|
|
לבדיקת מבקר השב"כ ונמצא כי אין לטענותיך כל בסיס'. ברור הדבר לכל בר בי רב, כי טפילת האשמות כה חמורות שהעליתי בחוברת – והכוללות פעולות של:
1. חיסול אסיר יהודי בכלא.
2. ניסיון חיסול שלי עצמי בצרפת ע"י המוסד.
3. ניסיון חיסול שלי בבית המעצר 'אבו - כביר ע"י השב"כ.
4. ביצוע הכשלת פרויקטים משפטיים שיזמתי.
5. ייזום 'תפירת תיקים נגדי'.
6. שיתוף פעולה עם לשכת עוה"ד ושימוש במנגנוני האתיקה כדי למוטט אותי כלכלית ונפשית.
- די היה בהם כדי להורות על 'אשפוזי הדחוף', אם וככל שלא היה בהם ממש. אלו הם 'בחורינו המצוינים' וזוהי פרצופה של מדינתנו על שלל מערכותיה.
נ.ב.
בזמנו בשנת 1993 עם חשיפתי מכלול הזוועות הנ"ל, פניתי והגשתי תלונה למנהל בתי המשפט (יעקב קדמי) כנגד השופטת הורנצ'יק – אך גם הוא 'בתורו' מוסס את פנייתי באמצעות תשובת 'עוזרו הנאמן', ובה נאמר שאין כל דופי בהתנהגות השופטת מארק-הורנצ'יק, שכאמור, ייחסתי לה עבירה של עיון בחומר חסוי בהליך אזרחי (!!), ובתמורה הוא מונה לשופט עליון.
כמובן שגם מארק-הורנצ'יק, שבמועד הדיון בחקירת היכולת שערכה לי הייתה רק רשמת של בימ"ש השלום, קודמה לכהונה של שופטת בימ"ש השלום בת"א. אין ספק בלבי ש'שיתוף הפעולה' שלה עם 'המערכת' (=קריאתה את החומר החסוי שהוגש לעיונה בעייני) הוא זה שתרם הן לקידומה המקצועי והן לשוחד אותו נטלה היא במשך השנים מידידה/חברה - העו"ד הנוכל גד פרנקל שהושעה מהלשכה ואף נשפט לשתי שנות מאסר בגין מעשיו הנפשעים בתיקים בהם הורנצ'יק מינתה אותו לכונס נכסים).
יוער כי מטרת בחומר החסוי הייתה, כך שיערתי בהסתמך על ההגיון והשכל הישר, בקשה של השב"כ/המוסד שלא לשחררני ממאסרי למרות שהדהר התחייב כדין שהרי בחקירתה אותי אודות מצבי הכלכלי, הוברר לה מתשובותיי שלא רק שאני חסר כל רכוש אלא שיש לי חובות רבים בתיקי הוצל"פ שונים.
בדומה, תלונתי לשר המשפטים, הפרופ' יעקב ליבאי (בסוף שנת 94), נגד מנהל בתי המשפט (יעקב קדמי) בגין 'מרחתו' את התלונה שלי נגד השופטת מארק-הורנצ'יק – אף היא נמרחה.
אך אל דאגה, קוראיי הנכבדים, ה'עוזר הנאמן' של מנהל בתי המשפט, ששמו רמי רבין – (גם אם שמו המופיע באתר ביהמ"ש שונה מעט ע"י הוספת/החלפת שם פרטי נוסף - שכיכב לפני 3 עשורים 'כילד הג'ינג'י החמוד' בתכנית ריצ'רץ') ושהיה חתום על מכתב התשובה/המרחה הנ"ל, קודם ומונה לשופט ביהמ"ש המחוזי (מחוז מרכז) בפ"ת, ו...כן... גם בתו של הפרופ' ליבאי (עוה"ד דפנה ליבאי) 'זכתה' למקום הסטאז' היוקרתי, היינו, אצל שופט העליון יעקב קדמי שאביה כה היטיב עמו במורחו את תלונתי נגדו.
אף עוה"ד נילי ארד מנהלת מח' הבג"צים (שהופיעה אישית לדיון בבג"צ שהגשתי נגד מינויו לעליון של קדמי), קודמה מאז, תחילה כשופטת ביה"ד הארצי לעבודה, ועם השנים היא קודמה לסגנית נשיא ביה"ד וממש בימים אלו היא מונתה כנשיאת ביה"ד הארצי לעבודה.
זהו. ישפוט הקורא.ישפוט העם. כי הקב"ה שופט גם שופט – והוא 'נוקם גם נוקם' את עלבוני ועלבון יתר הנרדפים/חושפי השחיתויות. אני בטוח בכך.
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
חיים יוסף
|
|
|