|
|
1. גירסתו של פרנק לואי נשמעת לי מיתממת מידי, אני חייב לציין, אך בעיקריה היא בהחלט מתקשרת לפסיפס גם אם לא נטפלים לשורשי הידיעה והמעורבות האישית של לואי בקומבינה. זה באמת לא חשוב, ולואי איננו האישיו כאן. זה -למרבה הצער- טבעי לעשות ככה עסקים עם נכסים בבעלות מדינות, בכל העולם.
2. משרדו של חודק מייצג את נוחי דנקנר (IDB) וכל עלייתו המטאורית של דנקנר והשתלטותו על IDB מריחה קופונים לאולמרט מהרבה מידי כיוונים (זו הערכה אישית, ולא מידע המבוסס על עובדות, יש לציין).
3. סביר מאוד להניח שאת השליטה על בנק לאומי תכננו בשני שלבים. הראשון - לגורם זר, מרוחק, שאינו חשוד בקירבה מיוחדת לאיש, תוך כדי גזירת קופון מרשים שאיננו רק שווה כסף בסכומי עתק אלא גם מהווה זרוע שליטה עקיפה במהלכים עתידיים של הבנק ובעל המניות החדש שלו, פרנק לואי (בעיסקה כזו לא חשוב רק כמות המניות, אלא זכויות ההצבעה והווטו או הפירסט רפיוזל של בעל מניות המיעוט).
ואז - אחרי שהמכירה תעבור מהשוק הציבורי הנתון לביקורת לשוק הפרטי - יהיה קל להעביר את הבעלות לדנקנר או לכל גורם אחר בעיסקה לגיטימית וגם אם לא כשרה אז כזו שאינה נמצאת בכלל בסמכותם של גורמי הביקורת הציבוריים.
4. תרגילים מהסוג הזה כבר נעשו לפני אולמרט (עופר-בנימין בן אליעזר, מימן-שביט-תשובה-דחלאן, אלי לנדאו-עופר, והמפורסם שבהם זה פרשת פלד גבעוני והשתלטותם על חברות שהתעשרו במאות מליונים מחברת החשמל שנוהלה על ידי רפי פלד לפני שהפך להיות הבעלים של החברות האלה כשפרש לעסקים פרטיים, כביכול).
5. שליטה סיבובית כזו בדיוק כבר נעשתה בעבר בבנק אחר (שם הרוכש היה מנוע לרכוש ישירות בגלל ההרשעה במשפט הבנקאים), אבל לא ארחיב כי באמת עשו לו עוול והקומבינה במקרה הזה הייתה כורח בל יגונה.
אני יכול לכתוב עוד מגילת אסתר על כל ההיבטים אבל זה מיותר. צריך להכיר בעובדות, וזה מה שחשוב: למשטרת ישראל וליתר רשויות החקירה העוסקים בנושא אין את הכלים להתמודד עם תרגום החשדות האלה לכדי כתב אישום.
1. הם אינם מצויידים בתקציבים ובמנגנונים המתאימים להתמודד עם פשיעה מאורגנת של הצווארון הלבן הבכיר.
2. האנשים העוסקים בחקירה תמימים מידי וחסרי נסיון בנבכי ומסתרי העולם העיסקי של החלונות הגבוהים, וחושבים שאם הם מקשיבים להאזנות אקראיות הם כבר יודעים הכל - ולא היא (אני לא אומר זאת לגנותם. אלא זה פשוט בלתי אפשרי להיות שוטר פשוט בדרגת ניצב או סנ"צ ולהבין איך מתנהל פישמן, או דנקנר או עופר או תשובה או לבייב. צריך להבין בהמון תחומים ולחשוב כל כך יצירתי שאם הם היו מסוגלים או בשלים לזה הם לא היו שוטרים אלא טייקונים. היה רק אחד כזה עד היום במשטרה, ועובדה שהיום הוא טייקון בשקט בשקט, אבל טייקון).
3. בגופי החקירה השונים ישנה זליגה שוטפת ושיטתית של מידע לנחקרים בכירים, המחוברים לגופים האלה עד לרמה שהם שולטים במינויים ובקידומים שם. באחד הגופים הבכירים אף מונה לעמוד בראש הרשות הזו -שלה סמכויות חקירה נרחבות אך בעיקר גם גישה חופשית למאגרי המודיעין- אדם השותף ישירות עם הגורם הבכיר ביותר שאותו הוא חוקר.
ידוע לי שקציני משטרה ישרים עושים מאמצים כבירים למדר ולצמצם את התופעה, מבלי למוטט את המבנה כולו (גם כשיודעים על קצינים שמדליפים לפושעים לא מפוצצים את החשדות כי ישנם אינטרסים אחרים להחזיק את הקצינים האלה בשקט. ולא תמיד אינטרסים פסולים אלא מאזנים. אז מקסימום מעבירים אותם לתפקיד בכיר אחר ופחות רגיש, כמו שקרה בהדלפות מהיחב"ל לגאידמק ולרוזנשטיין אבל עובדה שזה לא נפסק. לא כתופעה ואפילו לא להם)
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
מכיר מבפנים
|
|
|