|
|
לו אני הייתי מתבקש לנתח את התייחסות המקורות לביטחון תעסוקתי, הייתי שואל עצמי קודם לכן, מה היה השם של "ביטחון תעסוקתי" בימים ההם לדעתי לא היה קיים כזה מושג כי העולם של אז הוא עולם של אדונים ומשרתים עולם בו העובד הוא אסיר, ועל פי התורה, אסיר עם תנאים אנושיים. על אף שהמוטו של מה שכתב איתן נועד לקלוע לעניין הבטחון התעסוקית אין לדעתי במובאות שלו כלום מכלום בהיבט הזה, כל הכתוב, למיטב אבחנתי עוסק בחובת העבודה על העובד, ולא בחובת ההעסקה על ידי המעסיק, כאילו טעה איתן והתבלבל במובאות עם מאמר הקורא לחרדים לצאת לעבודה. ויש היבט אחד משמעותי שאולי כן מתקרב לעולם של בטחון תעסוקתי, עולם העבד הנרצע, אשר אני מאמין שאליו איתן לא התכוון, והוא לא התייחס אליו, עבד שמבקששלא לצאת לחופשיבתום 7 שנות עבדות ואז חייב אדונו לרצוע את אוזנו, והוא הופך לרכוש אדונו לשאר ימי חייו (תוך אבטחת תנאי מחייה סבירים, של עבד) איתן עושה עלינו אבו עלי עם ציטטות מכאן ועד פתח תקוה שאין קשר ביניהן ובין המטרה שאותה רוצה הוא להשיג, מה קוראים בעברית צחה - דמגוגיה. 2 אחוזים מהמפלגה שלו נדהמים מהבקיאות ובטוחים שהוא "מכניס" לצד השני, 2 אחוזים מבינים שהוא סתם מלהג בלי קשר לנושאים שעליהם הוא מדבר, וכל השאר מתייחסים לכותרות ולכותרות המשנה, בלי להתעמק כלל בתוכן. בקיצור - לא ניתן לשטות בכל הקהל כל הזמן.
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
איש עצוב
|
|
|