|
מינג על-רקע המנהיג. גיבור לאומי [צילום: AP]
|
|
|
|
|
הואנג הוי, בן 22, מלצר בבייג'ין, מעריץ את שחקן לוס אנג'לס לייקרס קובי ברייאנט, משום שהמשחק שלו "קשוח". ז'אנג רוי, בן 28, אוהד דווקא את לברון ג'יימס, שחקן קליוולנד קוולירס, משום שהוא "ברנש משעשע". ושו דאן, בן 26, שואף לדמות לשחקן דנוור נאגטס אלן אייוורסון משום שהוא בחור "נמוך" העובד קשה במשחקם של הגבוהים. כך מספרת כתבת העיתון "בוסטון גלוב", פטרישיה וון, בכתבה על ההזדהות של תושבי בייג'ין עם כוכבי הכדורסל במשחקים האולימפיים. הכתבה מתארת את רשמיה שלך וון מצפייה במשחק הכדורסל בין סין לארה"ב, יחד עם קהל סיני במסעדה בבייג'ין.
כתבת "בוסטון גלוב" מספרת כי במסעדה, הפועלת מתחת לכיפת השמיים, ומוצבים בה שני מסכי טלוויזיה שטוחים ענקיים, תפס הפטריוטיזם את היציעים האחוריים, ופינה מקום להעדפות האישיות של הצופים הסיניים. בעת הצפייה במשחק בין סין לארה"ב, אחד האירועים שהיו להם הכי הרבה צופים בתולדות הספורט, הם נהנו להאמין שנבחרת סין תנצח (אף שלמעשה הסתיים המשחק בתבוסתה 70:101), וקיוו שהענק יאו מינג, שחקן האן-בי-איי, יעזור להם להשיג זאת. אבל כאשר שאלה אותם הכתבת מהם העדפותיהם האישיות, נקבו רבים מהם בשמות של שחקנים אמריקניים, למרות ששליטי סין העלו את יאו מינג הסיני לדרגת גיבור לאומי.
במסעדה תיארו הנוכחים את יאו כאדם נערץ אך חסר צבע, הממלא את חובתו ונושא על כתפיו את נטל הציפיות של ארצו. עם זאת, לא נראו חובבי הכדורסל הסיניים - רובם בני פחות מ-30 - כמי שמקנאים בתחושת החובה הלאומית של יאו. "יש עליו יותר מדי לחץ", אמר הואנג במסעדה השוכנת מצפון לעיר האסורה, ברובע דונגצ'נג. הואנג מאמין שלשחקן האהוב עליו ברייאנט, יש חיים "מעט יותר מרגשים".
החולצה הנמכרת ביותר
למרות שיאו הוא השחקן מספר אחת של סין, ויש לו חוזה ל-10 שנים ב-10-7 מיליון דולר לשנה עם חברת נעלי הספורט ריבוק, החולצה הנושאת את שמו אינה הלהיט הגדול ביותר בסין. לפי סקר של האן-בי-איי, החולצה הנמכרת ביותר בסין היא דווקא זו הנושאת את שמו של קובי ברייאנט, ואחריה החולצות של אייוורסון, טרייסי מק'גריידי מיוסטון רוקטס, דויין וייד ממיאמי היט, ולברון ג'יימס. רק במקום הששי ברשימת הלהיטים עומדת החולצה של יאו, שחקן יוסטון רוקטס.
באי המסעדה הסינית אינם רואים בחיבתם לשחקנים האמריקנים חוסר נאמנות לבן ארצם יאו. "עולם אחד, חלום אחד", חוזר טאנג ויי, בן 27, אף הוא מעריץ של ברייאנט, על הססמה של משחקי בייג'ין 2008.
מרק פישר, תושב קיימברידג' שבמסצ'וסטס, שעבר להתגורר בבייג'ין כדי לעמוד בראש "אן-בי-איי סין", אומר כי העניין של הסינים בשחקני הכדורסל האמריקניים אינו מפתיע. לאוהד הסיני הממוצע קשה להתייחס לענק יאו, החורג בממדיו (2.26 מטר גובה) מהסטנדרד הסיני. רבים מהאוהדים הסיניים נמשכים לכוכבי ארה"ב, כגון משחקו הנמרץ של אייוורסון שהוא נמוך יחסית, פחות משני מטר. פישר אומר כי האוהדים הסיניים בוחרים בנשוא הערצתם על בסיס של הזדהות אישית, כגון תכונות פיסיות או סגנון אישיות, ולא במוצאו הגיאוגרפי. "הסינים אוהבים את יאו, אך קשה לחקות אותו", הוא אומר.
מותר לקוות
על אף החיבה האישית לשחקנים אמריקנים מסוימים, היה ברור שכמעט כל הסינים שישבו במסעדה קיוו שסין, ה"אנדרדוג", תשיג ניצחון מפתיע במשחק, שבו צפו הנשיא ג'ורג' בוש הבן ואביו הנשיא לשעבר ג'ורג' בוש האב. במהלך המחצית הראשונה של המשחק, הריעו האוהדים בכל פעם ששחקן סיני קלע. במחצית, כאשר היה ההפרש רק 12 נקודות לטובת האמריקנים, סברו כמה מהצופים שזהו הישג אדיר. גם המחשבה על ניצחון לא הוצאה מכלל חשבון. "אני חושב שזה בלתי אפשרי, אבל מותר לנו לקוות", אמר ז'או צ'נגקאי, בן 28, מעריץ של איוורסון.
במחצית השנייה, פיגרה סין עוד יותר. בסיום המשחק, כאשר היה ההפרש 31 לרעת סין, ויאו קלע רק 13 נקודות, לא ירד מצב הרוח במסעדה. פישר אומר כי לעתים קרובות הנאמנות לנבחרת וההערצה לשחקן הם שני דברים שונים. "יש סינים הלובשים חולצות של קובי. אבל יש גם אמריקנים בארה"ב הלובשים חולצות יאו", מוסיף פישר.