גורמים בליכוד: החלטת בג"ץ מקוממת - אבל טובה לנתניהו

החוק הבעייתי הזה נולד בשל חששו של נתניהו שעיסוקו ברפורמה יוביל את מיארה לקבוע שהוא בנבצרות - אבל מהלך כזה רחוק מאוד מלהתממש, אפילו כעת  ▪  בג"ץ קיבע את סמכותו לפסול חוק יסוד בשל שימוש לרעה בסמכות המכוננת, וגם שרטט את שני המחנות בתוכו  ▪  מה שבאמת צריך לעשות כעת הוא לקדם את חוק יסוד החקיקה

מפלגת שס בתגובה להחלטת בג״ץ חוק הנבצרות: "מצער שוב לראות שדווקא בזמן מלחמה, כאשר החזית והעורף מאוחדים במטרה לנצח, דווקא בית המשפט העליון ממשיך עם פסיקות תקדימיות ומעוררות מחלוקת, המערערות את האחדות הכל כך חיונית כעת הזו. העם הוא הריבון היחיד לבחור ראש ממשלה.

"שס מצרה על כך שבג״ץ לא אימץ את הצעת יו״ר התנועה הרב אריה דרעי לדחות את הפסיקות הללו לאחר המלחמה, וקוראת לציבור להמשיך לשמור על האחדות החיונית לניצחון, בעזרת השם".

אהוד ברק יזם הפיכה שלטונית בישראל, אמר  ▪  אתה שומע מה שאתה אומר? ברק עם חמישה צל"שים יזם הפיכה במדינת ישראל? אתה מושפע ממכונת הרעל

החלטת הבג"ץ לפסול את החקיקה שמנעה ביקורת בג"צית על החלטות בלתי רציונליות, חיונית בעיקר בעידן שבו כל ממזר מלך וכל ח"כ סחטן

התיקון חל על כל ראשי הממשלה ממועד כניסתו לתוקף ואילך, ללא מגבלת זמן כלשהי; והוא אינו כולל פרטים אחרים שיש בכוחם לצמצם את תחולתו לראש הממשלה המכהן בלבד

חוק הנבצרות טוב בהרבה מההסדר החסר שהיה לפניו  ▪  התערבות בחוקי יסוד - במקרי קיצון בלבד; תכלית החוק איננה פרסונלית באופן מובהק

מדובר בתיקון קבוע, שחל על כל ראש ממשלה מכהן או שיכהן לעתיד לבוא, שנוגע לסוגיה שהתעוררה בעבר העשויה להתעורר גם בעתיד, שלגביה קיים חסר בחוק היסוד

אותו מניע פרסונלי לא טפטף או זלג לתוך תכלית התיקון, אלא הציף והטביע אותה בשיטפון של פרסונליות עד שלא ניתן עוד להבחין היכן "מסתיים" המניע ו"מתחילה" התכלית

עניינה של דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת הוא, אם כן, ניצול הסמכות המכוננת לתכלית זרה - לתכלית סובייקטיבית זרה, וזאת להבדיל ממניע פסול

העיתוי, המסלול המיוחד והמהיר, האפקט המיידי, כוונת המכונני, האקדח המעשן, תוכן התיקון, תחולת התיקון - כל אלו מעידים שהוא פרסונלי

יש הבדל בין קביעת הסדר חדש בעל אופי כללי לבין חקיקה שמבחינת תוכנה משליכה על ממלא התפקיד באופן שאין אישי ממנו, במצב שבו כבר התנהל הליך פלילי והיה ידוע שהוגשו עתירות

התכלית העיקרית אשר לשמה נחקק התיקון, בראייה צופה פני עתיד, היא מתן מענה לסיכון משפטי קונקרטי (קביעה בדבר נבצרות) שאיים - לתפיסת מחוקקי התיקון - על ראש הממשלה המכהן

שר המשפטים יריב לוין על פס"ד בג"ץ הנבצרות: "החלטת שופטי בית המשפט העליון לפרסם פסקי דין השנויים במחלוקת קשה אפילו בינם לבין עצמם, תוך כדי שלוחמינו מחרפים את נפשם בחזית, היא מעשה הפוגע באחדות העם המתחייבת בתקופה זו. ראש ממשלה שנבחר באופן דמוקרטי מחליפים בקלפי ולא בפסק דין. הביטול החפוז כלאחר יד של חקיקת הכנסת, הוא הוכחה נוספת לצורך הדחוף לאיזון ממשי בין הרשויות. אי-אפשר למנוע מהעם לממש את רצונו בדמוקרטיה מתוקנת ולבטל פעם אחר פעם את החלטות נבחריו".

נוצר מעגל שוטה המונע את חוק יסוד החקיקה; על בית המשפט לאמץ גישה מרוסנת ומאופקת, ועל הכנסת למלא את חובתה: אין מנוס, האזעקה נשמעה, בנפשנו הדבר

החוק נושא דיוננו חל אפוא על מר בנימין נתניהו בכושרו כראש הממשלה, ולא בשל היותו בנימין נתניהו

חוקי היסוד אמורים לשקף את ערכי היסוד ואת העקרונות שנוהגים בחברה, וככאלה אין הם יכולים לשקף אינטרס פרטיקולרי של רוב מקרי כזה או אחר

חוק הנבצרות קובע, שרק הממשלה או הכנסת יוכלו להכריז על נבצרות של ראש הממשלה, רק מסיבות בריאותיות ורק ברוב מיוחס  ▪  דעת הרוב: מדובר בתיקון פרסונלי מובהק שמהווה שימוש לרעה של הכנסת בסמכותה המכוננת