שירת הצרצרים
לדפנה

עפרְתי
לשרה

ארצי משחירה את פניה
אני כותב את השיר, כשמהרדיו בוקע קול המודיע ידיעה מצמררת וכואבת על חמישה לוחמים מסיירת הנח"ל, שנפלו בקרב בצפון רצועת עזה. עוד חמישה חיילים שנפלו במלחמה שהייתה חייבת להסתיים, ולצערי, ממשלתי החליטה להמשיך במלחמה, שקוטפת חיי מאות ילדינו-ֹֹחיילינו. ילדים שחלמו על חיים בארץ בה נולדתי והמוות קטף את כל חלומותיהם לחיים בארץ בה נפרסים היום מרבדי דמים ורומסים את כל מרבדי הגנים, שפרסו בה אוהביה של ארץ ישראל. לכאב מצטרפת התקווה, שבימים הקרובים יבוא האור לכמה משפחות בישראל, שיקיריהם יזכו לראות אור יום אחרי ארבע מאות שבעים יממות אפלות.

המחזר
עיבוד לחרוזים

תמבור
לדפנה

אמא אדמה
חֲטוּפִים אֲנוּסִים נִרְצָחִים שְׂרוּפִים פְּצוּעִים קְטוּעִים מֻפְגָּזִים מְפֻנִּים

דומם חי
1

מגף בגפי
לשרהַּ

לירי אלבג, סלחי למדינתנו
לִירִי אֶלְבָּג, אֲנִי מְבַקֵּשׁ, סִלְחִי לִמְדִינָתֵנוּ,

ואני גרגר תפילה
לשרה

כל עלה גרגר
לשרה

מיום שבעה באוקטובר
מִיּוֹם שִׁבְעָה בְּאוֹקְטוֹבֶּר

הנר המדליק
לדפנה

חנוכאן
לדפנה

לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוח
אֲנִי מַקְשִׁיב לְזַעֲקַת

יומי עמוס תוגות חדלון וטרשים
שם חילופי - אני ממשיך להמרות את פי הורי

ביקור בבית שהיה פעם ביתי בקריית שמונה
משנת 1973 עד 1989 אני, רעייתי וילדי גרנו בקריית שמונה * אני כואב את כאבם של הדיירים, שנכון להיום אין להם בית לחזור אליו

כל עלה גרגר
לשרה

מדינתי האהובה יתומה מאור היום
מְדִינָתִי צוֹאָה בַּפּוּךְ פָּנֶיהָ

ענן טס
לדפנה

אתמול הייתה תצפיתנית על מגדל
אֶתְמוֹל הָיְתָה תַּצְְפִּיתָנִית עַל מִגְדָּל גּוֹרֵד רָקִיעַ

מאיר המאיר
לדפנה

האופק כבה על גבול הרקיע
הָאֹפֶק כָּבָה עַל גּבוּל הָרָקִיעַ

אנחנו זקוקים לאלוהים איתן
הַיּוֹם אֲנַחְנוּ זְקוּקִים לֶאֱלוֹהִים אֵיתָן

בין שיר לשיר
בֵּין שִׁיר לְשִׁיר

רקדי לצלילי נגדו
לשרה

בקשת סליחה מתצפיתנית מנחל עוז
תַּצְפִּיתָנִית שֶׁלִּי, חָטָאנוּ פָּשַׁעְנוּ

השולחן השקט מזמר
שירה לשרה

שקיעתי הנובלת
שְׁקִיעָתִי הַנּוֹבֶלֶת בְּחֵיקָהּ שֶׁל אֲפֵלָה עִוֶּרֶת

האדמה בעזה גוססת
היום נפלו עוד ארבעה חיילים בדרום רצועת עזה, מתחילת המלחמה נהרגו 810 חיילים