שנפגע מעוולה של שופט, לא רק למען הניזוק, אלא למען המערכת אשר יוגבר בה אמון הציבור. האמצעי של האזרח לתבוע את המדינה הוא עתירה לבג"ץ. אלא שבג"ץ הוא בית משפט ושופטיו הם אותם שופטים של בית המשפט העליון. אלו כלל אינם מעוניינים להודות בעולות בית המשפט, מפני שמטבע בריאתה עושה כל מערכת סגורה ככול שביכולתה לחפות על מחדלי חבריה. זה סוד הישרדותה של כל גילדה לאורך ההסטוריה. הרי הם אלו שניסו באמצעות תחיקה בכנסת גם לבטל את אחריות המדינה על שופטיה, ומובן שלא יתנדבו לאשרה. די לראות מה קורה כאשר מוגשות עתירות לבג"ץ שלא בעניין שפיטה, העתירות ברובן נדחות והעותר מחוייב בקנס כבד.
המסקנה המתבקשת מכל אלו היא שבניגוד לכללי הדמוקרטיה המודרניצת שמסדה הוא המוסר האנושי שמקורו במורשת ישראל, שופטי מדינת ישראל אינם ככל האדם. הם לעולם אינם נתונים להשחתת מידות וכל פיקוח חוקי עליהם ואכיפתו מזיק לשמירת המידות שלהם. פרופ' טדסקי: "במקום הנטיה לריבוי החסינים, שאיפת המשפטנים צריכה להיות ביטול החסינות בכל מידת האפשר. החסינות אינה תופעה נעימה משום כפירתה בשוויון, פגיעתה בניזוק; ויש לברך על כל צמצום שיתחולל בה". על פי, הענותו של שר המשפטים פנחס רוזן והענות הכנסת לדרישת השופטים, עקרון אי התלות השיפוטית קיבל מימד חדש על פיו שופטים פיתחו אי תלות שיפוטית בחוק, באתיקה השיפוטית ובכללי הצדק הטבעי. הם אינם חוששים ממרות הדין שהרי מי שאינו כפוף למרות כלשהי אין עליו כל מרות בודאי לא מרות הדין. זו משפיעה על פעולותיו לטוב או לרע. נוצר מצב מגוחך וחסר הגיון על פיו השופטים את אחרים, פטורים בעצמם מקיום חוקים וכללים. השופטת דפנה אבניאלי בעבודת המחקר לתואר דוקטור הסתייגה מהחסינות המוחלטת שהוענקה לשופטים. טוב שהסתייגות זו באה משופטת מכהנת כך זוכה להתיחסות מה שהשכל הישר של כל אזרח אומר. נראה כי החסינויות הקיימות היום, רובן ככולן מיושנות, מיותרות ומזיקות והינן תוצר של הימנעות מעמידה בדרישות מקצועיות ומהתקדמות והתייעלות ראויה למען האזרחים. ספק אם קיים נימוק ראוי ואמיתי המצדיק את קיומן של אותן חסינויות כלפי תאגידים ופקידי ממשל בהשוואה למקבליהם בשוק האזרחי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חוטר
|
|
|
|
|
|
| 24 |
|
|
סוף סוף |
|
28/02/12 22:09
|
|
|
|
|
|
| 25 |
|
|
הצדק שנקבר |
|
29/02/12 11:56
|
|
|
|
|
|
השימוש במילים היפות של שמירת הצדק, מעורר גיחוך כשנזכרים ברמיסתו כשמדובר ליהודים.
או ברדיפת "חוקיות" רק לבתים עם מזוזות
בתחפושת שיוויון החוק
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
הצדק שנקבר
|
|
|
|
|
|
| 26 |
|
|
ישע |
|
29/02/12 12:54
|
|
|
|
|
|
דפי בצע ושררה מחלקים לעצמם זרי פרחים רוב העם נותן לכם זר של
קוצים הכשלתם העם ומדינה תזכרו "לדיראון עולם"עד מתי רשעים
רודפי בצע ושררה ימשיכו לבזוע את העם ולגרום נזקים למדינה
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ישע
|
|
|
|
|
|
| 27 |
|
|
מחלוף |
|
29/02/12 13:08
|
|
|
|
|
|
הכותב שוטח ביקורת כלפי המחסור בציטטות ראויות. ועל כן אצטט מדבריו:
הוא טוען כי [יש] "לשלב משהו קצת יותר אינטלקטואלי?", מכך הוא מסיק שלא היה בנאומים דבר התואם לסטנדרט הגבוה של האתר.
הוא מוסיף ואומר כי "זהו ביטחון עצמי מופרז, הגובל בשחצנות מביכה".
מעבר לעובדה שהטיעון הזה עצמו של הכותב שחצני.
האם נתן אלתרמן אינו מקור מספיק טוב?
האם האמרה המוכרת הסינית והנכונה לכל עת ""שיחיה בזמנים מעניינים". אינה ראויה?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מחלוף
|
|
|
|
|
|
| 28 |
|
|
מוטע |
|
29/02/12 18:49
|
|
|
|
|
|
הגברת בייניש בבקשה בבקשה תקראי את כל הטוקבקים בעניינך,אולי תביני מה העם חושב עלייך .
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מוטע
|
|
|
|
|
|
| 29 |
|
|
הבושה / החרפה |
|
1/03/12 16:05
|
|
|
|
|
|
ביניש היא רק הערת תחתית [הערת שולים] בעולם המשפט - גם זה בקושי רב. היא כשלון. ברק נכשל בה. מנטור? אלו הם תלמידיו? זה הענק שהביא "תלמידים"? די. עולם המשפט זקוק לשמגר וקודמיו - עילויים ממש.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
הבושה / החרפה
|
|
|
|
|
|
|