גלאון: מנהיגות אחראית צריכה לנשום עמוק

נובמבר השחור: עוד טרם יבש דמם השפוך לשווא של דליה למקוס (25) בגוש עציון ושל החייל אלמוג שילוני (18), הי"ד, שנרצחו בדם קר בידי חיות אדם פלשתינים ב-10 בנובמבר; ושל קצין מג"ב ג'דעאן אסעד ובחור הישיבה שלום בעדני (17), הי"ד, שנרצחו ב-5 בנובמבר בפיגוע דריסה נפשע בירושלים (וזו רשימה חלקית, חודש אחד בלבד, מתוך סידרת פיגועי רצח ארוכה, של החודשים האחרונים), נדהמנו מול מעשה טבח חמור נוסף בירושלים, שמזכיר הפעם את צילומי פרעות תרפ"ט בארץ ישראל, ואת הפוגרומים שטופי הדם באירופה האנטישמית: יהודים עטורי תפילין ועטויי טליתות, שכל חטאם בהיותם בני דת משה, נטבחו בדם קר, בגרזיני קצבים, באכזריות מטורפת, בתוך בית כנסת, בידי פראי אדם פלשתינים, נטולי צלם אנוש.

בעת כתיבת שורות אלה (18.11.14), החלו להגיע הידיעות הראשונות על מעשה הטבח שביצעו שני רוצחים ערבים במתפללי בית כנסת בשכונת יפה נוף. באירוע נרצחו ארבעה ונפצעו שבעה. בין הפצועים גם שני שוטרים אחד מהם באופן אנוש.

עשרות שנים מתווכחים ימין ושמאל בעניין המדינה הפלשתינית שתקום אי"ה לצד מדינת ישראל – אם וכאשר ישרור שלום בין העמים וייפתר הסכסוך העקוב מדם ביניהם.

בעיתון מכובד המארח כוכבי כתיבה מהעבר השולטים בכל מכמני לשון-הרע הופיעה כותרת מלאת טרוניה ותימהון מלא לעג: ארגון "בצלם": "כועסים עלינו כי אנחנו השליח". כן, כועסים, וזה מובן בהחלט, כי אתם לא עונים לשאלה אחת פשוטה למדיס: למה?. למה לכל הרוחות, נעשיתם שליח של הטרור הערבי – ואיך זה משתלם?

ישראל והפלשתינים נמצאים בפתחה של מלחמת דת עקובה מדם. בשבועות האחרונים הכתובת הייתה על הקיר אבל נראה שההנהגה הפוליטית בישראל הייתה עסוקה בקרבות בין המפלגות, באישור התקציב ובהצעות החוק השונות.