|
|
|
בג"צ נקרא למנוע את הדחתו של ליצמן
|
|
אסף דוד-מרגלית
|
|
עתירה נגד הדחת יו"ר ועדת הכספים קוראת לבג"צ להתערב בהחלטות חברי הפרלמנט * העותרים טוענים להדחה שרירותית ולא עניינית של ליצמן מראשות ועדת הכספים * בקשה לצו על תנאי שימנע את ההדחה
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בג"צ דחה על הסף את העתירה שביקשה להביא לידי ביטול את המהלכים להעברת ח"כ ליצמן מתפקידו כיו"ר ועדת הכספים של הכנסת.
השופטת נאור דחתה (א', 18.3.07) את הבקשה להורות לוועדת הכנסת לנמק מדוע לא תתבטל החלטתה להמליץ לוועדת הכספים של הכנסת להעביר את ח"כ הרב יעקב ליצמן מתפקידו כיו"ר ועדת הכספים וכן להורות לוועדת הכספים לבוא וליתן טעם מדוע לא תמנע מלהתכנס ולהדיח את ח"כ הרב יעקב ליצמן מתפקידו ולמנות במקומו את ח"כ סטס מיסז'ניקוב.
טענתה העיקרית של התנועה להגינות שלטונית, אשר יוצגה בידי עו"ד מרדכי איזנברג, היא כי לא ניתן להדיח את יו"ר הוועדה מתפקידו, שלא על-רקע התנהגותו או אופן ביצוע תפקידו. מאחר שלטענתה ההליך להדחת הרב ליצמן נבע מכך שאין הוא נמנה עם חברי הקואליציה, הרי שמדובר בשימוש שרירותי בסמכות הנעדר כל עילה עניינית.
בית המשפט ציין כי התנועה ביקשה להורות לוועדת הכנסת ליתן טעם מדוע לא תתבטל המלצתה לוועדת הכספים. בג"צ פסק כי התשובה מצויה בגוף הבקשה. קרי, "המלצה בדומה לעצה, אינה מהווה סוף פסוק של הליך העברה מתפקיד". ולכן אינה פוטרת את הרשות המוסמכת מן החובה להפעיל, היא עצמה, את שיקול-דעתה. הרשות המוסמכת, ועדת הכספים, חייבת לשקול את העצה ולהחליט אם ראוי, בנסיבות המקרה, לקבל את העצה או לדחותה."
את העתירה דחתה השופטת נאור, והצטרפו אליה השופטים גרוניס ורובינשטיין, משום שאין מקום לדיון בעתירה, בטרם קיבלה הרשות המוסמכת החלטה כלשהי.
בג"צ קבע כי בנסיבות העניין, לא היה מקום להגשת העתירה בעת שהוגשה ויש לדחותה על הסף. עוד ציינו השופטים, כי אין הם מחווים כל דעה לגוף הטענות, או בשאלת הביקורת השיפוטית והיקפה, אם וכאשר תתקבל החלטה של ועדת הכספים.
