"סיפור עצוב" - כך מגדיר ד"ר בני בגין, לשעבר חבר כנסת ושר בממשלת ישראל, את הסכם אוסלו והתפיסה ההובילה אליו. בגין הרצה בפני אורחי מכון ממר"י (יום ד', 11.6.03).
ד"ר בגין עוסק כיום במחקר רעידות אדמה במסגרת המכון הגיאלוגי בישראל. ההרצאה נערכה ביוזמת מכון ממר"י המקיים דיונים רעיוניים בנושאים פוליטיים, כלכליים, חברתיים ותרבותיים.
בגין מידר עצמו בשנים האחרונות מעיסוק בעניינים פוליטיים. הוא נמנע ממתן ראיונות או מהופעות בציבור. עכשיו איני מייצג את דעת הקהל, אמר. "הייתי בכנסת ולא הצלחתי, ולמזלי לא הצלחתי". ד"ר בגין אמר, כי לסכסוך הישראלי-פלשתיני אין פתרון. אין לסמוך על הנהגה פלשתינית שכל ראשיה השמיעו (לפחות במהלך העשור האחרון) הצהרות נגד קיומו של העם היהודי במדינת ישראל.
"בתנאים הכי טובים לא שונה הייעוד של העם הפלשתיני (1. זכות השיבה, 2. זהות פלשתינית, 3. מדינה פלשתינית שבירתה ירושלים)... צריך לחיות על-פי תקוות טובות ומציאותיות ובעתיד הנראה לעין, עם אלה, אין לדבר על הנהגה ולהגיע לשלום על יסוד הוויתור הקל ביותר. ועם המציאות הזו צריך לחיות".
לדבריו, הסכם השלום שנחתם בזמנו בין מצרים וירדן אינו דומה כלל וכלל לניסיון הסכם השלום המתגבש בימים אלו (מפת הדרכים): "השלום עם מצרים וירדן אינו דומה לשלום עם הכנופיה הזו. מצרים לא קראה בגלוי להשמיד את ישראל".
תרבות השקר - בין דיבורים למעשים
בגין התייחס בדבריו גם להסכם אוסלו שנחתם בין ישראל לרשות הפלשתינית ב-13.9.95. ההיסטוריה מוכיחה, אמר, כי אין לסמוך על ההנהגה הפלשתינית, אם בזמן יו"ר הרשות הפלשתינית, ואף לא בהנהגה הנוכחית שאותה מוביל, ראש הממשלה הפלשתיני, מחמוד עבאס, הוא אבו מאזן.
- עוד בתקופת 'הפרלוד' (88'-90') בדו-שיח שהתקיים בין ארה"ב לאש"ף, דאג הארגון להוכיח שמילה שלהם זו לא מילה. בהכרזת העצמאות של אש"ף (1988) דיבר הארגון לראשונה על שתי מדינות לשני עמים על יסוד קווי 47'. בין ה-15.12.88-19.3.88, כאשר התחייב הארגון שלא לנהוג באלימות, בוצעו כ-30 מעשי טרור נגד אזרחי ישראל.
- ערפאת, במסגד ביוהנסבורג, 22.5.94: "הסכם אוסלו הוא כמו הסכם בין הנביא מוחמד לקורייש".
- אבו מאזן (היום: ראש הממשלה הפלשתיני), 23.11.95: "הפלשתינים לא ישבו בלבנון, גם הם יחזרו למולדתם".
- נביל שעת' (היום: השר לענייני חוץ), ינואר 1996: "נחזור לאלימות נגד ישראל בכל הנשק ועם 30 אלף חיילים פלשתינים בערים, אם ישראל תפסיק לדבר על פינוי התנחלויות וזכות השיבה".
- מומחד דחלאן (היום: השר לביטחון פנים), 1.9.96: "אם ישראל תמשיך במדיניותה, נחזור לאלימות".
- אבו מאזן, 24.1.97: "אני אינני שומר הביטחון של ישראל. אם ישגר מישהו טיל מן הים, אני לא אחראי לזה". כך מדבריו לאחר שנחתם הסכם אוסלו והוחלט על הפסקת פעילות הטרור מהשטחים.
בדברים אלו ניסה ד"ר בגין להעביר מסר, לפיו ההנהגה הפלשתינית רק החליפה את צורת המאבק, וכי זו לא השתנתה ויסודות אש"פ והפת"ח עדיין עומדים בעיניהם. כך למשל, סעיף 12 מיעדי הפת"ח: 'שיחרור מושלם של פלשתין ועקידתו של הקיום הציוני, הפוליטי, הצבאי והתרבותי'.
בהתייחסו לשאלה שהועלתה, האם הוא תומך בדברי ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, שאמר בשעתו, כי תרבות השקר הוא עניין מהותי אצל הערבים, השיב בגין: "ברק לא אמר כך בראיון, הוא אמר שמעתי מראשי ה-CIA שזו דעתם, ואני חיפיתי עליו בעיתונות.
"'אצל הערבים זה כ-30% התחייבות ו-70% קישוט', ועכשיו תגיד לי מי אמר את זה? את זה אמר שמעון פרס לפני שש או שבע שנים. לפני המשא-ומתן שחתם בקהיר על חוברת בת 40 עמודים, פניתי ושאלתי אותו, 'לדבריך, אילו מתוך 185 העמודים שבספר הם שקר ואילו אמת'... בלשכה של שמעון פרס שגרו פקס בזמנו שאומר שרוב הערבים שקרנים".
חברה ופוליטיקה
בהדגישו כי אין בכוונתו להתייחס לסוגיות אקטואליות, הוא רמז על ההתיישבות: "אנחנו נסוגים מחפירות חיינו ובכלל לא משנה איפה אתה מגדיר את החפירה. אין תחום בו לא נסוגנו מחפירות חיינו... היום יש יותר מדי אנשים בקרב הציבור הישראלי שמוכנים להכניס לישראל יותר מפליט פלשתיני אחד. בסקר שנערך במכון שטייניץ עולה, כי 22% מהציבור היהודי בישראל אמרו שהם מוכנים לכניסתם של 100 אלף פליטים".
בהתייחסו לציבור הישראלי אמר בגין, כי האופי הישראלי הוא לחיות טוב ועכשיו. תפיסה זו אף מנהיג ראש הממשלה, אריאל שרון. "יהודים בישראל רוצים לחיות טוב ועכשיו. כך גם אמר לפני שבועיים ראש הממשלה (לא במילים אלו בדיוק), כי אנחנו מקבלים את מפת הדרכים משום שאחרת לא ניתן יהיה לצאת מהמצב הכלכלי הקשה. היחס בין התוצר הלאומי הגולמי לאינתיפאדה לא כל-כך רציני... אני לא אדם כלכלי, אך כדאי לבדוק היטב את המספרים".
למרות דברים אלו הדגיש ד"ר בגין, כי על ישראל לצאת מהמעגל הסטריאוטופי שנוטים להשליך על האוכלוסיה הפלשתינית כולה. "יש פן נוסף לאי עמידתנו כציבור. אנחנו לא עומדים בלחץ הגרים ומשתמשים בסטריאוטופיזציה. אנחנו מחרימים אותם ונותנים להם גינויים. זה לא קל ומחפיר מה שהטרור עושה. יש מיליון ערבים, האם כולם רוצחים? כשכיהנתי כשר מדע (96'-97') המעט שעשיתי היה לקדם נושא של משרות אקדמאיות של ערבים".
ד"ר בגין ציין עוד, כי יש להתפקח מאשליות ולעבוד תוך התאמה למציאות הנוכחית, ברצינות ובשכל.
ההרצאה התקיימה במכון ממר"י בירושלים ביום ד', זמן קצר לאחר הפיגוע הקשה בו נהרגו 16 בני אדם. בהרצאה נכחו, בין היתר, עיתונאים, ראשי תנועות נוער, יוסי בן-אהרון (מנכ"ל משרד רה"מ בימי יצחק שמיר), וראש מכון ממר"י, יגאל כרמון, לשעבר יועץ רה"מ לענייני טרור.
