לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה היום (17.11.02) תביעה (ת.א. 2370/02) ובקשה לאשר אותה כתביעה ייצוגית ע"ס 40 מיליון ש"ח כנגד בנק לאומי לישראל בע"מ.
התובענה שהוגשה באמצעות עו"ד יצחק אבירם עוסקת בגביית עמלת פירעון מוקדם שלא כדין על-ידי בנק לאומי בגין פירעון מוקדם של הלוואות שאינן צמודות.
לטענת התובעת רחמן-נוני לידיה, בנק לאומי גובה עמלת פירעון מוקדם מלקוחותיו בעת פירעון מוקדם של הלוואה בריבית משתנה או בריבית פריים למרות שנאסר עליו לגבות עמלה כזו.
בכתב התביעה מודגש כי מדובר בעמלה שהיא בסכומי כסף גבוהים במיוחד, העולה כדי אלפי ש"ח.
התובעת מציינת, כי בהתאם להוראות מיוחדות שהוצאו על-ידי המפקח על הבנקים וכן בהתאם לתקנות שנקבעו לעניין זה, רשאי בנק לגבות עמלת פירעון מוקדם בהלוואות צמודות, כאשר הריבית במשק ירדה יחסית להלוואה הנפרעת. במקרה כזה, נגרם לבנק נזק המחושב לפי פער הריבית בין ריבית המקור בהלוואה לבין הריבית בעת הפרעון.
על-פי כתב התביעה, כדי להקל על מעבר לקוחות בין תאגידים בנקאיים וכדי להגביר את התחרות בין הבנקים ולמנוע גביית עמלת פירעון מוקדם מופרזת, קבע בנק ישראל הוראות המסדירות פירעון מוקדם של הלוואות בבנק. במסגרת הוראות אלו נקבע, כי להלוואות בריבית משתנה ולהלוואות שאינן צמודות, אין הבנק רשאי לגבות עמלת פירעון מוקדם בשל פער הריבית, אלא לפי הוראות מיוחדות.
בכתב התביעה מוסבר, כי בהלוואות מסוג זה לא נגרם לבנק כל נזק בשל הפרעון המקודם ולכן נאסר עליו לגבות עמלת פירעון מוקדם, ובלבד שהלקוח נתן הודעה מראש בת 30 ימים טרם הפרעון. בכל מקרה, הוגבלה עמלת הפרעון המוקדם לסכום השווה לחודש ריבית בהלוואה כל היותר.
למרות האמור, הבנק גבה מהתובעת סכומים מופרזים מעבר לקבוע בחוק. עוד ציינה התובעת, כי גם במסמכי ההלוואה לא ציין הבנק כי תיגבה עמלת פירעון מוקדם במקרה של פירעון ההלוואה לפני סופה, אך למרות זאת הבנק גבה את העמלה בשיעור של כ-20,000 ש"ח.
התובעת מעריכה את היקף הנזק שגרם בנק לאומי ללקוחותיו בכל שנה במספר מיליוני ש"ח ובמשך השנים האחרונות בכ-40 מיליון ש"ח, וכי התביעה רלבנטית לאלפי לקוחות הבנק שפרעו הלוואות לא צמודות לפי סופן.
לפיכך, מתבקש בית המשפט באמצעות עו"ד אבירם, להכיר בתביעה כתביעה ייצוגית לגבי כל לקוחות הבנק, שנפגעו בצורה זו, ולחייב את הבנק לפצות את לקוחותיו בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מפעולה לא חוקית זו.
