w, News1 מחלקה ראשונה
   |   15:07:40
אקטואליה
ראשי  /   חדשות   תחקירים   מקורות   יומנים   נאומים/הרצאות   מאמרים   הודעות כלליות   שירים   ספרים  
בלוגים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רון בריימן
רון בריימן
אין צורך בחוק גיוס מגזרי, ובוודאי שאין צורך בחוק השתמטות מקומם    החובה לשרת צריכה לחול על כל בני ה-18 ובנות ה-18, כאשר משך השירות - 3 שנים - והשכר הניתן לחיילי החובה צריכים להיות א...
יוסף קנדלקר
יוסף קנדלקר
ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה, אני תפילה שהילדים שלנו יחוו צה"ל אחר ממה שחוויתי    שתדע כל אם עבריה כי הפקידה את חיי בנה וביתה בידי מפקדים הראויים לכך
עידן יוסף
עידן יוסף
חדשות 12 נתנו במה מוגזמת למחאה נגד הממשלה, תוך פגיעה בטקס הדלקת המשואות הממלכתי במסך מפוצל לעצרת כיבוי המשואות    בתאגיד פתחו שידור ב"כאן דיגיטל" לעצרת המחאה בשוני ובקול ישראל נמנעו...
דן מרגלית
דן מרגלית
אני מציע לערוך חידון שעוסק באקטואליה וזו אחת השאלות - מה הכישלון הגדול במלחמת החרבות לאחר האירוע הנורא ב-7.10.2023?
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
לוסי אהריש [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
מגישה, עיתונאית ושחקנית
לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
רביב ברוקמאייר [צילום: יח"צ]
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי
רביב ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
דני אבדיה [צילום: חוליו קורטז/AP]
כדורסלן
דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
לכל הערכים במועדון+
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
המושל המשפטי למועצה
מאת: איתמר לוין  |  16/08/2013
כתוב תגובה חזרה לכתבה
 נושא התגובה   שם הכותב   שעה    תאריך
1
למה שקד אמיצה בגלל נישואיה?
  אני רק הערה   16/08/13 09:29
הערה קטנה - מה השר בין היותה של שקד נשואה לטייס קרב והיותה אמיצה או לא? [ כן, אני יודע שיש סיכון בהיותו טייס, אבל יש מספיק מקצועות מסוכנים אחרים]. זה כמו לתת לרבנית מעמד מיוחד בגלל שהיא נשואה לרב.
כתוב תגובה ל- אני רק הערה
זה הדבר החשוב והראוי לתגובה
  בני בנקר   16/08/13 11:21
שהוצאת מהכתבה הנכונה הזאת ?
לצערי, בהיות ראש ממשלתנו רכיכה חסרת עמוד שידרה , יכולת החלטה ויכולת לעמוד על עקרונותיו בכל נושא, עד שיוחלף איש רופס זה לא ישתנה דבר. נתניהו כה מפחד מהפקיד הממונה וינשטיין, שהוא לא מעז להעלות לדיון בממשלה את דו"ח ועדת לוי על ההתנהלות המשפטית ביהודה ושומרון, ועדה שהוא עצמו מינה ! אולי כדאי להחליפו בשרה ? הרי ממילא הוא רוקד לחלילה...
כתוב תגובה ל- בני בנקר
2
משהו שולט עליו - הוא לא עושה
  איריס כהן   16/08/13 09:38
על דעת עצמו - יש כאן שלטון על אחרי הקלעים שמפעיל את כולם כרצונו !!!
כתוב תגובה ל- איריס כהן
זהו בית המשפט העליון
  רפרף   16/08/13 11:17
זו כנופיית החוק הפעילה וגם זו שבדימוס ---קרי אהרון ברק באמצעות הקרן החדשה לישראל או הקרן לישראל חדשה והלא קיימת. גם האמריקאים מנצלים את פרצות עיותי השלטון בישראל.
כתוב תגובה ל- רפרף
3
היועהמ לממשלה בטלן או אימפוטנט
  עמית באטעל   16/08/13 09:48
כתוב תגובה ל- עמית באטעל
4
ווינשטיןן= וישינסקי שלנו
  urixo   16/08/13 10:17
עיין ערך סטאלין.
כתוב תגובה ל- urixo
5
מה יש לכם מווינשטיין? המתאגרף
  רוקי מרציאנו   16/08/13 10:31
הטוב ביותר בין כל היועצים המשפטיים שהיו לנו....
כתוב תגובה ל- רוקי מרציאנו
6
הגדרת תפקידו של היועץ המשפטי1
  רפרף   16/08/13 10:36
עם קום המדינה ממשלתה הזמנית של מדינת ישראל העצמאית התכונה להשאיר את הפיקוח על הליכים פליליים בידי שר המשפטים. התובע הכללי לא הוזכר כלל, דובר על תפקיד שונה - עובד מדינה שיכונה "היועץ המשפטי לממשלה", שתפקידו להגיש לממשלה על פי דרישתה חוות דעת משפטיות לא מחייבות. עם כינונה של הממשלה הקבועה רצה ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון משקל כנגד משרד המשפטים שהיה בידי שר המשפטים פנחס רוזן מהמפלגה הפרוגרסיבית. תפקידו היה לתת יעוץ משפטי לממשלה ולרשויות השלטון ליצג את המדינה בפני בית המשפט. כיום היועץ המשפטי לממשלה הוא גם התובע הכללי ומחזיק כח ריכוזי מאוד, סמכויות רחבות היקף במידה שאין כמותן במשטרים דמוקרטיים אחרים. הוא גם בעל כוח פיקוחי, הוא מבקר באם הממשלה מקיימת את החוק. בידיו סמכות להתערב בשיקול דעתן של רשויות שלטון אחרות. לבקש את יושב ראש הכנסת ליטול חסינות מחבר כנסת. השתלשלות הגדרת תפקידו של היועץ המשפטי הוא ספור השתלטות בית המשפט על שתי הרשויות האחרות.
*היועץ המשפטי הראשון יעקב שמשון שפירא (1950-1948), שאף להגדיל סמכויותיו ושכנע את שר המשפטים פנחס רוזן, שעליו להעביר לידיו גם את סמכויות התביעה. בכך ממשלת ישראל העניקה סמכויות נרחבות לעובד מדינה שאינו נבחר ציבור ואינו נושא באחריות כלפי הציבור. זוהי סטיה חדה מהדגם הבריטי אותו התכונה הממשלה לשמר בו היה התובע הכללי חבר פרלמנט שנשא באחריות הציבורית הנובעת מכך. אלא שבתקופה זו עדיין היתה כפיפות וזהות שאינטרסים מוחלטת בין היועץ לממשלה לבין הממשלה אשר היתה רשאית לפטרו.
*חיים כהן (1960-1950) כיהן חודשים אחדים הן כשר המשפטים והן כיועץ המשפטי לממשלה (בטרם הורכבה הקואליציה). משאיבד את משרת שר המשפטים עקב החזרתה משיקולים קואליציונים לפנחס רוזן, ניסה להיות עצמאי ותבע את חבר הכנסת מהקואליציה מבלי להודיע על כך לממשלה. עתון הארץ – זה העתון המצדד כיום ב"שלטון החוק" של היועץ המשפטי ביקר קשות את המהלך בטענה שיש לרסן את היועץ על ידי כך שאו שיהפך לשר נושא באחריות או יהיה כפוף מוחלטות לשר המשפטים.
*גדעון האוזנר (1962-1960), דרש עצמאות מוחלטת, בלחצו קמה ב- 1962 ועדה בראשות שופט בית המשפט העליון שמעון אגרנט. הועדה קבעה שהיועץ המשפטי הוא "חופשי ועצמאי" אם כי עליו להתייעץ עם שר המשפטים, במידה והשר חולק על דעתו יש לו זכות וטו וזכותו ליטול לעצמו את סמכויותיו של היועץ המשפטי. יחד עם זאת הועדה ניסתה לכונן את מעמדו החוקתי של היועץ המשפטי לממשלה כפקיד ציבור בעל שיקול דעת שיפוטי העומד בראש מערכת התביעה הכללית.. כאן לראשונה נקבעה הזהות שבין משרת התובע הכללי ליועץ המשפטי, כיון שלדעת הועדה או לדעתו של אגרנט, ריכוזיות זו הינה ראויה... בתור התובע הכללי עליו ליצג האינטרס הציבורי ושמירה על קיום החוק.ולעמוד בראש התביעה הכללית. בתור היעוץ המשפטי לממשלה עליו לתת ייעוץ משפטי לממשלה ולרשויות הממלכתיות האחרות. כמו כן ייעוץ וסיוע לממשלה בהכנת חקיקה. לדעת בית המשפט ולדעתו בלבד, "על היועץ המשפטי להיות בעמדת כח חזקה יותר מהממשלה, כדי שלאליטות השלטוניות לא תוכלנה להשתמש במערכת והתביעה וגם הייעוץ למטרות אינטרסנטיות"....‏‏ הנחת היסוד המובלעת כאן היא שלמוסדות השלטוניים הנבחרים להם בלבד אינטרסים אנוכיים, משמע עניינם אינו קידום מדיניות לטובת המדינה. לשיטת בית המשפט משילותן של האליטות השלטוניות הנבחרות היא פגיעה ביסודות הדמוקרטיים המערכת המשפטית לעולם נקיה מאלו, ורק בית המשפט מציל את הדמוקרטיה...
כתוב תגובה ל- רפרף
צודק. מכה קשה ושמה שמגר
  שבתאי עזריאל   17/08/13 02:25
רפרף, מדוע אינך מפרסם את תגובותיך הארוכות, כמאמרים? ולעצם העניין, בכל האמור למאיר שמגר, אתה צודק. מאיר שמגר הוא השתלטן הגדול של מערכת המשפט. בעבר, היועץ היה עובד מדינה שתפקידו לייעץ. בסדרת מהלכים מתוחכמים שהחלו לפני 40 שנה, שמגר הצליח להפכו לשופט הממשלה ומי שמפקח על פעילותה לפני מספר שנים כתבתי מאמר הדומה מאד לדבריך. ראה כאן:
 היועץ שהפך לשופט הממשלה
כתוב תגובה ל- שבתאי עזריאל
הזמנה לבלוג שלי
  רפרף   24/08/13 18:56
אתה וכל השאר כולכם מוזמנים לבלוג שלי שכותרתו 'שלטון הפשע של כנופית החוק', שם כל מני מאמרים שכתבתי. עובדה שלא הגעת/ם אליהם!
כתוב תגובה ל- רפרף
7
הגדרת תפקידו של היועץ המשפטי2
  רפרף   16/08/13 10:43
כך בהקצנה עיוות את מהותה של הדמוקרטיה, בית המשפט הוא הגוף אשר מעצם הגדרתו הינו לא דמוקרטי אשר כופה את דעתו הבלעדית. תוך כדי פסילת המערכת המדינית עשה את שהוא פוסל באחרים נטל את השררה. באשר לכפל התפקידים של היועץ, משרתו של היועץ המשפטי לממשלה אינה דומה לזו של התובע הכללי במדינות בהן היא קיימת וטעות היא להשוות בינהן. התובע הכללי שם הוא אישיות פוליטית והוא חלק מהממשלה. אחריותו היא בקביעת מדיניות תביעה ולא בידיו ההחלטות חקירה והעמדה לדין של מקרים מוגדרים.
*מאיר שמגר (1975-1968), לשעבר הפרקליט הצבאי הראשי. בשנת 1968 הוכנס לחוק יסוד הממשלה תיקון בו נקבע כי "שר הממונה על ביצועו של חוק רשאי ליטול לעצמו כל סמכות, למעט סמכות בעלת אופי שיפוטי, הנתונה על פי אותו חוק לעובד מדינה". זמן קצר לאחר מכן, נסע שמגר בשליחות ושר המשפטים שפירא התכון כנהוג להחליפו. שמגר טען שסמכויות היועץ המשפטי לממשלה הנן "בעלות אופי שיפוטי", והשר אינו יכול ליטול אותן לעצמו. התפישה לפיה העומד בראש התביעה (כיון שהיועץ הוא גם תובע...)– שהינה צד ובעלת עניין בכל תיק פלילי גם ממלא תפקיד שיפוטי ולא תפקיד של עריכת דין, זרה להגדרה של משפט. השר שפירא ויתר על הזכותו ליטול לעצמו את סמכויותיו, ובכך השמיט מידיו אמצעי חשוב להבטחת הכפפותו של היועץ לממשלה. לשמגר נתאפשר להנהיג שינוי מהותי בהגדרת המשרה: לפיה היועץ הינו שופט שומר צעדי הממשלה. לפי השקפתו, היועץ המשפטי ממלא תפקיד שיפוטי ועליו להיות הפוסק שלה בענייני משפט. אם דעתו אינה נוחה מצעדי הממשלה, הרי שזכותו לסרב לייצגה או אף לשלול מעורכי הדין האחרים במשרדו רשות לעשות כן. בשל אותה תפישה החליט שעליו אף ליזום מהלכים. על כן, נהג לפרסם את חוות דעתו המשפטית, והפיצה כנורמה מחייבת. כך צבר מאות חוות דעת משפטיות המשמשים את פקידי משרד המשפטים. מעורבות היתר שלו בפיקוח על פעולותיה של הממשלה גם הובילה אותו לתחומי הפעילות העיקריים של הממשלה אלו הם דוקא התחומים הפוליטיים ובהמשך אף הדיפלומטיים ולא שיפוטיים, אשר הושא לא היה אמור לעסוק בהם, שעד אז היו סגורים בפני היועץ המשפטי אלא אם כן נדרשה חוות דעתו. דרך פעולה זו התאימה לו מבחינת העוצמה שהוא החזיק אך גם לרצון בית המשפט להשתלט על עניני המדינה, ושלתוכו הוא עתיד להשאב בתיזמון המתאים על פי שיטת הותק להיות לימים גם נשיא בית המשפט העליון.
*אהרן ברק (1978-1975) המשיך בהרחבת התפקיד. הוא נקט בהליכים הפליליים נגד כמה מן האישים בצמרת מפלגת העבודה . כך נשתרשה הדעה –שרק יועץ משפטי בלתי תלוי באמת, וחף מכל שיקול פוליטי, מסוגל להילחם בשחיתות בצמרת השלטון. אותה פעולה היא תפקידו של התובע הכללי ללא כל קשר להיותו או כמוטב אי היותו יועץ משפטי. אלא שלדעת אהרון ברק, סמכותו של היועץ המשפטי הינה לפסוק מה חוקי, וגם לאכוף פסיקתו. כאשר הגיש כתב אישום נגד אישיות ציבורית ממפלגה בקואליציה, הודיע על הענין לשרים הנוגעים רק לאחר מעשה,. כפועל יוצא מתפישתו את תפקידו: שופטים אינם נועצים בפוליטיקאים לקבלת ההחלטותיהם. לאחר המהפך הפוליטי בשנת 1977 ברק נאתר לבקשת ראש הממשלה החדש מנחם בגין להשאר בתפקידו. עניין זה נוצל מאוחר יותר על ידי הממסד המשפטי להגדרת תפקיד היועץ כא-פוליטי שאינו בר החלפה על ידי ממשלה מכהנת. בשל שיקולי הרכבת קואליציה מנחם בגין שמר את תיק שר המשפטים זמנית לעצמו אך האציל את סמכויות הניהול בידי היועץ ברק שהוזמן להשתתף בכל ישיבות הממשלה. ברק מיהר לנצל את המצב לכדי קביעת המדיניות הממשלתית כולל בענייני החוץ.
כתוב תגובה ל- רפרף
8
הגדרת תפקידו של היועץ המשפטי3
  רפרף   16/08/13 10:50
* יצחק זמיר (1986-1978) קיבל כמובנת מאליה את משרה בעלת עוצמה על הנורמות שהשאיר אהרון ברק והתערב בהחלטות ממשלה גם כשלא היה בהן דבר שנגד את החוק. גם הוא ניצל את היותו המיצג המשפטי להטלת מורא. כך בתוקפנותו ניצל מעמדו למעשים פוליטים משהוזכר לו כי תפקידו לעזור לממשלה להוציא לפועל את מדיניותה בדרך חוקית , הגיב כאילו אין זה מן היושר. למרות זאת בתקופת כהונתו תפקידו לא גדל. הוא גם יצג את הממשלה בעתירות שהזהיר מפני תוצאותיהן.
*יוסף חריש (1993-1986) ב1993 הוגש כתב אישום נגד שני חברי ממשלה ממפלגה בקואליציה. היועץ דרש לפטרם ראש הממשלה יצחק רבין סרב מאחר שרוב נבחרי הציבור נדרשים להתפטר רק לאחר הרשעתם, ושום חוק אינו קובע מפושות מתי על שר להתפטר. גם חוק שהיה אמור להיכנס לתוקפו קבע כי שרים יתפטרו רק לאחר שהורשעו. היועץ המשפטי לממשלה יוסף חריש סרב ליצג את ראש הממשלה בבג"ץ על שום אי חוקיות עמדתה לדעתו. על פרקליטת המדינה דורית בייניש הוטל תפקיד כפול לייצג הן את היועץ המשפטי והן את ראש הממשלה. אהרן ברק שהיה בעת ההיא סגן נשיא בית המשפט העליון, קבע שהשאלה אינה באם חרג חריש מסמכויותיו בסרובו לייצג את הממשלה, אלא האם החוק מתיר לראש הממשלה להתעלם מחוות דעתו של היועץ המשפטי.. הממשלה טענה שכפל תפקידים זה מונע את יצוגה הנאות. אהרון ברק טען שהממשלה זכתה הייצוג מיטבי, על היועץ המשפטי לממשלה לייצג את ראש הממשלה על פי התפישה המשפטית שלו. לשיטתו היועץ הוא הפרשן המוסמך של הדין כלפי הרשות המבצעת דעתו היא הקובעת תמיד והיא על כן עמדתה הרשמית של הממשלה והרשות המבצעת כולה. בכך קבע כי היועץ המשפטי לממשלה איננו היועץ המשפטי של הממשלה... אלא הפוסק המחייב עבורה בענייני משפט. בית המשפט העליון הגדיר את היועץ כסמכות המשפטית המכרעת בשירות המשפט הציבורי והכי חשוב: היועץ הינו כפוף לפיקוח בידי בית המשפט העליון בלבד תוך ביטול שיקולים פוליטיים של השלטון. מעתה כוחו של היועץ המשפטי נעשה חסר גבולות. כנהוג עד אז אם עניין אי חוקיותו של מהלך זה או אחר אינו חד משמעי ולדעת הממשלה אין במעשיה דבר עברה היא יכלה לא לקבל המלצותיו ולהגן על עצמה בבית המשפט, שכן גם בין משפטנים קימים חלוקי דעות. משבית המשפט העליון קבע את מוחלטותה של חוות דעת היועץ, הוסרה גם מגבלת הצניעות של בעל משרה המודע לשיקולים אחרים. בפסיקתו השתלטנית של אהרון ברק וחזרתם של משפטנים על כל דבריו, החסרונות: או שהיועץ כמי שמקורב אצל הרשות ומייעץ לה יתקשה בחקירתה או בהעמדה לדין, או כפי שמתגלה במציאות, יועצים משפטיים מונעים להראות עצמאיים ובכך אינם מסייעים לממשלה להשיג מטרותיה במסגרת החוק ואינם מייצגים אותה כראוי בבית המשפט.
כתוב תגובה ל- רפרף
9
הגדרת תפקידו של היועץ המשפטי4
  רפרף   16/08/13 10:55
בנסיון לתקן את המעוות הוקמה ועדה בראשות לא אחר מהשופט מאיר שמגר, אותו מאיר שמגר שבהיותו היועץ המשפטי היה האחראי לחלק מהותי מהקילקולים. הוא החזיר את קביעתו של השופט אגרנט שהסמכות האחרונה בשאלת מדיניות היא של הממשלה, ועצתו של היועץ המשפטי אינה מחייבת אותה עוד קודם להכרעת בית המשפט. אלא ששמגר פסל חלוקת תפקידים כיון שלדעתו חלוקה של סמכויות עלולה ליצור תחרות של מאבקי כוח מיותרים וסירבול ואף כפילויות וחוסר עקיבות במערכת.. לפתרון הבעיות המליץ "כי ייעשו מאמצים למתן את המתחים הפנימיים". התוצאה שהבעיות לא נפתרו אלא אף הוחרפו. הועדה לא הציעה דרך לתיקון מעוות זה של התעלמות ממהות השפיטה הבנויה על בחינה והכרעה בין צדדים מנוגדים אשר צריכים להיות מיוצגים ולהשמע. לא צריכה להתקיים "אחידות" כאשר מדובר במשפט. שמגר גם הביע דאגה להנמכת מעמדו של היועץ...לב העניין הוא שבידי היועץ כח רב מדי. מאיר שמגר גיבש את תפישתו בהיותו בעבר פרקליט צבאי ראשי. לדבריו, "בצבא ידעו שחוות הדעתו היא המחייבת על פי דין ונוכחותו בישיבות לא נועדה לשתיקה אלא להבעת דעתה" לתפישתו, דעתו של התובע היא אשר צריכה לקבוע, גישתו החד מימדית לא השתנה גם לאחר שכהן כנשיא בית המשפט העליון! מכך מתבררת גישת שפיטתו ובתור העומד בראש את שהעביר לשאר!
במצב כיום במדינת ישראל מוענקת לאדם אחד ליועץ המשפטי שאינו נבחר ציבור ושאינו מחויב לתת את הדין, הזכות החוקית לבטל מדיניות ממשלתית או אף להכתיב מדיניות משלו. סמכותו חלה על כל ההבטים של השלטון. הוא הקובע מי רשאי לכהן כשר במשרד מסוים ומי לא. כך התגלגלו העניינים בלא כל תוקף חוקי. הממונה על "שלטון החוק" פועל ללא כל סמכות חוקית. זהו אחד העיוותים הרבים של הדמוקרטיה הישראלית בידי מערכת משפט. עו"ד דוד ליבאי, פרופסור למשפטים ועורך דין פעיל שכיהן כשר המשפטים מטעם מפלגת העבודה, טען כי כל ניסיון להחליש את היועץ המשפטי "מערער את שלטון החוק" זוהי טענה של איש הממסד המשפטי ולא פוליטיקאי שמחוייב בראיה רחבה של השלטון. נשווה את הממשלה לאדם פרטי או בעל תפקיד או גוף מוסדי כלשהו, האם יבחרו אלה עורך דין ליעוץ או ליצוג אם הוא גם תובע? ועוד יותר אם הוא גם שופט? חמור מכל זהו חסול זכותו של בעל דין ליעוץ וליצוג משפטי לפי נקודת ראותו, זהו קעקוע יסודות המשפט. כיום אי מתן זכות לטיעון וליצוג נאות הינה נורמה בכל הערכאות. שופטים פוקדים על באי כוח של בעלי דין מה לטעון ומה לא בהתאם לתוצאה הרצויה להם במשחק המכור מראש, מעל לראשם של אלו האחרונים. כיום בישראל משפט ראוי לשמו על פי רוב כנורמה אינו קיים.
כתוב תגובה ל- רפרף
הוא לא רק התובע הראשי
  הרועץ המשפטי   16/08/13 12:27
אלא גם המתגונן הראשי. במילים אחרות, כל ב"כ של המדינה המתייצב בתביעה כלשהי נגד המדינה, בין בבית דין רגיל ובין בבג"צ, פועל מכוח ייפוי כוח של היועץ המשפטי לממשלה. במילים אחרות, אם מוגשת נגד המדינה עתירה לבג"צ על כך שהמדינה פועלת בניגוד לחוק - היועץ המשפטי (או בא/באת כוחו) מתייצב כדי להגן על עוולות הממשלה ולהנציח אותן, (או את רשלנותה) ואף לתבוע הוצאות מהעותר או מהתובע. זהו מצב אבסורדי מאין כמוהו.
כתוב תגובה ל- הרועץ המשפטי
תגובה
  צנחן   16/08/13 15:46
רפרפ סיכום יפה וכואב.
כתוב תגובה ל- צנחן
10
הבעיה חמורה הרבה יותר
  ד"ר רון בריימן   16/08/13 11:15
יהודה ויינשטיין הוא איש משרד המשפטים. צרת המשפטים לבני מנהלת את הממשלה דרכו ומובילה גם באמצעותו את מדיניותה ההרפתקנית והאובדנית.
כתוב תגובה ל- ד"ר רון בריימן
אכן יש להוציא את משרת היועץ...
  רפרף   16/08/13 12:21
אכן יש להוציא את משרת היועץ המשפטי לממשלה ממשרד המשפטים. המצב דומה לזה שהיה לבן גוריון מול המפלגה הפרוגרסיבית ששלטה במשרד המשפטים ולכן הקים בן גוריון את משרד היועץ כנגד משרד המשפטים. ניתן לכפיף למשל את המשרה למשרד ראש הממשלה. בכל מקרה יש לחזיר את המשרה לקשורה לכל ממשלה כפי שהיה עד אהרון ברק שהיה מקרה יוצא דופן כאשר מנחם בגין בקשו להשאר, וחסל סדר כהונת שבע השנים. גם כמובן להפרידה ממשרת התובע הכללי!
כתוב תגובה ל- רפרף
בריימן, זו הערה טפלה של בלוגר
  אלישע טופל   17/08/13 07:34
משועמם, שכבר משתמש ב"מטבע הלשון" הכאילו מקורית "צרת המשפטים" אינסוף פעמים במאמריך המשמימים.
כתוב תגובה ל- אלישע טופל
לאלישע טופל
  דאגנית   17/08/13 12:00
הערתו של ד"ר בריימן לא מצאה חן בעיניך, אך אין מדוייקת ונכונה ממנה. האשה אשר נבחרה ע"י נתניהו לתפקיד כה משמעותי ובתוספת לנהל את המו"מ עם הפלסטינים - היא צרה צרורה, לא רק צרה. וכל שימוש במילה זו, בכל מקום - הוא מודד בדיוק רב את הצרה אותה הביא עלינו ראש הממשלה.
כתוב תגובה ל- דאגנית
שאלה
  יוסי מ   17/08/13 12:28
אם אתם צודקים בקשר ללבני, אז למה להרוג את השליח שמביא בשורה רעה?? יותר נכון להרוג את מי שמינה אותה לא??
כתוב תגובה ל- יוסי מ
11
לא בטוח שזהו פיקוח...על התביעה
  חיפוי   16/08/13 11:23
עקב העיוותים הרבים של גופי התביעה כמו הפרקליטות, והעוולות הנוראות הנשנות, חיוני גוף חיצוני שיפקח. אילו עשה בית המשפט את מלאכתו נאמנה לא היה כל כך חיוני בגוף כזה הרי ההחלטה בידי בית המשפט. הבעיה היא שבית המשפט פועל בתאום כמעט מלא עם התביעה. היועץ המשפטי לממשלה לא שש בלשון המעטה להקמת גוף כזה. יתרה מכך הוא מתנגד נמרצות למתן אפשרות לציבור להתלונן. תזכורות: היועץ המשפטי לממשלה לפי הממסד וללא שיתוף העם בחלטה זאת, תפקידו לדאוג לאינטרס הציבורי. בפועל היועץ המשפטי לממשלה דואג לאינטרסים של הממסד המשפטי. עתה אנו מתבשרים על ידי שרת המשפטים על הקמתו של גוף מפקח. על פי החלטתה הפיקוח יהיה על כל גופי התביעה, תתאפשרה תלונות ציבור אשר תוגשנה לאחר סיום ההליך המשפטי, המבקרים יהיו שופטים בדימוס. טוב שתהיה ביקורת על כל רשויות התביעה ולא רק על הפרקליטות שרק חלק קטן מהתביעות מוגשות האמצעותה. גם קבלת תלונות מהציבור – למרות התנגדות היועץ המשפטי לממשלה, הינה הכרחית בלעדי זה אין משמעות לבקורת. אלו הם שני המרכיבים החיוביים היחידם, השאר גרוע ביותר.
ראשית המבקרים יהיו שופטים בדימוס. ומי אם לא שופטים הם הסומכים ידיהם על התביעה ומצדדים בה כמעט תמיד? ראו אחוזי ההרשעות אותה החליט בית המשפט ללהסתיר – משנת 2011 לבקשת בית המשפט, הלמ"ס כבר אינה מפרסמת ברבים. נוסף על כך בית המשפט כפה על הלמ"ס צורת סקרים מעוותת – הרשעות בהן העונש מופחת או שלא היתה הרשעה על כל הסעיפים לא תחושבנה כהרשעה.– זו אחת מההמצאות הרבות שיש לבית המשפט כדי להשיג את התוצאה הרצויה לו. התביעה בדרך שגרה מרבה בסעיפי אישום כדי שתוכל להפחיתם בעסקאת טעון. בית המשפט העליון הוא אשר אסר לבטל סעיפי אישום כפי שהוא אוסר לבטל תביעה. בית המשפט גם ניסה לכפות את עמדתו לגבי הרשעות בהן הנאשם הודה – תכופות בלחץ ואיום להרשעות חמורות יותר, לא תחשבנה כהרשעה. אם שקיפות ואמינות כזו אין יוצאי בית המשפט ראויים להיות בגוף מבקר!
שופטים הינם בעצמם יוצאי גופים תובעים כמו פרקליטות או תביעה משטרתית. קיימת ברית בין גופי התביעה לשופטים. אלו האחרונים, דעותיהם מוטות ומובן שנאמנותם מעולם לא היתה כלפי הציבור ולכן חיוני גוף מבקר חיצוני. נוסף על כך תובעים ממלאים תפקיד מכונן בכוחם של שופטים. אישי ציבור ופוליטקאים הפועלים שלא כפי שדעתם של שופטים נוחה, "זוכים" לתפירת תיק במיוחד מטעם הפרקליטות. טרור משפטי זה הינו מקור כוחו של בית המשפט ומקור הענות הפוליטיקאים, ביניהם חברי כנסת האמורים ליצג את הציבור - לכל חפצו של בית המשפט. שופטים גם בדימוס אינם מיצגים את הציבור לא את נקודת ראותו ולא את סבלו, הם מיצגים את המערכת! על כן אין הם יכולים לתת שירות טוב לציבור.
כתוב תגובה ל- חיפוי
12
ביקורת על הפרקליטות
  לאיתמר לוין   16/08/13 11:30
לאיתמר לוין
אני קורא ועוכב אחרי כל הכתבות שלך וקורא אותם בהנאה ומסכים עם רוב הכתוב בהם, אבל ואבל גדול.............
מה יוצא מכל הכתבות למרות שאתה צודק, האם נלמדו הלקחים ומשהו השתנה, לא ולא לצערנו הרב.
מה קורה עם הביקורת על הפרקליטות שהבטיחו לנו כבר מתחילת חודש יולי, היכן הביקורת על הפרקליטות כי זה הדבר החשוב ביותר ושהפרקליטות לא תחשוב שמותר לה הכל עד כדי העלמת חומרים ושיבוש הליכי משפט ואין מי שיבקר אותם הרי אין איש מעל החוק והפרקליטות היא אשר צריכה לתת דוגמא לאזרחי ישראל.
איתמר חזק ואמץ ותמשיך בדרכך
כתוב תגובה ל- לאיתמר לוין
13
המשך...לא בטוח שזהו פיקוח
  חיפוי   16/08/13 11:47
שנית מועד הגשת התלונה. על פי ההחלטה רק לאחר סיום המשפט. תובעים פורעים חוק לאורך כל הדרך. החל בהכנת כתב האישום שאינו נאמן לעובדות ותכופות הוא מיותר, דרך הסתרת חומר חקירה מעיני הנאשמים ובאי כוחם וגם מבית המשפט, עדויות שקר בעת המשפט, השתלחות והפרעה לעדות ההגנה. שופטים אינם פוסלים התנהגויות פליליות מצד התביעה בעת הדיון המשפטי הם אף משתפים פעולה. ערכאות ערעור אינם מתקנות זאת היות וערכאות ערעור בדרך כלל מסרבות לעסוק בחומר ראיות אלא עוסקות רק ב"טעויות משפטיות" תוך התעלמות גם מסתירות פנימיות בתוך הפרוטוקול. לעיתים אף מגדילים לעשות ומצדיקים את הפסיקה בתוספת מחזקת הרשעה שגם אינה מתאימה לפרוטוקול הערכאה הדיונית. הגשת תלונה רק לאחר סיום המשפט, מראש מונעת מעקב אחר כל אלו. בכך לא מסתיימת אי השפעת הפיקוח. בית המשפט הוא הקובע וקביעתו נחשבת בעיני החקיקה הישאלית כמקודשת. כיון ששופטים הינם בדרך כלל מראש באופן בוטה לצד התביעה, לאחר שבית המשפט הרשיע גם אם לא בצדק ושיתף פעולה עם פשעי התביעה, שוב לא תבדק התלונה אם בית המשפט צדד בתביעה ובמיוחד כאשר הממונים על פיקוח זה יהיו שופטים. נראה שהשרה קבעה את השלב להגשת התלונה בעצה אחת עם השופטים. אלא שזו עצת אחיתופל, מטרת הפיקוח על התיבעה היא להוות את אחת הדרכים לגילוי ותיקון עוותי דין ולא להנציח אותם. תלונות צריכות להתאפשר בכל שלב! ובכל שלב יש לבדוק אותן לגופן באופן עצמאי בלא להתחשב בקיומם או בהחלטותיהם של גורמים אחרים. על שופטים כמו שאר יצורי אנוש, לדעת ששקרים ניתן לגלות כאשר גופים אחרים מסיבות ומהבטים שונים יבדקו את אותו נענין. עד כה שופטים הינם האחראים על ההחלטות והחלטותיהם מתגלות כעיוותים המאפשרים לתביעה להמשיך בסורה. הטלת התפקיד על שופטים בדימוס גרועה יותר מהמצב הנוכחי כיון שהוא נותן לו הכשר.
שופטים בדימוס ידרשו שכר גבוה במיוחד ואחר כך תוגדל הגמלא שלהם למאה אחוז מהמשכורת עקב שנים של עבודה אחרי גיל שבעים! גוף זה יעלה מידי שנה מליונים רבים אך ללא תועלת. הרי שרת המשפטים הצהירה שהיא תקים גוף ביקורת כדוגמאת נציבות תלונות הציבור על שופטים. זוהי דוגמא גרועה ביותר. זהו גוף העושק את הציבור ומנציח את עולות השופטים. כמוהו יהיה הגוף המבקר את התובעים! הגשת תלונות רק אחרי המשפט ופיקוח על ידי שופטים יש בהם כשל מובנה. במקום זאת צריך כפי שצריכה היתה להיות נציבות תלונות הציבור על שופטים,להיות מסונף לכנסת אשר ממנה הוא ישאב את ההחלטות על מדיניותו ודרך פעולתו. מתבקש שתהיה זו מועצה קבועה או כל מוסד האחראי כלפי הכנסת. עדיף שיהיו בו גם קבוצות מתחלפות של חבר מושבעים שאינם משפטנים, אשר יבדקו עובדות לגבי כל תיק שנשלחה לגביו תלונה וגם את התנהלות התובעים. תפקיד הכנסת הינו להתנגד להצעתה של שרת המשפטים ולקדם גוף מפקח במתכונת השונה מכפי שפורטה.

ציפי ליבני נותנת לחתול לשמור על השמנת!
כתוב תגובה ל- חיפוי
14
רדידות מחשבתית
  ל.ר.   16/08/13 12:40
מזמן לא נכתבה כתבה לא מעמיקה שכזו, בנושא חשוב שכזה. ״לא עכברא גנב, חורא גנב״. עיתונאי מכובד!! האשם הוא בריבון הנבחר/משתנה כול 4 שנים בבחירות. יש טענות ?(ויש!), לבוא אליו ולא לעכברא.
כתוב תגובה ל- ל.ר.
מה הקשר ? יש לנו עניין עם פקיד
  בני בנקר   16/08/13 15:01
ממונה, שחושב שהשמש זורחת לו מהתחת ואוסר, כן אוסר על ראש הממשלה להעלות לדיון בממשלה את מסקנות ועדת לוי שמונתה ע"י הרכיכה נתניהו. פקיד כי ימלוך...
אתה צודק כשאתה מכוון את טענותיך לדרג הפוליטי העלוב, שניכנע לגחמותיו של הפקיד וינשטיין ולא מעמידו במקומו.
כתוב תגובה ל- בני בנקר
15
איתמר לוין עתונאי מוכשר ואמיץ
  ביקורת התקשורת   16/08/13 14:56
קרן אור באפילת התקשורת הישראלית
כתוב תגובה ל- ביקורת התקשורת
16
כתבה מאירה על עוללות
  דידה   16/08/13 17:10
המערכת השיפוטית האליטיסטית ומושחתת עד מסד. יועץ משפטי שהעסיק עובדת זרה בביתו אמור היה להתפטר לאלתר. הארצות מתוקנות הוא מזמן היה מניח את המפתחות על השולחן. אך מאחר ומערכת ההדוניסטית הרקובה הלבנבנה אליטסטית ומצחינה שומרת זה על זה ובמקומם בעתיד יתייצבו ילדיהם וימשיכו את מסורת הנפוטיזם שפשתה בעולם המשפט. נראה ההתדרדרות המוסרית הבלתי עצירה שאותם בנה ויישם ברק ונושאת כליו בייניש הינו כיב לדורות במקרה הטוב וסרטן במקרה הרע. מאחר ועתה יש לנו ראש ממשלה מן "הימין" שהוא רפיסה או רכיכה פוליטית מעוררת רחמים קשה להאמין שיאזור עוז לשנות את מדינת העל הנקראת מערכת המשפט. יש עדיין עיתונאים כדוגמת דן מרגלית שסוגדים למערכת כמו לעגל הזהב."עליונות בית המשפט הם מכנים את העצמות העבשות הללו.
כתוב תגובה ל- דידה
17
וינשטיין ואהוד ברק============
  יוד יוד   16/08/13 20:24
בימים שחיפשו נגיד לבנק ישראל וחיפשו וחיפשו ובכלל שכחו מהעובד הזר שהיה בבית מי שהיה שר הביטחון ומי שהוא היועץ המשפטי.... לממשלה. אדוני חזקה עליך שתלך הבייתה אחרת אתה נתפס כמי ששרץ בידו בזמן טבילתו !
כתוב תגובה ל- יוד יוד
18
קריאה לחברי הכנסת
  דאגנית   16/08/13 22:09
ויינשטיין הינו אחד היועצים המזיקים וההורסים שקמו מאז קום המדינה. הדבר ניבט לא רק במעשיו הפרושים בכשרון כה רב ברשימתו של איתמר לוין- אלא גם במבטו הרע והמרושע. *** הנה קמו ניצנים בכנסת (אדלשטיין ושקד) המתריסים נגדו. הבה נקוה שזו ראשית צמיחה ולבלוב וילכו בעקבותיהם עוד ועוד חברי כנסת שיכריזו מלחמה על האיש וידרשו את הפלתו. אין לאפשר לאכזר שכמותו להמשיך ולנהל את המדינה באופן כה משחית.
כתוב תגובה ל- דאגנית
19
ישר כח מר לוין
  יוסי.מ   17/08/13 11:48
בהרבה מאוד מקרים אני מוצא את עצמי חולק על מר לוין. בהרבה מקרים אני לא יכול למצא בדבריו איזה שהוא הגיון על פי הבנתי,והנה מקרה אחד ששקול בעיני כנגד כל אותם מקרים ופה אני עומד באופן חד משמעי ומלא ערכיות לצידו של מר לוין.
.
יש הרבה אומץ בדברים ויושרה ונכונות להגיד דברים ואמיתות שמרבית ה"עיתונאים" ואנשי התקשורת חושבים אבל לא מעיזים להגיד ופועלים בכך למעשה כנגד האינטרס הציבורי.
אפשר להסחף גם כאן לויכוח פוליטי מי בעד מי נגד ומה האינטרסים החבויים אחרי כל בעל עמדה ומרביתם יצראו ערומים ןחבולים, אם תתגלה ערוותם, אבל בואו ונתעלה לרגע מעבר לפוליטיקה.
.
וצריך להגיד בפה מלא, בלי פחד ובלי פוליטיקלי קורקט : המערכת המשפטית מאז תקופת ברק, השתלטה על החיים הציבוריים, וגרמה למעשה להתמוטטות משולש הכוחות שבבסיס הדמוקרטיה: כנסת ממשלה משפט.
זה משולש שבתוכו מתנהלים תמיד מאבקים ואיזונים פנימיים. בגלל חולשת השלטון המרכזי (בלי קשר למי מצוי בשלטון) בשלושים השנים ההאחרונות בעיקר בגלל הויכוח הקשה על שטחים ושלום, נוצר ואקום שלתוכו נכנס ברק עם האמירה המופקרת וחסרת מינימום של שכל ויושרה, על "הכל שפיט".
כל ענקי המשפט בעולם דחו את תפיסתו זו ממש בבוז. בארץ מתנגדים לה כל גדולי המשפט שלא נמנים על החונטה של ברק, שתיחזקה את כוחה דרך שליטה במינויים לעליון ולאט לאט גם במינויים ליועץ משפטי ולפרקליט מדינה. כוחה היה כזה, שאיפשר מינויים של אנשים שסרחו, ואם היו פשוטי העם היון הולכים לבתי סוהר:
* מינוי גברת ארבל לעליון,למרות תואר אקדמי שלא היה לה וגם קבלת כספים שלא הגיעו לה,
* לדור ותצהיר השקר שלו -לפרקליט המדינה,
* הפרקליטה בתיק רמון ששיקרה חמש פעמים לבית המשפט עד שהתברר שהיו הקלטות סתר שיכלו לעזור לרמון (ואני לא בא להגן על המעשה הנקודתי המטומטם שעשה), ועוד.
.
מי שניסה ללחום בהם, מצא את עצמו בתהליכי "חקירה" אין סופיים, ולמעשה מחוסל מכל בחינה שהיא.
.
הסיפור הזה, נגמר פחות או יותר עם שבירת מחסום הפחד, בעיקר במינוי נשיא לעליון שלא חבר בחונטה ואפילו חושב אחרת מהמנהיג הגדול של ברק.
עוד מהלך של יו"ר הכנסת וח"כ שקד, מכניס אותם לפרופורציה. ועכשיו נותר להתגבר על החלק האחרון: פיצול משרת היועץ.
מינוי יועץ משפטי שתפקידו לעזור לממשלה לבצע את מה שהיא החליטה ושצריך להזהיר אם צריך, מינוי נפרד של פרקליט מדינה והכי חשוב, יצירת כללים וחוקים לחקירת נבחרי ציבור מתי כן ומתי לדחות, וזאת כדי להסיר את האיום האסטרטגי של פקידים ל"חקור", נבחרי ציבור מתי שבא להם ועל מה שבא להם ובכך לבצע למעשה פוטש משפטי.
.
היום זה פועל נגד צד א' ומחר זה יפעל נגד צד ב' ולכן צריך להתעלם מעמדה פוליטית נקודתית ולבסתכל בתמונה הכוללת. כדאי לקרא את ספרו של דני פרידמן,'הארנק והחרב' כדי להבים את שדה המלחמה, וזו מלחמה לכגל דבר ועין.
.
ושוב, יישר כח למר לוין.
כתוב תגובה ל- יוסי.מ
הממשלות הרופסות והתקשורת
  בני בנקר   17/08/13 20:52
שמשרתת את בעליה הם הגורמים המרכזיים לדיקטטורה של היועצים המשפטיים ושופטי העליון. אולמרט ושרון בגלל פרשות משפטיות והרכיכה נתניהו (הרופאים שניתחוהו לאחרונה נדהמו למצוא חוט שידרה בגופו...)נתנו לאוליגרכיה המשפטית להפוך לממשלת הפקידים שמנהלת את המדינה. ואחד שהעסיק בניגוד לחוק עובד זר מנצח על מקהלת "שלטון החוק". למי שלא יודע, הפחדן נתניהו לא מעמיד את מסקנות ועדת לוי שהוא מינה לדיון בממשלה כי וינשטיין אוסר זאת עליו ! לא יאומן, פקיד כי ימלוך. והתקשורת המופקרת, שופכת את דמם של פוליטיקאים ואנשי מעשה מעולים בפרשיות "שחיתות" הזויות וכך אנו מקבלים רמטכ"ל "ברירת מחדל", מפכ"ל "ברירת מחדל" ובעתיד(מי יודע מתי) נגיד "ברירת מחדל".
חשבתי להציע את נכדי בן 8 החודשים שחי בלונדון למשרת נגיד. הוא לא נתפס ב"גניבה", לא התייעץ עם אסטרולוגים, אבל אז נזכרתי כי טס לפני חודשיים מלונדון לארץ. חבל, בטח התקשורת תמצא שגנב משהו בדיוטיפרי בלונדון...
כתוב תגובה ל- בני בנקר
20
האמת
  גלילי   17/08/13 13:01
בסה"כ המדובר בשחיתות מול שחיתות. חמור לעין שעור הוא חוסר הנורמות, חוסר היושרה והנכונות הפלילית של כל הגורמים! סיפורים יש ויהיו עד שנת 3000 לספירת הגויים.
כתוב תגובה ל- גלילי
21
הדמוקרטיה נכבשה עי עורכי דין
  ראובן גרפיט   17/08/13 13:05
כתוב תגובה ל- ראובן גרפיט
22
אם חכ"ים לא יזמנו את היועץ
  לנזיפה יחטאו לנו   17/08/13 18:48
החכ"ים חייבים לשקם את מעמד הכנסת ועליונותה. זאת כוון שמשפטנים פוגעים במעמדם ומזלזלים בפוליטיקאים בכלל.
זלזול בנבחרי העם הוא זילזול בעם עצמו. שתיקת נבחרי העם מול זילזול זה הנה חטא לעם ששלח אותם והפרת נאמנותם לעם.
החכ"ים חייבים לזמן לברור ולנזוף בכל גורם שיוזם התנשאות וזילזול בחכי"ם ובכנסת בכלל.
כתוב תגובה ל- לנזיפה יחטאו לנו
23
נפוטיזם מפושט
  עידןסובול   17/08/13 20:16
הקשרים הנפוטיסטיים והחבריסטטיים הם הרבה יותר סבוכים:
 גילוי טפח
כתוב תגובה ל- עידןסובול
24
המדינה מתנהלת ע"י המשפט בלבד
  י.צ.   17/08/13 21:14
וזה חמור מאוד . אין שיקול דעת למנהיג . הוא בסך הכל בורג קטן . מצב זה חייב להשתנות ומיד
כתוב תגובה ל- י.צ.
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
מלונאות ונופש
בי פטנט פתרונות מיוחדים
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il