|
|
באתי למכור למישהו אופניים משומשות, סיכמנו מחיר לחצנו ידיים, ואני ניגש למלאכת הסכם, "בעיר____ בתאריך____ בין איש עצוב למשה יוצמך ...." "הלו הלו הלו אומר יוצמך, מי זה איש עצוב?" "זה אני!!" עניתי, "אבל אני לא מכיר בך, אומר יוצמך, מבחינתי אתה לא קיים." "מה זאת אומרת אני לא קיים, הנה אני קיים, אני יודע שאני קיים," "אתה חושב שאתה קיים אני חושב שלא" משיב יוצמך, "אז אם אני לא קיים איך אתה קונה ממני אופניים משומשות שואל אני?" "זה הפלא השמיני" אומר יוצמך "מי אמר שיש רק שבעה פלאי עולם?" "תשמע" אני אומר לו "אם אתה לא מכיר בי - אז בפועל להסכם בינינו לא יהיה כל תוקף, אז מי אומר בכלל שתשלם לי? מי אומר שתמלא את חלקך בהסכם, אם אתה לא מכיר בי זה בפועל הסכם חד צדדי, אז אולי עדיף שאני בכלל לא אמכור" "תהמר, תהמר שאני אמלא את חלקי בהסכם, וזה הימור הימור כי עד היום - אני והסכמים זה שני עולמות נפרדים" אומר יוצמך, "אבל הכסף הזה הוא בשביל השתלת לב לילד שלי, במקרה על הכסף הזה אני לא יכול להמר" אמרתי, "באתי לכאן בשביל לצאת עם אופניים משומשות, ולא בשביל ליעץ לך מה לעשות, תעריף היעוץ שלי הרבה יותר גבוה" וככה המשכנו, סחור סחור הוא לא מכיר בי ואני האמון שלי בו ירד ל0 או אף פעם לא היה יותר מאפס, שלחתי אותו קיבינמט, לא רוצה עסקים עם יוצמכים, והאופניים - במחסן. והילד? מכרנו את האוטו של האשה לפרלמוטר הוא לא יוצמך, חתם על ההסכם, הביא הכסף מזומן קש ביד, הילד ברוך השם בריא כבר, חזר לבית ספר, החברים קוראים לב העיר.
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
איש עצוב
|
|
|