מידע מהשב"כ הביא לעיכוב פעיל מחאה

השוטרים שהגיעו לביתו של מדינה רק מסרו לו זימון להגיע לתחנה, אך הוא התעקש להגיע כבר הערב לתחנה. מול התחנה הפגינו מאות פעילים. גם לאחר ששוחרר, סירב הפעיל לעזוב את התחנה.

המודיעין המשטרתי מעריך כי המחאה נגד הרפורמה תסלים, ומגביר את איסוף המודיעין, בעיקר מודיעין גלוי בקבוצות וטסאפ של פעילי המחאה וברשתות החברתיות. זאת כדי לא להיות מופתעים מפעולות של המוחים. המפכ"ל קובי שבתאי הנחה שמעתה מפקדי המחוזות יפקדו על כל הפגנה ולא מפקדי מרחבים.

ועדת החוקה קיימה היום (ב') דיון מהיר בנושא: "מדיניות חסימות הכבישים של משטרת ישראל ואופן מימושה בהפגנות המתקיימות לאחרונה", שיזמו הח"כים אוהד טל, אלמוג כהן, אריאל קלנר, ארז מלול, ומשה רוט.

יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן ציטט כותרת שפורסמה ב2005 לפיה היועמ"ש אמר בדיון כי אין קשר בין חסימת כבישים לחופש ההפגנה. ח"כל פייגלין דיבר על תקופת אוסלו, שי מלכה דיבר על 2005, אולי התקדמנו? אני רוצה להציג סרט על מחאה בעקבות רצח. בסרטון נראית מכתזית היורה לעבר אנשים העומדים על המדרכה. אלו אנשים שחוסמים כביש בפעולת מחאה אחרי רצח באירוע טרור. תוך זמן קצר מגיעה מכתזית או בואש ועושים שימוש לא חוקי. גם בהפגנות מתחת לגשר המיתרים במחאה על אהוביה סנדק, ראיתי איך מגיבה המשטרה איך שמישהו יורד לכביש, והשימוש במכתזית. גם בהפגנות הרכבת הקלה רואים איך המשטרה מגיבה לחסימת כבישים. לעומת זאת יצא לי לראות בכבישים באיילון שמספיקה הכרזה על חסימה מתוכננת, שהמשטרה ביוזמתה חוסמת. המדיניות הזו לא לגיטימית בשום צורה".

ח"כ אוהד טל (הציונות הדתית): "אין חולק על כך שבדמוקרטיה זכות ההפגנה היא זכות בסיסית והיא מאפשרת לציבור דרך לבטא עמדותיו בפרהסיה אך כמו כל זכות גם היא אינה מוחלטת ומימושה כרוך באיזון מול זכויות אחרות כמו תנועה חופשית פרטיות ועוד. ראינו שההפגנות מתרחבות לחסימת צירים, השחתת רכוש והתפרעויות קשות. למרבה התמיהה, המשטרה בוחרת במדיניות מכילה רכה ומאפשרת כלפי העבריינים ומאפשרת להם לחסום צירים ראשיים ופגיעה ברכוש. תמוהה לא פחות התנהלות גורמי התביעה והאכיפה שכן למיטב ידיעתי טרם הוגשו כתבי אישום ואם הוגשו מדובר במספר זעום. על-פי תבחיני בית המשפט העליון דבריהם עולים לכדי עבירת המרדה. אנשים כמו ח"כל פייגלין על אותן פעולות נשלח ל-18 חודשי מאסר. האם המדינה מדינת חוק? האם מדינת חוק לצד אחד בלבד?"

הוא הציג שתי תמונות- בראשונה רואים לדבריו 50 מפגינים בצומת פסגות וסביבם מכתזיות כשבאותו זמן בתמונה השנייה רואים שבאיילון למרות הבערת הכביש, המשטרה לא באופק. יש כאלה שלהם מותר הכל שינהגו בהם בכפפות של משי ויש כאלה שהכל אסור ויירו בהם בטייזר.
האם קיימת מדיניות כלל ארצית לגבי חסימת כבישים או שזו מדיניות מחוזית. באילו מהפעמים הופעלו מכתזיות? מה מדיניות המשטרה לגבי המלצה לפרקליטות על הגתשת כתב אישום וכמה ניתנו ובגין אלו אירועים. בלא מעט מקרים מתברר שהמשטרה יוזמת חסימת כבישים כאקט מקדים, והשאלה מה המדיניות בעניין זה. האם המשטרה מתחקרת מקרי חסימה יזומה כהכנה להפגנה.
מה מדיניות הפרקליטות? האם נעשה שינוי מדיניות ביחס לתקופת המחאה כנגד ההינתקות?"

ח"כ אלמוג כהן (עוצמה יהודית): "טוענים הלוחמים בשטח שלא נותנים להם לעבוד, שבמחוז ת"א הם עובדים עם רסן בפה, מדרג ההפס"ד לא עובד, לא ניתנים אישורים מהפיקוד, למה מישהו מונע מהם לבצע עבודתם? למה אין כתבי אישום? לא מדובר בכולם, בכל הפגנה לגיטימית יש קבוצה של אנשים טובים המביעים מחאתם, מלח הארץ, הבעיה היא לגבי חבר'ה שמגיעים ליצור אנרכיה. לשאלת ח"כ בליאק האם חסמתי כבישים, אומר שצעדתי על הכביש כאשר כבר היה חסום".

עוד אמר: "רכבים נוסעים על איילון ב90 ו-100 קמ"ש ואנשים רצים על הכביש. מי נותן אישור לדבר כזה? זה ציר פינוי חיוני במקרה חיוני. אנשים מקבוצות אחרות הגיעו להפגין בת"א כי שם יש תנאים מקלים. אסור לעשות את האכיפה הבררנית הזו. אי-אפשר לנהל כך מדינה. איפה כתבי האישום? אתם מכירים את בעלי העבר העשיר בעבירות פליליות, אותו קומץ שפורע חוק פעם אחר פעם. כדאי שמחוז ת"א יתעורר לפני שעוד קבוצות יגיעו אליכם".

ח"כ אריאל קלנר (הליכוד): "השאלה הגדולה בחסימות כבישים היא האם אנחנו מדינת חוק, שאז יש מדיניות אחת לכולם. הגישה שאומרת שאעבור על החוק ואצפצף עליו ולא רק שלא מגיע עונש, מגיע פרס חמורה יותר כי זה מביא לאנרכיה. אם יש דבר שבאמת יכול לדרדר את המדינה הוא שיהיו חוקים שונים לציבורים שונים וזו התחושה שיש היום לחלקים נרחבים בציבור".

ח"כ ארז מלול (ש"ס): "חופש הביטוי והמחאה הם דבר מקודש, אך יש אמירות שלא אומרים ומעשים שלא עושים. יש לי תחושה שאלו לא המפגינים שאכפת להם אלא כאלו ששילמו להם כסף, ועל כך יש להחמיר כפליים גם עם המשלח ששילם את הכסף".

ח"כ גלעד קריב (העבודה): "רואים לכם הח"כים המציעים. כבר חצי שנה מתנהלת מחאה דמוקרטית מפוארת של מיליוני אזרחים השותפים במחאה בלמעלה ממאה מוקדים. מכיוון שאתם לא יודעים איך להתמודד עם כך שניצחתם בבחירות אך ציבור ענק מוחה על הונאת המשילות שלכם, אתם עוסקים בהשחרת פני המחאה המפוארת. אתם מדברים איתנו על חסימות באיילון בשעה שמעבר לקו הירוק בשטחים מתחוללת אנרכיה של ממש. את זה לא אומרים בעלי פוזיציה אלא ראשי מערכת הביטחון.

"מכיוון שאתם רוצים להסתיר את העובדה שאם יש קבל שזוכה לאכיפה בררנית אלו אותם מתנחלים, אתם עוסקים באיילון. אתם לא בכדי חוזרים לתקופת ההינתקות, כי מאז ועד היום היו אין ספור אירועי מחאה שכללו חסימת כבישים בכל הקהלים וכל המגזרים, והמשטרה, אולי כלקח, אימצה מדיניות הרבה יותר מאוזנת. אבקש לדעת מהמשטרה- כמה פעמים נחסם כביש 4 בחמש השנים האחרונות בעקבות מחאת הציבור החרדי למעלה משלוש שעות, בעקבות מעצר של אברך או שניים בעדה החרדית, והאם המשטרה הפעילה במידי כוחות לפיזור ההפגנות. בנוסף, בשלוש השנים האחרונות- כמה פעמים נחסם הציר של שבטי ישראל בעקבות עבודות הרכבת ובכמה פעמים הופעלו אמצעים כגון המכתזית. בארבע השנים האחרונות- כמה פעמים נחסמו כבישים ע"י מתנחלים שעיכבו בניגוד לחוק רכבים פלשתינים ואיפשרו ליהודים לעבור. לא ניתן לכם לייצר נרטיב שקרי לגבי האכיפה הבררנית. אנחנו לא מתרשמים מהשקרים וההסתה שלכם".

חכ"ל משה פייגלין שיתף בסיפורו: "חסימות כבישים זה מכשיר לגיטימי בדמוקרטיה. אני מצדיע למי שמוכן לשלם את המחיר גם אם אני לא מסכים איתו. במקרה הקיצון של עריצות הרוב, אזרח אחראי שמחליט לעבור על החוק ולהכריז על מרי בלתי אלים זה מעשה נאצל של אזרח שאכפת לו מהמדינה. אבל מכאן ועד למה שמתחולל היום בכול מוצ"ש אין שום קשר. מה שמבדיל בין קריאה לגיטימית לבין אנרכיה, הוא הנכונות לשאת בעונש. כשהגעתי במשפט ההמרדה שלי לשלב הטיעונים לעונש, לא הסכמתי לבקש עונש מופחת כי כשאתה מחליט לעבור על החוק לחסום כביש או לקרוא למרי אזרחי זה חייב לבוא עם הנכונות לשאת בעונש, בכך אתה מכריז שאתה כפוף לחוק ושומר על הדמוקרטיה מפני עריצות הרוב. מדובר בהסכמי אוסלו ולאחר כל ההפגנות החוקיות זה המכשיר האחרון שנותר והכרזתי על מרי אזרחי לא אלים. נעצרתי לראשונה ועוד באותו ערב הובלתי למשטרת רחובות ולמחרת מצאתי עצמי בניגוד לחוק לא בהארכת מעצר אלא בבית המשפט עם כתב אישום וקיבלתי חצי שנת מאסר על תנאי ו-10,000 שקל קנס על חסימת כביש בלתי אלימה. כל כתבי האישום נגדי תלויים במסגרת מוזהבת בסלוני ואני גאה בהם. הפעם השנייה בה הואשמתי הייתה המשך של אותו מרי אזרחי, בדיוק כמו שעושים ראשי המחאה הנוכחית. בשל קריאתי לכך הוגש נגדי כתב אישום נגד המרדה, דבר מטורף שהיה צריך לצאת מספר החוקים הישראלי והואשמתי בהמרדה ונדונתי ל-18 חודשי מאסר חלקם על תנאי. דמיינו לעצמכם שראשי המחאה הנוכחית היו מקבלים על כל ירידה לכביש את העונש שקיבלתי, ועל הקריאות של ראשי המחאה ראשי ממשלות לשעבר ורמטכ"לים לשעבר, עם אותם אישומים כלפיי, הסיפור הזה היה נמשך מעל 20 שבועות? או היה נגמר אחרי זמן קצר. התשובה ברורה".

ח"כ אפרת רייטן (העבודה): "אנחנו במדינה דמוקרטית ובדמוקרטיה חוסמים כבישים. זו אמירה של השר לבט"ל במסגרת ישיבות פה בכנסת, טען שזה לא יפה אבל לא נורא. הפוזיציה שלכם ברורה. האינטרס האמיתי הוא שהמחאה מפריעה לכם לשלוט ואתם רוצים נקמה. הצביעות שלכם זועקת לשמיים כי הדבר האחרון שמעניין אתכם הוא שוויון. אם זה היה מעניין אתכם כבר הייתם מחוקקים את זה בספר החוקים. גם בתקופת ההינתקות נחסמו כבישים לא אחת באישור המשטרה, נתנו להרבה מאוד מפגינים ובצדק, שמחו ממקום כואב, ואני זוכרת גם את שיתוף הפעולה בין המשטרה לראשי המפגינים באפשרות לחסום כבישים. המשטרה מאפשרת זאת בשיקול דעת. היו קצינים שהחליטו לפתוח כביש בכל מחיר ונהרגו 13 מפגינים בוואדי ערה. קיימתי דיון ואקיים עוד אחד בוועדה לבט"ל על כך שמפגינים נפצעו חמורות ומפגינים נעלמו כל הלילה. תפקיד המשטרה הוא לאפשר הפגנות ולא למנוע אותן. המשטרה עושה הכל כדי לא לסכן חיי אדם ולאפשר את זכות המחאה. הביקורת שיש לנו היא כדי להגיע לעמק השווה ולשמור על ישראל כדמוקרטית וכמדינת חוק. עולות קריאות של הציבור הערבי, החרדי וציבורים אחרים ועל כך יש לשים את הדגש ולא לעשות איפה ואיפה".

ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד): "משעשע שחלק מהיוזמים מייצגים מפלגות שראשיהן מעניקים גיבוי לפורעי החוק בשטחים ששורפים בתים ומכוניות. זו האכיפה הבררנית האמיתית פה. אחד הוא שר אוצר ואחד שר לביטחון משהו, עבריין מורשע. בחצי השנה האחרונה אנחנו באירוע חריג- ממשלה שנבחרה דמוקרטית פועלת לשינוי האופי המשטרי, לריסוק מערכת המשפט ולפגיעה בזכויות הבסיסיות של אזרחי המדינה. אני מרשה לעצמי לומר זאת כי אני יודע איך נראית מדינה ללא מערכת משפט עצמאית. זו הסיבה למחאה שנמשכת 25 שבועות שאני חלק ממנה כל מוצ"ש ומעולם לא חסמתי כביש. זו מחאה עממית של פטריוטים, המייצגים לפי כל הסקרים רוב ברור במדינה שנאבק בממשלת הכאוס. כל מטרת הדיון היא להפעיל לחץ על משטרת ישראל ולדכא את המחאה אבל לא תצליחו. יש למשטרה שיקול דעת ובדמוקרטיה חוסמים כבישים".

ח"כ משה סעדה (הליכוד): אין ספק שהמדינה המשטרה והפרקליטות יודעים לאכוף את החוק, כמי שהיה אחראי בפרקליטות על אכיפת השוטרים בזמן ההינתקות, לפעמים נהגתם שלא כדין אבל מה שהיה חשוב לכם כל הזמן והצדק הוא לפנות צירים. גם הפרקליטות עשתה עבודתה נאמנה והגישה כתבי אישום על עבירות המרדה ואני שואל עצמי מה קרה למערכת הכה מפוארת שפתאום מציגה אוזלת יד. אזרחים רבים מחכים בזמן שחלק עוברים על החוק. לאן נעלמה היכולת שלכם? בתקופת ההינתקות מיעוט עובדים שלי ביקשו ללכת עם סרט כתום על היד והבהרתי שכאזרחים הם יכולים ללכת עם מה שהם רוצים אך כעובדי הפרקליטות אני אוסר זאת כמייצגי מדינה, אבל על רכבים רבים אחרים ראיתי סרטים כחולים והאכיפה הייתה בשיאה. לעומת זאת עכשיו, למה לא אוכפים את החוק? הפרקליטות לא רק שלא מגישה עתירות, היא אוסרת על עובדים להגיע לעבודה ולא מחזירה את הכסף. היא חייבה את עובדיה לשבות, לא בגלל סכסוך עבודה או תוספת שכר אלא בגלל הרפורמה. אני פונה למשטרה- כשאתם רוצים אתם יכולים והמשטרה לא אמורה להיות פוליטית וכולם אמורים להיות שווים בפני החוק". הוא פנה לעו"ד שלומי אברמזון מהפרקליטות ואמר: כשהפרקליטות שובתת שביתה פראית, אתה מבין איזו אמירה זו? אתה הגעת לעבודה באותו יום? אתה יודע שאילולא הפרקליטות החוק לא נאכף בעצמו. אני קורא לכם לעשות עבודתכם ולהיות עיוורים לפוליטיקה. רק כך תחזירו את האמון בכם. אין לנו ארץ אחרת, משטרה אחרת או פרקליטות אחרת". עו"ד אברמזון מחה על הקריאה האישית.

נצ"מ לארי סמארה ראש מחלקת שיטור מיוחד במשטרה: "אנחנו מחויבים לאפשר לכל אדם את חופש הביטוי במדינה דמוקרטית. יש פה שיקול דעת של מפקדים לאפשר את חופש הביטוח לצד שמירה על ביטחון וסדר ציבורי. הפגנות ברישיון מתואמות איתנו וכך גם סגירת כבישים במחאות כמו גם בהכנסת ספרי תורה. אנחנו נערכים מראש למנוע חסימות לא מתואמות. הרבה דברים נכנסים לשיקול הדעת של המפקד בשטח בנוגע לפיזור, כמו האם המחאה שקטה או אלימה ועוד. יש נוהל ברור של הפס"ד"

גור אשל, ראש תחום תוכניות ונהלים בחטיבת המבצעים במשטרה: "ועדת אור בלקחיה הגדירה למשטרה את מרחב שיקול הדעת בתוכו אנחנו מתנהלים בהקשר למחאות והאיזונים הרצויים. יש במשטרה נוהל המגדיר את הכללים. לממ"ז אין קווים אדומים המוגדרים מראש אלא הוא בעל הסמכות לשקול את האירוע לפי המצב. נעשים מראש מאמצים למנוע חסימה של האיילון. במסגרת הבחינה שוקלים את כלל הנסיבות של המקרה ובהן- חיוניות הציר, מידת הנזק, היקף המחאה ואופיה".

עו"ד שמעון חוג'ה מפרקליטות המדינה: "אנחנו עוסקים בעבירת חסימות הכבישים- מדיניות העמדה לדין קבועה בהנחיית פרקליט המדינה מ-2020, היא מדיניות ארצית רוחבית ולא מחוזית וכל המחוזות ויחידות התביעה כפופים לה. המדיניות מאזנת בין זכות היסוד להפגין לבין האינטרס הציבורי בשמירה על הסדר. ההנחיה מונה תבחינים בעקבותיהם תיטה התביעה להעמיד לדין- בין היתר מצויה הסיטואציה של הפגנה תוך פגיעה בסדרי תנועה, זו נסיבה להחמרה עם החשודים. סיכון חיי אדם בנתיבי תחבורה זו עבירה חמורה ביותר, שהעונש בצידה 20 שנות מאסר ונדרשת שם כוונה לפגיעה בחיי אדם.

לשאלות הח"כים לגבי מספר כתבי האישום השיב: "עד עכשיו הגיע לפרקליטות תיק אחד של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה שכרגע נמצא בשלבים של בחינה. לגבי תיקים פחות חמורים שלא בסמכות התביעה אין לי נתונים כי הם בידי התביעה המשטרתית. צריך לזכור שהתיקים שמגיעים אלינו הם תוצרים של עבודת המשטרה".

מוריה בן-משה מהייעוץ המשפטי לחטיבת המבצעים במשטרה: "לפי הנתונים מלפני חודש וחצי- מתחילת השנה במהלך המחאות נפתחו 261 תיקי חקירה 626 חשודים נחקרו באזהרה. סטטוס התיקים נכון ללפני חודש -99 תיקים עודם בחקירה, 47 תיקי חקירה נסגרו, 115 הועברו לעיון חטיבת התביעות והפרקליטות, בחטיבת התביעות הוגשו 4 כתבי אישום, כולם ממחוז ת"א, זאת מתוך 47 תיקים שהועברו לעיונה". לא נמסר האם כתבי האישום הוגשו נגד מפגינים מהימין או מהשמאל.

לשאלת ח"כ קריב האם הנתונים כוללים את התיקים נגד חסימת צירים לפלשתינים וחסימות בעקבות הרכבת הקלה לדוגמה, השיבה: "ניסינו לפלח תיקים של מחאות ב-2023. אין אפשרות לספור את התיקים לפי נושא".

לשאלת היו"ר ח"כ רוטמן, על חסימה מקדימה אמרה: "יש מקרים שבהם יודעים בזמן אמת שמתכוונים לחסום כביש ויש שיקול של שמירה על ביטחון המפגינים וביטחון הנהגים ונוכל להוציא את הנתונים לדיון הבא. כל השיקולים כתובים בנוהל הארצי".

עומר וינוקור, סטודנט שהפגין בחודשים האחרונים ליד בית הנשיא: "שמעתי בדיון אמירות מנותקות מציאות, ואני שואל מתי הייתם לאחרונה בהפגנות? אתם מדברים פה על בסיס תחושות. המהות של המחאה היא מחאה בלתי אלימה, זו אבן דרך כעיקרון דמוקרטי, זו מהות חופש הביטוי והמהות של הדמוקרטיה הישראלית. הואשמתי שאני מקבל כסף. רוב מוחלט של הכבישים הנחסמים הם באישור מראש של המשטרה. למרות זאת במספר מקרים הוכנו במהלך ההפגנות וירו לעברנו מכתזית שפגעה בשמיעה של אנשים. האכיפה הבררנית שנזרקה פה לחלל לא נכונה, נלקחים לחקירות ונפתחים כתבי אישום. חסימות הכבישים חזרו עם חזרת החקיקה המשפטית שקורית עכשיו".

לאחר דבריו האחרונים התעוררה מהומה. ח"כ כהן כינה אותו "עבריין" וח"כ סעדה קרא למשטרה לקחת את פרטיו לחקור אותו הערב.

היו"ר ח"כ רוטמן: אין שום הצדקה ושום לגיטימציה להגיד שאם נחוקק תחסמו כבישים. אסור לחסום כבישים במדינת ישראל, לא תאיים על חברי כנסת במהלך דיון. לקחתי לך את רשות הדיבור כי דבריך חרגו בהרבה מדרכי הדיבור בפרלמנט.

"אני פונה למשטרה ולפרקליטות - המציאות בה קריאה גלויה לחסימת כבישים והפרת חוק ומרי אזרחי בוועדת החוקה או בהרבה מקומות אחרים, נענית בצורה רגועה כאילו זו הליכה בפארק אינה לגיטימית. או שיש מדיניות אחידה בעניין הזה או אם שיניתם אותה תציגו את השינויים בוועדה, אם החלטתם שלא מגישים כתבי אישום על עבירות המרדה תצהירו על כך, אם החלטתם לאכוף עבירות חופש ביטוי על ח"כים, תאכפו גם כשמדובר על צד אחר וזו אמירה יותר לפרקליטות וליועמ"ש.

"המדיניות הזו שתנהלו, וצר לי על התייחסותכם לנושא השביתה, ולשדרים שמקבלים מהייעוץ המשפטי לממשלה בהרבה מאוד תחומים, כולל מעורבות במינוים במשטרה ובכללי העמדה לדין, אתם לא יכולים מצד אחד לקחת סמכויות בנושאים הללו אליכם ולומר למשטרה שלא יפתחו בחקירה בעבירות חופש ביטוי ללא אישור הפרקליטות ואז גם לא לתת עליהם דין וחשבון. המסר לפיו אם אתה מפגין מצד אחד, או הצד שמועדף ע"י גורמי אכיפת החוק, עליכם חובת ההוכחה. בעקבות השביתה והתבטאויות בכירים למיניהם חובת הוכחה המוגברת עליכם. אני מקווה שתעמדו בחובה לשכנע אותנו ששינוי המדיניות הוא ענייני ולא תלוי בשאלה לאיזה צד אתה מפגין ואיזה כביש אתה חוסם. בדיון הבא תידרשו לעניין השימוש במכתזית בבנימין ולמהירות התגובה ולוחות הזמנים כשמצד אחד יש את ח"כל פייגלין שנשפט תוך יממה, לעומת מצב בו נשפטים תוך כמה חודשים".

שי מלכה שיתף בסיפורו: "היום בן 38, בהינתקות הייתי בתקופת פציעה בשירות הצבאי והצטרפתי להפגנות של מועצת יש"ע ולאחר שראינו שההפגנות זוכות להתעלמות החלטנו להעלות רף וקראנו למחאה בלתי אלימה של חסימת כביש. היינו שני בחורים אנונימיים ללא שום רקע. כעבור ימים ספורים נעצרנו. מעולם לא חסמתי כביש וחטפתי כתב אישום על המרדה בגלל שקראתי לאנשים לעבור על החוק- לרדת לכביש ולחסום אותו חסימות נושמות של רבע שעה. התקשורת התעלמה וטייחה אלימות משטרתית של תלישת אף של מפגין, גם אחרי ההינתקות פוצצו מאות ראשים של ילדים, מעצרים המוניים של קטינים בזינזנות בחום יולי אוגוסט ללא מים או שירותים. הופעל שב"כ בלי שאלה בכלל. רואים את ניסו שחם קורא לפקודיו להפעיל כדורי גומי נגד נשים וילדים בכפר מימון. איך ניתן להשוות את מה שרואים למה שעברנו? זוכינו במשפט ע"י שופטת אמיצה רחל שלו ששמעה את התיק וראתה את האנשים העומדים לפניה. שופטי המחוזי הפכו את הזיכוי להרשעה. השופטת והבן של שי ניצן למדו יחד בתיכון והתיק חזר אליה לגזירת הדין והיא שמעה ממנו באסיפת הורים שאנחנו מורשעים. זו מפיוזיות ברמה הגבוהה ביותר".


עו"ד בועז ארזי מארגון רגבים: "מהתקשורת ידוע שהייתה חסימה של איילון במוצ"ש, דבר הקורה ברציפות משך מעל 20 שבועות. הצעקה הגדולה היא ביחס לשוויון כלפי החוק. צריך מדיניות ארצית ברורה, כדי להימנע מקונספירציות. היום התחושה היא שמדיניות האכיפה תלויה ביח"צ".

מתן אשר מארגון 'אם תרצו' ציטט מדברי נשיא העליון השופט בדימוס אהרן ברק מתוך דיון בהארכת מעצר לפעילים שארגנו חסימות כבישים בתקופת ההינתקות לפיו "חופש הביטוי אינו מגן על החופש לשתק את המנגנונים לאכיפת החוק...". יש לי בן-דוד שמפגין מדי שבוע ואני מכבד את זכותו, אך לא ברור איך המשטרה מאפשרת ל-30-20 איש לחסום ציר ראשי. תוצאת ההכלה היא כל דאלים גבר".