מכותלי בית המשפט אל דפי הרומן וחזרה
על עיתונאות, ספרות, חרות וצנזורה בראי רצח הבנקאי אדואר סטרן בדירתו בז'נווה ופרשת הכלכלן דומיניק סטרוס-קאן במלון בניו-יורק
מוזאון מרמוטן מונה
המוזאון מרחיב הנפש שוכן ברובע ה-16 המהודר והרוגע, באחוזה עירונית מרהיבה, וכולל אוסף קבוע מרתק כל פעם מחדש, ותערוכות מתחלפות, תמיד מעניינות
מסע אל הגאולוגיה של הנפש
בעקבות "לא לישון לעולם" מאת וילם פרדריק הרמנס * הרומן כתוב בגוף ראשון: זהו יומנו האישי של אלפרד איסנדורף, סטודנט הולנדי לגאולוגיה
בריאה כצריפה
האנושות שחטאה חיללה את היקום הטהור. לתפקיד מורי הדרך נבחרה אם כן קבוצה קטנה יותר, בני ישראל, שהיו אמורים להוות את הכסף והזהב בתוך הנחושת והברזל – דימוי במקרא לעובדי האלילים שכה פסולים בעיניו. אך בני ישראל, שבמקום להגביה את הזרים, ירדו לרמתם, הפכו הם עצמם לסיגים, לגסים
המשביר לכל עם הארץ
השוכנים בחצרי האל, ליד מקור הטוב והקדושה, הם אלה שהכריעו הן את נחשולי הנחשים החיצוניים, האויבים האליליים, והן את הנחש הפנימי, תאומו, נחשול מסוכן לא פחות. מטרת הבריאה אינה להחזירה אל התוהו. הארץ נוסדה על-כנה, הוכנה, נוצרה, לא כדי להיות שוממה מאדם, כי אם למען השתכנותן והתיישבותן של הבריות בה
לנגוע בלב התיעוב
סיפור חייה ומותה של לוסיל, וסיפור ילדותה ונערותה של בתה דלפין, כתוב לא רק בכנות אלא גם בכישרון, על-ידי סופרת מחוננת, הרגילה בסיפורת בדיונית, אך כאן נרתמה למציאות
קסם בלתי מוסבר
ברלין החצויה שחוברה לה יחדיו היא מטפורה ברומן לסופר המסוכסך שהשתחרר מחומות נפשו ונעשה אדם שלם. העיר התפייסה עם עברה הכאוב והטרגי, התחדשה, שופצה, וכך גם הגיבור (והסופר?) המחלים מאירועי העבר, הרחוק והקרוב
עולם הבארוק של אז'ן גרין
סרט כמו מעידן אחר שהדיה של האקטואליה, שלכאורה זרה לו, פולשים אליו מדי פעם, כדי למחות, להגחיך, לצחוק או לחייך. לאור הצלחת הסרט באולמות הקולנוע הצרפתיים, האם העוף המוזר אז'ן גרין הוא בדרך להפוך אושייה תרבותית?
החוקר בשירה
ממליצה מאוד על המסע המהנה ופורץ המוסכמות הנועד לקשת רחבה מאוד של קוראים - מחסרי ניסיון לחלוטין עד זאבי תרבות ותיקים שגם הם ילמדו ויופתעו - אל לב יצירתם של מיטב משוררי התקופה