|
|
|
צבי גיל
אם אנו זקוקים לסימן בכוחו של הפרט - בא 7 באוקטובר והוכיח לנו כי באין שלטון מרכזי להתמודד עם הטרגדיה ומה שבא אחריה
|
|
|
|
|
יהונתן דחוח הלוי
הרשות הפלשתינית לא תסכים לקבל את השלטון ברצועת עזה על כידוני צה"ל, אלא בנתיב המוביל להקמת מדינה פלשתינית  הטרור באיו"ש נגד ישראל משרת את הרשות הפלשתינית הנתפס בעינה כחיוני להמחשת ...
|
|
|
|
|
מנחם רהט
המרוץ לכהונת הרבנים הראשיים מגיע אל הישורת האחרונה ללא תמיכה ממוקדת במועמד אחד מטעם הציונות הדתית, מה שפותח את הדרך לבחירה נוספת, זו הפעם הרביעית, של רבנים חרדיים לראשות המוסד שהחר...
|
|
|
|
|
רון בריימן
אחרי שמונה חודשי מלחמה חזרה ישראל לסורה, ושבה להיות מדינת הגמדים אחרי שמונה חודשי מלחמה אין לאיים בפרישה מהממשלה ובפירוקה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
דיפלומטית, פוליטיקאית אביטל קולט (ילידת 1.5.1940), רומניה. בשנת 1950 עלתה ארצה עם הוריה. דיפלומטית ופוליטיקאית ישראלית.
|
|
|
|
|
|
|
רב, פוליטיקאי יעקב אביטן (נולד: 5 במאי 1970), פוליטיקאי ישראלי ששימש כשר לשירותי דת, חבר מועצת העיר אשקלון מטעם סיעת ש"ס, סגן ראש העירייה ורב המועצה אזורית חוף אשקל
|
|
|
|
|
|
|
כלכלן ישראלי יאיר אבידן (נולד: 25 בדצמבר 1959), כלכלן. במאי 2020 החל לכהן בתפקיד המפקח על הבנקים בבנק ישראל. מכהן כיום כחבר בדירקטוריון של נימה, חברת הפינטק מקבוצת
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
רפרף |
|
11/11/13 16:48
|
|
|
|
|
על פי ההגדרה היועץ המשפטי לממשלה מייצג את האינטרס הציבורי בתחום המשפטי ובתחום החקיקתי. תפקידו להגן על אינטרס זה במידה וחקיקה כלשהיא מבקשת לפגוע בו. הטענה היא שסמכויותיו הנרחבות הן למען האזרחים. סמכויות אלו מעולם לא נדונו וגם לא הוגדרו בחוק. אלא תולדה של לחצים והשתלטות. כיון שכך לא העם ולא נציגיו העניקו לו סמכויותיו. היועץ המשפטי גם אינו נגיש במיוחד לאזרחים, עד לא מכבר משכנו לא פורסם ברבים, לאחר פניות פורסם, אך ללא דואר אלקטרוני נגיש לציבור. בולט העדר פיקוחו בתחום המהותי של מגע בין השלטון לאזרח – פיקוח על המשטרה, למרות שרשמית קיים לעניין זה משנה ליועץ. לאור הטענה כי למען האזרחים נועד פקוחו של היועץ המשפטי, כיצד הפכה להמשטרה לארגון פשע מפלצתי נגד האזרחים אשר איבדו כל תחושת בטחון?
עד לא מכבר רוב האזרחים חשבו שהם חיים במדינה דמוקרטית בה לרשויות יחס הוגן כלפי האזרחים. המשטרה נתפשה כמי שעושה כדי להלחם בעברינות גם אם ללא הצלחה יתרה בשל חוסר השתדלות יתרה, ובכל זאת מטרתה לתפוס עברינים למטרת הגנה על האזרחים. אזרחים ברובם חשבו שבבואם אל המשטרה הם מגיעים אל החוק ולא ידעו שהם מגיעים אל אירגון פשע. גם לא ידעו שמטרת כל חקירה משטרתית היא להביא בשכל מחיר להרשעתו של נחקר בלא להתחשב אם ביצע או לא עברה כלשהי. האזרחים לא ידעו שהמשטרה שניתנו לה סמכויות רבות להפעלת שליטה על אנשים מנצלת סמכויותיה לפשיעה. אי לכך האזרחים ההגונים ביותר שחשבו שהמשטרה באמת ובתמים מחפשת עובדות אמיתיות, והיו חסרי מודעות לסכנה הנשקפת להם, שלא ידעו להתגונן מפני פשיעתה של המשטרה. אדם יכול להיות בזמן הלא נכון במקום הלא נכון להיות בסביבה שבה התבצעו עברה/פשע או בסביבה שבה אדם נחשד על ידי מישהו לפי סימנים או החלטה שלו, או אף במקום שבו עבריין עושה כדי להעליל, להטיל אשמה מסיבות שלו כגון נסיון סחיטה. "תודות" למשטרה הקורבן עלול להנזק מאוד אף חייו עלולים לההרס. כל האמצעים שנועדו להבטיח מהימנות משמשים למשטרה אמצעים לזיוף מראית עין ככזו. המשטרה נוהגת ככל העולה על רוחה, מתנכלת לאזרחים תמימים, טופלת עליהם האשמות שוא. מה שמענין את המשטרה הוא להראות כביכול השגים בעוד ששלום הציבור ולוחמה אמיתית בעברינות ובפשיעה אינם מעניינה. תמיד ישנה פשיעה חדשה וזה משמש לה כסות להטלתה אשמה באנשים הלא נכונים.הפרות חוק של המשטרה הם בתחומים מעצרי שוא מתוך כונה להטיל אימה לגרום לחשודים להודות. אי שמירה על זכויות הנחקר. למשל לנחקר תם שלא בצע עברה אי הודעה לו שהוא נחקר באזהרה. אי נתינה לנחקר להתבטא לחץ על נחקר לחתום בלא הקראה של מה שנכתב ובלא מתן אפשרות לקרא.
ישנן שיטות חקירה אסורות כיון שאלו אינן עוזרות להגיע לאמת אלא מעוותות אותה. דוקא באלו משתמשת המשטרה כדי להגיע לתוצאות עליהן החליטה מראש, כדי להשיג כביכול "הודאות". חוקרים מפריעים לנחקרים להעיד או אף לענות על שאלות, מייד בגסות מתפרצים לתוך דבריהם כאשר חשים שיש לנחקרים הסבר הגיוני. חוקרי משטרה מתשאלים מספיק כדי שיוכלו להשלים ולהחליף בנתונים משלהם המתאימים לבניית תיק, יהיה זה לפי ספור מראה לתלונה או לפי תרחיש שהגו. שואלים עם התניות עם קביעה מראש מה קרה, גם מפעילים שיטה של התעלמות מתיקון הנחקר וחזרה והתשה על הקביעת שהחליטו עליה ורישום כפי כקביעתם. משלימים את רישום העדות לבד כאילו מסכמים את הנאמר, אלא שחוקרים רושמים את רצונם ובאופן שיותיר רושם כאילו הנחקר אמר זאת. לדוגמא חוקר רוצה שהחשוד יאמר דבר מה הוא מנסה להשיג זאת על ידי שאלה מתנה אם לא קיבל את התשובה הרצויה חזרות רבות על קביע
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפרף
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
רפרף |
|
11/11/13 16:56
|
|
|
|
|
אלו יכולים להיות לא רק אמירות אלא כל דבר עדות, למשל גם ציורים שהנחקר מתבקש לצייר. גם כאן תחבולות שונות להשיג עדות מפלילה. למשל הגשת דף והחזקתו בדרך מסויימת המשרתת את מטרתם והוראה לנחקר לצייר מזוית מסויימת – הנחקר אינו יודע את הסיבה לכך ומציר אחר כך מתברר שהחוקר מחזיק את הדף ומסתיר בידו את הנייר בנקודה הכי חשובה כדי שהנחקר לא יוכל לצייר במדויק, או בקשה מהנחקר לתאר בטרם יציר כך החוקר יודע מה ברצונו לשנות, אחר כך חטיפת הדף מידיו וציור על ידי החוקר תוך שינויים כביכול קלים כשלמעשה הם מהותיים ביותר להתאמה לתרחיש המעוות.
קימות שיטות לודא שהחשוד אכן מסר עדות מפלילה מתוך רצון וידיעה ולא כהסכמה מחלץ. לדוגמא שיחזור המעשה אלא שהמשטרה מתחכמת גם לזה, המשטרה כופה את אופי השיחזור על החשוד ועליו לחזור על הוראות המשטרה. מכאן שלשחזור אין כל ערך. קיים מסדר זיהוי החשוד, מציבים כמה אנשים דומים העונים לתאור ועל המתלונן או העד שראה את החשוד להצביע מיהו החשוד. התחכמות המשטרה היא בדרך שמציבים רק אדם אחד העונה לתאור, הוא האדם אותו ברצון המשטרה להפליל, והשאר אינם עונים כלל לתאור. כך המתלונן או העד יבחר בבחירת המשטרה. המשטרה אף מבקשת מהמעבדה לקשור חשודים לממצאים במקום לבקש בצורה אובייקטיבית לבדוק אותם, תמימות היא לחשוב שפרפסור היס פעל כפי שפעל על דעת עצמו ולא נענה לדרישות.
המשטרה מתעללת ומטילה חיתתה על נחקרים. בין שיטות ה"חקירה" השתלחות הטחת האשמות בחשודים חקירות בצרחות אימים השפלות ואף מכות. במעצרים מניעת מזון וחמור מזה שתייה שינה כפיתה ממושכת ופגיעות גופםניות קשות ואף איומים ברצח. כמה אסירים ועצירים נמצאו מתים ולא ידוע כתוצאה ממשה. הכל כשר כדי לגרום לכך שאלו יתשו ויודו רק כדי שיעזבום. כלומר המשטרה מנהלת חקירות תוך שהיא פורעת כל חוק ומשבשת כל הליכים.
רק חקירות פשעים חמורים מוקלטות, אך גם כאן המשטרה מוצאת דרכים להתחכם. האמצעים: הוצאת נחקר מחדר החקירות ו"חקירתו" או ליתר דיוק הוראה לנחקר מה עליו לומר מחוץ למקום ההקלטה, החזרתו למקום לאחר ההוראות. נוסף על כך המשטרה מקליטה באמצעים המאפשרים עריכה – מחיקה והקלטה מחודשת. גם מפרידה בין הקלטת קול לצילום וכך אפשר לערוך מחדש וליצר תרחיש חקירה שונה. ליועץ המשפטי אין כל השגות. האין זאת כי ועדת השופט אגרנט קבעה שהיועץ אחראי רק בפני בית המשפט וההליך נתון לשקול בית המשפט? בית המשפט יודע לחפות על כל פשע של המשטרה ולהרשיע חפים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפרף
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
סגל הפיקוד הבכיר |
|
11/11/13 19:13
|
|
|
|
|
|
יוחנן דנינו הביא הרס, שואה וקלון על המשטרה המפוארת. הוא חסר כישורים וחסר מנהיגות - הוא נכשל - הביתה מהר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סגל הפיקוד הבכיר
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
רפרף |
|
11/11/13 19:37
|
|
|
|
|
|
התיאור מעלה הוא תאור של לפני הדנינו הזה! כמובן שבאירגון כזה אין לצפות שמתוכו פתאום יצוץ מפכ"ל מזהיר, במיוחד כאשר זה בא מחקירות - כפי שהמשטרע "חוקרת".
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפרף
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
אחד שמכיר...... |
|
12/11/13 19:02
|
|
|
|
|
אסור להשקיע ולו אגורה שחוקה אחת במשטרת ישראל במתכונתה הנכחי.
ראינו שוטרים, קצינים ובכירים - מושחתים שכל מטרתם להפגין כוחם במטרה להרע.
זו משטרה רקובה שיושבת כיום על יסודות רעועים שיצקו מפקדים וקצינים שלה בעבר, אנשים שראו אל מול עיניהם רק חיפוש אחרי מוניטין ולא בחלו בשקרים, בידויי ראיות ומעשי נבלה אחרים כדי לקדם את עצמם. התוצאה העלובה - ניבטת היום אל מול עינינו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אחד שמכיר......
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
סל |
|
13/11/13 07:07
|
|
|
|
|
השוטרים הנבלים מגובים על ידי אחרון האומרים - בית המשפט שנעזר בחוקים טוטליטריים. למשל התרשמות שופטים כהוכחה להרשעה בפלילים.
במשפט הדבר הראשון החשוב ביותר הוא האם הנתבע/הנאשם עשה את המעשה המיוחס לו, אחר כך הנסיבות כמה אחראי הוא האם בכונה תחילה או בשגגה. העובדות לאשורן האמת שאינה תלויה בנפשות הפועלות היא המרכיב החשוב והמכריע. כדי ששופט יוכל להגיע אליה התכונה החשובה ביותר שצריכה להיות לו היא אוביקטיביות מוחלטת וחוסר הכרה ומשוא פנים. שיקוליו צריכים להיות עניינים ומשוחררים מכל שיקולים זרים. הן בתרבות ישראל וגם בקרב העמים מקובל שצדק איננו נעשה על פי מראה עיניים, אלא על פי שיקול דעת של בחינת העובדות. הן במשפט העברי והן בשיטות המשפט המודרניות במדינות דמוקרטיות, ישנה הבחנה חדה בין העדים, המעידים על אירוע, לבין השופטים, השומעים עדויות ולפי אלו פוסקים, "אין עד נעשה דיין". סדר הדין במשפט הוא עדים מעידים בפני השופטים, וגם מגישים מסמכים וראיות. ואילו שופטים חורצים את הדין על פי הערכת הראיות. העדויות הבאות במקום התרשמות ישירה של השופט מהאירוע. לפי הרמב"ם: "אין בית דין עונשין באומד הדעת, אלא על פי עדים, בראיה ברורה", לא בכדי בקרב העמים אלת הצדק מחזיקה בידה מאזניים ועיניה מכוסות לבל יטעוה עיניה לבל תכיר פנים. בתרבות ישראל העקרון הוא זהה גם אם ללא הביטוי הפיסולי של אלת הצדק. על פי כללי הצדק הטבעי התרשמות ממהימנות העד היא סוביקטיבית עליה לכל היותר להיות נלוית או תוצר ממצאים הבלתי תלויים.
למצער בית המשפט הישראלי רחוק מאלו כרחוק מזרח ממערב. המשפט הישראלי נמנה עם שיטות המשפט שיש בהן "הערכה חופשית" של עדויות, ולא "הערכה פורמלית. חשיבות ומשקל העדויות בשיטות כמו זו של הישראלי פחותים מאשר בשיטות של המשפט העברי ורוב הדמוקרטיות המודרניות: למהמנות העדות נקבעו שלושה מבחנים:
1:ההתרשמות הבלתי אמצעית. תגובותיו והתנהגותו של העד, במהלך מתן העדות.
2:הגיונה הפנימי של העדות. בחינת תוכן העדות באמצעות השכל הישר וההגיון.
3:סימני האמת החיצוניים. אישוש, או הפרכה, בממצאים עובדתיים חיצוניים.
במשפט הישראלי המבחן הראשון, ההתרשמות האישית והבלתי אמצעית של השופט מהעדים הינה ברוב המקרים מרכיב עיקרי בהחלטה. על פי סעיף 53 לפקודת הראיות: "ערכה של עדות שבעל פה ומהימנותם של עדים הם ענין של בית המשפט להחליט בו על פי התנהגותם של העדים, נסיבות הענין ואותות האמת המתגלים במשך המשפט". ס' 53 לפקודת הראיות קובע כי: "ממצאי מהימנות יקבעו ע"י ביהמ"ש בהתייחס לפרמטרים הבאים : (א) התנהגות העדים (ב) נסיבות הענין (ג) אותות האמת העולים מהעדות". קני מידה אלו מזכירים משפט אצל נוצרים בתקופות חשוכות ביותר. הצידוק לכך הוא שהשופט יושב באולם בית המשפט והוא המבחין בסימני השאמת. במשפט הישראלי השופט בערכאה הראשונה הוא עד!
המבחן השלישי של העדות על-פי סימני אמת חיצוניים בא לשמש "שסתום בטחון" לשני המבחנים הראשונים. שאפילו לפי המבחן הראשון התרשם בית המשפט לטובה מן העד, ולפי המבחן השני מצא בעדותו הגיון פנימי, עדיין קיים חשש ל"הטעייה", כלומר יש כאן היפוך סדר החשיבות של הגעה לעובדות האמיתיות. במקום שההוכחות החיצוניות תהינה החשובות ביותר ואחר כך גם הגיונה הפנימי של העדות ומבחן ההתרשמות רצוי שלא תהיה או לא תעמוד בפני עצמה, הרי שמבחן ההתרשמות הסוביקטיבית הוא הקובע. זה אמור גם במשפט פלילי בו נטל השכנוע אמור להיות מעל לכל ספק! לכן סעיף 53 לפקודת הראיות סותר בעליל עקרון זה ואיננו חוקי! אלא שכאשר מדובר ברצון שופטים אי
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סל
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
סל |
|
13/11/13 07:14
|
|
|
|
|
עקרונות פסיקה אלו חמורים דיים גם כאשר שופטים פועלים בכנות ואינם מביימים משפט ואינם מחליטים מראש על הפסיקה. חמור הדבר עשרת מונים כאשר כפי המציאות ברוב המקרים במשפט פלילי שופטים מלכתחילה גומרים אומר להרשיע ויהי מה. הנמקת ההתרשמות משמשת מסווה לחוסר הוכחות ממשיות לשם חיוב בדין. ועוד יותר חמור מזה, הרשעה על פי התרשמות עוזרת להסתיר קיומן של הוכחות לחפות והתבקשותו של זיכוי. כך נחסמת ערכאת הערעור מלהפוך את הדין. בדרך כלל שופטים נמנעים מלציין מפורשות התרשמות גרועה מעד. בפלילים בדרך כלל הנאשם הוא זה שמועברת עליו חוות דעת גרועה. לכן שגורות מיני הקנטות על המורשע כמו "הואיל לבסוף" "הסכים בטובו" וכגון אלו וזה במקרה הטוב. במקרה הגרוע יותר הם מנתחים את אופיים הקלוקל של המורשעים, ולרשימותיהם אופי צהובוני.
משהתרשמות היא עיקר העיקרים, המבחנים האחרים נעשים משניים בלבד. את המבחנים האחרים למהמנות משתדלים "לסדר". הגיונם הפנימי של העדויות: עדות התביעה משופצת ככל הניתן, בזמן העדות שופטים מנסים להדריך את עדי התביעה, העדות עוברת עריכה מושמטים דברי הבל נוספים תירוצים והסברים משנים סדר והקשר כך שתראה הגיונית, אם גרעין העדות נשאר בלתי סביר ואין תחליף אחר, ניחא, ערכאת הערעור לא תתעמק כי מציינים את עד התביעה כמהימן!.עד תביעה מהרשות כגון שוטר יכול להעיד כי אינו זוכר וזה מתקבל ובפסיקה אף רושמים כי ענה לשאלות בית המשפט. עדות ההגנה בזמן העדות משתדלים להפריע ככל הניתן משמיטים לפי הצורך: משטיטים תאורים והסברים הגיוניים, משאירים חלקי משפט כדי שהעדות תראה מבולבלת וחסרת הגיון. מושמטים גם חלקים מהותיים מהעדות וחלקים אחרים מותרים ללא המשך כדי שיתמכו בתביעה ולבסוף מפסיקים אותה! לצורך כך אף מותירים לתביעה להתפרץ בפראות בשאלות (צרחניות) טרם הגעת העד לנושא וכמובן מותרים רק את החלק המתאים בתשובותיו. התוצאה כאילו עד ההגנה/הנאשם הודה באופן מושלם באשמה בעוד שהצהיר שאיננו מודה. ממצאים חיצוניים: יכולים גם לא להיות או כאלה המפריכים את טענות התביעה ומעידים על חפות הנאשם. אלו ירשמו כמאששים את טענות התביעה. ערכאת הערעור לא תכנס לעובי הקורה ולא תחפש ולא תתיחס לאי התאמות המעוררות חשד כבר להטיית משפט. ערכאת הערעור כעקרון מתיחסת אך ורק להתרשמות הערכאה הדיונית וכל השאר כביכול משלים. בתנאים אלו בהם אין כל נסיון למצא את האמת פסיקה על פי "התרשמות חופשית" הינה פסיקה על פי שרירות הלב המהווה הוכחה!, המשפט בישראל הינו מעוקל ומשפט אמיתי איננו קיים!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סל
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
גמלשלמה |
|
13/11/13 07:30
|
|
|
|
|
|
למשטרע הזאת אין זכות קיום. יש לפרקה לגורמים פירוקה אסור שיהיה באופן שיביא לאנרכיה מוחלטת אלא יש לעשות זאת בחכמה. כיצד? הדרך הנכונה היא לבנות חלופות לכל פונקציה של המשטרה. במדינות דמוקרטיות רבות ישנן הרבה משטרות לנושאים שונים. זה תואם את עקרון פיזור הכוח בניגוד לגוף המפלצתי אצלנו הנקרא משטרת ישראל. דחוף להקים משטרת סיור אשר תלמד את תפקידה להגן על הציבור וגם אל החשודים כעברינים יש להתיחס בצורה אנושית ולא לחסלם. ראוי להקים גוף מומחה לחקירות שם יעשו באמת חקירות - כלומר חיפוש האמת ולא תפירת תיקים. שירות בתי הסוהר ובתי מעצר שלא יהיה חלק ממשטרת ישראל ותפקידו יהיה שמירת אסירים בהסגר, ובה בעת גם על שלומם של האסירים/עצורים כך אי אפשר יהיה לענותם כדי להוציא מהם "הודאה". כנזכר מעלה גם לגבי תנועה - גוף שתפיקו להלחם בתאונות דרכים ולא ירידה לחיי האזרחים תוך התעלמות מנהגים פראיים, וכדומה, להוציא את הסמכות מידי משטרת ישראל לגבי כל התפקודים עד שלא תהיה יותר משטרת ישראל!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גמלשלמה
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
נסים גבאי |
|
13/11/13 06:35
|
|
|
|
|
|
המשטרה מאבדת שפיותה מול ארגוני הפשע
אין כמעט מי שימחה על הריסתם של מבני בתי העסק הלא חוקיים השייכים לאלה המכונים ראשי ארגון פשע.
לכאורה מכה במקום הכי כואב – הכסף, כאשר כל יתר הכלים התעקמו בדרך לנסיון עצירת המשך ההשתוללות המטורפת של הפשיעה בישראל.
כמתבונן מהצד – זה נראה לי רע מאוד.
זה נראה כאילו בעל הבית השתגע, ואפילו הוא צודק – או טו טו מגיעים אליו אנשים נחמדים להלבישו בחליפות לבנות.
כמה בתי עסק עם מבנים בלתי חוקיים קיימים בישראל?
התשובה מצמררת: יותר מאלה שיש להם רישיון עסק.
למה?
כי המדינה נותנת חסות לאנדרלמוסיה, בדיוק כפי שנציגיה נבחרי הציבור - חסרי סדר ואחריות בכל דבר ועניין אחר עליו הם מופקדים.
מעולם לא התבלבלתי בשחיתות הציבורית ההרסנית הנכנסת לתוכנו בכל נימי נפשנו ועורקי גופנו, שאיכשהו מתורגמת בהפוך על הפוך לסקרים ממומנים היטב ע"י המדינה: רוב הציבור נהנה מהחיים במדינת ישראל.
אותה משטרה שאין אזרח אחד הסופר שוטר ממטר, התנפלה בבת אחת על נכסי מי שמכונים פושעים על הנייר – והרסה להם את העסק בדיוק כאילו נשלח לחנות חרסינה פיל לא הכי חכם.
אם אתה ואני נעשה פעולה בלתי חוקית הכי קטנה שאפשר, מיד נקבל דו"ח ו/או כתב אישום ואם נקלל את השוטר - נעצר.
ארגוני הפשע מוכרים אישית והתנהלותית לכל קצין ושוטר.
ראשי ארגוני הפשע ו"חייליהם" מוכרים מצויין לרשויות אכיפת החוק בישראל, אבל הדימיון העצום בין כל המעורבים (פושעים ושוטרים) מנתק כל סיכוי ולו הסביר והקל ביותר שהאחד יקום על רעהו. מדהים? מפתיע? מצמרר? עם עובדות אי אפשר להתווכח, וכל הציורים שאנו צובעים מסביב מוכיחים שהציבור הסובל מארגוני הפשע – תומך בהם הרבה יותר מאשר במשטרה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
נסים גבאי
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
ע.ג. |
|
13/11/13 14:05
|
|
|
|
|
|
שוטר חכם יודע שאם הוא יתפוס גנב הגנב יתלונן עליו ואז חקירות מח"ש עכוב דרגה משפט פלילי או משמעתי וקנסות. במקום זה הוא מגיע אחרי שהגנב ברח וכולם מרוצים. חוץ מהאזרח כמובן. אבל במדינת ישראל בגלל פסיקות בית המשפט יותר חשוב שהגנב יהיה מרוצה אז השוטרים מפנימים ונותנים להם לעבוד.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ע.ג.
|
|
|
|
|
|
|