הקשר בין השניים החל בשנת 1999. דנציגר שימש כבא-כוחו של לחיאני בשורה של הליכים משפטיים. מאוחר יותר הפך לאיש סודו ולשותפו לעסקים. כשנבחר לחיאני לראש עיריית בת ים, הוא דאג לשכירת שירותיו של דנציגר על-ידי עיריית בת ים, מבלי שנערך עימו חוזה כדין, ומבלי שגילה כי אין מדובר רק בעורך דין המייצגו באופן אישי, אלא בשותפות עסקית של ממש. השותפות העסקים הוסתרה, מה שאיפשר שכירת שירותיו של דנציגר על-ידי עיריית בת ים - כמוסד ציבורי - ללא שאלות מיוחדות, בזמן אמת, מצד ועדת הביקורת וגורמים נוספים. יד רוחצת יד. בכך גלום ניגוד עניינים של ממש – הן מבחינת דנציגר והן מבחינת לחיאני.

סבך האינטרסים והקשרים ביניהם מעלה חשש לעבירות של הפרת אמונים ו/או סיוע להפרת אמונים ו/או קבלת דבר במרמה. דבר זה עולה מפורשות גם מטיוטת דוח ביקורת העוסקת ב"נוהל חיוב אישי עיריית בת ים".

הדוח הסופי טרם נדון וטרם הובא להכרעה. הטיוטא שהוצנעה עד כה ולמעשה הוסתרה מגורמים רבים שאמורים היו לפעול נגד לחיאני-דנציגר, כוללת את הדברים שלהלן (ציטוט):

5.3.2 התקשרות עם עו"ד דנציגר

5.3.2.1. בתאריך 6 ביוני 2006 נחתם הסכם התקשרות בין משרד עורכי דין דנציגר, קלגסבלד ושות' לעיריית בת ים אשר מצורף בנספח מכרז 4 לדוח.

5.3.2.2 עיקרי ההסכם:

השירותים – טיפול בהנפקת אג"ח מוניציפאלי.
התמורה – 160,000 ש"ח בתוספת מס ערך מוסף.

5.3.2.3 על הסכם כאמור חתומים ה"ה שלמה לחיאני – ראש העירייה, וחיים אברהם, גזבר העירייה. כ"כ ההסכם נבדק ואושר על-ידי עו"ד אלי פייל, היועץ המשפטי של העירייה.

5.3.2.4 הביקורת מעלה כי מר שלמה לחיאני, באמצעות חברת שא.נ.ל. ייזום ופיתו בע"מ (אשר בה הוא מחזיק 108 מתוך 323 מניות ומשמש כדירקטור – תמצית הרישום מרשם החברות מצורפת לדוח זה כנספח מכרז) מקיים קשרים עסקיים עם עו"ד דנציגר ועו"ד קלגסבלד. כך למשל, חברת ש.א.נ.ל., עו"ד דנציגר ועו"ד קלגסבלד רכשו במשותף זכויות מקרקעין במגרש של 4,447 מ"ר (גוש 7940 חלק מחלקות 7,9,18,1,9 ו-10). תצהיר שהוגש על-ידי מר שלמה לחיאני במסגרת הפ' 28/06/07 לבית משפט בתאריך 10 ביוני 2007, אשר בו מצהיר מר לחיאני על קיום שותפות כאמור, מצורף לדוח ביקורת כנספח מכרז6'. הביקורת מציינת כי התצהיר נחתם בפני עו"ד יוסף גואטה בתאריך 10 ביוני 2007 – תקופה שבה נתן שירותים לעיריית בת ים.

5.3.2.5 להלן פירוט החשבונות אשר הוגשו על-ידי עו"ד יורם דנציגר לעיריית בת ים בשנים 2007-2004, כפי שרשומים בספרי העירייה:

- שנת 2005 – 214,344 ש"ח (עבור ייצוג בעניין היכל התרבות)

- שנת 2006 – 311,338 ש"ח (עבור ייצוג בעניין היכל התרבות ואג"ח מוניציפאלי) [הביקורת מציינת כי עיריית בת ים לא הנפיקה אג"ח מוניציפאלי]

- שנת 2007 – 297,838 ש"ח (עבור ייצוג בעניין היכל התרבות).

5.3.2.6 החשבונות של עו"ד דנציגר אושרו לתשלום על-ידי ה"ה חיים אברהם – גזבר העירייה, אלי פייל, עו"ד – היועץ המשפטי של העירייה, ארז פודמסקי – סמנכ"ל תפעול, ועובד קונה – מנכ"ל העירייה. חשבון לדוגמה מצורף כנספח מכרז7 לדוח.

5.3.2.7 מהצהרה שנמסרה על-ידי ראש עיריית בת ים מר שלמה לחיאני למשרד רו"ח בוק-אביו עולה כי עו"ד יורם דנציגר ייצג את ראש העירייה בתמורה, בפעילותו העסקית בשנים 2003-1999.

5.3.2.8 לדעת הביקורת, בהתקשרות עם עו"ד דנציגר פעל ראש העירייה בניגוד להוראות סעיף 122 לפקודת העירייה בכך שלא הביא את עניין השותפות במגרש לידיעתה ואישורה של מליאת המועצה.

יתירה מכך: הוועדה למניעת ניגוד עניינים של נבחרי ציבור ברשויות מקומיות קיבלה בתאריך 12 ביוני 2006 החלטה עקרונית כי אין מקום שרשויות מקומיות יתקשרו בחוזים לקבלת שירותים עם גורמים הקשורים 'בחוזים למתן שירותים לחברי מועצה', ובפרט ראשי רשויות וסגניהם. מכתב של עו"ד יעל אחילאה – מרכזת הוועדה מתאריך 5 ביולי 2006, מצורף לדוח זה כנספח מכרז8.

עד כאן ציטוט הדוח, המבטא רק חלק קטן ביותר מקשריהם של דנציגר-לחיאני.

בדיקה שנערכה מעלה עוד, כי בין דנציגר ללחיאני התקיימה מערכת יחסים עמוקה הרבה יותר. היא קשורה באישים נוספים, שחקירתם אף היא דרושה. להלן חלק מהפרטים:

1) דנציגר ייצג את לחיאני בתביעה שהגיש נגדו בנק המזרחי בשנת 2003 בהיקף של עשרות מיליוני ש"ח;

2) עם כניסתו לתפקיד כראש עיריית בת ים ייצג דנציגר את לחיאני בפני בנק איגוד, בראשו עמד ידידו, דב קוטלר, וסייע ללחיאני להשיג הסכם הלוואה שהיטיבה עם לחיאני. בדרך זו רכש בנק איגוד את החוב ואיפשר ללחיאני להיפטר מעולו של בנק המזרחי ומצעדים משפטיים מבכירים;

3) דנציגר ולחיאני שותפים כאמור לעיל בעסקת מקרקעין;

4) לחיאני גומל לבנק איגוד ודואג להעביר לפתיחת חשבונות בבנק על-שם עיריית בת ים;

5) דנציגר החזיק בנאמנות, באמצעות חברת יודן, את מניותיו של לחיאני בעיתון גל גפן צהוב (דבר זה הוסתר, ורק לאחר 'הרמת מסך' מצד המשטרה, התגלה הדבר);

6) בשנת 2005, במקביל לכך שדנציגר ייצג את לחיאני מול בנק איגוד, פעל לחיאני לשכירת דנציגר על-ידי עיריית בת ים, בגמול שנתי של מאות אלפי ש"ח;

7) דנציגר צורף כבא-כוחה של העירייה בתביעה שהוכנה מראש על-ידי עו"ד יצחק ברוש, יועצה המשפטי של עיריית בת-ים. התביעה נדחתה על-הסף בשנת 2006 על-ידי בית המשפט ללא כל דיון. עיריית בת-ים חויבה בהוצאות בסך 130 אלף ש"ח.

חוקרי המשטרה בפרשת לחיאני נזהרים בכבודו של השופט דנציגר. אחרי הכל - מדובר בשופט בית המשפט העליון. עם זאת, נראה כאמור כי לא יהא מנוס מחקירת דנציגר, לא רק כדי לקבל ממנו מידע באשר למעשיו הפליליים לכאורה של לחיאני, אלא גם כדי לקבל ממנו הסברים: מדוע הכניס עצמו לניגוד עניינים כה חמור ובעייתי, העלול, בסופו של דבר, לסבכו ולסכן את המשך כהונתו כשופט בית המשפט העליון.

• להלן תגובה בעניין השופט ד"ר יורם דנציגר, כפי שנמסרה באמצעות עו"ד איל רוזובסקי:

• טרם מינויו של ד"ר דנציגר לשופט, ייצג המשרד את מר לחיאני וחברות שיש לו בהן עניין, במספר עניינים.

• במהלך שנות הטיפול ועבור מתן שירותים משפטיים למר לחיאני ולחברות שיש לו בהן עניין, גבה המשרד שכר טירחה על בסיס שוטף בהיקף נכבד, על-פי הסטנדרטים שנהגו במשרד.

• חברת הנאמנות של המשרד, יודן חברה לנאמנות בע"מ, החזיקה – ולמיטב הידיעה ממשיכה להחזיק – בנאמנות 45 מניות בחברת גל גפן צהוב, באופן הבא: מניה אחת מוחזקת עבור מר לחיאני; 4 מניות מוחזקות עבור רעייתו של מר לחיאני, גב' דורית לחיאני ו-40 מניות מוחזקות בנאמנות עבור גיסו של מר לחיאני, מר אורן ניב. יובהר כי מדובר בהחזקת מנות בנאמנות ותו לא. המשרד או חברת יודן לא ניהלו מעולם את החברה או את עסקיה.

• המשרד ייצג את מר לחיאני בהליך ובהסדר מול בנק המזרחי. כן ייצג המשרד את מר לחיאני בהתקשרות משולבת עם בנק המזרחי ובנק איגוד.

• חברת ש.א.נ.ל. הוקמה על-ידי המשרד בשנת 1995 לבקשת קבוצת משקיעים בראשות מר לחיאני. המשרד או מי מהמשקיעים ומעולם לא ניהלו את החברה או את עסקיה.

• משנת 2005 המשרד שימש יועץ חיצוני לעיריית בת-ים במספר עניינים. שכר הטרחה ששולם למשרד תאם את הסדרי ההתקשרות עם העירייה, והיה על-פי המקובל בהתקשרויות מעין אלה.