|
|
הרי בשנות השמונים, המדינה טענה בבג"ץ כי העיסקה לא כלכלית ושיש בה סיכונים גדולים. שהחשש שהרנטות מגרמניה לא יכסו את עלות הקרן והריביות של ההלוואה לתשלום הרטואקטיבי החד פעמי. לכן היא לא הסכימה להקצות מט"ח למען העיסקה הזאת. עכשיו המדינה טוענה כי בעצם העיסקה מאד ריווחית ופרי נגס ברווחי הלקוחות שלו.
האמת הפשוטה הינה כי העיסקה הייתה באמת מאד מסוכנת. פרי הסתכן מאד. מהצד השני, הלקוחות שלו לא השקיעו אגורה ולא סיכנו אגורה. הם ידעו מראש כמה הם עתידים לקבל וזה בדיוק מה שהם מקבלים. העיזבון שלהם מוגן. כלומר בפועל, הם קיבלו ביטוח. פרי הימר נכון אבל באותה מידה הוא גם יכל להפסיד הרבה כספים.
על פי פסק הדין הזה אם חברת מכוניות להשכרה כותבת בחוזה שהלקוח משלם תוספת של כך וכך שקלים עבור ביטוח מקיף במקרה תאונה ובפועל היא בחרה בביטוח עצמי היא עוברת עבירה של קבלת דבר במרמה. זאת, למרות שבמקרה תאונה הלקוח לא יצטרך לשלם ומטרת הביטוח הושגה. פשוט, חוק בסטטיסטיקה של מספרים גדולים מספר לנו שלגוף גדול עדיף לספוג את עלות התאונות מאשר לשלם לביטוח.
לדעתי, השופטים בפסק הדין הזה לא ראו את התמונה הכוללת. בזכות פרי, עשרות אלפי אנשים שלא השקיעו אגורה בפנסיה ולא סיכנו אגורה מקבלים פרמיה כל חודש. הם לא היו עושים את זה בעצמם כי לקיחת הלוואה לתשלום רטואקטיבי, הייתה מלווה בהימור גבוה מידי לאדם פרטי. ואיזה חברת ביטוח הייתה מבטחת אנשים בני 60-70 בביטוח חיים? בסיכומו של דבר, הוא רקח עיסקה מדהימה שעשרות אלפי אנשים נהנים ממנה עד היום. זאת הוא עשה למרות כל המגבלות והמכשולים שהציבו בפניו. הוא עשה את זה בסיכון עצום, שהלקוחות שלו לא מסכנים כלום ומשקיעים כלום. עבור רבים מהלקוחות שלו, פרי היה פשוט קוסם שדאג להם לכמה מאות מרקים כל חודש, יש מאיין. אלו שבחרו ללכת איתו עשו לדעתי את עיסקת חייהם. לדעתי, אדם כזה לא צריך לשבת יום אחד בכלא.
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
מישהו
|
|
|